״וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי נָשִׁיתִי טוֹבָה״. מַאי ״וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי״ — אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: זוֹ הַדְלָקַת נֵר בְּשַׁבָּת.
: “And my soul is removed far off from peace, I forgot prosperity” (Lamentations 3:17). What is: And my soul is removed far off from peace? Rabbi Abbahu said: That is the lack of opportunity to kindle the Shabbat lights, which a refugee is unable to do.
Obligation - This is included in "honoring Shabbat" (Kevod Shabbat), for a feast is not important unless it is in a place where it is as bright as day.
(א) הַדְלָקַת נֵר בְּשַׁבָּת אֵינָהּ רְשׁוּת אִם רָצָה מַדְלִיק וְאִם רָצָה אֵינוֹ מַדְלִיק. וְלֹא מִצְוָה שֶׁאֵינוֹ חַיָּב לִרְדֹּף אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂנָה כְּגוֹן עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת אוֹ נְטִילַת יָדַיִם לַאֲכִילָה אֶלָּא זֶה חוֹבָה. וְאֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים חַיָּבִין לִהְיוֹת בְּבָתֵּיהֶן נֵר דָּלוּק בְּשַׁבָּת. אֲפִלּוּ אֵין לוֹ מַה יֹּאכַל שׁוֹאֵל עַל הַפְּתָחִים וְלוֹקֵחַ שֶׁמֶן וּמַדְלִיק אֶת הַנֵּר שֶׁזֶּה בִּכְלַל עֹנֶג שַׁבָּת. וְחַיָּב לְבָרֵךְ קֹדֶם הַדְלָקָה בָּרוּךְ אַתָּה יקוק אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת. כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרֵךְ עַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהוּא חַיָּב בָּהֶם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:
(1) The lighting of Sabbath lights is not of free choice, to light or not to light as one chooses, nor is it the kind of religious performance that an individual is not called upon to make a special effort to render, such as preparing an eruv in courtyards or washing the hands before eating. It is rather a duty, binding on men and women alike; they are obligated to have lamps burning in their homes on Sabbath eve. Even if one has nothing to eat, let him go begging at the doors, buy oil, and light a lamp, forming an integral part of Sabbath delight (oneg shabbath). Before lighting, one should recite a blessing. This is on the same principle that one recites a benediction over all duties introduced by the sages.
(ה) כשידליק יברך ברוך אתה יקוק אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של שבת אחד האיש ואחד האשה גם בי"ט צריך לברך להדליק נר של י"ט : הגה יש מי שאומר שמברכין קודם ההדלקה ויש מי שאומר שמברך אחר ההדלקה (מרדכי סוף ב"מ) וכדי שיהא עובר לעשייתו לא יהנה ממנו עד לאחר הברכה ומשימין היד לפני הנר אחר ההדלקה ומברכין ואח"כ מסלקין היד וזה מקרי עובר לעשייה וכן המנהג (מהרי"ל):
When you ignite, you bless: "Blessed are you H' Elokim, King of the World, who sanctified us with your commandments and commanded us to ignite the Sabbath lamp"—both the man and the wife. Also on Holidays it is necessary to bless, to ignite the Holiday lamp. RAMA: There is one who says that we bless before the ignition and one who says that we bless after the ignition (Mordechai). And in order that it be "before your act" you should not benefit from it until after the blessing; therefore we put a hand in front of the candle after the lighting, and then we bless, and afterward we remove the hand—this is called "before the act" and such is the practice. (Mahari"l)
אָמַר רַב הוּנָא: הָרָגִיל בְּנֵר הָוְיִין לֵיהּ בָּנִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים... רַב הוּנָא הֲוָה רְגִיל דַּהֲוָה חָלֵיף וְתָנֵי אַפִּתְחָא דְרַבִּי אָבִין נַגָּרָא. חֲזָא דַּהֲוָה רְגִיל בִּשְׁרָגֵי טוּבָא, אֲמַר: תְּרֵי גַּבְרֵי רַבְרְבֵי נָפְקִי מֵהָכָא. נָפְקִי מִינַּיְיהוּ רַב אִידִי בַּר אָבִין וְרַב חִיָּיא בַּר אָבִין. רַב חִסְדָּא הֲוָה רְגִיל דַּהֲוָה חָלֵיף וְתָנֵי אַפִּיתְחָא דְּבֵי נָשָׁא דְּרַב שֵׁיזְבִי. חֲזָא דַּהֲוָה רְגִיל בִּשְׁרָגֵי טוּבָא, אֲמַר: גַּבְרָא רַבָּא נָפֵק מֵהָכָא. נְפַק מִינַּיְיהוּ רַב שֵׁיזְבִי.
Rav Huna said: One who is accustomed to kindle lights on Shabbat and Hanukkah will be rewarded and have children who are Torah scholars, who will disseminate the light of Torah. The Gemara relates: Rav Ḥisda was accustomed to pass by and teach at the entrance of Rav Sheizvi’s father’s family home. He saw that Rav Sheizvi’s father was accustomed to kindle many lights in honor of Shabbat. Rav Ḥisda said: A great person will emerge from here. Indeed, Rav Sheizvi emerged from them.
(27) The soul of man is the light of Hashem, Revealing all his inmost parts.
ולתוספת ביאור, צריך לבאר היטב מה שכתוב: (משלי כ כז): "נר יקוק נשמת אדם". פירוש, שישראל הקרויים אדם, נשמתם היא למשל כאור הנר, שמתנענע תמיד למעלה בטבעו: מפני שאור האש חפץ בטבע ליפרד מהפתילה ולידבק בשרשו למעלה, ביסוד האש הכללי שתחת גלגל הירח, כמו שכתוב בעץ חיים. ואף שעל ידי זה יכבה ולא יאיר כלום למטה, וגם למעלה בשרשו יתבטל אורו במציאות בשרשו, אף על פי כן בכך הוא חפץ בטבעו. כך נשמת האדם, וכן בחינות רוח ונפש, חפצה וחשקה בטבעה ליפרד ולצאת מן הגוף ולידבק בשרשה ומקורה, ביקוק חי החיים ברוך הוא. הגם שתהיה אין ואפס ותתבטל שם במציאות לגמרי, ולא יישאר ממנה מאומה ממהותה ועצמותה הראשון, אף על פי כן זה רצונה וחפצה בטבעה..