לבזה נפש למתעב גוי לעבד מושלים מלכים יראו וקמו ושרים בהשתחויה דכתיב שרים וישתחוו מתקיף לה רבי זירא ואיתימא רבי שמואל בר נחמני אי הוה כתיב ושרים ישתחוו כדקאמרת השתא דכתיב שרים וישתחוו הא והא עבוד אמר רב נחמן בר יצחק אף אני אומר לא הכל לאורה ולא הכל לשמחה צדיקים לאורה וישרים לשמחה צדיקים לאורה דכתיב (תהלים צז, יא) אור זרוע לצדיק ולישרים שמחה דכתיב ולישרי לב שמחה:
הדרן עלך מאימתי
מתני׳ סדר תעניות כיצד מוציאין את התיבה לרחובה של עיר ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה ובראש הנשיא ובראש אב בית דין וכל אחד ואחד נותן בראשו הזקן שבהן אומר לפניהן דברי כבושין אחינו לא נאמר באנשי נינוה וירא אלהים את שקם ואת תעניתם אלא (יונה ג, י) וירא אלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה ובקבלה הוא אומר (יואל ב, יג) וקרעו לבבכם ואל בגדיכם עמדו בתפלה מורידין לפני התיבה זקן ורגיל ויש לו בנים וביתו ריקם כדי שיהא לבו שלם בתפלה ואומר לפניהן עשרים וארבעה ברכות י"ח שבכל יום ומוסיף עליהן עוד שש ואלו הן זכרונות ושופרות (תהלים קכ, א) אל ה' בצרתה לי קראתי ויענני (תהלים קכא, א) אשא עיני אל ההרים וגו' (תהלים קל, א) ממעמקים קראתיך ה' (תהלים קב, א) תפלה לעני כי יעטוף ר' יהודה אומר לא היה צריך לומר זכרונות ושופרות אלא אומר תחתיהן (מלכים א ח, לז) רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה (ירמיהו יד, א) אשר היה דבר ה' אל ירמיהו על דברי הבצרות ואומר חותמיהן על הראשונה הוא אומר מי שענה את אברהם בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה' גואל ישראל על השניה הוא אומר מי שענה את אבותינו על ים סוף הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה' זוכר הנשכחות על השלישית הוא אומר מי שענה את יהושע בגלגל הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה' שומע תרועה על הרביעית הוא אומר מי שענה את שמואל במצפה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה' שומע צעקה על החמישית הוא אומר מי שענה את אליהו בהר הכרמל הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה' שומע תפלה על הששית הוא אומר מי שענה את יונה ממעי הדגה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה' העונה בעת צרה על השביעית הוא אומר מי שענה את דוד ואת שלמה בנו בירושלים הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה' המרחם על הארץ: מעשה
to he who is despised of men, to he who is abhorred of nations, to a servant of rulers: Kings shall see and arise” (Isaiah 49:7); and ministers by bowing, as it is written, in the same verse: “Ministers, and they shall bow.” Rabbi Zeira strongly objects to this interpretation, and some say it was Rabbi Shmuel bar Naḥmani who objected. Had the verse written: And ministers shall bow, the meaning would have been as you said. However, now that it is written: “Ministers, and they shall bow,” this indicates that ministers will do this and that, i.e., they will both arise and bow. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: I too say a similar idea. Not all are fit for light, and not all are fit for gladness. The righteous are fit to be rewarded with light, and the upright are fit to be rewarded with gladness. The righteous are fit to be rewarded with light, as it is written: “Light is sown for the righteous” (Psalms 97:11), and the upright are fit to be rewarded with gladness, as it is written, in the same verse: “And gladness for the upright in heart.” MISHNA: What is the customary order of fast days? Normally the sacred ark in the synagogue, which was mobile, was kept in a locked room. However, on fast days they remove the ark to the main city square and place burnt ashes upon the ark, as a sign of mourning. And they also place ashes on the head of the Nasi, and on the head of the deputy Nasi, and each and every member of the community likewise places ashes upon his head. The eldest member of the community says to the congregation statements of reproof, for example: Our brothers, it is not stated with regard to the people of Nineveh: And God saw their sackcloth and their fasting. Rather, the verse says: “And God saw their deeds, that they had turned from their evil way” (Jonah 3:10). And in the Prophets it says: “And rend your hearts and not your garments, and return to the Lord your God” (Joel 2:13). This teaches that prayer and fasting are insufficient, as one must also repent and amend his ways in practice. They stood for prayer. The congregation appoints an elder, who is experienced in leading prayer, to descend before the ark as communal prayer leader. And this prayer leader must have children and must have an empty house, i.e., he must be poor, so that his heart will be fully concentrated on the prayer for the needs of his community. And he recites twenty-four blessings before the congregation: The eighteen blessings of the everyday Amida prayer, to which he adds another six blessings, and they are as follows: The special series of blessings recited on Rosh HaShana, the Remembrances and Shofarot; and the sections of Psalms that begin with the verses: “In my distress I called to the Lord and He answered me” (Psalms 120:1), “I will lift up my eyes to the mountains; from where will my help come” (Psalms 121:1), “Out of the depths I have called You, O Lord” (Psalms 130:1), and “A prayer of the afflicted, when he faints” (Psalms 102:1). Rabbi Yehuda says: The prayer leader did not need to recite the Remembrances and Shofarot passages. Rather, he recites instead of them the passage beginning with: “If there be famine in the land, if there be pestilence” (I Kings 8:37), followed by the verse “The word of the Lord that came to Jeremiah concerning the droughts” (Jeremiah 14:1). And he recites at the end of all of these six blessing their unique conclusions. For the conclusion of the first blessing: Redeemer of Israel, he recites: He Who answered Abraham on Mount Moriah (see Genesis 22:11–18), He will answer you and hear the sound of your cry on this day. Blessed are You, Lord, Redeemer of Israel. For the second blessing, to which he adds the verses of Remembrances, he recites: He Who answered our forefathers at the Red Sea (see Exodus 14:15–31), He will answer you and hear the sound of your cry on this day. Blessed are You, Lord, Who remembers the forgotten. For the third blessing, which includes the verses of Shofarot, he recites: He Who answered Joshua at Gilgal, when they sounded the shofar in Jericho (see Joshua 5:6), He will answer you and hear the sound of your cry on this day. Blessed are You, Lord, Who hears the terua. For the fourth blessing, he recites: He Who answered Samuel in Mizpah (see I Samuel, chapter 7), He will answer you and hear the sound of your cry on this day. Blessed are You, Lord, Who hears cries. For the fifth he recites: He Who answered Elijah on Mount Carmel (see I Kings, chapter 18), He will answer you and hear the sound of your cry on this day. Blessed are You, Lord, Who hears prayer. For the sixth blessing he recites: He Who answered Jonah from within the innards of the fish (see Jonah 2:2–11), He will answer you and hear the sound of your cry on this day. Blessed are You, Lord, Who answers in a time of trouble. For the conclusion of the seventh blessing, which is actually the sixth additional blessing, as the first blessing listed here is an expanded version of a regular weekday blessing, he recites: He Who answered David and Solomon his son in Jerusalem (see I Kings 8:12–53), He will answer you and hear the sound of your cry on this day. Blessed are You, Lord, Who has mercy on the Land. The mishna relates: An incident occurred