אמר רב קטינא: גוהא [רעידת אדמה]. ומסופר: רב קטינא הוה קאזיל באורחא [היה מהלך בדרך]. כי מטא אפתחא דבי אובא טמיא גנח גוהא [כאשר הגיע לפתח בית העושה כישוף אוב בעצמות מת, בעל אוב, נשמעה רעידת אדמה]. אמר: מי ידע אובא טמיא האי גוהא [האם יודע בעל האוב רעש אדמה זה] מהו? רמא ליה קלא [הרים קולו] ואמר: קטינא קטינא, אמאי לא ידענא [מדוע איני יודע]? ודאי טעם הרעש הוא שבשעה שהקדוש ברוך הוא זוכר את בניו ששרויים בצער בין אומות העולם מוריד שתי דמעות לים הגדול, וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו, והיינו גוהא [וזוהי רעידת האדמה]....ורב קטינא דידיה [הסבר משלו] אמר בסיבת רעידת האדמה: מפני שהקדוש ברוך הוא סופק כפיו, כלומר, מכה כף לכף מתוך צער וכפי שנאמר: "וגם אני אכה כפי אל כפי והניחתי חמתי אני ה' דברתי" (יחזקאל כא, כב). ור' נתן אומר: סיבת רעש האדמה היא מפני שהקדוש ברוך הוא אנחה מתאנח על צרת ישראל, כפי שנאמר: "וכלה אפי והניחתי חמתי בם והנחמתי" (שם ה, יג). ורבנן אמרי [וחכמים אומרים]: סיבת הרעש היא לפי שהקדוש ברוך הוא בועט ברקיע, ומתוך כך נשמע הקול, וכפי שנאמר: "ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו הידד כדרכים יענה אל כל ישבי הארץ" (ירמיהו כה, ל). ורב אחא בר יעקב אמר: סיבת הרעש היא, שהקדוש ברוך הוא דוחק את רגליו מתחת לכסא הכבוד והעולם מזדעזע, וכפי שנאמר: "השמים כסאי והארץ הדם רגלי" (ישעיהו סו, א).