(א) רַבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה פָתַח, (משלי ח, ל): "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם וְגוֹ'". "אָמוֹן", פַּדְגּוֹג. "אָמוֹן", מְכוּסֶּה. "אָמוֹן", מוּצְנָע. וְאִית דְּאָמַר: "אָמוֹן", רַבְּתָא. "אָמוֹן", פַּדְגּוֹג – הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (במדבר יא, יב): "כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק". "אָמוֹן" מְכוּסֶּה – הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (איכה ד, ה): "הָאֱמֻנִים עֲלֵי תוֹלָע חִבְּקוּ אַשְׁפַּתּוֹת". "אָמוֹן", מוֹצְנָע – הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (אסתר ב, ז): "וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה". אמון, רבתא – כמה דתימא: (נחום ג, ח): "הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן", ומתרגמינן: "האת טבא מאלכסנדריא רבתא דיתבא בין נהרותא?"דבר אחר: אמון – אומן. התורה אומרת: אני הייתי כלי אומנותו של הקב"ה. בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם בונה פלטין, אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא מדעת אומן, והאומן אינו בונה אותה מדעת עצמו, אלא דיפתראות, ופינקסאות יש לו, לדעת היאך הוא עושה חדרים, היאך הוא עושה פשפשין, כך היה הקב"ה מביט בתורה, ובורא את העולם, והתורה אמרה בראשית ברא אלהים, ואין ראשית אלא תורה, היאך מה דאת אמר (משלי ח, כב): "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ".
(ב) רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי פתח (תהלים קיא, ו): "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְגוֹ'" מה טעם גילה הקב"ה לישראל מה שנברא ביום הראשון ומה שנברא ביום השני מפני עובדי כוכבים ומזלות שלא יהיו מונין את ישראל ואומרין להם הלא אומה של בזויים אתם וישראל משיבין אותן ואומרין להם ואתם הלא בזויה היא בידכם הלא כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם העולם ומלואו של הקדוש ברוך הוא כשרצה נתנה לכם וכשרצה נטלה מכם ונתנה לנו הה"ד "לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם וְגוֹ'" הגיד להם את כל הדורות:
(ג) "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" רבי תנחומא פתח (תהלים פו, י): "כִּי גָּדוֹל אַתָּה וְעוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת" א"ר תנחום הנוד הזה אם יהיה בו נקב כחוד של מחט כל רוחו יוצא ממנו והאדם עשוי מחילים מחילים נקבים נקבים ואין רוחו יוצא ממנו מי יעשה כן "אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ". אימתי נבראו המלאכים ר' יוחנן אמר בב' נבראו המלאכים הה"ד (שם קד, ד) "הַמְּקָרֶה בַּמַּיִם עַלִיּוֹתָיו וְגוֹ'" וכתיב "עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת" ר' חנינא אמר בה' נבראו מלאכים הדא הוא דכתיב "וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ וְגוֹ'" וכתיב (ישעיה ו, ב): "וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף" רבי לולינא בר טברין אמר בשם רבי יצחק בין על דעתיה דרבי חנינא בין על דעתיה דרבי יוחנן הכל מודים שלא נברא ביום ראשון כלום שלא יאמרו מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע וגבריאל בצפונו והקב"ה ממדד באמצעו אלא (שם מד, כד) "אָנֹכִי ה' עוֹשֶׂה כֹּל נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי וְגוֹ' מֵאִתִּי" מי אתי כתיב מי היה שותף עמי בברייתו של עולם. ד"א "כִּי גָּדוֹל אַתָּה וְעוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת" בנוהג שבעולם מלך ב"ו מתקלס במדינה וגדולי המדינה מתקלסין עמו שנושאין עמו במשאו אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אלא הוא לבדו ברא את העולם הוא לבדו מתקלס בעולם הוא לבדו מתהדר בעולמו א"ר תנחומא "כִּי גָּדוֹל אַתָּה וְעוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת" למה "כִּי אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ" אתה לבדך בראת את העולם:
(ד) "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" ששה דברים קדמו לבריאת העולם יש מהן שנבראו ויש מהן שעלו במחשבה להבראות. התורה והכסא הכבוד נבראו תורה מנין שנאמר (משלי ח, כב): "ה' קנני ראשית דרכו" כסא הכבוד מנין דכתיב (תהלים צג, ב): "נכון כסאך מאז וגו'". האבות וישראל ובית המקדש ושמו של משיח, עלו במחשבה להבראות האבות מנין שנאמר (הושע ט, י): "כענבים במדבר וגו'" ישראל מנין שנאמר (תהלים עד, ב): "זכור עדתך קנית קדם" בית המקדש מנין שנאמר (ירמיה יז, יב): "כסא כבוד מרום מראשון וגו'" שמו של משיח מנין שנאמר (תהלים עב, יז): "יהי שמו לעולם וגו' [לפני שמש ינון שמו]" רבי אהבה ברבי זעירא אמר אף התשובה שנאמר (שם צ, ב) "בטרם הרים יולדו" ואותה השעה (שם, ג) "תשב אנוש עד דכא וגו'" אבל איני יודע איזה מהם קודם אם התורה קדמה לכסא הכבוד ואם כסא הכבוד קודם לתורה א"ר אבא בר כהנא התורה קדמה לכסא הכבוד שנאמר "ה' קנני ראשית דרכו [קדם מפעלו מאז]" קודם לאותו שכתוב בו "נכון כסאך "מאז"". ר' הונא ור' ירמיה בשם רבי שמואל בר ר' יצחק אמרו מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר משל למלך שהיה נשוי למטרונה אחת ולא היה לו ממנה בן פעם אחת נמצא המלך עובר בשוק אמר טלו מילנין וקלמין זו לבני והיו הכל אומרין בן אין לו והוא אומר טלו מילנין וקלמין זו לבני והיו הכל אומרין בן אין לו והוא אומר טלו אלולי שצפה המלך שהוא עתיד להעמיד ממנה בן לא היה אומר טלו מילנין וקלמין לבני כך אילולי שצפה הקב"ה שאחר כ"ו דורות ישראל עתידין לקבל את התורה לא היה כותב בתורה צו את בני ישראל דבר אל בני ישראל א"ר בנאי העולם ומלואו לא נברא אלא בזכות התורה שנאמר (משלי ג, יט): "ה' בחכמה יסד ארץ וגו'" רבי ברכיה אמר בזכות משה שנאמר (דברים לג,כא): "וירא ראשית לו". ר' הונא בשם ר' מתנה אמר בזכות ג' דברים נברא העולם בזכות חלה ובזכות מעשרות ובזכות בכורים ומה טעם "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" ואין ראשית אלא חלה שנאמר (במדבר טו, כ): "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם" ואין ראשית אלא מעשרות היך דאת אמר (דברים יח, ד): "ראשית דגנך" ואין ראשית אלא בכורים שנאמר (שמות כג, יט): "ראשית בכורי אדמתך וגו'":
(ה) ר' הונא בשם בר קפרא פתח (תהלים לא, יט): "תאלמנה שפתי שקר וגו'" אתפרכן אתחרשן אשתתקן. "אתפרכן אתחרשן" - היך מה דאת אמר (שמות ד, יא): "או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי ה'" ואומר (בראשית לז, ז): "והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי" "אשתתקן" - כמשמעו. "הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק" חי העולמים "עָתָק" שהעתיק בבריותיו בגאוה אתמהה בשביל להתגאות ולומר אני דורש במעשה בראשית "וָבוּז" אתמהה מבזה על כבודי דא"ר יוסי בר חנינא כל המתכבד בקלון חבירו אין לו חלק לעולם הבא בכבודו של מקום על אחת כמה וכמה ומה כתיב אחריו (כ): "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ" ליראיך ולא לבוזים את מוראך [הרב] אל יהי במה רב טובך בנוהג שבעולם מלך ב"ו בונה פלטין במקום הביבים ובמקום האשפה ובמקום הסריות כל מי שהוא בא לומר פלטין זו בנויה במקום הביבים ובמקום האשפה ובמקום הסריות אינו פוגם כך כל מי שהוא בא לומר העוה"ז נברא מתוך תוהו ובוהו אינו פוגם אתמהה ר' הונא בשם בר קפרא אמר אילולי שהדבר כתוב אי אפשר לאמרו "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" מנין הן "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ":
(ו) ר' יהודה בר סימון פתח (דניאל ב, כב): "וְהוּא גָּלֵי עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא". "הוא גלי עמיקתא" זו גיהנם שנאמר (משלי ט, יח): "ולא ידע כי רפאים שם" ואומר (ישעיה ל, לג): "העמיק הרחיב". "וּמְסַתְּרָתָא" זו גן עדן שנאמר (שם ד, ו) "למחסה ולמסתור מזרם וממטר" ואומר (תהלים לא, כא): "תסתירם בסתר פניך". ד"א "הוא גלי עמיקתא ומסתרתא" אלו מעשיהם של רשעים שנאמר (ישעיה כט, טו): "הוי המעמיקים מה'" "ומסתרתא" אלו מעשיהם של רשעים שנאמר (שם). "ידע מה בחשוכא" אלו מעשיהם של רשעים שנאמר (ישעיה כט, טו): "והיה במחשך מעשיהם". "וּנְהוֹרָא עִמֵּיהּ שְׁרֵא" אלו מעשיהם של צדיקים דכתיב (משלי ד, יח): "ואורח צדיקים כאור נוגה" ואומר (תהלים צז, יא): "אור זרוע לצדיק וגו'". א"ר אבא סרונגיא "ונהורא עמיה שרא" זה מלך המשיח שנאמר (ישעיה ס, א): "קומי אורי וגו'". בפסיקתא א"ר יהודה בר סימון מתחלת ברייתו של עולם "הוא גלי עמיקתא ומסתרתא" "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים וְגוֹ'" ולא פירש והיכן פירש להלן (שם מ, כב) "הנוטה כדוק שמים" "ואת הארץ" ולא פירש והיכן פירש להלן (איוב לז, ו): "כי לשלג יאמר הוא ארץ בצקת עפר למוצק וגו'" "ויאמר אלהים יהי אור" ולא פירש והיכן פירש (תהלים קד, ב): "עוטה אור כשלמה":
(ז) ר' יצחק פתח (תהלים קיט, קס): "ראש דברך אמת וגו'" א"ר יצחק מתחלת ברייתו של עולם ראש דברך אמת "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (ירמיה י, י): "וה' אלהים אמת". "ולעולם כל משפט צדקך" שכל גזרה וגזרה שאתה גוזר על בריותיך הן מצדיקין עליהם את הדין ומקבלין אותו באמונה ואין כל בריה יכולה לומר שתי רשויות בראו העולם וידברו אלהים אין כתיב כאן אלא וידבר אלהים ויאמרו אלהים אין כתיב כאן אלא ויאמר אלהים בראשית בראו אלהים אין כתיב כאן אלא ברא אלהים:
(ח) רבי יהושע בן לוי בשם ר' לוי אמר זה שהוא בונה צריך ששה דברים מים ועפר ועצים ואבנים וקנים וברזל וא"ת עשיר הוא ואינו צריך לקנים הרי הוא צריך לקני המדה שנאמר (יחזקאל מ, ג): "ופתיל פשתים בידו וקנה המדה" כך התורה קדמה אותן שש קדימות "קדם" ו"מאז" ו"מעולם" ו"מראש" ו"מקדמי" תרין, בפרשה (משלי ח , כב-כג): "ה' קנני":
(ט) פילסופי אחד שאל את רבן גמליאל אמר ליה צייר גדול הוא אלהיכם אלא שמצא סממנים טובים שסייעו אותו תוהו ובוהו וחושך ורוח ומים ותהומות אמר ליה תיפח רוחיה דההוא גברא כולהון כתיב בהן בריאה תוהו ובוהו - שנאמר (ישעיה מה, ז): "עושה שלום ובורא רע" חושך - "יוֹצֵר אוֹר [וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ]" מים - (תהלים קמח, ה): "הללוהו שמי השמים והמים" למה ש"צוה ונבראו" רוח (עמוס ד, יג): "כי הנה יוצר הרים ובורא רוח" תהומות (משלי ח, כד): "באין תהומות חוללתי":
(י) רבי יונה בשם ר' לוי אמר למה נברא העולם בב' אלא מה ב' זה סתום מכל צדדיו ופתוח מלפניו כך אין לך רשות לומר מה למטה מה למעלה מה לפנים מה לאחור אלא מיום שנברא העולם ולהבא. בר קפרא אמר (דברים ד, לב): "כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ [לְמִן הַיוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים]" למן היום שנבראו אתה דורש ואי אתה דורש לפנים מכאן (שם) אתה דורש וחוקר ואי אתה חוקר לפנים מכאן. דרש רבי יהודה בן פזי במעשה בראשית בהדיה דבר קפרא למה נברא העולם בב' להודיעך שהן שני עולמים העוה"ז והעוה"ב. ד"א ולמה בב' שהוא לשון ברכה ולמה לא באל"ף שהוא לשון ארירה. ד"א למה לא באל"ף שלא ליתן פתחון פה לאפיקורסין לומר היאך העולם יכול לעמוד שהוא נברא בלשון ארירה אלא אמר הקדוש ברוך הוא הרי אני בורא אותו בלשון ברכה והלואי יעמוד .ד"א למה בב' אלא מה ב' זה יש לו שני עוקצין אחד מלמעלה ואחד מלמטה מאחוריו אומרים לב' מי בראך והוא מראה בעוקצו מלמעלה ואמר זה שלמעלה בראני ומה שמו והוא מראה להן בעוקצו של אחריו ואומר ה' שמו. א"ר אלעזר בר חנינא בשם ר' אחא עשרים וששה דורות היתה האל"ף קורא תגר לפני כסאו של הקדוש ברוך הוא אמרה לפניו רבש"ע אני ראשון של אותיות ולא בראת עולמך בי אמר לה הקב"ה העולם ומלואו לא נברא אלא בזכות התורה שנאמר (משלי ג, יט): "ה' בחכמה יסד ארץ וגו'" למחר אני בא ליתן תורה בסיני ואיני פותח תחלה אלא בך שנאמר (שמות כ, ב): "אנכי ה' אלהיך" רבי הושעיא אומר למה נקרא שמו אל"ף שהוא מסכים מאֶלֶף שנאמר (תהלים קה, ח): "דבר צוה לאלף דור":.
(יא) א"ר סימון בשם רבי יהושע בן לוי מנצפ"ך צופים אמרום הלכה למשה מסיני רבי ירמיה בשם ר' חייא בר אבא אמר מה שהתקינו הצופים מעשה היה ביום סגריר ולא נכנסו חכמים לבית הועד והיו שם תינוקות ואמרו באו ונעשה בית הועד אמרו מה טעם כתיב מ"ם מ"ם נו"ן נו"ן צד"י צד"י פ"א פ"א כ"ף כ"ף אלא ממאמר למאמר ומנאמן לנאמן ומצדיק לצדיק ומפה לפה מכף לכף. ממאמר למאמר - ממאמר של הקב"ה למאמר של משה מנאמן לנאמן - מהקדוש ברוך הוא שנקרא אל מלך נאמן למשה שנקרא נאמן דכתיב (במדבר יג, ז): "בכל ביתי נאמן הוא" מצדיק לצדיק - מהקדוש ברוך הוא שנקרא צדיק דכתיב (תהלים קמה, יז): "צדיק ה' בכל דרכיו" למשה שנקרא צדיק דכתיב (דברים לג, כא): "צדקת ה' עשה" מפה לפה - מפיו של הקב"ה לפיו של משה מכף לכף - מכף ידו של הקדוש ברוך הוא לכף ידו של משה. וסיימו אותן ועמדו חכמים גדולים בישראל ויש אומרים רבי אליעזר ורבי יהושע ור' עקיבא היו וקראו עליהן (משלי כ, יא): "גם במעלליו יתנכר נער וגו'" באנכי דרבי מאיר וכו':
(יב) רבי יודן בשם עקילוס אמר לזה נאה לקראו אלוה בנוהג שבעולם מלך ב"ו מתקלס במדינה ועדיין לא בנה לה דמוסיות ועדיין לא בנה לה פריבטאות בתחלה מזכיר שמו ולבסוף קטיזמה שלו ברם יחידו של עולם בתחלה פעל ולבסוף נתקלס. שמעון בן עזאי אומר (ש"ב כב, לו): "וַעֲנֹתְךָ תַּרְבֵּנִי" ב"ו מזכיר שמו ואח"כ שבחו פלן אגוסטולי פלן פראטאטא אבל הקב"ה אינו כן אלא משברא צורכי עולמו אחר כך מזכיר שמו "בְּרֵאשִׁית בָּרָא" ואח"כ "אֱלֹהִים":
(יג) תנא רבי שמעון בן יוחאי מניין שלא יאמר אדם לה' עולה לה' מנחה לה' שלמים אלא עולה לה' מנחה לה' שלמים לה' ת"ל (ויקרא א, ב): "קרבן לה'" והרי דברים קל וחומר ומה אם מי שהוא עתיד להקדיש אמרה תורה לא יחול שם שמים להקריב המחרפים והמגדפים והעובדים עבודת כוכבים על אחת כמה וכמה שימחו מן העולם. רבנן אמרין בשר ודם בונה בנין בשעה שהבנין עולה בידו הוא מרחיב ועולה ואם לאו מרחיב מלמטה ומיצר מלמעלה אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אלא את השמים שמים שעלו במחשבה ואת הארץ ארץ שעלתה במחשבה. רב הונא בשם רבי אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אמר אפילו אותן שכתוב בהן (ישעיה סה, כב): "כי הנני בורא שמים חדשים" כבר הן ברואין מששת ימי בראשית הדא הוא דכתיב (שם סו, כב) "כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה" הארץ חדשה אין כתיב כאן אלא החדשה:
(יד) רבי ישמעאל שאל את רבי עקיבא אמר לו בשביל ששמשת את נחום איש גם זו עשרים ושתים שנה אכין ורקין מיעוטין אתין וגמין רבויין הדין "אֶת" דכתיב הכא מה הוא א"ל אלו נאמר "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" שמים וארץ היינו אומרים השמים והארץ אלהות הן א"ל (דברים לב, מז): "כי לא דבר רק הוא מכם" ואם רק הוא מכם למה שאין אתם יודעים לדרוש בשעה שאי אתם יגיעין בו (שם) אימתי היא חייכם בשעה שאתם יגיעין בו. אלא "אֶת הַשָּׁמַיִם" לרבות חמה ולבנה ומזלות "וְאֶת הָאָרֶץ" לרבות אילנות ודשאין וגן עדן. רבי תנחומא משום רב הונא אמר (שמות לח, כב): "ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה" את אשר צוה אותו משה לא נאמר אלא "את כל אשר צוה ה' את משה" אפילו דברים שלא שמע מפי רבו הסכימה דעתו למה שנאמר למשה בסיני רבי חונייא בשם רבי אמר (מלאכי ב, ו): "תורת אמת היתה בפיהו" אלו דברים ששמע מפי רבו ורבנן אמרי (משלי ג, כו): "כי ה' יהיה בכסלך" אפילו דברים שאתה כסיל בהן "וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד" רבי דוסאי אמר מן ההוריה רבי אבהו אמר מן העבירה ר' לוי אמר מן המזיקין. א"ר אבדימוס אם נתת מכיסך צדקה הקב"ה הוא משמרך מן הפיסין ומן הזמיונות מן הגולגלאות ומן הארנונית:
(טו) בית שמאי ובית הלל בית שמאי אומרים השמים נבראו תחלה ואחר כך נבראת הארץ ובית הלל אומרים הארץ נבראת תחלה ואח"כ השמים אלו מביאין טעם לדבריהם ואלו מביאין טעם לדבריהם על דעתיהן דבית שמאי דאינון אמרין השמים נבראו תחלה ואחר כך הארץ משל למלך שעשה לו כסא ומשעשאו עשה איפיפורין שלו כך אמר הקב"ה (ישעיה סו, א): "הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי וְגוֹ'" ועל דעתיהן דבית הילל דאינון אמרין הארץ נבראת תחלה ואח"כ השמים משל למלך שבנה פלטין משבנה את התחתונים אחר כך בנה את העליונים כך "בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם". אמר רבי יהודה בר אילעי אף דין קרא מסייע לב"ה (תהלים קב, כו): "לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ" ואח"כ "וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם". א"ר חנין ממקום שהמקרא מסייע לבית שמאי משם בית הילל מסלקין אותו "וְהָאָרֶץ הָיְתָה" כבר היתה. ר' יוחנן בשם חכמים אמר לבריאה שמים קדמו ולשכלול הארץ קדמה. אמר רבי תנחומא אנא אמרי טעמא לבריאה השמים קדמו שנאמר "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" ולשכלול הארץ קדמה שנאמר "בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם". א"ר שמעון בן יוחאי תמיה אני היאך נחלקו אבות העולם בית שמאי ובית הילל על בריית שמים וארץ אלא שאני אומר שניהם לא נבראו אלא כאלפס וכסויה שנאמר (ישעיה מח, יג): "קֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם יַעַמְדוּ יַחְדָּו". אר"א ב"ר שמעון אם כדעת אבא למה פעמים שהוא מקדים ארץ לשמים ופעמים שהוא מקדים שמים לארץ אלא מלמד ששניהן שקולין זה כזה. בכל מקום הוא מקדים אברהם ליצחק ויעקב ובמקום אחד הוא אומר (ויקרא כו, מב): "וזכרתי את בריתי יעקב וגו'" מלמד ששלשתן שקולין זה כזה. בכ"מ הוא מקדים משה לאהרן ובמקום אחד הוא אומר (שמות ו, כו): "הוא אהרן ומשה" מלמד ששניהן שקולין זה כזה. בכל מקום הוא מקדים יהושע לכלב ובמקום אחד הוא אומר (במדבר יד, ל): "כי אם כלב בן יפונה הקנזי ויהושע בן נון" מגיד ששניהן שקולין זה כזה. בכ"מ הוא מקדים תורין לבני יונה ובמקום אחד הוא אומר (ויקרא יב, ו): "ובן יונה או תור לחטאת" מגיד ששניהם שקולין זה כזה. בכל מקום הוא מקדים כיבוד אב לאם ובמקום אחד הוא אומר (שם יט, ג) "איש אמו ואביו תיראו" מגיד ששניהן שקולין זה כזה אבל אמרו חכמים האב קודם לאם מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו. בכ"מ הוא מקדים בריאת שמים לארץ ובמקום אחד הוא אומר "ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים" מגיד ששניהם שקולין זה כזה.
(1) The great Rabbi Hoshaya opened [with the verse (Mishlei 8:30),] "I [the Torah] was an amon to Him and I was a plaything to Him every day." Amon means "pedagogue" (i.e. nanny). Amon means "covered." Amon means "hidden." And there is one who says amon means "great." Amon means "nanny," as in (Bamidbar 11:12) “As a nanny (omein) carries the suckling child." Amon means "covered," as in (Eichah 4:5) "Those who were covered (emunim) in scarlet have embraced refuse heaps." Amon means "hidden," as in (Esther 2:7) "He hid away (omein) Hadassah." Amon means "great," as in (Nahum 3:8) "Are you better than No-amon [which dwells in the rivers]?" which the Targum renders as, "Are you better than Alexandria the Great (amon), which dwells between the rivers?" Alternatively, amon means "artisan." The Torah is saying, "I was the artisan's tool of Hashem." In the way of the world, a king of flesh and blood who builds a castle does not do so from his own knowledge, but rather from the knowledge of an architect, and the architect does not build it from his own knowledge, but rather he has scrolls and books in order to know how to make rooms and doorways. So too Hashem gazed into the Torah and created the world. Similarly the Torah says, "Through the reishis Hashem created [the heavens and the earth]," and reishis means Torah, as in "Hashem made me [the Torah] the beginning (reishis) of His way" (Mishlei 8:22).
(2) Rabbi Yehoshua of Sichnin in the name of Rabbi Levi opened [with the verse (Tehillim 111:6),] "The power of His works he told to His people [Yisrael]." Why did Hashem reveal to Yisrael that which was created on the first day, and the second day [and so forth]? Because of the idolaters - so that they will not embitter Yisrael and say to them, "Are you not a nation of thieves?" And Yisrael would reply to them, saying, "Aren't your own lands stolen? Didn't (Devarim 2:23) 'The Caphtorim emerge from Caphtor and destroy [the Aviyim] and settle in their stead?' [Furthermore,] the entire world belongs to Hashem; thus, when it pleased Him, He gave it to you, and when it pleased Him, He took it from you and gave it to us." As it is written (Tehillim 111:6), "[In order] to give them an inheritance of the nations," He told [Yisrael] all of the generations.
(3) "In the beginning God created..." Rabbi Tanchuma opened [with the verse (Psalms 86:10),] "For You are great, and you perform wonders...." Rabbi Tanchum said: with a pouch, if you puncture a hole in its side with a pin, all its air comes out of it. Whereas the person is made with all kinds of hollows and holes, and his air does not leave his body. Who could make such a thing? "....You, God, alone."[the second half of the verse] When were the angels created? Rabbi Yochanan said: the angels were created on the second day. Just as it says (in Psalms 104:4), "He sets the rafters of the upper chambers in the water..." [creating the sky in the upper waters which God does on the second day] and then it is written, "He makes the winds his messengers (or, 'his angels')." Rabbi Chanina said: the angels were created on the fifth day, where it is written "and let the bird fly (ye-ofef) across the earth," and (in Isaiah 6:2) it is written, "and with two [wings] he (the Seraphic angel) would fly (ye-ofef)." Rabbi Luliana bar Tavrin said in the name of Rabbi Yitzchak: whether according to the opinion of Rabbi Chanina, or whether according to the opinion of Rabbi Yochanan, all agree that they were not created on the first day - so that they could not say that the angl Michael stretched out the south end of the sky and Gabriel the north end, and the Holy One, Blessed be He, measured out the middle. Rather, (as it says in Isaiah 44:24), "I am God who makes all, and who alone stretches out the heavens...with only Myself (me-iti)" 'Mi iti' (who, with me) is written, meaning, "WHO partnered WITH ME in the creation of the world?!?" Another interpretation: "For You are great and You do wonders..." It is the way of the world that a king of flesh and blood is praised in the land, and the great men of the land are praised with him, for they carry his burden with him. But the Holy One, Blessed be He, is not like this. Rather, He alone created the world. He alone is praised in the world. He alone is glorified in his world. Rabbi Tanchuma said: "For you are great and You do wonders..." Why? Because, "...You, God, alone." You, alone, created the world.
(4) "In the beginning of God's creating..." - Six things preceded the creation of the world; some of them were created and some of them were decided to be created. The Torah and the Throne of Glory were created. How do we know the Torah was? As it says (Proverbs 8:22): "God made me at the beginning of his way." How do we know the Throne of Glory was? As it says (Psalms 93:2): "Your throne is established as of old etc." The Patriarchs, Israel, the Temple, and the name of the Messiah were decided to be created. How do we know the Patriarchs were? As it says (Hosea 9:10): "Like grapes in the wilderness etc." How do we know Israel was? As it says (Psalms 74:2): "Remember your congregation, whom you purchased from old." How do we know the Temple was? As it says (Jeremiah 17:12): "Your throne of glory, on high from the beginning etc." How do we know the name of the Messiah was? As it says (Psalms 72:17): "May his name exist forever etc. [his name shall be Yinnon as long as the sun]." Rabbi Ahavah said in the name of Rabbi Ze'ira: Even repentance was, as it says (Psalms 90:2): "Before the mountains were birthed," and at the same time (Psalms 90:3), "You turned man to contrition etc." However, I do not know which was first--if the Torah preceded the Throne of Glory or the Throne of Glory preceded the Torah. Rabbi Abba Bar Cahana said: The Torah preceded the Throne of Glory, as it says (Proverbs 8:22): "God made me at the beginning of his way, the first of his works of old." This is before that of which it is written (Psalms 93:2): "Your throne is established as of old." Rabbi Hunna and Rabbi Yirmiyah in the name of Rabbi Shmuel the son of Rabbi Yitzchak said: The thought of Israel was before everything. This is like a king who was married to a woman and did not have a son. One time the king was in the market and said: "Take this ink and pen for my son." They said: "He does not have a son." He replied: "Take them; the king must expect a son, because otherwise he would not command that the ink and pen be taken." Similarly, if there was no expectation of Israel receiving it after 26 generations, God would not have written in the Torah: "Command the children of Israel" or "Speak to the children of Israel." Rabbi Bannai said: The world and its contents were only created in the merit of the Torah, as it says (Proverbs 3:19): "God founded the world with wisdom etc." Rabbi Berachiyah said: In the merit of Moses, as it says (Deuteronomy 33:21): "He saw a first part for himself." Rabbi Hunna said in the name of Rabbi Matanah: The world was created in the merit of three things--challah, tithes, and first fruits. The verse "In the beginning God created" refers to challah, as it says (Numbers 15:20): "The beginning of your doughs." It also refers to tithes, as it says (Deuteronomy 18:4): "The beginning of your grains." It also refers to first fruits, as it says (Exodus 23:19): "The beginning of the fruits of the land."
(5) Rabbi Hunna in the name of Bar Kafra opened with (Psalms 31:19): "Let the lying lips be dumb, that speak against the righteous arrogantly with pride and contepmpt." Let them be bound, made dumb, and silenced. "Let them be bound and made dumb"--as it says (Exodus 4:11): "Or who made one mute, or deaf, or seeing, or blind? Was it not I, God?" and it says (Genesis 37:7): "We were binding sheaves in the field, and my sheaf rose." (The word for 'sheaf' is similar to 'mute'.) "Let them be silenced"--as it sounds. "Which speak against the righteous"--the life of all worlds (God). "Arrogantly"--[on matters] he has hidden from his creatures (The word for 'arrogant' is similar to 'hidden'). "In pride"--to boast and say: "I can explain creation." "And contempt"--to hold My glory in contempt. As Rabbi Yossi Bar Chanina said: One who honor's oneself at the expense of one's friend has no share in the World to Come. How much more so with the honor of God! And it says afterward (Psalms 31:20): "How abundant is Your goodness that you have laid up for those who fear You." Those who fear You and not for those who hold Your awe in contempt. When a king builds a palace in a place of sewers, dunghills, and garbage, everyone who says: "This palace is built on sewers, dunghills, and garbage" discredits it. So too, everyone who says the universe was created from nothingness discredits it. Rabbi Hunna in the name of Bar Kafra said: If it were not written, it would be impossible to say it. "In the beginning God created" from what? "And the earth was empty."
(6) Rabbi Yehudah Bar Simon opened with (Daniel 2:22): "He reveals the deep and secret. He knows what is in the darkness, and the light dwells with Him." "He reveals the deep"--this is Hell, as it says (Proverbs 9:18): "He does not know there are spirits there," and it says (Isaiah 30:33): "deep and large". "And secret"--this is Paradise, as it says (Isaiah 4:6): "for a cover and refuge from storm and rain," and it says (Psalms 31:21): "You hide them in the cover of Your presence." Alternatively, "he reveals the deep and secret"--these are the acts of the wicked, as it says (Isaiah 29:15): "Woe to the ones who seek deep from God to make their counsel secret." "And secret"--these are the acts of the wicked, as the verse states. "He knows what is in the dark"--these are the acts of the wicked, as it says in Isaiah: "Their acts are in the dark." "The light dwells with Him"--these are the acts of the righteous, as it is written (Proverbs 4:18): "The path of the righteous is like the light at dawn," and it says (Psalms 97:11): "Light is sown for the righteous." Rabbi Abba Srungia said: "The light dwells with Him"--this is the Messiah, as it says (Isaiah 60:1): "Arise, shine, for your light has come." Rabbi Yehudah Bar Simon said: From the beginning of the creation of the world, "he revealed the dark and secret". "In the beginning God created the heavens," but it is not explained. Where is it explained? Here (Isaiah 40:22): "He stretches out the heavens like a curtain." "And the land," but it is not explained. Where is it explained? Here (Job 37:6): "For He says to the snow: 'Fall on the earth.'" and (Job 38:38) "When the dust runs into a mass, and the clods cleave together." "And God said: 'Let there be light,'" and it is not explained. Where is it explained? (Psalms 104:2) "You cover Yourself with light like a garment."
(7) Rabbi Yitzchak opened with (Psalms 119:160): "The beginning of Your word is truth, and Your righteous law is forever." Rabbi Yitzchak said: From the beginning of the creation of the world "the beginning of Your word is truth." "In the beginning God created"--(Jeremiah 10:10) "Your God is true." "And Your righteous law is forever"--that for every restriction that you place on your creations, they affirm the righteousness of your judgement and accept it with faith. No creation can say that two powers created the world. It is not written: "the gods spoke", but rather: "God spoke". It is not written: "the gods said", but rather: "God said". It is not written: "in the beginning the gods created", but rather: "God created".
(8) Rabbi Yehoshua Ben Levi said in the name of Rabbi Levi: Six things are required for building--water, dirt, wood, stone, rods, and iron. If you say he is rich, and does not need rods, he still needs measuring rods, as it says (Ezekiel 40:3): "with a line of flax in his hand, and a measuring rod". The Torah preceded these with six--"the first", "of old", "forever", "from the start", and "from the first" which is two, in the portion (Proverbs 8:22-23): "God made me as the beginning of His way, the first of His works of old. I was set up forever, from the start, from the first of the Earth."
(9) A philosopher once asked Rabbah Gamliel and said to him, ''Your God is only a great artist because he found great materials that helped him: tohu and vohu, darkness, spirit, water, and the depths." Rabbi Gamliel responded to him: "Your spirit should blow! Regarding all of them, the term 'creation' is written: tohu and vohu, as it says (Isaiah 45:7), 'He makes peace and creates evil'; darkness, 'He fashions light and creates darkness'; water (Tehillim 148:5), 'Praise the heavens and the waters' - why? - for 'He commanded and they were created'; spirit (Amos 4:13), 'For behold he fashions mountains and creates spirit'; the depths (Mishlei 8:24), 'When there were no depths, I was created.'"
(10) Rabbi Yonah said in the name of Rabbi Levi: Why was the world created with a "bet"? Just as a bet is closed on all sides and open in the front, so you are not permitted to say, "What is beneath? What is above? What came before? What will come after?" Rather from the day the world was created and after. Bar Kappara said: "You have but to inquire about bygone ages that came before you [ever since G-d created humanity on earth]" (Deuteronomy 4:32). "Ever since G-d created them" you may speculate, however you may not speculate on what was before that. ["From one end of Heaven to the other"] on this you may speculate and investigate, but you may not speculate and investigate 0n what was before. Rabbi Yehudah ben Pazzi explained the Creation story according to Bar Kappara. Why was the world created with a "bet"? To teach you there are two worlds: this world and the world-to-come. D'var Acher: Why with a "bet"? Because it is the language of "blessing." And why not with an "aleph"? Because it is the language of "cursing."
(11) R. Simon said in the name of R. Joshua b. Levi: Manzapak [מנצפ"ך] is a Mosaic halahhah from Sinai. R, Jeremiah said in the name of R. Hiyya b. Abba: They are what the zofim [i.e. prophets] instituted. It once happened on a stormy day that the Sages did not attend the House of Assembly [i.e. the Academy]. Some children were there and they said, 'Come and let us make a House of Assembly. Why are there written [two different forms when the following letters come in the middle or end of a word respectively] mem [מ] mem [ם], nun [נ] nun [ן], tzadi [צ], tzadi [ץ], pai [פ] pai [ף]? It teaches [that the Torah was transmitted] from utterance [מאמר] to utterance, from Faithful [נאמן] to faithful, from Righteous [צדיק] to righteous, from mouth [פה] to mouth, and from hand [כף] to hand. From utterance to utterance — from the utterance of the Holy One, blessed be He, to the utterance of Moses. From Faithful to faithful— from theAlmighty, who is designated, "God, faithful King," to Moses, who is designated faithful, as it is written, "He [Moses] is faithful in all My house" (Numbers 13:7). From Righteous to righteous— from God, who is designated righteous, as it is written, "The Lord is righteous in all His ways" (Psalms 145:17), to Moses who is designated righteous, as it is written, "He executed the righteousness of the Lord" (Deuteronomy 33:21). From mouth to mouth — from the mouth of the Holy One, blessed be He, to the mouth of Moses. From hand to hand: from the hand of the Holy One, blessed be He, to the hand of Moses. They completed them and they grew to be great sages in Israel; some say that they were R. Eliezer, R. Joshua and R. Akiba. They applied to them the verse, "Even a child is known by his doings, etc." (Proverbs 20:11).