מתני׳ אין משכירין להם בתים בארץ ישראל ואין צריך לומר שדות ובסוריא
MISHNA: One may not rent a house to a gentile in Eretz Yisrael, and needless to say one may not rent fields to them, as explained in the Gemara. And in Syria
משכירין להם בתים אבל לא שדות ובחו"ל מוכרין להם בתים ומשכירין שדות דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר בארץ ישראל משכירין להם בתים אבל לא שדות ובסוריא מוכרין בתים ומשכירין שדות ובחוץ לארץ מוכרין אלו ואלו
one may rent houses to gentiles, but one may not rent fields. And outside of Eretz Yisrael one may sell houses and rent fields to gentiles; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yosei says: In Eretz Yisrael one may rent houses to gentiles but one may not rent fields. And in Syria one may sell houses to them and rent fields, and outside of Eretz Yisrael one may sell both these, houses, and those, fields.
אף במקום שאמרו להשכיר לא לבית דירה אמרו מפני שהוא מכניס לתוכו עבודת כוכבים שנאמר (דברים ז, כו) לא תביא תועבה אל ביתך ובכל מקום לא ישכיר לו את המרחץ מפני שהוא נקרא על שמו:
Even in a place with regard to which the Sages said that it is permitted for a Jew to rent a house to a gentile, they did not say that one may rent it for use as a residence, because the gentile will bring objects of idol worship into it, as it is stated: “You shall not bring an abomination into your house” (Deuteronomy 7:26), and this is still considered the house of a Jew. And for the same reason, in every place, one may not rent a bathhouse to a gentile, since it is called by the name of the owner, and onlookers will think that the Jew is operating it on Shabbat.
מתני' אין משכירין בתים - לעובד כוכבים בא"י גזירה משום מכירה דאיסור דאורייתא היא שנותן להם חנייה בקרקע:
ואין צריך לומר שדות - דאיכא תרתי לאיסורא כדמפרש בגמרא:
סוריא - ארם צובה וסמוכה לארץ ישראל וכיבשה דוד וחיברה לקדושת ארץ ישראל שלא על פי הדבור ובלא ששים ריבוא וקרי ליה כיבוש יחיד:
מפני שנקראת על שמו - והרואה שמחממין בשבת אומר שהבלנים שלוחין של ישראל הן:
תניא ר"ש בן אלעזר אומר לא ישכיר אדם שדהו לכותי מפני שנקראת על שמו וכותי זה עושה בו מלאכה בחוש"מ אבל עובד כוכבים מאי שרי דאמרי אריסא אריסותיה עביד א"ה כותי נמי אמרי אריסא אריסותיה עביד
The Gemara cites a similar discussion. It is taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Elazar says: A person may not rent his field to a Samaritan, since it is called by the name of the owner and this Samaritan will perform work in it during the intermediate days of a Festival. The Gemara infers: It is prohibited to rent one’s field to a Samaritan, but with regard to a gentile, what is the halakha? Evidently, it is permitted, as we say that the gentile sharecropper works for his tenancy and not for the Jewish owner. The Gemara asks: If that is so, in the case of a Samaritan as well, why not say that the sharecropper works for his tenancy?
אריסותא לר"ש בן אלעזר לית ליה אלא עובד כוכבים מ"ט מותר דאמרינן ליה וציית כותי נמי אמרינן ליה וציית כותי לא ציית דאמר אנא גמירנא טפי מינך
The Gemara answers: Rabbi Shimon ben Elazar does not accept the principle that a sharecropper works for his tenancy, rather than as the Jew’s employee. The Gemara asks: But if so, with regard to a gentile, what is the reason that it is permitted to rent to him? The Gemara answers that we say to him that he may not perform labor on certain days, and he complies. The Gemara asks: If that is so, then in the case of a Samaritan as well, we can say to him that he may not perform labor on certain days, and he will comply. The Gemara answers: A Samaritan will not comply, as he says: I am more learned than you, and I know that it is permitted to work on these days.
א"ה מאי איריא מפני שנקראת על שמו תיפוק ליה משום (ויקרא יט, יד) לפני עור לא תתן מכשול חדא ועוד קאמר חדא משום לפני עור ועוד מפני שנקראת על שמו
The Gemara asks: If that is so, why does Rabbi Shimon ben Elazar state specifically that the reason for the prohibition is because the field is called by the name of the owner? Let him derive this halakha due to the fact that the Samaritan, like a Jew, is commanded to refrain from labor during the intermediate days of the Festival, and since he will work on these days, renting him a field is included in the prohibition: “You shall not put a stumbling block before the blind” (Leviticus 19:14). The Gemara answers: Rabbi Shimon ben Elazar states one reason and adds another: One reason is that of the prohibition: You shall not put a stumbling block before the blind; and, furthermore, it is prohibited because the field is called by the name of the owner.
אריסא אריסותיה קא עביד - פסק ר"ת הלכה כרשב"ג דאמר אריסא אריסותיה קא עביד ומתוך כך התיר לישראל שנתן ביתו לעשותו בקבלנות לבנות בו אפילו בשבת וק"ו נמי הוא דהשתא אריסות שדה שחלק הישראל משביח במלאכה שרי קבלנות שאין בו שבח לישראל כלל במה שממהר נכרי לעשות קבלנותו לא כ"ש דנימא קבלנא קבלנותיה קעביד ... ולפי זה צריך עיון בההיא דפ' מי שהפך (מו"ק דף יב. ושם ד"ה אמר) דאמר שמואל מקבלי קבולת בתוך התחום אסור חוץ לתחום מותר אכן ר"ת מוקי לה לכולה הך שמעתא באבל ... עד כאן שיטת ר"ת:
ור' יצחק פירש דקבלנות דבית אסור ...
ור"ת אע"פ שהקל בקיבולת החמיר על עצמו וכשבנה ביתו לא הניח עובדי כוכבים לבנות בשבת אף על פי שהיו עושים בקבלנות
והר"ם היה נותן טעם דלהכי מותר באריסות שדה דכיון שאינו נוטל מעות בשכרו אלא נוטל בגוף הקרקע דמי לשותף אבל בקבלנות דבית שנוטל מעות בשכרו לא הוי כשותף ואסור ולה"ק הכא דמרחץ אסור דאריסותא למרחץ לא עבדי אינשי דכיון שנוטל מעות בשכרו ולא שייך ליטול זה בגוף המרחץ אסור ולפ"ז יש להתיר להשכיר ריחים לעובד כוכבים היכא שנוטל בקמח לפי חלקו ואינו נוטל מעות דהוי כמו שותפין ומסקנא דשמעתא שמעינן מהכא דקבולת דתלוש אינו מותר אלא בתוך ביתו של עובד כוכבים אבל במחובר אינו מותר אלא חוץ לתחום אבל תוך לתחום אסור:
פיסקא ובכל מקום לא ישכיר לו את המרחץ אלא גוי בדקביל עלוי' פי' והוא הדין נמי דהוי שרי ר"ש להשכיר מרחץ לגוי בדקביל עלויי' ושדהו לגוי לא הוה שרי ר"ש אלא בדקביל עלי' דאריסותא דר"ש לית לי' ותני דמתני שרי אפילו בדלא קביל משום אריסותא ושדהו לכותי ר' שמעון אסר לי' משום תרי טעמא ותנא דמתני' לא אסר לי' אלא משום ולפני עור ולא מפני שנקרא' על שמו דאמרי' אריסותי' קא עביד:
אמר שמואל מקבלי קיבולת בתוך התחום אסור חוץ לתחום מותר
§ Shmuel said: With regard to gentile contractors, who are paid for the completed job rather than by the day, it is prohibited for them to work for a Jew within the boundaries of the Shabbat limit on a day that it is prohibited for the Jew to work. It looks like the Jew assigned work for them to do on that day, even though they in fact make their own schedule. Outside the Shabbat limit, where Jews will not see the work being done, it is permitted.
אמר רב פפא ואפי' חוץ לתחום לא אמרן אלא דליכא מתא דמקרבא להתם אבל איכא מתא דמקרבא להתם אסור
Rav Pappa said: And even outside the Shabbat limit, we said only that it is permissible to let them work when there is no other city in close proximity to there, but if there is another city in close proximity to there, it is prohibited, since the work is likely to be seen by a Jew.
אמר רב משרשיא וכי ליכא מתא דמקרבא להתם נמי לא אמרן אלא בשבתות ובימים טובים דלא שכיחי אינשי דאזלי להתם אבל בחוש"מ דשכיחי אינשי דאזלי ואתו להתם אסור
Rav Mesharshiyya said: And even when there is no other city in close proximity, we said that it is permissible for gentile contractors to work for a Jew only on Shabbatot and Festivals, when Jewish people do not routinely go there, i.e., to the place where the work is being performed. However, on the intermediate days of a Festival, when Jewish people routinely come and go from there and see the work being done, it is prohibited.
מר זוטרא בריה דרב נחמן בנו ליה אפדנא מקבלי קיבולת חוץ לתחום איקלע רב ספרא ורב הונא בר חיננא ולא עלו לגביה ואיכא דאמרי הוא נמי לא על בגוויה
The Gemara relates about Mar Zutra, son of Rav Naḥman, that gentile contractors built a mansion [apadana] for him outside the Shabbat limit. Rav Safra and Rav Huna bar Ḥinnana happened to come there, but they did not enter it, because it had been built on Shabbat in a prohibited manner. And there are those who say: Even he, Mar Zutra himself, did not enter it.
והאמר שמואל מקבלי קיבולת בתוך התחום אסור חוץ לתחום מותר אדם חשוב שאני ואיכא דאמרי סיועי סייע בתיבנא בהדייהו
The Gemara asks: But didn’t Shmuel say: With regard to gentile contractors, within the boundaries of the Shabbat limit, it is prohibited to let them work on Shabbat, but outside the Shabbat limit it is permitted? The Gemara answers: An important person is different and must behave in a stricter manner. And there are those who say: He provided them with assistance with straw for making the bricks. Consequently, they were not fully independent contractors, and therefore it was prohibited for them to work on Shabbat, even outside the Shabbat limit.
רב חמא שרא להו לאבונגרי דבי ריש גלותא למיעבד להו עבידתא בחולא דמועדא אמר כיון דאגר לא קא שקלי שרשויי הוא דקא משרשו ליה ולית לן בה
The Gemara relates that Rav Ḥama permitted the bath attendants [abunagrei] of the Exilarch’s house to work for them, i.e., the Exilarch and his household, on the intermediate days of a Festival. He said in explanation of this leniency: Since they do not take payment for working during the week of the Festival, they are merely conferring a favor on the Exilarch. Therefore, it is not viewed as actual labor, and we have no problem with it.
מַתְנִי׳ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין שׁוֹרִין דְּיוֹ וְסַמָּנִים וְכַרְשִׁינִין אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּשּׁוֹרוּ מִבְּעוֹד יוֹם, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין נוֹתְנִין אוּנִּין שֶׁל פִּשְׁתָּן לְתוֹךְ הַתַּנּוּר אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיַּהְבִּילוּ מִבְּעוֹד יוֹם, וְלֹא אֶת הַצֶּמֶר לַיּוֹרָה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּקְלוֹט הָעַיִן, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין.
MISHNA: In this mishna there is a fundamental dispute between Beit Hillel and Beit Shammai: Must one begin refraining from actions prohibited on Shabbat on Shabbat eve? Or, may one initiate an action prior to Shabbat, even if he knows that it will continue on its own on Shabbat itself? These are the details of that dispute: Beit Shammai say: One may only soak dry ink in water and dry plants, which produce dyes, in water and vetch for animal food to soften them in water on Shabbat eve, adjacent to Shabbat, if there is clearly sufficient time for them to soak for their designated purpose while it is still day, before Shabbat begins, and their continued soaking on Shabbat will have no effect. And Beit Hillel permit doing so. Beit Shammai say: One may only place bundles of combed flax inside the oven on Shabbat eve if there is sufficient time so that they will be heated while it is still day. And one may only place wool into the dyer’s kettle if there is sufficient time for the wool to absorb the dye while it is still day. And Beit Hillel permit doing so.
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין פּוֹרְסִין מְצוּדוֹת חַיָּה וְעוֹפוֹת וְדָגִים אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּצּוֹדוּ מִבְּעוֹד יוֹם, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מוֹכְרִין לְגוֹי וְאֵין טוֹעֲנִין עִמּוֹ וְאֵין מַגְבִּיהִין עָלָיו אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְמָקוֹם קָרוֹב, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין נוֹתְנִין עוֹרוֹת לְעַבְּדָן, וְלֹא כֵּלִים לְכוֹבֵס גּוֹי אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וּבְכוּלָּן בֵּית הִלֵּל מַתִּירִין עִם
Beit Shammai say: One may spread traps for an animal and birds and fish only if there is sufficient time remaining in the day for them to be trapped in them while it is still day, and Beit Hillel permit doing so even if there is not sufficient time remaining in the day. Beit Shammai say: One may only sell an item to a gentile on Shabbat eve, and one may only load a burden on his donkey with him, and one may only lift a burden on him if there remains sufficient time for the gentile to arrive to a near place prior to Shabbat, and the Jew will play no role in the performance of a prohibited labor by the gentile on Shabbat. And Beit Hillel permit doing so. Beit Shammai say: One may not give skins to a gentile tanner, nor clothes to a gentile launderer, unless there is sufficient time for work on them to be completed while it is still day, before Shabbat begins. And in all of them Beit Hillel permit doing so with
הַשֶּׁמֶשׁ. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: נוֹהֲגִין הָיוּ בֵּית אַבָּא שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין כְּלֵי לָבָן לְכוֹבֵס גּוֹי שְׁלֹשָׁה יָמִים קוֹדֶם לַשַּׁבָּת. וְשָׁוִין אֵלּוּ וְאֵלּוּ, שֶׁטּוֹעֲנִין קוֹרַת בֵּית הַבַּד וְעִגּוּלֵי הַגַּת.
the sun, i.e., as long as the sun is shining on Friday. Rabban Shimon ben Gamliel said: The ancestral house of my father, the dynasty of Nesi’im from the house of Hillel, was accustomed to give its white clothes to a gentile launderer no fewer than three days before Shabbat. And, however, these, Beit Shammai, and those, Beit Hillel, agree that, ab initio, one may load the beam of the olive press on the olives on Shabbat eve while it is still day, so that the oil will continue to be squeezed out of the olives on Shabbat. So too, one may load the circular wine press to accelerate the process of producing wine from the grapes.
דין המשכיר שדה ומרחץ לעכו"ם ובו ב סעיפים:
לא ישכיר אדם מרחץ שלו לעכו"ם מפני שנקרא על שמו ועכו"ם זה עושה בו מלאכה בשבת דסתם מרחץ לאו לאריסותא [פירוש אריס הוא העובד ליקח חלק ממה שישביח לבעליו] עביד ואמרי שכל הריוח של ישראל ושכר את העכו"ם בכך וכך ליום ונמצא שהעכו"ם עושה מלאכה בשליחותו של ישראל אבל שדה מותר שכן דרך לקבל שדה באריסות ואף ע"פ שיודעים שהוא של ישראל אומרים העכו"ם לקח' באריסו' ולעצמו הוא עובד ותנור דינו כמרחץ ורחיים דינו כשדה: הגה ואע"פ שלא לקחה העכו"ם רק לשליש או לרביע ויש לישראל הנאה במה שהעכו"ם עובד בשבת שרי דעכו"ם אדעתא דנפשיה עובד. [ב"י בשם מיי' פ"ז וב"י סי' רמ"ה בשם סה"ת]:
לא ישכיר אדם מרחץ שלו לעכו"ם מפני שנקרא על שמו ועכו"ם זה עושה בו מלאכה בשבת דסתם מרחץ לאו לאריסותא [פירוש אריס הוא העובד ליקח חלק ממה שישביח לבעליו] עביד ואמרי שכל הריוח של ישראל ושכר את העכו"ם בכך וכך ליום ונמצא שהעכו"ם עושה מלאכה בשליחותו של ישראל אבל שדה מותר שכן דרך לקבל שדה באריסות ואף ע"פ שיודעים שהוא של ישראל אומרים העכו"ם לקח' באריסו' ולעצמו הוא עובד ותנור דינו כמרחץ ורחיים דינו כשדה: הגה ואע"פ שלא לקחה העכו"ם רק לשליש או לרביע ויש לישראל הנאה במה שהעכו"ם עובד בשבת שרי דעכו"ם אדעתא דנפשיה עובד. [ב"י בשם מיי' פ"ז וב"י סי' רמ"ה בשם סה"ת]:
One shouldn’t rent out his bath house to a non-Jew because the bath house is known to be his. The non-Jew will do work with it on Shabbat. The average bath house isn’t rented out according to a percentage (meaning the worker takes a percentage of the profits). People will say all the profits go to the Jew and wages go to the non-Jew, and as a result the non-Jew is doing work as an agent of the Jew. But to rent out a field is allowed, since it’s common to rent out a field according to a percentage, even though people know it’s the Jew’s field. They will say the non-Jew is working according to a percentage so he’s working for his own sake. An oven is treated like a bath house in this sense. A millstone is treated like a field in this case. RAMA: Even if a Kootie receives only a third or a fourth of the profits, and the Jew receives a benefit from the Kootie’s work on Shabbat, it’s permissible to set up this arrangement, since the Kootie is working for his own sake.
אם שכר עכו"ם לשנה או לשתים שיכתוב לו או שיארוג לו בגד הרי זה כותב ואורג בשבת כאלו קצץ עמו שיכתוב לו ספר או שיארוג לו בגד שהוא עושה בכל עת שירצה והוא שלא יחשוב עמו יום יום ולא יעש' המלאכ' בבית ישראל ויש מי שאוס' בשוכר עכו"ם לזמן: הגה ודוקא ששכרו למלאכה מיוחדת כגון בגד לארוג או ספר לכתוב אבל כששכרו לכל המלאכות שיצטרך תוך זמן השכירות לכ"ע אסור (ב"י) וכמו שיתבאר ס"ס רמ"ז:
If he hired a non-Jew for a year or two to write for him or sew him clothes, behold the non-Jew can write and sew on Shabbat. It is as if he arranged with him that he will write him a book or that he will sew him clothes any time he desires, and that day-by-day was not a consideration. He should not do the work in the Jew’s house. Some forbid hiring a non-Jew for a period of time. RAMA: This was said specifically regarding when he was hired to work for a specific task, such as sewing clothes or writing a book. But when he is hired for any work that he needs in that timeframe, then everyone agrees that is forbidden.
(ל) לכל המלאכות - ומטעם זה יש למחות ביד השפחות כשעושין מלאכת אדוניהן בשבת אפילו כשעושין שלא בבית ישראל ושלא בצווי בעליהן דהא הם שכורין לכל המלאכות וכ"ש כשעושין בבית ישראל דזה אסור אפילו בשכור למלאכה מיוחדת וכנ"ל. ועיין בט"ז סק"ך דמביא בשם רבינו שמחה דהוא אוסר להשפחה אפילו לעשות מלאכת עצמה בבית בעליה והטעם מפני הרואים שלא יאמרו מלאכה של ישראל היא עושה והא"ר הביא בשם סה"ת דמלאכת עצמה מותר ודעתו שגם רבינו שמחה מודה לזה ע"ש בדבריו והפמ"ג יישב דברי הט"ז ע"ש ועיין בספר ח"א כלל ס"ד דלתקן השפחה בגדיה לכו"ע מותר בבית בעה"ב שהוא ניכר שמלאכת עצמה היא עושה ועי"ש עוד מה שכתב בענין זה ועיין מה שכתבנו בס"ק ל"ה:
שדה מותר. ודוקא כשנותן לעכו"ם חלק בפירות ע' רסי' רמ"ד, ובמרחץ אסור מדינא לשכור לו עכו"ם לעבוד בו כל השנה ושיטול היהודי כל הריוח מכל השבתות דהא היהודי מרויח במה שהעכו"ם עושה בשבת וליכא למימר דעכו"ם אדעתיה דנפשיה עביד דהא אף אם לא יעשה העכו"ם בשבת יצטרך לשלם לו ועיין סי' רמ"ד ס"ה (ב"י בשם מהרי"א) ונ"ל דה"ה ברחיים אסור ואינו מותר אלא להשכיר לעכו"ם כמ"ש ססי' רמ"ד לא כב"ח ע"ש, ונראה לי דאף הוא לא אמר להלכה דהרי אף הרא"ש לא קאמר אלא בבית ושדה דאז קציצ' מותר מדינא שאם לא יעשה בשבת יעשה בחול ואז אין הישראל מרויח במלאכתו משא"כ במרחץ ורחיים, וזה ברור שכתב על מהרי"א שלא כדת של תורה ערסי' רמ"ד וסימן רמ"ה:
(י) רק לשליש וכו' - ודוקא בזה שנותן לאינו יהודי חלק בתבואה אבל אם שכר האינו יהודי לעבוד בו כל השנה ושיטול היהודי כל התבואה מהשדה אף דמדינא בזה ג"כ שרי דהאינו יהודי אדעתיה דנפשיה עביד דאף אם לא יזבל ויחרוש ויקצור השדה בשבת יכול לעשות בחול וממהר בשביל עצמו מ"מ אסור דיבאו לחשדו בשכיר יום ולא יתלו באריסות כשיראו לבסוף שאין לו שום חלק בפירות הארץ וכדלקמן בריש סימן רמ"ד ודע דבמרחץ כה"ג דהיינו ששוכר אינו יהודי לעבוד בו כל השנה ושיטול היהודי כל הריוח של השבתות מדינא אסור וה"ה בריחיים באופן זה דהא דשרינן מתחלה מדינא היינו דוקא בשדה וכדומה דהמלאכה קצובה ואפשר להשלימה בכל עת דאין ריוח לישראל במה שעושה האינו יהודי בשבת דאם לא יעשה היום יעשנה ביום אחר אז אמרינן אדעתיה דנפשיה עביד אבל במרחץ וריחיים דהמלאכה אינה קצובה וכל יום ריוח לעצמו דאם לא יעשה יום אחד יפסיד הישראל אותו היום א"כ עיקר המלאכה בשביל ישראל הוא ומדינא אסור כמו שכיר יום דאף דמקבל שכר לא אמרינן אדעתיה דנפשיה עביד הואיל ונהנה הישראל ממלאכת שבת [ואפילו להט"ז לקמן בסימן רמ"ד סק"ה דמתיר להרמב"ם נראה דאסור ג"כ בזה מדינא דרגילות להקפיד על האינו יהודי כשמבטל איזה יום]. וכיון דמדינא אסור אפילו נתפרסם ששכרו לשנה וגם הוא חוץ לתחום דאין בו משום מראית העין ג"כ אסור ואין היתר כ"א היכא דיש לאינו יהודי קצת חלק בריוח השבתות דאז אמרינן דאדעתיה דנפשיה עביד ומותר בריחיים וגם במרחץ במקום שנתפרסם הדבר וכבסעיף ב' וכ"ש שמותר היכא שמוכרו לו לגמרי בכל ע"ש: