(ה) מצות ערבה כיצד, מקום היה למטה מירושלים ונקרא מוצא. יורדין לשם ומלקטין משם מרביות של ערבה, ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח, וראשיהן כפופין על גבי המזבח. תקעו והריעו ותקעו. בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת, ואומרים: אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא. רבי יהודה אומר: אני והו הושיעה נא. ואותו היום מקיפין את המזבח שבע פעמים. בשעת פטירתן מה הן אומרים: יפי לך מזבח, יפי לך מזבח. רבי אליעזר אומר: ליה ולך, מזבח. ליה ולך, מזבח.
(5) How is the mitzvah of the willow [branches] done? There was a place below Jerusalem, and it is called Motzah. They would descend to there and gather from there large willow branches, and they would come and stand them upright on the sides of the altar, with their tips inclining over the alter. They wRould blow a tekiyah [a steady blast], and a teruah [a broken blast], and a tekiyah. Every day they would circle the altar one time and say, "We beseech you Hashem, redeem us, please; we beesech you Hashem, bring prosperity, please." Rabbi Yehudah says: [they would say,] "Ani vaho, bring redemption, please." [The literal meaning of this latter phrase, which perhaps contains hidden numerical meanings or names of Hashem, is unclear.] And on that particular day [i.e. the seventh days of willow ritual], they would circle the altar seven times. At the hour of their departure, what did they say? "Beauty for you, O altar! Beauty for you, O altar!" Rabbi Eliezer says: [they would say,] "For Hashem and for you, O altar! For Hashem and for you, O altar."
אני והו - בגימטריא אנא ה'
ועוד משבעים ושתים שמות הן הנקובים בשלש מקראות הסמוכין בפרשת ויהי בשלח ויסע וגו' ויבא בין מחנה ויט משה את ידו ושלשתן בני שבעים ושתים אותיות ומהן שם המפורש אות ראשונה של פסוק ראשון ואחרונה של אמצעי וראשונה של אחרון וכן בזה הסדר כולן השם הראשון והו וי"ו של ויסע ה"א דכל הלילה וי"ו דויט ושם השלשים ושבע הוא אני אל"ף דמאחריהם ונו"ן ראשון דהענן בחשבון של מפרע ויו"ד דרוח קדים:
"Ani VaHo" - In gematria, (it equals) Ana Adonai.
Additionally, they (Ani VaHo) are indicated in the 72 names (of God) in the three verses next to each other in Parashat VaYehi BeShalah:
-Vayisa, etc. (1st word of Ex. 14:19).
-VaYavo ben mahaneh (1st words of 14:20).
-VaYet Moshe et yado (1st words of 14:21).
And all three (verses) have 72 letters. And they make up (an) ineffable name of God (thusly):
The first letter of the first verse, and the last (letter) of the middle verse, and the first (letter) of the last verse.
And that's the pattern throughout.
The first name is VaHo: Vav of VaYisa, Heh of kol halailah, vav of vayet Moshe.
The 37th name is
Ani: Aleph of me'ahareihem, the first Nun of he'anan counting backwards (to 37 in that verse), and yod of ru'ah kadim.
אני והו. בגימטריא אנא ה' ועוד משבעים ושתים שמות הן הנקובין בשלשה מקראות הסמוכין בפרשת ויהי בשלח ויסע מלאך וגו' ויבא בין מחנה וגו' ויט משה את ידו וגו' ושלשתן בני שבעים ושתים אותיות ומהם שם המפורש אות ראשונה של פסוק ראשון אחרונה של אמצעי וראשון של אחרון וכן בסדר הזה כולם כך פי' הקונטרס.
ועדיין צריך טעם לזה למה נשתנו שני שמות הללו, דאמרינן להו טפי מאחריני:
משום דדרשינן באיכה רבתי קרא דכתיב ביחזקאל ואני בתוך הגולה (Ez. 1:1) וקרא דכתיב בירמיה (Jer. 40:1) והוא אסור בזיקים כביכול הוא בעצמו והיינו הושענא שיושיע לעצמו:
(Rashi's commentary from above is cited first through the first paragraph in the Hebrew column; last word: kunteres).
And still a reason is needed (to answer) why these two names are special (lit., "different") such that we recite them more than the others:
Because, as we interpret in Eikhah Rabbati, the verse "I am in the midst of the exile" (Ez. 1:1) and the verse "and he is in chains" (Jer. 40:1) (means the following). It is as if it is He Himself! And that is (the meaning of) Hoshanana, that He should redeem Himself!