(יג) וְחַנָּ֗ה הִ֚יא מְדַבֶּ֣רֶת עַל־לִבָּ֔הּ רַ֚ק שְׂפָתֶ֣יהָ נָּע֔וֹת וְקוֹלָ֖הּ לֹ֣א יִשָּׁמֵ֑עַ וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ עֵלִ֖י לְשִׁכֹּרָֽה׃ (יד) וַיֹּ֤אמֶר אֵלֶ֙יהָ֙ עֵלִ֔י עַד־מָתַ֖י תִּשְׁתַּכָּרִ֑ין הָסִ֥ירִי אֶת־יֵינֵ֖ךְ מֵעָלָֽיִךְ׃ (טו) וַתַּ֨עַן חַנָּ֤ה וַתֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֲדֹנִ֔י אִשָּׁ֤ה קְשַׁת־ר֙וּחַ֙ אָנֹ֔כִי וְיַ֥יִן וְשֵׁכָ֖ר לֹ֣א שָׁתִ֑יתִי וָאֶשְׁפֹּ֥ךְ אֶת־נַפְשִׁ֖י לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ (טז) אַל־תִּתֵּן֙ אֶת־אֲמָ֣תְךָ֔ לִפְנֵ֖י בַּת־בְּלִיָּ֑עַל כִּֽי־מֵרֹ֥ב שִׂיחִ֛י וְכַעְסִ֖י דִּבַּ֥רְתִּי עַד־הֵֽנָּה׃ (יז) וַיַּ֧עַן עֵלִ֛י וַיֹּ֖אמֶר לְכִ֣י לְשָׁל֑וֹם וֵאלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל יִתֵּן֙ אֶת־שֵׁ֣לָתֵ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר שָׁאַ֖לְתְּ מֵעִמּֽוֹ׃ (יח) וַתֹּ֕אמֶר תִּמְצָ֧א שִׁפְחָתְךָ֛ חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וַתֵּ֨לֶךְ הָאִשָּׁ֤ה לְדַרְכָּהּ֙ וַתֹּאכַ֔ל וּפָנֶ֥יהָ לֹא־הָיוּ־לָ֖הּ עֽוֹד׃
(13) Now Hannah, she spoke in her heart; only her lips moved, but her voice could not be heard; therefore, Eli thought she had been drunken. (14) And Eli said unto her: ‘How long wilt thou be drunken? put away thy wine from thee.’ (15) And Hannah answered and said: ‘No, my lord, I am a woman of a sorrowful spirit; I have drunk neither wine nor strong drink, but I poured out my soul before the LORD. (16) Count not thy handmaid for a wicked woman: for out of the abundance of my complaint and my vexation have I spoken hitherto.’ (17) Then Eli answered and said: ‘Go in peace, and the God of Israel grant thy petition that thou hast asked of Him.’ (18) And she said: ‘Let thy servant find favour in thy sight.’ So the woman went her way, and did eat, and her countenance was no more sad.
אמר רב המנונא כמה הלכתא גברוותא איכא למשמע מהני קראי דחנה (שמואל א א, יג) וחנה היא מדברת על לבה מכאן למתפלל צריך שיכוין לבו רק שפתיה נעות מכאן למתפלל שיחתוך בשפתיו וקולה לא ישמע מכאן שאסור להגביה קולו בתפלתו ויחשבה עלי לשכורה מכאן ששכור אסור להתפלל ויאמר אליה עלי עד מתי תשתכרין וגו' א"ר אלעזר מכאן לרואה בחברו
Rab Hamnuna said : How many weighty Halakot there are to be learnt from the passage relating to Hannah ! "Now Hannah, she spake in her heart" (I Sam. i. 13) — hence it is deduced that one who prays must direct his heart. "Only her lips moved" — hence, one who prays must pronounce [the words] with his lips. "But her voice was not heard" — hence, it is forbidden to raise the voice when praying. "Therefore Eli thought she had been drunken" — hence, it is forbidden to pray when intoxicated. "And Eli said to her. How long wilt thou be drunken?" (ibid. v. 14) — [[fol. 31 b.]] R. Eleazar said: Hence, if one sees in his neighbour
דבר שאינו הגון צריך להוכיחו ותען חנה ותאמר לא אדני אמר עולא ואיתימא רבי יוסי ברבי חנינא אמרה ליה לא אדון אתה בדבר זה ולא רוח הקודש שורה עליך שאתה חושדני בדבר זה איכא דאמרי הכי אמרה ליה לא אדון אתה לאו איכא שכינה ורוח הקודש גבך שדנתני לכף חובה ולא דנתני לכף זכות מי לא ידעת דאשה קשת רוח אנכי ויין ושכר לא שתיתי אמר רבי אלעזר מכאן לנחשד בדבר שאין בו שצריך להודיעו אל תתן את אמתך לפני בת בליעל אמר רבי אלעזר מכאן לשכור שמתפלל כאלו עובד ע"ז כתיב הכא לפני בת בליעל וכתיב התם (דברים יג, יד) יצאו אנשים בני בליעל מקרבך מה להלן ע"ז אף כאן ע"ז ויען עלי ויאמר לכי לשלום אמר רבי אלעזר מכאן לחושד את חברו בדבר שאין בו שצריך לפייסו ולא עוד אלא שצריך לברכו שנאמר ואלהי ישראל יתן את שלתך: ותדר נדר ותאמר ה' צבאות אמר רבי אלעזר מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שקראו להקב"ה צבאות עד שבאתה חנה וקראתו צבאות אמרה חנה לפני הקב"ה רבש"ע מכל צבאי צבאות שבראת בעולמך קשה בעיניך שתתן לי בן אחד
anything that is unseemly, he must rebuke him. "And Hannah answered and said, No, my lord" (ibid. v. 15) — 'Ulla (another version: R. Jose b. R. Hannina) declared : She said to Eli, "Thou art not 'a lord' in this affair, nor does the Holy Spirit rest upon thee, seeing thou hast suspected me of this thing." Some declare that she spoke to him thus : "Thou art not a lord ; neither the Shekinah nor the Holy Spirit is with thee, for thou hast judged me in the scale of guilt and not in the scale of merit. Dost thou not know 'I am a woman of sorrowful spirit'?" "I have drunk neither wine nor strong drink" — R. Eleazar said : Hence it is deduced that one who is wrongly suspected must clear himself. "Count not thy handmaid for a wicked woman" (I Sam. i. 16) — R. Eleazar said : Hence it is inferred that if a drunken person prays, it is as though he practised idolatry; for it is written here "a wicked woman," and elsewhere it is written, "Certain base fellows are gone out from the midst of thee" (Deut. xiii. 14) — as the reference in this latter passage is to idolatry, so also in the other passage idolatry is intended. "Then Eli answered and said, Go in peace" (I Sam. i. 17) — R. Eleazar said : Hence, if one wrongly suspected another, he must conciliate him ; nay more, he must bless him ; as it is said, "And the God of Israel grant thy petition" (ibid.). "And she vowed a vow and said, O Lord of hosts" (ibid. v. 11) — R. Eleazar said : From the day that the Holy One, blessed be He, created His universe, there was nobody who called Him "[Lord of] hosts" until Hannah came and gave Him that designation. Hannah said before the Holy One, blessed be He, "Lord of the universe ! From all the multitudes of hosts which Thou hast created in Thy universe, is it hard in Thine eyes to grant me even one son?"
מאי אם ראה תראה דברה תורה כלשון בני אדם: בעני אמתך אל תשכח את אמתך ונתתה לאמתך א"ר יוסי בר' חנינא ג' אמתות הללו למה אמרה חנה לפני הקב"ה רבש"ע שלשה בדקי מיתה בראת באשה ואמרי לה שלשה דבקי מיתה ואלו הן נדה וחלה והדלקת הנר כלום עברתי על אחת מהן: נתתה לאמתך זרע אנשים מאי זרע אנשים אמר רב גברא בגוברין ושמואל אמר זרע שמושח שני אנשים ומאן אינון שאול ודוד ורבי יוחנן אמר זרע ששקול כשני אנשים ומאן אינון משה ואהרן שנאמר (תהלים צט, ו) משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו
But how is "If Thou wilt indeed look" to be explained? The Torah speaks according to the language of the sons of man. "[If Thou wilt indeed look] on the affliction of Thy handmaid, and remember me, and not forget Thy handmaid, but wilt give unto Thy handmaid" (I Sam. i. 11). R. Jose b. R. Hannina said : Why is "Thy handmaid" repeated thrice ? Hannah spake before the Holy One, blessed be He, "Lord of the universe ! Three breaches [bidke] through which death comes hast Thou created in a woman ; (another version : Three causes [dibke] of death), viz, : neglect of the laws concerning menstruation, Hallah and kindling the Sabbath-lights. Have I transgressed any of them?" "But wilt give Thy handmaid seed of men" (ibid.). What means "seed of men"? Rab said : A man among men. Samuel said : Seed which will anoint two men ; and who are they ? Saul and David. R. Johanan said : Seed equal to two men ; and who are they? Moses and Aaron ; as it is said, "Moses and Aaron among His priests, and Samuel among them that call upon His name" (Ps. xcix. 6).
שבע נביאות מאן נינהו שרה מרים דבורה חנה אביגיל חולדה ואסתר שרה דכתיב (בראשית יא, כט) אבי מלכה ואבי יסכה ואמר ר' יצחק יסכה זו שרה ולמה נקרא שמה יסכה שסכתה ברוח הקדש שנאמר (בראשית כא, יב) כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה ד"א יסכה שהכל סוכין ביופיה מרים דכתיב (שמות טו, כ) ותקח מרים הנביאה אחות אהרן ולא אחות משה אמר ר"נ אמר רב שהיתה מתנבאה כשהיא אחות אהרן ואומרת עתידה אמי שתלד בן שיושיע את ישראל ובשעה שנולד נתמלא כל הבית כולו אורה עמד אביה ונשקה על ראשה אמר לה בתי נתקיימה נבואתיך וכיון שהשליכוהו ליאור עמד אביה וטפחה על ראשה ואמר לה בתי היכן נבואתיך היינו דכתיב (שמות ב, ד) ותתצב אחותו מרחוק לדעה לדעת מה יהא בסוף נבואתה דבורה דכתיב (שופטים ד, ד) ודבורה אשה נביאה אשת לפידות מאי אשת לפידות שהיתה עושה פתילות למקדש (שופטים ד, ה) והיא יושבת תחת תומר מאי שנא תחת תומר אמר ר' שמעון בן אבשלום משום יחוד דבר אחר מה תמר זה אין לו אלא לב אחד אף ישראל שבאותו הדור לא היה להם אלא לב אחד לאביהן שבשמים חנה דכתיב (שמואל א ב, א) ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי בה' רמה קרני בה' רמה קרני ולא רמה פכי
“Seven prophetesses”. Who were these? — Sarah, Miriam, Deborah, Hannah, Abigail, Hulda and Esther. Sarah”, as it is written, “The father of Milkah and the father of Yiscah” (Genesis 11:29) and R. Isaac said [on this]. Yiscah is Sarah; and why was she called Yiscah? Because she saw visions [sakhtah] by means of the holy spirit, as it is said, “In all that Sarah says to you, listen to her voice” (Genesis 21:12). Another explanation is: because all gazed [sakhin] at her beauty. “Miriam”, as it is written, “And Miriam the prophetess the sister of Aaron” (Exodus 15:20). Was she only the sister of Aaron and not the sister of Moses? R. Nahman said in the name of Rav: For she prophesied when she was the sister of Aaron [only] and said, My mother is destined to bear a son who will save Israel. When he was born the whole house was filled with light, and her father arose and kissed her on the head, saying, My daughter, your prophecy has been fulfilled. But when they threw him into the river her father arose and tapped her on the head, saying, Daughter, where is your prophecy? That is why it is written, “And his sister stood afar off to know”; to know, [that is,] what would be with the latter part of her prophecy. “Devorah,” as it is written, “Now Devorah a prophetess, a woman of flames” (Judges 4:4). What is meant by a woman of flames? Because she used to make wicks for the Temple. “And she sat under a palm tree” (v. 5). Why under a palm tree? — R. Shimon b. Avishalom said: [To avoid] seclusion. Another explanation is: Just as a palm tree has only one heart, so Israel in that generation had only one heart devoted to their Father in heaven. “Hannah”, as it is written, “And Hannah prayed and said, My heart exults in the Lord, my horn is exalted in the Lord” (I Samuel 2:1): “My horn is exalted”, and not, “my cruse is exalted.”
(3) The period of the Judges is linked to the period of the Kingdom by the prophet Samuel, who anointed both Saul and David as kings. Not only was Samuel himself a prophet, but his forebears also has been prophets, and both his parents, Elkanah and Hannah, were endowed with the gift of prophecy.
(א) הַ֥לְלוּ יָ֨הּ ׀ הַ֭לְלוּ עַבְדֵ֣י יְהוָ֑ה הַֽ֝לְלוּ אֶת־שֵׁ֥ם יְהוָֽה׃ (ב) יְהִ֤י שֵׁ֣ם יְהוָ֣ה מְבֹרָ֑ךְ מֵֽ֝עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם׃ (ג) מִמִּזְרַח־שֶׁ֥מֶשׁ עַד־מְבוֹא֑וֹ מְ֝הֻלָּ֗ל שֵׁ֣ם יְהוָֽה׃ (ד) רָ֖ם עַל־כָּל־גּוֹיִ֥ם ׀ יְהוָ֑ה עַ֖ל הַשָּׁמַ֣יִם כְּבוֹדֽוֹ׃ (ה) מִ֭י כַּיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ הַֽמַּגְבִּיהִ֥י לָשָֽׁבֶת׃ (ו) הַֽמַּשְׁפִּילִ֥י לִרְא֑וֹת בַּשָּׁמַ֥יִם וּבָאָֽרֶץ׃ (ז) מְקִֽימִ֣י מֵעָפָ֣ר דָּ֑ל מֵֽ֝אַשְׁפֹּ֗ת יָרִ֥ים אֶבְיֽוֹן׃ (ח) לְהוֹשִׁיבִ֥י עִם־נְדִיבִ֑ים עִ֝֗ם נְדִיבֵ֥י עַמּֽוֹ׃ (ט) מֽוֹשִׁיבִ֨י ׀ עֲקֶ֬רֶת הַבַּ֗יִת אֵֽם־הַבָּנִ֥ים שְׂמֵחָ֗ה הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃
(1) Hallelujah. Praise, O ye servants of HaShem, praise the name of HaShem. (2) Blessed be the name of the LORD From this time forth and for ever. (3) From the rising of the sun unto the going down thereof The LORD'S name is to be praised. (4) The LORD is high above all nations, His glory is above the heavens. (5) Who is like unto the LORD our God, That is enthroned on high, (6) That looketh down low Upon heaven and upon the earth? (7) Who raiseth up the poor out of the dust, And lifteth up the needy out of the dunghill; (8) That He may set him with princes, Even with the princes of His people. (9) Who maketh the barren woman to dwell in her house As a joyful mother of children. Hallelujah.
Pesikta De-Rab Kahana, Piska 20:1 (trans. William G. Braude and Israel Kapstein) at 331 "Who maketh the barren woman to dwell in her house as a happy mother of children." There were seven such barren women: Sarah, Rebekah, Rachel, Lead, Manoah's wife, Hannah, and Zion....The words "he maketh the barren woman to dwell in her house" apply to Hannah: "Peninnah had children, but Hannah had no children" (1 Sam. 1:2); and so do the words "as a happy mother of children"--"Hannah conceived and bore three sons and two daughters" (1 Sam. 2:21).