ונכתוב רחמנא בתרומה וניתו הנך ונגמרו מיניה משום דאיכא למפרך שכן ישנה במחשבה
....Separating teruma is different, in that it is able to be separated by mere thought. It is enough for one to decide that a certain portion of his produce shall be teruma to have that status take effect.
במחשבה - נותן עיניו בצד זה ואוכל בצד זה דכתיב (במדבר יח) ונחשב:



שו"ת רע"א ח"א סי' כ"ט
הקשה הגר"י פיק דמאי שנא מתרומה שישנה במחשבה והוה דברים שבלב ומ"מ מברכים עליו?
ותירץ לו הג"ר בנימין וואלף איגר דאה"נ דתרומה חל במחשבה מ"מ אסור לו לאכול אח"כ עד שיפריש התרומה מהשאר וכמ"ש התוס' (חולין ו,ב, בד"ה והתיר) דהא דנותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר מותר רק בדמאי שהיא תרומה דרבנן, ושם באמת אין מברכין, אבל בתרומה דאורייתא אסור לאכול עד שיפריש בפועל, ולכן כיון שהוא צריך מיד למעשה הפרשה מברכין עליו משא"כ בביטול חמץ דאין שם מעשה כלל אין מברכין.
שו"ת רע"א ח"א סי' ל'

שו"ת רע"א ח"א סי' כ"ט

שו״ע אדה״ז סי' תל"ד סעי' ז'

שו״ע אדה״ז סי' תל"ז סעי' א'
...ולאחר שיגמור המשכיר מלבדוק יבטל כל החמץ שלא מצא בבדיקתו ואעפ"י שכבר הפקירו בלבו כשיצא מן הבית אעפ"י כן חייב הוא לחזור ולבטלו בפירוש אחר הבדיקה כתיקון חכמים שתקנו להוציא הביטול בפיו.
One who intended to say that the produce he has designated should be teruma, but he mistakenly said the word tithe; or he intended to say tithe but mistakenly said teruma... he has not said anything until his mouth and heart are the same.
טורי אבן אבני שהם (חגיגה י,ב, בד"ה דילמא)
כיון דתרומה ישנה במחשבה א"כ למה אין התרומה חל, דמה נפק"מ מה הוציא בדיבורו, סו"ס נתכוון לתרומה?
