(יב) קָרְאוּ אֶת הַמְּגִלָּה בַּאֲדָר רִאשׁוֹן וְאַחַר כָּךְ עִבְּרוּ בֵּית דִּין אֶת הַשָּׁנָה חוֹזְרִים וְקוֹרְאִים אוֹתָהּ בָּאֲדָר הַשֵּׁנִי בִּזְמַנָּהּ:
(12) [If] they read the Scroll during First Adar; and subsequently the year was made a leap year by the court — they must read it again during Second Adar at its time.
(א) קראו את המגילה באדר ראשון ואחר כך עיברו בית דין וכו'. הוא הדין למתנות לאביונים שאם נתנו בראשון צריך לתת בשני דכן אמרו שם במשנה (דף ו':) אין בין אדר ראשון לשני אלא מקרא מגילה ומתנות לאביונים ורבינו ז''ל כיון דכתב דלא יצא מידי מקרא מגילה הוא הדין ממתנות דכולה חדא מילתא היא:
(א) אין אומרים תחנה בי"ד וט"ו שבאדר ראשון ודין תענית והספד בהן ובו סעיף אחד:
יום י"ד וט"ו שבאדר ראשון אין נופלין על פניהם ואין אומרים מזמור יענך ה' ביום צרה ואסורים בהספד ותענית אבל שאר דברים אין נוהגים בהם וי"א דאף בהספד ותענית מותרים: הגה והמנהג כסברא ראשונה. י"א שחייב להרבות במשתה ושמחה בי"ד שבאדר ראשון (טור בשם הרי"ף) ואין נוהגין כן מ"מ ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים (הג"מ בשם סמ"ק) וטוב לב משתה תמיד:
(1) The day of the 14th and the 15th of the First month of Adar [in a leap year] we do not fall upon our faces [recite tahanun] and we do not say (the Psalm) a song - Hashem will answer you on a day of suffering, and on them [the 14th and 15th of Adar I] it is forbidden to eulogize or fast. There are those who say that even eulogies and fasting is permitted. Rema: the practice is according to the first understanding. There are those who say that one is obligated to increase in joy and feasting on the 14th of Adar I however this is not the practice. Nonetheless one should increase slightly their joy and feasting in order to fulfill the words of those who are stringent 'But he that is of a merry heart hath a continual feast (Proverbs 15:15).'
.
משנה ברורה סימן תרצז ס"ק א
ראשון - ולכו"ע אין אומרים על הניסים כיון דאין קורין המגילה ואם אמרו אין מחזירין אותו:
משנה ברורה סימן תרצז ס"ק ב
מי שאירע לו נס באדר וקבל ע"ע לעשות תמיד יום משתה ושמחה [ד] אם אירע בשנה פשוטה עושה בראשון ואם אירע במעוברת בשני יעשה בשני. ואותה סעודה שעושין בשביל הנס [ה] היא סעודת מצוה דכל סעודה שעושין לזכר נפלאות ד' הוא סעודת מצוה
משנה ברורה סימן תרצז ס"ק ה
מ"מ ירבה וכו' - בהגהת תשב"ץ כתב דיש להרבות ורבינו יחיאל מפריש רגיל להרבות ולהזמין ב"א [ט] וזהו שסיים הרמ"א וטוב לב משתה תמיד היינו שטוב להרבות לכבוד הנס שנעשה בעתים הללו:
(ז) אם השנה מעוברת יכתוב באדר ראשון לירח אדר ראשון ובשני יכתוב לירח אדר השני ואם כתב באדר הראשון אדר סתם כשר אבל אם כתב בשני סתם הגט פסול (ב"י בשם הרא"ש והר"ן) ומלת ראשון יכתוב מלא וי"ו מ"כ בתיקון ניסן מלא אייר בשני יודין (הכל בסדר) ואם כתב בחד יו"ד פסול אם לא בשעת הדחק (ת"ה סי' רל"ג) ויש נמנעין ליתן גט באייר אך במקום הדחק נותנים וכותבין בב' יודין סיון מלא יו"ד (ג"ז בסדר גטין) תמוז מלא וי"ו אלול מלא וי"ו תשרי בחד יו"ד מרחשוון חד וי"ו (דברי הרב) כסלו חסר יו"ד (ת"ה סי' רל"ג ועיין למטה סעיף כ"ג וכ"ד):
(7) If it is a leap year [and he wants to have the bill of divorce written in the first month of Adar], he should write on the first Adar, "For the month of the first Adar," and on the second [Adar] he should write, "For the month of the second Adar." Rem"a: If he writes on the first Adar just "Adar", it is kosher. But if he writes it [plainly] on the second, the bill of divorce is invalid (Bet Yosef in the name of the Rosh and the Ran). And the word "first" ["rishon"] should be written fully with a "vav" (M"Ch B'Tikkun). Nissan [should be written] fully [with a "yud"], Iyyar, with two "yuds" (Hakol Baseder). If he wrote [Iyyar] with one "yud", it is invalid, unless it is a case of emergency ["shaat hadechak"] (Terumat Hadeshen Siman 233). Some prevent the giving of the bill of divorce in Iyyar [for this reason], except for an "shaat hadechak", and they write [Iyyar] with two "yuds". Sivan, fully with a "yud" (this is also in the Seder Gittin). Tammuz, fully with a "vav". Elul, fuly with a "vav". Tishrei, with one "yud". Marcheshvan, one "vav" (Divrei HaRav). Kislev, plene with a "yud" (Terumat Hadeshen Siman 233). And see below Se'if 23 and 24.
(ט) לעולם הוא קטן עד שיביא ב' שערות אחר שיהיה בן י"ג ויום אחד ושנת העיבור בת י"ג חדש:
(9) In reality, he is a minor until he develops two pubic hairs after he reaches the age of 13 and one day, and the leap year lasts 13 months.
(י) אם נער אחד נולד בכ"ט לאדר ראשון משנה מעוברת ונער אחר נולד באדר שני באחד בו ושנת י"ג אינה מעוברת אותו שנולד בכ"ט לאדר הראשון צריך להמתין עד כ"ט לאדר בשנת י"ג להיות בן י"ג שנה ואותו שנולד אחריו באחד באדר השני יהיה בן י"ג שנה כיון שהגיע אחד באדר של שנת י"ג: הגה ומי שנולד באדר ונעש' בר מצוה בשנת העיבור אינו נעשה בר מצוה עד אדר השני [תשו' מהר"י מינץ סי' ט']:
(10) If one youth was born on the 29 of the 1st Adar in a leap year and another youth was born in the 2nd Adar, on its first day, then if the 13th year is not a leap year the one who was born on the 29 of the 1st Adar needs to wait until the 29th of Adar in the 13th year, to be 13 years old. And the one the one who was born after him on the first of the 2nd Adar will be 13 years old since the first of Adar of the 13th year has arrived [already]. Gloss: And someone who was born in Adar and is made a bar mitzvah in a leap year is not made a bar mitzvah until the second Adar. [Responsum of the Mahari Mintz #9]
משנה ברורה סימן נה ס"ק מג
מג) אינה מעוברת - אבל אם בשנת י"ג היה ג"כ עיבור אז בודאי היינו אומרים הנולד בראשון יהיה בר מצוה באדר ראשון והשני באדר שני הסכמת אחרונים דלא כמ"א