Save "ב"ה - תניא - פרק א | שיעור א
"
ב"ה - תניא - פרק א | שיעור א
כפל השבועה
תהי צדיקואל תהי רשע

סתירה בדברי הגמרא
סוף פרק ג מסכת נדהפרקי אבות פרק ב
היה בעיניך כרשעואל תהי רשע בפני עצמך

איך להסתכל על עצמי?
רשעלא רשע
ירע לבבו, יהיה עצב, לא יוכל לעבוד את ה' מתוך שמחה וטוב לבביכול לבוא לידי קלות ח"ו

ישנם יותר משני אפשרויות - ה חלוקות
צדיקרשעבינוני
וטוב לווטוב לו
ורע לוורע לו

ברכות, ז א
בִּקֵּשׁ לְהוֹדִיעוֹ דְּרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְנָתַן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶיךָ״, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! מִפְּנֵי מָה יֵשׁ צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, וְיֵשׁ צַדִּיק וְרַע לוֹ, יֵשׁ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, וְיֵשׁ רָשָׁע וְרַע לוֹ? אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, צַדִּיק וְטוֹב לוֹ — צַדִּיק בֶּן צַדִּיק. צַדִּיק וְרַע לוֹ — צַדִּיק בֶּן רָשָׁע. רָשָׁע וְטוֹב לוֹ — רָשָׁע בֶּן צַדִּיק. רָשָׁע וְרַע לוֹ — רָשָׁע בֶּן רָשָׁע.
אָמַר מָר: צַדִּיק וְטוֹב לוֹ — צַדִּיק בֶּן צַדִּיק, צַדִּיק וְרַע לוֹ — צַדִּיק בֶּן רָשָׁע. אִינִּי? וְהָא כְּתִיב: ״פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים״, וּכְתִיב: ״וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת״, וְרָמֵינַן קְרָאֵי אַהֲדָדֵי,
וּמְשַׁנֵּינַן: לָא קַשְׁיָא, הָא — כְּשֶׁאוֹחֲזִין מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם, הָא — כְּשֶׁאֵין אוֹחֲזִין מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם.
אֶלָּא, הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: צַדִּיק וְטוֹב לוֹ — צַדִּיק גָּמוּר, צַדִּיק וְרַע לוֹ — צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ — רָשָׁע שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר, רָשָׁע וְרַע לוֹ — רָשָׁע גָּמוּר.

זהר, חלק ב, קיז, ב
וְאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, צַדִּיק יֵצֶר הַטּוֹב שׁוֹפְטוֹ. רָשָׁע, יֵצֶר הָרָע שׁוֹפְטוֹ. בֵּינוֹנִי, זֶה וְזֶה שׁוֹפְטוֹ. מַאן דְּאִיהוּ מֵאִילָנָא דְּחַיֵּי, לֵית לֵיהּ דִּינָא כְּלָל, לֵית לֵיהּ יֵצֶר הָרָע, וְדָא צַדִּיק גָּמוּר, וְדָא צַדִּיק וְטוֹב לוֹ. וְלֵית טוֹב, אֶלָּא תּוֹרָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ד׳:ב׳) כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזוֹבוּ. וְצַדִיק וְרָע לוֹ, מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. וַאֲמַאי אִתְקְרֵי צַדִּיק בָּתַר דְּרַע לוֹ, דְּאִיהוּ יֵצֶר הָרָע. אֶלָּא, בְּגִין דְּטוֹב שַׁלִּיט עָלֵיהּ, אִתְקְרֵי צַדִּיק וְרָע לוֹ. דְּהַהוּא רָע אִיהוּ תְּחוֹת רְשׁוּתֵיהּ. (ס''א כעבדא תחות רביה)

ברכות, סא ב
תַּנְיָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: צַדִּיקִים יֵצֶר טוֹב שׁוֹפְטָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי״. רְשָׁעִים יֵצֶר רַע שׁוֹפְטָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נְאֻם פֶּשַׁע לָרָשָׁע בְּקֶרֶב לִבִּי אֵין פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינָיו״. בֵּינוֹנִים — זֶה וָזֶה שׁוֹפְטָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ״.
אָמַר רַבָּה: כְּגוֹן אָנוּ בֵּינוֹנִים. אָמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: לָא שָׁבֵיק מָר חַיֵּי לְכׇל בְּרִיָּה?

פירושים
גמרארעיא מהימנא (זהר)מסכת ברכות
צדיק וטוב לו - צדיק גמור
צדיק ורע לו - צדיק שאני גמור
צדיק ורע לו - שהרע שבו כפוף לטובמי השופט:
צדיקים יצר טוב שופטן
רשעים יצר הרע שופטן
בינונים - זה וזה שופטן (ולא יצר בינוני)

רבה אמר שהוא דוגמא לבינוני, ענה לו אביי שהוא לא משאיר חיים לשום בריה

האם זה תלוי בי?
גורל ובחירה בצדיקות וברשעות, סתירה בדברי איוב עצמו

הכל מאת ה' יתברך - גורל בתפיסה אבסולוטית, גם בנושא צדיקות ורשעות האדם
בבא בתרא טז א
אמר רבא: "בקש איוב לפטור את כל העולם כולו מן הדין!"
אמר לפניו; "רבונו של עולם,
בראת שור פרסותיו סדוקות בראת חמור פרסותיו קלוטות
בראת גן עדן בראת גיהנם
בראת צדיקים בראת רשעים
מי מעכב על ידך?"
רש"י:
לפטור את כל העולם כולו - מדינו של הקב"ה לומר שאנוסין הן ע"י הקב"ה שברא יצה"ר והכי קאמר על דעתך כי לא ארשע אם היית חפץ לא הייתי רשע:
בראת שור בפרסות סדוקות וחמור בפרסות קלוטות - את זה טהרת ואת זה טמאת הכל בא על ידך אתה בראת בו סימני הטומאה:
בראת צדיקים - ע"י יצר טוב:
בראת רשעים - על ידי יצר הרע לפיכך אין ניצול מידך כי מי יעכב אנוסין הן החוטאין:

צדיק או רשע? תלוי רק בך! - צדיקות ורשעות זהו הדבר היחיד שתלוי בך
נדה טז ב
א"ר יוחנן: "אסור לאדם שישמש מטתו ביום"
מאי קרא? שנאמר (איוב ג, ג) "יאבד יום אולד בו והלילה אמר הורה גבר"
"לילה ניתן להריון ויום לא ניתן להריון."
ריש לקיש אמר: מהכא (משלי יט, טז) "בוזה דרכיו ימות"
וריש לקיש האי קרא דר' יוחנן, מאי דריש ביה?
מבעי ליה לכדדריש רבי חנינא בר פפא, דדריש ר' חנינא בר פפא:
"אותו מלאך הממונה על ההריון לילה שמו
ונוטל טפה ומעמידה לפני הקב"ה
ואומר לפניו: "רבש"ע, טפה זו מה תהא עליה?
גבור או חלש? חכם או טיפש? עשיר או עני?"
ואילו רשע או צדיק לא קאמר!
כדר' חנינא, דאמר רבי חנינא: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים!"
שנאמר (דברים י, יב) "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה וגו'"
ור' יוחנן: "א"כ נכתוב קרא גבר הורה. מאי הורה גבר? לילה ניתן להריון ויום לא ניתן להריון."
רש"י:
בוזה דרכיו - תשמיש כמו (משלי ל) דרך גבר בעלמה והמשמש ביום בא לידי בזיון שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו:
הכל בידי שמים - כל מדותיו וקורותיו של אדם באין לו בגזרת מלך חוץ מזו:
כי אם ליראה - דבר זה לבדו הוא שואל ממך לפי שהכל בידו וזה בידך:
מאי הורה גבר - מדסמך הריון ללילה ש"מ למדרש הכי לילה ניתן להריון ולא יום מדאסמכיה קרא שמעינן לדר' יוחנן ומגופה דקרא שמעינן להא דר' חנינא בר פפא:

סיכום דברי איוב
גורלבחירה
בבא בתרא - איוב י, זנדה - איוב ג, ג
עַל דַּעְתְּךָ כִּי לֹא אֶרְשָׁע וְאֵין מִיָּדְךָ מַצִּיל.יֹאבַד יוֹם אִוָּלֶד בּוֹ וְהַלַּיְלָה אָמַר הֹרָה גָבֶר.

להבין מהות מדרגת הבינוני - מה זה בינוני?
סברא ראשוניתשלילת הסברא
מצוות ועבירות - מחצה על מחצה בזמןרבה אמר על עצמו שהוא בינוני, ואינו פסק מדברי תורה לעולם ולכן מלאך המוות לא יכל לשלוט בו
המקיים רק מצוות - צדיק
המקיים גם עבירות - בינוני
בשעה שעושה עוונות נקרא רשע גמור
לא עבר על המצוות - צדיק
עבר ועשה תשובה - בינוני
אם אחר כך עשה תשובה נקרא צדיק גמור
עושה את כל המצוות - צדיק
עושה מצוות רק מהתורה - בינוני
העובר על איסור קל של דברי סופרים נקרא רשע
מקורות - יבמות (כ.), נדה (יב.)
מי שמקפיד על המצוות של עצמו ושל הזולת - צדיק
מי שמקפיד רק על של עצמו - בינוני
מי שיש בידו למחות ולא מיחה נקרא רשע
מקור - שבועות (לט:)
מי שכל רגע פנוי עושה מצוות עשה - צדיק
מי שלא כל רגע פנוי עושה מצוות עשה, אבל לא עושה עבירות - בינוני
מבטל מצות עשה שאפשר לו לקיימה, כמו לעסוק בתורה ואינו עוסק, עליו דרשו חכמים את הפסוק:
" כִּ֤י דְבַר־יְהוָה֙ בָּזָ֔ה וְאֶת־מִצְוָת֖וֹ הֵפַ֑ר הִכָּרֵ֧ת ׀ תִּכָּרֵ֛ת הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא עֲוֺנָ֥ה בָֽהּ" (במדבר טו, לא)
ובוודאי נקרא יותר רשע מרק מעובר איסור קל של דברי סופרים
על כרחך לומרהבינוני:
  • אינו עושה חצי מהזמן מצוות וחצי מהזמן עבירות
  • אינו עושה גם עבירות אלא רק מצוות
  • אינו אחד שעשה תשובה (שכבר נקרא צדיק גמור)
  • אינו אחד שמקיים רק מצוות מהתורה אלא גם מדברי סופרים
  • אינו אחד שאינו מתערב בעבודת ה' של הזולת ושקוע רק בעצמו אלא מוחה בהם כפי יכולתו
  • אינו מבטל רגע אחד של עיסוק במצוות עשה, אפילו תלמוד תורה
ולכן רבה טעה לומר שהוא בינוני.

זהר, חלק ג, רלא
הָכָא אַפְלִיגוּ עַמּוּדִין קַדְמָאִין דְּעָלְמָא. חַד אָמַר, אִיּוֹב מֵחֲסִידֵי אוּמוֹת הָעוֹלָם הֲוָה. וְחַד אָמַר, מֵחֲסִידֵי יִשְׂרָאֵל הֲוָה. וְאַלְקֵי, לְכַפְּרָא עַל עָלְמָא. דְּהָא יוֹמָא חַד אַשְׁכְּחֵיהּ רַב הַמְנוּנָא לְאֵלִיָּהוּ. אָמַר לֵיהּ, וַדַּאי תָּנֵינָן דְּאִית צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ. אָמַר, צַדִּיק, כָּל שֶׁמְּמוּעֲטִין לוֹ חוֹבוֹתָיו נוֹתְנִין לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה חוֹבוֹ, וְעַל כֵּן צַדִּיק וְרַע לוֹ. וְכָל שֶׁמְרוּבִּין עֲווֹנוֹתָיו, וּמְמוּעֲטִין זָכִיוֹתָיו, נוֹתְנִין לוֹ שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ. אָמַר לֵיהּ, דִּינוֹי דְּמָארֵי עָלְמָא עֲתִיקִין (ס''א עמיקין) אֲבָל בְּשַׁעֲתָא דְּבָעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְכַפְּרָא חוֹבִין דְּעָלְמָא, אַלְקֵי בִּדְרוֹעָא דִּלְהוֹן, וְאָסֵי לְכוּלְהוּ. מְתַל לְאַסְיָיא, דְּאַלְקֵי לִדְרוֹעָא, לְשֵׁיזָבָא לְכָל שַׁיְיפִין. כְּמָה דִּכְתִיב, (ישעיה נג) וְהוּא מְחוֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ וְגוֹ'. (רי''ח)