(ב) וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃
(2) the earth was total chaos, and darkness was over the face of the [primeval] deep and a ruach of God hovered over the surface of the waters.
(ז) וַיִּיצֶר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים אֶת־הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה וַיִּפַּ֥ח בְּאַפָּ֖יו נִשְׁמַ֣ת חַיִּ֑ים וַֽיְהִ֥י הָֽאָדָ֖ם לְנֶ֥פֶשׁ חַיָּֽה׃
(7) the LORD God formed the adam from the dust of the earth. He blew into its nostrils the breath of life, and the adam became a living being.
(כב) כֹּ֡ל אֲשֶׁר֩ נִשְׁמַת־ר֨וּחַ חַיִּ֜ים בְּאַפָּ֗יו מִכֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר בֶּחָֽרָבָ֖ה מֵֽתוּ׃
(22) All that had the merest breath of life [Fox: "the breath of the rush of life"] in their nostrils, all that were on firm ground, died.
מה הקדוש ברוך הוא מלא כל העולם אף נשמה מלאה את כל הגוף מה הקדוש ברוך הוא רואה ואינו נראה אף נשמה רואה ואינה נראית מה הקדוש ברוך הוא זן את כל העולם כלו אף נשמה זנה את כל הגוף מה הקדוש ברוך הוא טהור אף נשמה טהורה מה הקדוש ברוך הוא יושב בחדרי חדרים אף נשמה יושבת בחדרי חדרים יבא מי שיש בו חמשה דברים הללו וישבח למי שיש בו חמשה דברים הללו:
Just as the Holy One, Blessed be He, fills the entire world, so too the soul fills the entire body (af neshamah maley et kol hagoof.)
Just as the Holy One, Blessed be He, sees but is not seen, so too does the soul see, but is not seen (af neshamah roeh v'eynah nireyt).
Just as the Holy One, Blessed be He, sustains the entire world, so too the soul sustains the entire body (af neshamah zanah et kol hagoof).
Just as the Holy One, Blessed be He, is pure, so too is the soul pure (af neshamah tehorah).
Just as the Holy One, Blessed be He, resides in a chamber within a chamber, in His inner sanctum, so too the soul resides in a chamber within a chamber (af neshamah yoshevet b'chadrey chedarim), in the innermost recesses of the body.
Therefore, that which has these five characteristics, the soul, should come and praise He Who has these five characteristics.
"If you want to return …[to God]… you must make yourself into a new creation. You can do this with a sigh! We never stop breathing - releasing the stale air and drawing in fresh air. Our very lives depend on this. The physical air we breathe has its root above....The sigh begins when you draw in extra air. This is similar to what happens just before a person dies: he draws in extra air and then the spirit leaves him. Every exhalation is the death of the moment that has passed, in preparation for the birth of the new moment. Thus when you take a deep sigh, you release yourself from …the old and impure and open yourself to the pure air [in order to receive new vitality.] This is Teshuvah, returning from impurity to pure, from old to new, in order to gain new life. The very body is renewed, because "Sighing breaks a person's whole body" (Berachot 58b), and therefore the body is remade."
Rebbe Nachman of Breslov, Adapted from Chayei Moharan #37
(א) וכי יפלא. הלא שם נשמה פירושו הוא נשימה. והרי נראה לעין שנשימת האדם הוא ההבל העולה מהלב ממטה למעלה. וגם כי הרי הוא בחי' אור חוזר ואינו בחי' עליונה. אמנם הענין שנקראת בלשון נשימה. אין הכוונה בחי' נשימת האדם. אלא כביכול נשימת פיו ית''ש. כמ''ש ויפח באפיו נשמת חיים. וכבר המשילו רז''ל (בר''פ חלק) ענין השתלשלות הרוח חיים באדם לעשי' כלי זכוכית לענין תחיית המתים ואמרו ק''ו מכלי זכוכית שעמלן ברוח בשר ודם כו' ב''ו שברוחו של הקב''ה עאכ''ו. וכ''ה בש''ט תהלים מזמור ב' ע''ש. כי הנדון דומה לראיה שכשנבחין בנשימת פי האומן בכלי הזכוכית בעת עשייתו נמצא בו ג' בחי'. בחי' הראשונה הוא כשנשימת ההבל הוא עדיין תוך פיו קודם באו לתוך חלל השפופרת החלולה. אין לקרותה אז אלא בשם נשימה והבחי' השנית כשנכנס ההבל ובא לתוך השפופרת ונמשכת כמו קו אז נקרא רוח. והבחי' הג' התחתונה הוא כשיוצא הרוח מהשפופרת לתוך הזכוכית ומתפשטת בתוכה עד שנעשית כלי כפי רצון המזגג אז מכליא רוחו ונקרא אז נפש לשון שביתה ומנוחה:
(ב) כן בדמיון זה. הוא ענין הג' בחי' נר''ן שמושפעים כביכול מנשימת פיו ית''ש. שבחינת הנפש היא הבחי' התחתונה שהיא כולה בתוך גוף האדם. ובחי' הרוח הוא בא דרך עירוי מלמעלה. שחלק וקצה העליון שלו קשור ונאחז למעלה בבחי' התחתונה של הנשמה. ומשתלשלת ונכנסת גם בתוך גוף האדם ומתקשרת שם בבחינה העליונה של הנפש. כמ''ש (ישעיה ל''ב) עד יערה עלינו רוח ממרום. אשפוך את רוחי וגו' (יואל ג'). שהוא מושפע באדם דרך שפיכה וערוי כנ''ל. וכמו שיתבאר עוד להלן אי''ה ענין התקשרותם באורך:
(ג) אמנם בחינת הנשמה. היא הנשימה עצמה שפנימיות עצמותה מסתתרת בהעלם ומקורה ברוך כביכול בתוך נשימת פיו ית''ש. שאין עצמות מהותה נכנסת כלל בתוך גוף האדם ואדה''ר קודם החטא זכה לעצמותה ובסיבת החטא נסתלקה מתוכו ונשארה רק חופפת עליו. לבד משרע''ה שזכה לעצמותה תוך גופו ולכן נקרא איש האלקים...
(1) Is it not wondrous that the word "neshama" means breath (neshima). And one can see that the breath is the air that comes up from the heart. The reason that the neshama is called breath is because it refers to the "breath" (as it were) of Hashem. Our Sages have taught that the creation of man can be compared to the process of glassblowing. The first step in the process is when the breath is still in the mouth of the glassblower. The second step is when the air enters into the blowpipe. The third step is when the air exits the blowpipe into the glass and spreads out until the glass is made, according to the will of the glassblower.
(2) The same applies to the nefesh, ruach and neshama. The nefesh is the lowest level which is fully within the physical body. The ruach is blown from above, such that it is connected above to the spiritual above and also enters into the physical body.
(3) But the neshama is the breath itself, which is completely hidden and has its source in the figurative "breath" of Hashem. For the essence of Hashem does not enter into the body of a person (except for Adam before he sinned and Moshe Rabeinu).
Rav Chaim of Volozhin -- foremost disciple of the Vilna Gaon, written in 1837 in Lithuania