*Note: I (Loren) did not choose the thumbnail of my professional headshot for the videos/audio clips below. It would be ironic and unfortunate to have someone who loves seeing their face teaching about character traits like humility. :)
*Note: My general teaching and facilitation style is more interactive - I care more about what the learners have to say, but in this case, the intention was for the classes to be turned into podcasts, which did not allowed for full group participation.
Click here for the Google Presentation of sources/texts discussed in the following videos/classes:
https://www.bit.ly/loren-mussar-series
Contents:
- Hitlamdut / Learning:
- Anavah / Humility
- Hakarat HaTov / Gratitude
- Zerizut / Alacrity
- Kavod / Honor
- Chesed / Kindess
Mussar Background and Hitlamdut (Curiosity/Learning Mindset)
- Hitlamdut / Learning:
(א) בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִּי...
(1) Ben Zoma said:Who is wise? He who learns from every man, as it is said: “From all who taught me have I gained understanding” (Psalms 119:99)...
(ג) הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא קָטָן מִמֶּנּוּ. שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ חָס עַל כְּבוֹדוֹ וְלוֹמֵד מִן הַקְּטַנִּים, נִכָּרִים הַדְּבָרִים שֶׁחָכְמָתוֹ הוּא לְשֵׁם שָׁמַיִם וְלֹא לְהִתְיַהֵר וּלְהִתְפָּאֵר בָּהּ:
(3) "He who learns from all men": And even though [that person that he learns from] is lesser than he. As since he is not concerned about his honor and learns from the lesser ones, [it shows] that his wisdom is for the sake of Heaven and not to boast and revel in.
(ד) ינעול מנעל ימין תחלה ולא יקשרנו ואח"כ ינעול של שמאל ויקשרנו ויחזור ויקשור של ימין: הגה ובמנעלי' שלנו שאין להם קשירה ינעול של ימין תחל' (תוס' פ' במה אשה דס"א):
(4) One should put on the right shoe first and not fasten it, then after that put on the left one and fasten it, and return and fasten the right one. Rem"a: And in the case of our shoes which do not have a fastening, one puts the right one on first. (Tosafot)
דְּאָמַר מָר: לַמֵּד לְשׁוֹנְךָ לוֹמַר ״אֵינִי יוֹדֵעַ״, שֶׁמָּא תִּתְבַּדֶּה וְתֵאָחֵז.
Moses spoke in accordance with the principle articulated by the Master: Accustom your tongue to say: I do not know, lest you become entangled in a web of deceit.
Anavah / Humility
- Anavah / Humility
(4) The effect of humility is fear of the LORD, Wealth, honor, and life.
(1) Miriam and Aaron spoke against Moses because of the Cushite woman he had married: “He married a Cushite woman!” (2) They said, “Has the LORD spoken only through Moses? Has He not spoken through us as well?” The LORD heard it. (3) Now Moses was a very humble man, more so than any other man on earth. (4) Suddenly the LORD called to Moses, Aaron, and Miriam, “Come out, you three, to the Tent of Meeting.” So the three of them went out.
(26) And God said, “Let us make man in our image, after our likeness. They shall rule the fish of the sea, the birds of the sky, the cattle, the whole earth, and all the creeping things that creep on earth.”
(א) נעשה אדם. עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה לָמַדְנוּ מִכָּאן, לְפִי שֶׁאָדָם הוּא בִּדְמוּת הַמַּלְאָכִים וְיִתְקַנְּאוּ בוֹ, לְפִיכָךְ נִמְלַךְ בָּהֶם...נעשה אדם. אַעַ"פִּ שֶׁלֹּא סִיְּעוּהוּ בִיצִירָתוֹ וְיֵשׁ מָקוֹם לַמִּינִים לִרְדּוֹת, לֹא נִמְנַע הַכָּתוּב מִלְּלַמֵּד דֶרֶך אֶרֶץ וּמִדַּת עֲנָוָה שֶׁיְּהֵא הַגָּדוֹל נִמְלָךְ וְנוֹטֵל רְשׁוּת מִן הַקָּטָן; וְאִם כָּתַב אֶעֱשֶׂה אָדָם, לֹא לָמַדְנוּ שֶׁיְּהֵא מְדַבֵּר עִם בֵּית דִינוֹ, אֶלָּא עִם עַצְמוֹ...
(1) נעשה אדם WE WILL MAKE MAN — The meekness of the Holy One, blessed be He, they (the Rabbis) learned from here: because the man is in the likeness of the angels and they might envy him, therefore He took counsel with them (Midrash Tanchuma, Shemot 18 and see Genesis Rabbah 8)......נעשה אדם WE WILL MAKE MAN — Although they did not assist Him in forming him (the man) and although this use of the plural may give the heretics an occasion to rebel (i. e. to argue in favour of their own views), yet the verse does not refrain from teaching proper conduct and the virtue of humbleness, namely, that the greater should consult, and take permission from the smaller; for had it been written, “I shall make man”, we could not, then, have learned that He spoke to His judicial council but to Himself...
Rabbi Ḥelbo said that Rav Huna said: One who sets a fixed place for his prayer, the God of Abraham assists him. When he dies, those who eulogize one who set a fixed place for his prayer say about him: “Where is the humble one, where is the pious one, of the disciples of our father Abraham?”
(ד) ב"ה אומרים מגביהין מעל השולחן עצמות וקליפין ב"ש אומרים מסלק את הטבלא כולה ומנערה זכריה בן אבקילוס לא היה נוהג לא כדברי ב"ש ולא כדברי ב"ה אלא נוטל ומשליך לאחר המטה אמר רבי יוסי ענוותנותו של ר' זכריה בן אבקילוס שרפה את ההיכל.
(ח) והיתה ספק כו' ולא מיחה. והא דבאמת לא מיחה משום שלא רצה לנהוג שררה ולמחוייה בבעל הבית וזהו שסיים המדרש ענותנותו של ר"ז שרפה כו':
Gratitude / Hakarat HaTov
- Hakarat HaTov / Gratitude
(י) וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם לָמָּה לֹא לָקוּ הַמַּיִם עַל יְדֵי משֶׁה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַמַּיִם שֶׁשְּׁמָרוּךָ כְּשֶׁהֻשְׁלַכְתָּ לַיְאוֹר אֵינוֹ דִין שֶׁיִּלְקוּ עַל יָדֶךָ, חַיֶּיךָ לֹא יִלְקוּ אֶלָּא עַל יְדֵי אַהֲרֹן.
(ז) וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת מַטְּךָ וְהַךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה עָפָר שֶׁהֵגֵן עָלֶיךָ כְּשֶׁהָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי אֵינוֹ דִין שֶׁיִּלְקֶה עַל יָדֶךָ, לְפִיכָךְ לָקוּ שָׁלשׁ מַכּוֹת אֵלּוּ עַל יְדֵי אַהֲרֹן.
(6) Let all that breathes praise the LORD. Hallelujah.
(א) בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר...אֵיזֶהוּ עָשִׁיר, הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכח) יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ. אַשְׁרֶיךָ, בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְטוֹב לָךְ, לָעוֹלָם הַבָּא.
(1) Ben Zoma said:..Who is rich? He who rejoices in his lot, as it is said: “You shall enjoy the fruit of your labors, you shall be happy and you shall prosper” (Psalms 128:2) “You shall be happy” in this world, “and you shall prosper” in the world to come.
Alacrity / Enthusiasm / Zeal / Zerizut
- Alacrity / Enthusiasm / Zeal / Zerizut
...ומתוך המעשה והדמיון שאנחנו עושין, נקבע בנפשותינו הדבר לעולם. ואל תחשב בני לתפש על דברי ולומר ולמה יצוה אותנו השם יתברך לעשות כל אלה לזכרון אותו הנס, והלא בזכרון אחד יעלה הדבר במחשבתנו ולא ישכח מפי זרענו?...דע, כי האדם נפעל כפי פעלותיו, ולבו וכל מחשבתיו תמיד אחר מעשיו שהוא עוסק בהם אם טוב ואם רע, ואפילו רשע גמור בלבבו וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, אם יערה רוחו וישים השתדלותו ועסקו בהתמדה בתורה ובמצות, ואפילו שלא לשם שמים, מיד ינטה אל הטוב, ומתוך שלא לשמה בא לשמה, ובכח מעשיו ימית היצר הרע, כי אחרי הפעלות נמשכים הלבבות. ואפילו אם יהיה אדם צדיק גמור ולבבו ישר ותמים, חפץ בתורה ובמצות, אם יעסק תמיד בדברים של דפי, כאלו תאמר דרך משל שהכריחו המלך ומנהו באמנות רעה, באמת אם כל עסקו תמיד כל היום באותו אמנות, ישוב לזמן מן הזמנים מצדקת לבו להיות רשע גמור, כי ידוע הדבר ואמת שכל האדם נפעל כפי פעלותיו...
And in the act and reenactment that we do, this thing is placed in our souls for eternity. My son, do not think to pounce upon my words and say, "Why would God, may He be blessed, command us to do all of these commandments to commemorate that miracle; would we not remember it with one commemoration, [such that] it not be forgotten from the mouth of our offspring?"...You must know, that a man is acted upon according to his actions; and his heart and all his thoughts always follow after the actions that he does - whether good or bad. And even he who in his heart is a complete sinner and all the desires of his heart are only for evil; if his spirit shall be enlightened and he will put his efforts and actions to persist in Torah and commandments - even if not for the sake of Heaven - he shall immediately incline towards the good. And from that which is not for its own sake comes that which is for its own sake [as opposed to being for personal gain]; for the hearts are drawn after the actions. And even if a man is perfectly righteous and his heart is straight and innocent, desiring of Torah and the commandments; if he shall constantly deal with improper things, you could compare it to someone who was forced by the king to work a wicked craft - if he constantly works in that wicked craft - eventually, from his righteousness, he shall have become completely evil. For it is known and true that every man is acted upon according to his actions...
...ועתה שמע פירוש המקרא על פשוטו נכון וברור. הקב"ה ברא כל הנבראים מאפיסה מוחלטת. ואין אצלנו בלשון הקדש בהוצאת היש מאין אלא לשון "ברא"; ואין כל ה"נעשה" – תחת השמש או למעלה – הווה מן האין התחלה ראשונה. אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט יסוד דק מאד, אין בו ממש, אבל הוא כוח ממציא, מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל. והוא החומר הראשון, נקרא ליוונים "היולי". ואחר ההיולי לא ברא דבר, אבל יצר ועשה, כי ממנו המציא הכל והלביש הצורות ותיקן אותן. ודע, כי השמים וכל אשר בהם – חומר אחד, והארץ וכל אשר בה – חומר אחד. והקב"ה ברא אלו שניהם מאין, ושניהם לבדם נבראים, והכל נעשים מהם...
...Now listen to the correct and clear explanation of the verse in its simplicity. The Holy One, blessed be He, created all things from absolute non-existence. Now we have no expression in the sacred language for bringing forth something from nothing other than the word bara (created). Everything that exists under the sun or above was not made from non-existence at the outset. Instead He brought forth from total and absolute nothing a very thin substance devoid of corporeality but having a power of potency, fit to assume form and to proceed from potentiality into reality. This was the primary matter created by G-d; it is called by the Greeks hyly (matter). After the hyly, He did not create anything, but He formed and made things with it, and from this hyly He brought everything into existence and clothed the forms and put them into a finished condition.
Know that the heavens and all that is in them consist of one substance, and the earth and everything that is in it consist of one substance.
והאלקים נסה את אברהם ענין הנסיון הוא לדעתי בעבור היות מעשה האדם רשות מוחלטת בידו אם ירצה יעשה ואם לא ירצה לא יעשה יקרא "נסיון" מצד המנוסה אבל המנסה יתברך יצוה בו להוציא הדבר מן הכח אל הפועל להיות לו שכר מעשה טוב לא שכר לב טוב בלבד
AND G-D TRIED ABRAHAM. The matter of “trial,” in my opinion, is as follows: Since a man’s deeds are at his absolute free command, to perform them or not to perform them at his will, on the part of one who is tried it is called “a trial.” But on the part of the One, blessed be He, who tries the person, it is a command that the one being tested should bring forth the matter from the potential into actuality so that he may be rewarded for a good deed, not for a good thought alone.
ואחר כך אמר שהמעלות לא יגיעו לאדם לפי רוב גודל המעשה אבל לפי רוב מספר המעשים והוא שהמעלות אמנם יגיעו בכפול המעשים הטובים פעמים רבות ועם זה יגיע קנין חזק לא כשיעשה אדם פעל אחד גדול מפעולות הטובות כי בזה לבדו לא יגיע לו קנין חזק והמשל בו כשיתן האדם למי שראוי אלף זהובים בבת אחת לאיש א' ולאיש אחר לא נתן כלום לא יעלה בידו מדת הנדיבות בזה המעשה האחד הגדול כמו שמגיע למי שהתנדב אלף זהובים באלף פעמים ונתן כל זהוב מהם על צד הנדיבות מפני שזה כפל מעשה הנדיבות אלף פעמים והגיע לו קנין חזק וזה פעם אחת לבד התעוררה נפשו התעוררות גדולה לפעל טוב ואח"כ פסקה ממנו
And afterwards he said that the virtues do not come to a man according to the quantity of the greatness of the deed, but rather according to the great number of good deeds. And this is that indeed the virtues arrive by repetition of the good deeds many times. And with this does a strong acquisition come - not when a man does one great deed from the good deeds; as from this alone, a strong acquisition will not come to him. And the parable with this is that when a man gives a thousand gold coins at one time to one man to whom it is fitting and he does not give anything to another man; the trait of generosity will not come into his hand with this great act, as [much as] it will come to one who donates a thousand gold pieces a thousand times and gives each one of them out of generosity. [This is] because this one repeated the act of generosity a thousand times and a strong acquisition of it came to him [in this way]. But [the other] only aroused his soul with a great arousal towards a good act, and afterwards it ceased from him.
The Holy One, Blessed be He, created a very weak creature, which gathers its food and exerts itself greatly in order to make the lazy man wise. As it is written, "Go to the ant, thou sluggard; consider her ways, and be wise" (Prov 6:6). The lazy man ought to feel shame when he sees the ant, up and about in pursuit of its affairs. He ought to learn from the ant the quality of zeal so that he may save his soul from the pit, his soul which is endangered by his idleness.
כי הזריזות תלויה בלב האדם, כשאדם מפנה לבו מכל המחשבות האחרות שיש בו, ותופס מחשבה אחת – אז הוא מזדרז בלי ספק. כמו כן עשה אברהם, שהסיר מלבו אהבת בנו ואחז רצון בוראו, וביטל אהבת בנו מפני אהבת הבורא יתברך. ועל כן נזדרז להשכים, כי היתה דעתו קשורה באהבת הבורא יתברך בחשק גדול; על כן נשבע לו הקדוש ברוך הוא לזכור העקידה. כי יש בן אדם העושה עבור אוהבו דבר קשה לו מאוד, ולבו נוקפו לעשות. אבל אברהם ויצחק שניהם עשו מחפץ לבם, כי מדרגת האהבה היתה גדולה מאוד בלבם
For zeal depends upon the heart of a man, as when a man cleanses his heart of all other thoughts that may be in it and clings to one thought only, then he makes himself alert and will no doubt succeed. Thus did Abraham do when he removed the love for his son from his heart and carried out the will of his Creator, nullifying his love for his son before his love for the Creator. Therefore, he made a point of rising early, for there was in his heart a great love for the Creator. Therefore, the Holy One, Blessed be He, swore to him that He would remember the binding of Isaac. For a man may do a very difficult thing for one he loves, although his heart troubles him in the doing. But Abraham and Isaac both acted out of the desire of their heart, for the degree of love that they felt for God was very great.
(כ) יְהוּדָה בֶן תֵּימָא אוֹמֵר, הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּשֶׁר, וְרָץ כַּצְּבִי, וְגִבּוֹר כָּאֲרִי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמָיִם. הוּא הָיָה אוֹמֵר, עַז פָּנִים לְגֵיהִנֹּם, וּבֹשֶׁת פָּנִים לְגַן עֵדֶן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְתוֹרָתֶךָ:
(20) Judah ben Tema said: Be strong as a leopard, and swift as an eagle, and fleet as a gazelle, and brave as a lion, to do the will of your Father who is in heaven. He used to say: the arrogant is headed for Gehinnom and the blushing for the garden of Eden. May it be the will, O Lord our God, that your city be rebuilt speedily in our days and set our portion in the studying of your Torah.
Kavod / Honor / Respect
- Kavod / Honor:
Chesed / Kindness
- Chesed / Kindess: