Rather, Rabbi Yehoshua derived it from here, where the verse states with regard to the formation of the covenant at Sinai: “And Moses took the blood and sprinkled it upon the people” (Exodus 24:8), and it is learned as a tradition that there is no ritual sprinkling without immersion. Therefore, our forefathers also must have immersed at Sinai, and consequently that is also an essential requirement for all conversions.
The baraita continues: Once he has immersed and emerged he is a Jew in every sense. The Gemara asks: With regard to what halakha is this said? It is that if he reverts back to behaving as a gentile, he nevertheless remains Jewish, and so if he betroths a Jewish woman, although he is considered to be an apostate Jew, his betrothal is a valid betrothal.
ומודיעין אותו מקצת מצות - דהשתא ע"י טבילה הוא נכנס לכלל גירות הלכך בשעת טבילת מצוה צריך לקבל עליו עול מצות:
וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי:
And a convert who just converted is like a child just born.
(יז) גֵּר שֶׁלֹּא בָּדְקוּ אַחֲרָיו אוֹ שֶׁלֹּא הוֹדִיעוּהוּ הַמִּצְוֹת וְעָנְשָׁן וּמָל וְטָבַל בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת הֲרֵי זֶה גֵּר. אֲפִלּוּ נוֹדַע שֶׁבִּשְׁבִיל דָּבָר הוּא מִתְגַּיֵּר הוֹאִיל וּמָל וְטָבַל יָצָא מִכְּלַל הָעַכּוּ''ם וְחוֹשְׁשִׁין לוֹ עַד שֶׁיִּתְבָּאֵר צִדְקוּתוֹ. וַאֲפִלּוּ חָזַר וְעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי הוּא כְּיִשְׂרָאֵל מוּמָר שֶׁקִּדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין. וּמִצְוָה לְהַחֲזִיר אֲבֵדָתוֹ מֵאַחַר שֶׁטָּבַל נַעֲשָׂה כְּיִשְׂרָאֵל. וּלְפִיכָךְ קִיְּמוּ שִׁמְשׁוֹן וּשְׁלֹמֹה נְשׁוֹתֵיהֶן וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּגְלָה סוֹדָן:
A proselyte who ... was circumcised and immersed in the presenceof three laymen is a proselyte. Even if it is known that heconverted for some ulterior motive, once he has been circumcised and immersed he has left the status of a non-Jew... even if he recanted, and worshipped idols, he is a Jewish apostate; if he betroths a Jewish woman according to halakhic procedure - they are betrothed; and an article he lost must be returned to him as to any other Jew. Having immersed, he is a Jew.
ומודיעין אותו מקצת מצות - דהשתא ע"י טבילה הוא נכנס לכלל גירות הלכך בשעת טבילת מצוה צריך לקבל עליו עול מצות:
...and inform him on some of the commandments: it is precisely through immersion that enters into the status of conversion, therefore at the moment of immersion he needs to obligate himself to receive the yoke of the commandments.
מי לא טבלה לנדותה - תימה דאמר לקמן (דף מו:) דגר צריך שלשה דמשפט ... וי"ל האי דבעינן שלשה היינו לקבלת המצות...
...A convert needs three to judge... and there are those who say that three are needed for kabbalat mitzvot (the acceptance of the commandments).
Rav Soloveitchik, Kol Dodi Dofek, Note 24
A non-Jew who has been circumcised and has immersed in a Mikvah for the purpose of conversion...we do not require that he observe the Mitzvot, and the Beit Din does not even need to know that he will observe Mitzvot, for otherwise converts will not be accepted in Israel, because who can guarantee that the Nochri will be loyal to all of the Mitzvot of the Torah…the requirement to fulfill Mitzvot is not an indispensable component of the conversion even LeChatchilah (ideally)…it is permissible to accept male and female converts, even if it is known to us that they will not fulfill all of the Mitzvot, because eventually they will come to fulfill Mitzvot, and we are obligated to open this door for them. And if they do not fulfill Mitzvot, they will bear their sins and we are free from responsibility for this.
Rav David Zvi Hoffman (Teshuvot Melamed Leho’il 3:8), the leading Rav in late nineteenth and early twentieth century Germany, was faced with the following difficult issue. A Kohen married a non-Jewish woman in a civil ceremony and they had a son who received a Brit Milah. The son subsequently died and the wife was distraught over what she perceived was the fact that she was not of the same religion as her deceased child. In addition to the concern over the intermarriage, there was fear that the wife would be driven to insanity if she was not allowed to convert and that a Chillul Hashem would be created as people would say that Jews had no concern for the wellbeing of the wife.
However, among the Halachic impediments to sanctioning such a conversion was the fact that the wife expected to remain married to her husband, but a Giyoret is forbidden to a Kohen (Yechezkeil 44:22). Accordingly, the conversion is cast in grave doubt in light of the Gemara (Bechorot 30b, cited last week) that forbids admitting a convert who accepts all of the Torah except for even one rabbinic precept. In this situation the wife implicitly does not accept the prohibition for a convert to a Kohen.
Rav Hoffman writes that the conversion should be discouraged by informing the wife that her son was not Jewish since he was not converted. If she persisted in her desire to convert and believed in the God of Israel, though, he permitted the Geirut. Rav Hoffman suggests two approaches to overcome the obstacle of her lack of acceptance of her prohibition to a Kohen. First, he argues that the Gemara forbids accepting a Ger only if he explicitly states his rejection of a particular Mitzvah and in this instance she is not making such a declaration.
Second, he argues that only when one is conducting the conversion only for the sake of the convert does the Gemara apply. In such an instance it is better that the convert not become Jewish than become Jewish and violate any part of Jewish law. However, if the Geirut is performed for the sake of the Jewish mate, to avoid the severe sin for him to be with a Nochrit, then the Gemara’s concern is not relevant since the Beit Din acts in the interest of the convert’s partner. Rav Hoffman concludes that his permission applies only if the couple will observe Niddah laws because otherwise, the conversion does not serve the spiritual interest of the husband.
Next see an excerpt from Rav Aharon Lichtenstein zt"l,
Brother Daniel and the Jewish Fraternity, in Leaves of Faith Vol. 2
הא גיורת מיהא הויא. מדקתני אם כנס לא יוציא, דאי סלקא דעתך ספק גיורת הויא, אף על פי שכנס יוציא דאוקמה אחזקתה עד שיודע לך למה נתגיירה אי נמי יש לומר דמדקתני לא יכנוס קא דייק, כלומר הוא לא יכנוס, אבל ישראל אחר יכול ליכנוס.
(א) בשלושה דברים נכנסו ישראל לברית: במילה, וטבילה, וקרבן.
There are three ways in which someone enters the covenant: by circumcision, by immersion, and by a Temple offering
(ב) מילה היתה במצרים, שנאמר: "וכל ערל לא יאכל בו". מל אותם משה רבינו, שכולם ביטלו ברית מילה במצרים חוץ משבט לוי. ועל זה נאמר: "ובריתך ינצורו".
Circumcision as it was in Egypt, as it says, "Every uncircumcised person shall not eat of it (the Passover offering)." Moses our teacher circumcised them and everyone spurned the covenant in Egypt with the exception of the Tribe of Levi. On this it says, "Your covenant was withheld
(ג) וטבילה היתה במדבר קודם מתן תורה, שנאמר: "וקדשתם היום ומחר, וכבסו שמלותם". וקרבן, שנאמר: "וישלח את נערי בני ישראל, ויעלו עולות" – על ידי כל ישראל הקריבום.
Immersion was in the desert before receiving the Torah, as is said, "Sanctify yourselves today and tomorrow; wash your clothes." The offering, as is said, "Send the young ones of Israel to bring elevation offerings" - and everyone in Israel brought them
(ד) וכן לדורות כשירצה העובד כוכבים להכנס לברית, ולהסתופף תחת כנפי השכינה, ויקבל עליו עול תורה – צריך מילה וטבילה והרצאת קרבן. ואם נקיבה היא – טבילה וקרבן, שנאמר: "ככם כגר" – מה אתם במילה וטבילה והרצאת קרבן, אף הגר לדורות במילה וטבילה והרצאת קרבן.
Throughout the generations, any non-Jew who wants to enter the covenant and come in under the 'wings of the Presence of God' accepts upon him or herself the yoke of Torah - he needs circumcision, immersion and a Temple offering. If female, she needs only immersion and an offering, as is said "As for you, so for the foreigner." That's to say, just as you (entered via) circumcision, immersion and an offering, so too the foreigner (shall enter via) circumcision, immersion and an offering
(א) כיצד מקבלין גירי הצדק כשיבוא אחד להתגייר מן העכו"ם ויבדקו אחריו ולא ימצאו עילה אומרים לו מה ראית שבאת להתגייר אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים ודחופים ומסוחפין ומטורפין ויסורין באין עליהן אם אמר אני יודע ואיני כדאי מקבלין אותו מיד.
How do we accept righteous proselytes? When he comes to be converted, and the court investigates him but finds no ulterior motive, we say to him: "Why have you come to be converted? Don't you know that at this time Israel is harshly oppressed and harried, suffering terrible afflictions?" If he replied, "I know this, but I am not worthy" then we accept him immediately
(ב) ומודיעין אותו עיקרי הדת שהוא: ייחוד השם ואיסור עכו"ם - ומאריכין בדבר הזה. ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות ואין מאריכין בדבר זה. ומודיעין אותו עון לקט שכחה ופיאה ומעשר שני. ומודיעין אותו עונשן של מצות. כיצד? אומרים לו הוי יודע שעד שלא באת לדת זו אם אכלת חלב אי אתה ענוש כרת. אם חללת שבת אי אתה ענוש סקילה. ועכשיו אחר שתתגייר אם אכלת חלב אתה ענוש כרת. אם חללת שבת אתה ענוש סקילה. ואין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו שמא יגרום לטרדו ולהטותו מדרך טובה לדרך רעה. שבתחלה אין מושכין את האדם אלא בדברי רצון ורכים וכן הוא אומר בחבלי אדם אמשכם ואחר כך בעבותות אהבה.
We inform him of the principles of the religion, which are the unity of God and the prohibition of idolatry, and we elaborate upon this at great length. And we inform him of a few light commandments and a few severe commandments, but we do not dwell upon this at length. We inform him of the transgressions regarding gleaning, the forgotten sheaf, the corner of field, and the tithe of the poor. And we inform him of the penalties for the commandments.
How is this done? We tell him: "Know that until you came to this religion, if you ate forbidden fat you were not liable to be punished with karet. If you violated the Sabbath, you were not liable to be stoned. But now, after you convert, if you eat forbidden fat you are liable to be punished with karet, and if you violate the Sabbath you are liable to be stoned." But we do not press him too much, and we are not exacting with him, lest this pressure cause him to leave the good path for the way of evil. For at first we must draw a person with soft, pleasing words, as it says, "I drew them with human ties" and then "with cords of love" Hosea 11:4.
(ג) וכשם שמודיעין אותו עונשן של מצות כך מודיעין אותו שכרן של מצות ומודיעין אותו שבעשיית מצות אלו יזכה לחיי העולם הבא ושאין שום צדיק גמור אלא בעל החכמה שעושה מצות אלו ויודען.
Just as we inform him of the punishments for the commandments, so do we inform him of their rewards. And we inform him that through keeping these commandments he will merit the life of the World to Come, and that the only perfectly righteous man is a wise person who keeps these commandments and understands them.
(ד) ואומרים לו הוי יודע שהעולם הבא אינו צפון אלא לצדיקים והם ישראל וזה שתראה ישראל בצער בעולם הזה טובה היא צפונה להם שאינן יכולין לקבל רוב טובה בעולם הזה כאומות שמא ירום לבם ויתעו ויפסידו שכר העולם הבא כענין שנאמר וישמן ישורון ויבעט.
So we say to him: "Know that the World to Come is kept hidden away for the righteous alone, and they are Israel. And although you see Israel suffering in this world, this is a good that is kept hidden away for them, because they cannot enjoy great good in this world like the other nations, lest their hearts become haughty and they err, thereby losing the reward of the World to Come, as it says, "And Jeshurun fattened and kicked" (Deuteronomy 32:15).
(ה) ואין הקב"ה מביא עליהן רוב פורענות כדי שלא יאבדו אלא כל העכו"ם כלין והן עומדין ומאריכין בדבר הזה כדי לחבבן אם חזר בו ולא רצה לקבל הולך לדרכו ואם קיבל אין משהין אותו אלא מלין אותו מיד ואם היה מהול מטיפין ממנו דם ברית ומשהים אותו עד שיתרפא רפואה שלימה ואחר כך מטבילין אותו.
But the Holy One, blessed be He, spares them from the the full extent of affliction, so that they do not perish. Rather, all the other nations will perish and they will still stand." And we elaborate on this matter at great length, in order that he find it pleasing.
If he reconsidered, and decided not to accept, he may go his own way. But if he accepted we do not keep him waiting, but rather circumcise him immediately, and if he was already circumcised we take drops of the blood of the covenant from him. We let him tarry until he is completely healed, and then we immerse him.
(ו) ושלשה עומדין על גביו ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות פעם שנייה והוא עומד במים ואם היתה אשה נשים מושיבות אותה במים עד צוארה והדיינין מבחוץ ומודיעין אותה מקצת מצות קלות וחמורות והיא יושבת במים ואח"כ טובלת בפניהם והן מחזירין פניהן ויוצאין כדי שלא יראו אותה כשתעלה מן המים.
Three judges stand over him and inform him of a few light commandments and a few severe commandments a second time, as he stands in the water.
If she was a woman, women sit her down in the water up to her neck, while the judges are outside. They inform her of a few light commandments and a few severe commandments while she sits in the water, and then she immerses before them, while they turn their faces away and leave, so that they cannot see her when she rises from the water.
גר שנכנס לקהל ישראל חייב מילה תחילה ואם מל כשהיה עובד כוכבים (או שנולד מהול) (טור בשם הרא'"ש) צריך להטיף ממנו דם ברית ואין מברכין עליו ואם נכרת הגיד אין מילתו מעכבת מלהתגייר וסגי ליה בטבילה. (טבל קודם שמל מועיל דבדיעבד הוי טבילה) (ב"י בשם הרמב"ן וכ"כ המ"מ פי"ד מהל' א"ב) (וי"א דלא הוי טבילה) (נ"י פרק החולץ בשם הרא"ה):