אָמַר ר׳ יִצְחָק: טֶפַח בָּאִשָּׁה עֶרְוָה. לְמַאי? אִילֵּימָא לְאִסְתַּכּוֹלֵי בַּהּ, וְהָא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: ... כׇּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל אִשָּׁה, כְּאִילּוּ מִסְתַּכֵּל בִּמְקוֹם הַתּוֹרֶף. אֶלָּא בְּאִשְׁתּוֹ וְלִקְרִיאַת שְׁמַע.
Rabbi Yitzchak said: A tefach [handsbreadth] of a woman is erva. With respect to what? If you say for looking at her, behold Rav Sheshet said… Whoever looks [for pleasure] at a woman’s little finger is like one who looks at her genitalia. Rather, the tefach applies [specifically/even] to his wife, and for keri’at Shema.
תוספות הרא”ש ברכות כד.
טפח באשה ערוה. פי[רוש] מה שרגיל להיות מכוסה באשה אי הוי טפח ממנו מגולה הוי ערוה
Tosafot Ha-Rosh Berachot 24a
A tefach of a woman is nakedness [erva]. Meaning, that which is typically covered in a woman, if a tefach of it is uncovered, that is considered erva.
שו”ת יחווה דעת חלק ג סימן סז
והדבר ברור שנשים שהולכות ברחוב בבגדי פריצות כאלה עוברות גם על איסור ולפני עור לא תתן מכשול, שהן גורמות לאנשים להסתכל בהן, ולבוא לידי הרהורי עבירה הקשים מעבירה.
Yechaveh Da'at III:67
The matter is clear that women who go in the street in immodest garments like these also transgress the prohibition of not placing a stumbling block before the blind, for they cause men to gaze at them and to have improper thoughts of transgression, which are more serious than [actual] transgression.
שו”ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן סח:ד
…אינו מאיסורים אלא מעלה וזהירות להיות מלובש גם בסתר מטעם שויתי ה’ לנגדי…והכא הוא המדה כיושב בחדרו לפני אנשים שאין עליו לכבדם אבל אינו רוצה להתבזות לפניהם. ואם יש לו צער שחם לו ביותר או מצד אחר רשאי לילך וליכא בזה אף משום מדת חסידות דבאופן זה שהוא צער הרי הדרך הוא כן לישב גם בפני אנשים היודעים מצערו והשי”ת [והשם יתברך] הא יודע צערו אבל בגלוי ערוה אסור
Responsa Iggerot Moshe YD III 68:4
…It is not among the prohibitions but a virtue, and the reason for taking care to be clothed even in private is “I have placed God before me”…Here the correct measure is like someone sitting in his room before people whom he does not need to honor, but before whom he does not wish to be contemptible. If he feels discomfort because it is too hot for him or some other reason, he is permitted to go [with less clothing]. With this, there is not even an ideal of extra piety, for thus when he is in discomfort, it is accepted to sit this way before people who know of his discomfort – and God knows his discomfort. But revealing erva is prohibited.
יש לאסור משום חקו' הגוים לפי הנז' לע"ד הוא הדבר אשר שייך בו נדנוד פריצת גדר הצניעו' והענו' ינהגו בו הגוים גם זה אסור ואם הלכ' בתנא דבריית' דספרי דקתני שלא תאמר הואיל ויוצאין בארגמן אף אני יוצא בארגמן וכו'. הואיל ויוצאין בקלוסין אף אני וכו' שדברו' הללו דברי שחץ וגאוה הם ולא באל' חלק יעקב אלא דברי ישראל ודרכם להיות' צנועי' וענוים ירשו ארץ ולא לפנות אל רהבי' ואף גם זאת נרא' דהיינו דווק' כשהוא עושה כדי להדמות אליהם ולא לתועל' ידוע' כדמשמע הלשון דקאמר שלא תאמר הואיל והם יוצאי' וכו'.
According to what has been mentioned in my opinion, one should prohibit due to “ordinances of the non-Jews,” that which the non-Jews practice if it involves any slight breach of the bounds of modesty and humility; also this is prohibited. And if the halacha is according to the Tana [sage] of the baraita of Sifrei, who taught that one should not say ‘Since they go out in purple, I too will go out in purple; since they go out in sandals, I too,’ etc. For these statements are arrogant and haughty and Ya’akov’s portion is not in them. Rather the matters of Israel and their path is to be modest, “and the meek [who] will inherit the earth,” and not to turn to haughtiness. It appears that even this applies specifically when one does so [wears immodest clothing] to resemble them [the non-Jews] and not for a known purpose, as the language implies: “Since they wear it, I too will…”