ירדה השבת על בקעת גינוסר

לימוד לערב שבת על חוף הכנרת

אחרי שישה ימי הליכה מאומצים הגעתם לחופי הכינרת.

יום שישי הגיע מה טוב חלקי,

יום שישי הגיע והוא בא בדיוק בזמן.

השבת היא הזדמנות למנוחה, לעיבוד של חווית ההליכה בשביל ושל התחברות לטבע ולרוחניות.

אתם מוזמנים לפתוח את יום השישי , בשמיעת השיר "יום שישי הגיע" של להקת צלילי הכרם. בשיר המחבר הולך ברחובות כרם התימנים ושומע מהחצרות את ניגוני השבת הספרדים מתמזגים עם הפיוטים התימנים ועם הניגונים החסדיים

יום שישי הגיע ומה טוב חלקי/ אסבב בעיר לשוח כדרכי

מחלון ביתו של החכם נבון/ פיוטי שבת נשמעים באון

שלושים שנה לאחר מכן הוציאו הדג נחש את השיר "יום שישי" שמתכתב עם השיר של צלילי הכרם:

"יום שישי הגיע והוא בא בדיוק בזמן/ כמה שחיכיתי כבר בעצם

למשהו מרגיע ואם הוא פה אז זה סימן/ שהלך עוד שבוע בא השקט

הזמנה למסע:

בת ראשונה בשביל . לחלקינו זאת שבת ראשונה בלי האוכל של האמא, שבת ראשונה בשק שינה בשטח. לצד החששות והגעגוע יש כאן הזדמנות לשבת מיוחדת, שבת של התבוננות וחיבור אל הטבע והנוף הארץ-ישראלי.

הביטו בכנרת ובצבע המים המשתנים לאור השקיעה.

השבת היא זמן לשחרר את הלחצים של השבוע החולף ולהיכנס ליום המנוחה.

קחו נשימה גדולה , עצמו את העיניים, ונסו להיזכר בשבוע החולף.

נסו להיזכר איפה הייתם בלילה הראשון לפני המסע,

מה היו החששות שליכם, מה היו הציפיות שלכם?

נסו להיזכר ביום הראשון למסע, במים הזורמים בנחל דן, בארי השואג לעת ערב,

נסו להיזכר ביום השני למסע, בשדות העמק ובסיפורי הגבורה במצודת כח

היזכרו ביום השלישי למסע , בתצפית הנוף מרכס הרי נפתלי
היזכרו ביום הרביעי, ביער ברעם ובנחל דישון
היזכרו ביום האתמול, בפסגת המירון ובקבר רשב"י
ואחרון חביב- זכרו איפה הייתם היום- בברכות שכוי ונחל עמוד.

קחו נשימה עמוקה נוספת ונסו לשחרר את כל הזכרונות אל עבר האופק.

פתחו את העיניים והביטו שנית בכנרת ובצבע המים המשתנה לאור השקיעה.

בעוד כמה רגעים כשהחמה תיגע בראשי האילנות תיכנס השבת עם ניחוח עתיק בשוליה. נסו לחשוב מה הציפיות שליכם מהשבת הראשונה בשביל ישראל.

קבלת שבת:

רוב התפילה המוכרת לנו חוברה לאחר חורבן המקדש בבית המדרש ביבנה. במשך אלף וחמש מאות שנה התפילה התרחשה בבית הכנסת וכמעט שלא נערכו בה שינויים. עד שבמאה ה-16 הגיעו מקובלי צפת והחליטו להוסיף את "תפילת קבלת שבת".

בימי שישי, בשעת בין הערביים, בין תפילת מנחה לערבית, היו יוצאים האר"י ותלמידיו מבית הכנסת לעבר השדה, ושם בפרדס הרימונים או שמא היה זה שדה תפוחים ("חקל תפיחין קדישין") אל מול השמש השוקעת בהרי מירון , כשהחמה נוגעת בכיפות התכלת מעל קבר רשב"י, היו המקובלים ותלמידיהם יוצאים אל השדה ומקבלים את פני השבת

בכך קיימו את הפסוק "לכה דודי נצאה לשדה" כדברי רבי חנינא בגמרא: " בואו ונצא לקראת שבת המלכה"" (מסכת שבת דף קיט). היציאה מבית הכנסת אל השדה הפכה את קבלת השבת לשילוב של טבע ורוח. וכך מתוארת קבלת השבת ע"י הנוסע היהודי רבי שמחה ב"ר יהושע- תיאור משנת 1774:

בימי האר"י התפללו כל הקהל בבית הכנסת.... ואחר מנחה אמרו: "לכה דודי נצא השדה" והלכו מבית הכנסת אל השדה...והוא מכוון ונראה כנגד קבר הרשב"י בעל הזוהר במירון, ושם קבל האר"י ז"ל שבת עם כל הקהל שבצפת.... (מתוך ספר המסעות של רבי שמחה ב"ר יהושע "אהבת ציון" פרק ד')

בשנים האחרונות קימות קהילות חילוניות רבות (וביניהם גם מכינת עמיחי שאני עומד בראשה) שמחדשות את מנהג קבלת השבת ויוצאות בשעת השקיעה אל השדה ושרות שירים עתיקים וחדשים לקבלת השבת .

הפיוט שללא ספק הכי מזוהה עם קבלת השבת, הוא פיוט "לכה דודי".
פיוט שחובר בעיר צפת במאה ה-16 על ידי שלמה הלוי אלקבץ (שמו של המחבר, שלמה הלוי, רשום כאקרוסטיכון בראשי הבתים)

שני הבתים הראשונים ושני הבתים האחרונים של הפיוט עוסקים בקבלת השבת. אבל רוב בתי הפיוט עוסקים בהתחדשות הישוב בארץ ובתקומת עם ישראל בארצו (לא סתם החליטו ברבנות הראשית לשיר את פיוט לכה דודי, ללא הבתים הראשונים, בתפילת יום העצמאות)

הפזמון של הפיוט קורא לקבלת פני הכלה על ידי דודהּ. כאשר הכלה בשמלת הכלולות היא השבת, ואילו הדוד זה עם ישראל .הביטוי 'לכה דודי' לקוח מפסוק בשיר השירים: "לכה דודי נצא השדה, נלינה בכפרים".

כששרים את הפיוט בבתי הכנסת, בבית האחרון נעמדים - ומתוך הבנה שהכלה המדוברת היא השבת, נהגו לקבל את פניה ופונים לכיוון מערב (ויש קהילות שבהם פונים לכיוון פתח בית הכנסת )

אתם מוזמנים להביט אל עבר השקיעה ולהאזין או לשיר את פיוט לכה דודי

לְכָה דודִי לִקְרַאת כַּלָּה. פְּנֵי שבָּת נְקַבְּלָה.

שָמור וְזָכור בְּדִבּוּר אֶחָד. הִשמִיעָנוּ אֵל הַמְיֻחָד.

ה' אֶחָד וּשמו אֶחָד. לְשם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה.

לְכָה דודִי לִקְרַאת כַּלָּה. פְּנֵי שבָּת נְקַבְּלָה.

לִקְרַאת שבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה. כִּי הִיא מְקור הַבְּרָכָה.

מֵראש מִקֶּדֶם נְסוּכָה. סוף מַעֲשה בְּמַחֲשבָה תְּחִלָּה.

לְכָה דודִי לִקְרַאת כַּלָּה. פְּנֵי שבָּת נְקַבְּלָה.

מִקְדַּש מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה. קוּמִי צְאִי מִתּוךְ הַהֲפֵכָה.

רַב לָךְ שבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא. וְהוּא יַחֲמול עָלַיִךְ חֶמְלָה.

לְכָה דודִי לִקְרַאת כַּלָּה. פְּנֵי שבָּת נְקַבְּלָה.

הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי. לִבְשי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי.

עַל יַד בֶּן יִשי בֵּית הַלַּחְמִי. קָרְבָה אֶל נַפְשי גְאָלָהּ.

לְכָה דודִי לִקְרַאת כַּלָּה. פְּנֵי שבָּת נְקַבְּלָה.

הִתְעורְרִי הִתְעורְרִי. כִּי בָא אורֵךְ קוּמִי אורִי.

עוּרִי עוּרִי שיר דַּבֵּרִי. כְּבוד ה' עָלַיִךְ נִגְלָה.

לְכָה דודִי לִקְרַאת כַּלָּה. פְּנֵי שבָּת נְקַבְּלָה.

לא תֵבושי וְלא תִכָּלְמִי. מַה תִּשתּוחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי.

בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי. וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ.

לְכָה דודִי לִקְרַאת כַּלָּה. פְּנֵי שבָּת נְקַבְּלָה.

וְהָיוּ לִמְשסָּה שאסָיִךְ. וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ.

יָשיש עָלַיִךְ אֱלהָיִךְ. כִּמְשוש חָתָן עַל כַּלָּה.

לְכָה דודִי לִקְרַאת כַּלָּה. פְּנֵי שבָּת נְקַבְּלָה.

יָמִין וּשמאל תִּפְרוצִי. וְאֶת ה' תַּעֲרִיצִי.

עַל יַד אִיש בֶּן פַּרְצִי. וְנִשמְחָה וְנָגִילָה.

לְכָה דודִי לִקְרַאת כַּלָּה. פְּנֵי שבָּת נְקַבְּלָה.

בּואִי בְשלום עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ. גַּם בְּשמְחָה וּבְצָהֳלָה.

תּוךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה. בּואִי כַלָּה. בּואִי כַלָּה.

לְכָה דודִי לִקְרַאת כַּלָּה. פְּנֵי שבָּת נְקַבְּלָה:

שאלות למחשבה ולדיון:

מה דעתכם המשמעות של היחס לשבת כ"כלה"?

מה המשמעות של היציאה לקראת הכלה? מה לדעתכם פירוש "פני שבת נקבלה"?

"הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי. לִבְשי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי."- לפי דעתכם מהם "בגדי התפארת" של עם ישראל?

רוב רובו של הפיוט לא עוסק בשבת אלא בגאולת עם ישראל (ולכן קבעה הרבנות הראשית לשיר את הפיוט בתפילת יום העצמאות). מה לדעתכם הקשר בין קבלת השבת לבין ההתעוררות של עם ישראל לשוב לארצו?

כרזה שמעודדת נשים להתנדב לצבא הבריטי במלחמתו בנאצים במלחמת העולם השניה.
שימו לב למדרש המודרני שרואה את "מדי הצבא" כ"בגדי התפארת" של עם ישראל

מהמקבולים בעיר צפת, לחלוצים בקבוץ גינוסר

כשהגיעו החלוצים לכנרת ולעמק הירדן, למרגלות העיר צפת, הם חשבו רבות איך מצד אחד לשמר ומצד שני לחדש את מנהג קבלת השבת.

מחבר השיר יהושע רבינוב היה חבר קיבוץ גבת שבעמק יזרעאל. כאידיאליסט עלה לארץ בגיל 18, ושמר על נאמנות לאידיאל הקיבוצי עד יומו האחרון.
רותי עזריה מספרת (באתר זמרשת) על חיבור השיר: "רבינוב הוזמן לבקר בקיבוץ גינוסר. לפנות ערב יצא לטייל לכיוון ואדי חמאם שכשמו כן הוא, ואדי היונים בערבית) וחזה במאות יונים עפות חזרה לְקִנָן בעת שקיעת החמה".

כן חמאם בערבית הוא יונה -וממש כמו בשיר, היונים מקבלות את פני השבת: "תַּעֲלֶינָה יוֹנִים מִכִּנֶרֶת הַיָּם, קַבֵּל אֶת רוּחָה הַלּוֹהֶבֶת".

בכל שבת היו חברי הקבוץ עורכים טקס קבלת שבת חילונית (או טקס "קבלת שבת ישראלית"), המפגש עם חברי גינוסר המקבלים את השבת מתועד בסופו של השיר, תוך שהוא מחבר אותנו עם הנשמה היתרה של המחבר, בצירוף תחושת לאומיות: "וַתֵּצֵאנָה בָּנוֹת אֶל הָעֶרֶב זַמֵּר / זְמִירוֹת בְּעֶרְגָּה מְצַלְצֶלֶת".
והסיום המופלא של השיר:
"וְהָיְתָה הָעֶדְנָה בְּבִקְעַת גִּנּוֹסָר / לְנִשְׁמַת עִבְרִיּוּת נֶאֱצֶלֶת".

שיר זה הפך לחלק מרכזי מטקסי קבלת השבת הן בקיבוצי עמק הירדן והכנרת והן בקבוצים בכל רחבי הארץ. גם כיום מושר השיר בטקסי קבלת שבת חילונים רבים.

האזינו לשיר וקראו את המילים ולאחר מכן חישבו על השאלות:

יָרְדָה הַשַּׁבָּת
מילים: יהושע רבינוב
לחן: דוד זהבי

יָרְדָה הַשַּׁבָּת אֶל בִּקְעַת גִּנּוֹסָר,
וְנִיחוֹחַ עַתִּיק בְּשׁוּלֶיהָ.
וַיַּעַמְדוּ מִסָּבִיב הֲרָרִים שׁוֹשְׁבִינִים
לָשֵׂאת אַדַּרְתָּהּ הַזּוֹהֶבֶת.
תַּעֲלֶינָה יוֹנִים מִכִּנֶּרֶת הַיָּם,
קַבֵּל אֶת רוּחָהּ הַלּוֹהֶבֶת.

נָשְׁקָה הַשַּׁבָּת לְרֹאשׁוֹ שֶׁל הַבְּרוֹשׁ,
לָאֵזוֹב שֶׁבַּסֶּלַע נָשָׁקָה.
וַיְּהִי הַדַּרְדַּר לְשַׁרְבִיט שֶׁל מַלְכוּת
עַל רָמוֹת דְּמָמָה מְרוֹנֶנֶת.
יִמְשֹׁךְ אָז הַתּוֹר בְּקוֹלוֹ הַמָּתוֹק
חֶמְדַּת כִּסּוּפִין מְעַדֶּנֶת.

הִרְטִיטָה שַׁבָּת בְּחִנָּהּ הַגָּנוּז
עֵינֵי חַלּוֹנוֹת מִכָּל עֵבֶר.
וַתֵּצֵאנָה בָּנוֹת אֶל הָעֶרֶב זַמֵּר
זְמִירוֹת בְּעֶרְגָּה מְצַלְצֶלֶת.
וְהָיְתָה הָעֶדְנָה בְּבִקְעַת גִּנּוֹסָר
לְנִשְׁמַת עִבְרִיּוּת נֶאֱצֶלֶת.

שאלות למחשבה ולדיון:

מה מאפיין את השבת של בקעת גינוסר?

השיר נכתב לפני שנים רבות , ומתאר את יפי הטבע והשבת הקיבוצית – הרוגע, השירה והעבריות המתחדשת . האם התיאור מתאים לימינו ? מה דומה ומה שונה בין אווירת השבת שרבינוב מתאר לבין השבת כיום?

מה לדעתכם פירוש המילים "שמחת עבריות נאצלת"?

האם הייתה לכם בעבר או בהווה חווית שבת דומה? האם הייתה לכם פעם חווית קבלת שבת מיוחדת ? מה הפך את אותה קבלת שבת לכל כך מיוחדת - המקום (בחיק הטבע או אולי בבית כנסת בחו"ל)? האנשים שאיתם הייתם (חברים מטובים או חוברה מיוחדת)? התקופה שליכם בחיים (מכינה, שנת שרות, צבא, אוניברסיטה)?
שתפו את השותפים שליכם במסע בחווית השבת שלכם.

על הלחן המופלא של השיר כתב פרופ' אריאל הירשפלד כך:

"זהבי שנולד ביפו (1910), והוא המלחין ה"צבר" הראשון... נולד למשפחה חסידית שעלתה מרומניה. "הצלילים הראשונים שספגתי בילדותי היו מזיגה של צלילי הזמירות של שבת ויום טוב מפי אבא מחד גיסא, וצלילי המזרח שבקעו מבתי הקפה הערביים שבקרבת ביתנו מאידך גיסא".

השפעת "זמירות השבת" והניגון החסידי... היא ודאית ועמוקה. לא רק אופיין של המנגינות (אורכן וסגירותן) מסגיר את ההשפעה הזאת, אלא גם תפישת תפקידן כהשתפכות הנפש שמתוך הסתגרות וקשב פנימי, מעיד על מקורן הרוחני. השיר "ירדה השבת" הקושר את רגע כניסת השבת לתמונת כלולות מיסטית (בדומה לפיוט "לכה דודי" שבו השבת נמשלת לכלה. י.ט) בין השבת לבין הנוף המקיף את ים הכינרת, בונה במהלך המלודיה שלו את רגע ההתעלות באמצעות המוזיקה, צעד אחר צעד

פתיחתו בונה הוויה של שקט, מעין עצירה של זמן. הפרזה המוזיקלית הנעצרת על המילה "השבת" יורדת ונעצרת שנית במילה "גינוסר" על הטון היסודי של השיר. הסימטריה השלמה, המרווחים המתמלאים והיחידות הדינמיות המובילות לעצירה – כולם יחד יוצרים כהרף עין כמוסה של קשב ומבט מרוכז על מעין קו נמוך, שקט ודומם. מכאן באה עלייה בצלילים, המקבילה למילים "וניחוח עתיק בשוליה", המתחילה להעביר את התפישה מן הנגלה אל האלוהי – דרך המילה "ניחוח" המובילה ל"שוליה", על ההוד התנ"כי הכרוך במילה הזאת (ישעיהו ראה את התגלות אלוהית במקדש וכתב "ושוליו ממלאים את ההיכל" י.ט). העליות הגבוהות ביותר, הקשורות במילה "תעלינה" מבקיעות ממש את התווך המצטייר במוזיקה – אל השמיים, דרך תמונת מעוף היונים. הניגון החסידי חדר אל השיר הישראלי..

("ברק השמיים, תפילת האדם" ,אריאל הירשפלד. המאמר הופיע בספר "רשימות על מקום" מאת הירשפלד, בהוצאת עם עובד (2000), עמ' 137-149. ופורסם באתר "זמרשת")

הזמנה למסע:

אתם מוזמנים ללכת בדרכם של חברי קבוץ גינוסר , שהיו כל ערב שבת יוצאים לקבל את השבת .
אתם מוזמנים לצפות בחמה שיורדת על ראשי האילנות, וביונים העולות מהכנרת ולקבל " פני השבת". אחרי שבוע של הליכה מאומצת זאת הזדמנות זאת לנסות ולקבל "פנים חדשות", פנים של שבת. נסו להשקיט את המחשבות הזרות ולהזכר איפה הייתם ביום ראשון, ביום שני, ביום שלישי, ביום רביעי, וביום חמישי- ואת כל השרירים התפוסים והמחשבות הקשות להשליך לעבר האופק. זאת הזדמנות להתחבר לנופי הכנרת ולתת למילים ולמנגיה של "ירדה השבת" לחלחל לתוך הנשמה, הזדמנות לשלב את היציאה למסע בשביל ישראל גם ליציאה למסע רוחני.

אמיר גלבוע-ככה כמו שאני הולך

​

ככה כמו שאני הולך אני רוצה לקבל פני שבת המלכה.

לגופי בגדים של יום יום וגופי, אם בכלל, איננו חזק בכלל

וגם הנפש לא.

ככה כמו שאני הולך אם אקבל פני שבת המלכה

והיו הבגדים לגופי של יום יום וגופי אפשר חלש יותר מרגשה

אבל הנפש לא.

ככה כמו שאני עודני הולך אם תקבל שבת המלכה את פני

ילבש גופי שבת יום יום וגופי יחזק והשבת בנפשי תהי.

לכי נפשי צאי כלה יום יום לקבל פני שבת המלכה.

הרחבה: קבוץ גינוסר ויגאל אלון.
קיבוץ גינוסר עלה לקרקע ב 1936 ע"י בוגרי בית החינוך בת"א, קבוצות הכשרה של הנוער העובד והלומד ובוגרי מחזור א' של בית הספר החקלאי כדורי ובינהם גם יגאל אלון. בקבוץ גרים כיום כ-600 תושבים, והוא מתפרנס מענף התירות (שכולל בית הארכה,ף מוזאון בית יגאל אלון והשטת תיירים, בעיקר צלינים על הכינרת), מרפת ודייג ומענפי חקלאות שונים (בננות, מנגו , אבוקדו ועוד).
התושב המפורסם ביותר מקבוץ גינוסר הוא יגאל אלון.

יגאל אלון היה ממקימי גינוסר, מפקד הפלמח, מפקד חטיבת יפתח, מפקד חזית הדרום במלחמת השחרור, מראשי תנועת "אחדות העבודה" וומקימי המערך ותנועת העבודה. שר החינוך שר החוץ וסגן ראש הממשלה וראש ממשלה למשך 19 יום לאחת פטירת לוי אשכול. , הוגה "תכנית אלון" לאחר מלחמת ששת הימים שתמכה בסיפוח בקעת הירדן, ירושלים וגוש עציון לצד אוטונמיה פלסטינית בשאר שטחי יהודה ושומרון. יגאל אלון התמודד על ראשות מפלגת העבודה אך נפטר במפתיע מדום לב פתאומי בגיל 61. הוא נקבר בקבוצו , קבוץ גינוסר.

יגאל אלון נהג לארח אורחים רמי מעלה בביתו שבגינסור, בקיץ 1973 אירח אלון בגינוסר את קנצלר גרמניה, את נשיא מקסיקו, נשיא קוסטה ריקה, ועוד מנהיגים רבים
בשנת 1954 ייסד את "מפגשי האביב" ואירח מדי שנה בחורשת האקליפטוסים בגינוסר מפגש של מנהיגים יהודים וערבים (החורשה קיימת עד היום בכניסה לקבוץ, ויש במקום שלט שמזכיר את קיום המפגשים המשותפים בחורשה)

בשנת 1978 נוסדה "העמותה לשחזור ופיתוח מושבת הראשונים ראש פינה ",בטקס ייסודה, אמר את המשפט: "עם שאיננו מכבד את עברו, גם ההווה שלו דל ועתידו לוטה בערפל"
בספרו ' בית אבי ' הוא מתאר את נופי ילדותו ואת טיוליו עם התנ"ך
" בהשפעת סיפורי התנ"ך נתווסף ממד חדש לטיולי בהר התבור , המוכר לי למן היום שבו פקחתי בראשונה את עיני . ... בטפסי על גבו או בגלשי מעליו היו קמות לעיני עלילות דבורה וברק בן-אבינועם ; כאן הייתי אומר לעצמי נ יצבו בשעתו עשרת אלפים איש , בני נפתלי ובני זבולון . בטיילי לאורכו של הקישון עלה על הלב סיפור סיסרא ויעל אשת הקיני ... השיטוט על הגלבוע או בקרבתו העלה לעיני את חייהם , הוד גבורתם ומותם של שאול ויהונתן , וכמו להשלמת התמונה הטראגית , הרי מחלון ביתי ממש יכולתי לראות את הכפר הערבי עין- דור ולפני : שאול המלך , העצוב והאהוב עלי מכל מלכי ישראל ... הנופים שתיארתי אותם היו נופי ילדותי , פשוטים ומוכרים היטב - בחוג העין , במגע- רגל ובהישג יד , אולם תחת רשמן של העלילות הקשורות בהם , הם כמו יצאו מידי פשוטם . "