(ז) אִישׁ, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אִישׁ, צַדִּיק וּמֻמְחֶה, שֶׁכָּל מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה הָיָה נֹחַ נוֹטֵעַ אֲרָזִים וְקוֹצְצָן, אָמְרוּ לוֹ לָמָּה כְדֵין, אֲמַר לְהוֹן כָּךְ אָמַר מָארֵיהּ דְעָלְמָא דְּהוּא מַיְתֵי מַבּוּלָא עַל עַלְמָא, אָמְרוּ לֵיהּ אִין אֵיתֵי מַבּוּלָא לָא אָתֵי אֶלָּא עַל בֵּיתֵיהּ דְּהַהוּא גַּבְרָא,
(7) ... For one hundred and twenty years Noach planted cedars and cut them down
(א) צֵא מִן הַתֵּבָה. אָמַר רַבִּי לֵוִי, כָּל אוֹתָן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ לֹא טָעַם טַעַם שֵׁנָה, לֹא נֹחַ וְלֹא בָנָיו, שֶׁהָיוּ זְקוּקִין לָזוּן אֶת הַבְּהֵמָה וְאֶת הַחַיָּה וְאֶת הָעוֹפוֹת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ שְׁבִשְׁתִּין לְפִילִין וּזְכוּכִיּוֹת לְנַעֲמִיּוֹת הִכְנִיסוּ בְיָדָן לָזוּן אוֹתָן. יֵשׁ בְּהֵמָה שֶׁאוֹכֶלֶת לִשְׁתֵּי שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה, וְיֵשׁ אוֹכֶלֶת לִשְׁלֹשָׁה.
(ב) תֵּדַע לְךָ, שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם שֵׁנָה, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי, פַּעַם אַחַת שֶׁהָיָה נֹחַ לָזוּן אֶת הָאֲרִי, הִכִּישׁוֹ הָאֲרִי וְיָצָא צוֹלֵעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ. אַךְ, שֶׁלֹּא הָיָה שָׁלֵם וְלֹא הָיָה כָּשֵׁר לְהַקְרִיב קָרְבָּן וְהִקְרִיב שֵׁם בְּנוֹ תַּחְתָּיו. וְעָלָיו נֶאֱמַר, הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם (משלי יא, לא).
(1) Go forth from the ark (Gen. 8:16). R. Levi said: Neither Noah nor his sons were able to sleep during the entire twelve months (in the ark) because they were obliged to feed the animals, the beasts, and the birds. R. Akiba stated that they even brought into the ark tree branches for the elephants and glass beads for the ostriches. Some of the animals had to be fed at the second hour in the night and others at the third hour of the night.
(2) Further proof that they did not sleep is presented to us by R. Yohanan. He tells us in the name of R. Eliezer the son of R. Yosé the Galilean that because Noah once delayed feeding a lion, the lion bit him so severely that he left the ark crippled, as it is said: And only Noah was left (Gen. 7:23). The word ah (“only,” also “to be afflicted”) indicates that his body was no longer whole. He became, thereby, unfit to bring sacrifices to the altar, and his son Shem had to do it in his stead. Concerning him it is said: Behold, the righteous shall be made whole in the earth (Prov. 11:31).
(ג) את הארץ. כְּמוֹ מִן הָאָרֶץ, וְדוֹמֶה לוֹ כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר (שמ' ט'), מִן הָעִיר; חָלָה אֶת רַגְלָיו (מ"א ט"ו), מִן רַגְלָיו. דָּ"אַ אֶת הָאָרֶץ – עִם הָאָרֶץ, שֶׁאַף ג' טְפָחִים שֶׁל עֹמֶק הַמַּחֲרֵשָׁה נִמֹּחוּ וְנִטַּשְׁטְשׁוּ:
(3) את הארץ [I WILL DESTROY THEM] WITH THE EARTH — It is similar to מן הארץ "from the earth”; other examples of this use of את are: (Exodus 9:29) בצאתי ‘‘when I go forth” את העיר which means מן העיר “from the city” and (1 Kings 15:23) חלה ‘‘he suffered” את רגליו which means מן רגליו ‘‘from his feet”. Another explanation of את הארץ is: “together with the earth” — for the earth was blotted out and washed away to the depth of a furrow of three handbreadths (Genesis Rabbah 31:7).