מיניות יהודית בריאה

זמ

ד"ר מיכל פרינס, פשוט לרצות-הדרכה לחיי אישות
מסע הגוף ההלכתי מתחיל בגיל צעיר מאוד. בניגוד למחשבה ולפיה הכניסה הרשמית לעולם ההלכה של המיניות והזוגיות מתרחשת עם הנישואים, המחויבות אליה, גם בלי להכיר את פרטיה, נבנית עוד הרבה קודם. הגוף עומד במרכזם של מגוון טקסים ומצוות, ועם הלכות צניעות, ייחוד, איסור שפיכת זרע לבטלה ושמירת נגיעה, שכולם נרכשים כבר בתחילת גיל ההתבגרות, הגוף נכנס לתוך מסע גופני-הלכתי, מיום שעמדנו על דעתנו. אפשרות לחוש את הגוף ולתת מקום לאיתותיו, ובאופן כללי הדרך שבה הגוף עומד בחיים הציבוריים והפרטיים של האדם הדתי, נוכחות ומתקיימות שנים לפני שהחתן והכלה לומדים את הלכות טהרה. לא מדובר בכתיבה על לוח חלק, גם אם לעיתים זה מרגיש כך.

חגיגה י״א ב:ו׳

אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בִּשְׁנַיִם וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ

Chagigah 11b:6

MISHNA: One may not expound the topic of forbidden sexual relations before three or more individuals; nor may one expound the act of Creation and the secrets of the beginning of the world before two or more individuals; nor may one expound by oneself the Design of the Divine Chariot, a mystical teaching with regard to the ways God conducts the world, unless he is wise and understands most matters on his own.

מועד קטן ט״ז א:כ״ג

שׁוּב פַּעַם אֶחָד גָּזַר רַבִּי שֶׁלֹּא יִשְׁנוּ לַתַּלְמִידִים בַּשּׁוּק מַאי דְּרַשׁ חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מָה יָרֵךְ בַּסֵּתֶר אַף דִּבְרֵי תוֹרָה בַּסֵּתֶר.

Moed Katan 16a:23

Once again, on another occasion, Rabbi Yehuda HaNasi decreed that students not be taught in the marketplace but only in a study hall. What verse did he expound to serve as the basis for this decree? The verse states: “Your rounded thighs are like jewels, the work of the hands of an artist” (Song of Songs 7:2). Just as a thigh is ordinarily hidden and kept covered with clothes,

המשנה במסכת חגיגה מגבילה את כמות הלומדים את שלושת הנושאים עריות, מעשה בראשית ומעשה מרכבה. למה לדעתכםן דווקא שלושת הנושאים האלו מוכנסים יחד? איך כמות הלומדים משפיעה על הנלמד?
במסכת מועד קטן מקבילים בין כל לימוד התורה למיניות, למה?

הרב שגר, צניעות ובושה

במחוזותינו לא שכיח לדבר על צניעות ובושה, שמתביישים לדבר על כך. מדוע?
לא פעם מועדת הצניעות להפוך למסווה ולניכור, למסכה אטומה ונוקשה היוצרת
חיץ בינינו לבין הזולת, ואפילו לחוסר יכולת של האדם להגיע לכלל אינטימיות עם
גופו. הבושה מצידה, עלולה להידרדר ולהפוך לתודעה ילדותית, לא בוגרת
ואינפנטילית שאיננה מסוגלת לקבל את עצמה מתוך הרחבה, וכשהיא נתקלת
בעצמה היא מסתבכת וחפצה להתנדף ולהפוך ל"אין".
נהוג לדבר על ההבדל שבין התורה לבין תרבות יוון בהקשר הזה של היחס לגוף.
התורה מטיפה לצניעות והפנמה של הגוף, לא כן היווני המקבל את גופו ללא רתיעה ובלי צורך להסתוות, אם זה באמנות, בספורט, או בתחומים אחרים. האמנם בורח היהודי מגופו?
יש אף לעשות הבחנה בין תודעת הגוף היוונית לזו המודרנית. בעולם המודרני,
הגוף איננו אלא "מכונת גירוי", ואינסטרומנט להפקת הנאה.

ואמנם, כבר בפרשת בראשית למדים אנו שהבושה, מקורה בחטא. העדר תום
הלב, גורם לכך שלא אוכל להביט בעיני הזולת. ואין מדובר רק כלפי מי שחטאתי לו או שיש לי כוונות רעות כלפיו, ומחשש שמבטי יחשוף את כוונותיי אני מתחמק
מלהביט אל תוך עיניו [...].

מה מקור הבושה בה עוסק הרב שג"ר?
הרב שג"ר מביא סוג נוסף של בושה אותה הוא מצטט מויקטור פרנקל.

ויקטור פרנקל, האל הלא מודע: פסיכותרפיה ודת

כאן נתקלים אנו בעובדה שעוד ניווכח בחשיבותה הרבה, שלעיתים מתביישים אנשים בדתיות שלהם ומנסים להסתירה. פעמים רבות מבלבלים בושה כזו עם עכבה נוירוטית. מכל מקום, בושה היא מצב טבעי לחלוטין [...] ידוע לנו שיש לבושה תפקיד הגנתי מובהק באהבה. תפקידה למנוע משהו מלהפוך מושא גרידא - מושא להצצה. כך שאפשר לומר שאי צפייה באהבה משרתת את מטרתה. האהבה חומקת מפומביות, מאחר שהאדם חושש שמה שקדוש לו יחולל בידי הפומביות.

לעומת דבריו הראשונים של הרב שג"ר, מה מקור הבושה בה עוסק שויקטור פרנקל?

הרב שג"ר, צניעות ובושה

יש קשר עמוק בין דתיות ואהבה: ההחצנה מפוגגת את שני העולמות האלו. צילום אהבה (הרב מתייחס למין כאהבה) הוא פורנוגרפיה. כשאיבד את התום, נתקל בעירום, ומתוך כך בבושה. צניעות עלי התאנה היא הצעיף שמתפקידו לשמור על המיסתורין שבאהבה [...] מה שנכון לסוד החוכמה, נכון פי כמה למיסתורין של הגוף, שבנקל מועד להפוך לחפץ ולדבר. יש אפוא הקבלה בין אינטימיות דתית לאינטימיות שבין איש לאישתו.

יומא נ״ד א:י״א

אָמַר רַב קַטִּינָא: בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹלִין לָרֶגֶל, מְגַלְּלִין לָהֶם אֶת הַפָּרוֹכֶת, וּמַרְאִין לָהֶם אֶת הַכְּרוּבִים שֶׁהָיוּ מְעוֹרִים זֶה בָּזֶה, וְאוֹמְרִים לָהֶן: רָאוּ חִבַּתְכֶם לִפְנֵי הַמָּקוֹם כְּחִבַּת זָכָר וּנְקֵבָה.

Yoma 54a:11

Continuing the previous discussion, Rav Ketina said: When the Jewish people would ascend for one of the pilgrimage Festivals, the priests would roll up the curtain for them and show them the cherubs, which were clinging to one another, and say to them: See how you are beloved before God, like the love of a male and female. The two cherubs symbolize the Holy One, Blessed be He, and the Jewish people.

דברים ט״ז:י״א

(יא) וְשָׂמַחְתָּ֞ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֣ וּבִתֶּ֘ךָ֮ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶ֒ךָ֒ וְהַלֵּוִי֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ וְהַגֵּ֛ר וְהַיָּת֥וֹם וְהָאַלְמָנָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבֶּ֑ךָ בַּמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמ֖וֹ שָֽׁם׃

Deuteronomy 16:11

(11) You shall rejoice before the LORD your God with your son and daughter, your male and female slave, the Levite in your communities, and the stranger, the fatherless, and the widow in your midst, at the place where the LORD your God will choose to establish His name.

האם תנוחת הכרובים איננה "צילום של אהבה"? למה?
מה עומד מאחורי זה שדווקא הכרובים נמצאים בקודש הקודשים?
ולמה שמחה מוזכרת לא מעט בהקשר של בית המקדש?

ד"ר מיכל פרינס, בין גוף לחברה: מיניות נשית בחברה הדתית-לאומית

מאז עידן הנאורות, חינוך מיני הינו חלק מהתוכנית להדרכת הילדים אל תוך עולם הבגרות. אולם, רק במאה השנים האחרונות נושא זה נכנס כתחום לימודי הנמצא במנדט ובסבסוד משרדי החינוך של מדינות מפותחות בעולם. בארץ, פותחה תכנית לחינוך מיני כבר בשנות השבעים, תכנית שהתפתחה ושוכללה בהתאם לתמורות שהתרחשו בדורות האחרונים. לתוכנית זו תשעה מוקדים מרכזיים: התפתחות גופנית, זהות מינית, משפחה, קשרים בין אישיים וזוגיים, דימוי גוף, גבריות-נשיות, שוויון בין המינים, רבייה ובריאות מינית. לתוכנית זו קמו מתנגדים רבים שהעלו חשש שמא חשיפת הילדים למידע על מיניות תעורר את סקרנותם ותמשוך אותם למימוש מוקדם של מיניותם. היו מי שטענו שחינוך מיני קשור לערכים מוסריים ודתיים ולכן בתחום זה הילדים צריכים להתחנך בבית ולא בבית הספר. עקב התנגדות זו, בעיקרה של אנשי החינוך הממלכתי דתי, הוקמה היחידה לחינוך לחיי משפחה, שמשמה ניתן להבין את העקרונות המובילים שלה, על פיהם הנוער הדתי אינו מעורב בפעילות מינית בגיל ההתבגרות ולכן אין צורך להעלות על נס נושא זה, כמו כן, יש להסתייג מן ההתייחסות אל המיניות כאל עניין המנותק מן המשפחה.

תלמוד ירושלמי קידושין ד׳:י״ב:ב׳-ג׳

רבי חזקיה ר' כהן בשם רב עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל שראת עינו ולא אכל.

Jerusalem Talmud Kiddushin 4:12:2-3

[And you find that with our father] Avraham, that he kept the Torah even it had not yet come to the world, as it is stated: "because that Avraham hearkened to my voice, and kept My charge, My commandments, My statutes, and My laws [Torahs]." It elevated him and blessed him in his youth, and gave him posterity and hope in his old age. Regarding his youth, what does it say (Genesis 13:2): "And Avram was very rich in cattle, in silver, and in gold." Regarding his old age, what does it say (Genesis 24:1): "And Avraham was old , well stricken in age; and the Lord had blessed Avraham in all things." Rabbi Hezkiya, Rabbi Cohen in the name of Rav: It is forbidden to reside in a city that has no doctor, and where there is no bathhouse, and where the courthouse does not flog and imprison [criminals]. Rabbi Yosi ben Rabbi Bon: It is also forbidden to reside in a city where there is no vegetable garden. Rabbi Hezkiya, Rabbi Cohen in the name of Rav: In the future, a person will give a judgement and an accounting over everything that his eye saw and he did not eat. Rabbi Elazar paid attention to this teaching and gathered small coins (that did not require change and could be spent immediately), in order to [purchase and] eat every kind [of produce] with them once a year.

מה השתבש מאז תקופת בית המקדש לתקופתנו?

האם התלמוד הירושלמי מיושב עם השינוי הזה?

אוריה מבורך, מה את מבקשת
השיח המתירני עונה על השאלה [מיניות זה טוב או רע?] כך: "מיניות זה רע, אבל זה כיף". בעקבות תוצאת האסתטיזציה [חיפוש אחר אסתטיקה (הרגעים שבהם שם את עצמו במרכז, הנאה פרטית) בא על חשבון אתיקה (עשייה למען הזולת)], מסקנתו יכולה להיות שונה מהמסקנות של השיח הפוריטני. בשונה מהשיח הפוריטני שמעוניין להתרחק מהנמוך והמלוכלך, השיח המתירני סבור שמיניות זה כיף, "ולכן זה מותר" (ולפעמים אפילו "חובה").

הרב אילעאי עופרן משיב לבחור ישיבה צעיר שאמר לו "בעולם שכולו נוטף פריצות ומיניות צריך ללכת לקיצוניות השניה ולהקפיד הרבה יותר על ענייני צניעות".

הרב אילעאי עופרן

מוחצנות מינית במרחב הציבורי היא הסימפטום, לא המחלה. יסוד הבעיה הוא תרבות שמתבוננת בכל נושא במשקפיים מיניות. שרואה בכל מילה, מחווה או מעשה את האסוציאציה המינית הראשונה שהוא מעורר. פריצות לא מתחילה מעירום, אלא מההנחה שבני אדם מתעניינים רק בעירום, ושהדרך למשוך את תשומת לבם מתחילה ונגמרת בהחצנת המיניות.

"הקצה השני" ו"תשובת המשקל" על הפריצות המתפרצת בכל פינה הם שינוי של הנחות היסוד. לא עיסוק אינטסיבי בכיוון השני אלא פחות עיסוק בנושאים הללו. ליצר הרע, כתב פעם מו"ר הרב יהודה ברנדס, לא איכפת אם מתעסקים בו מהצד הפרוץ או מהצד הצנוע, העיקר שיתעסקו בו כל הזמן.

באופן דומה, המענה לשיח הלכתי שדן לפרטי פרטים במרחב המיני והגופני ואומר "אסור", אינו שיח זהה שמגיע למסקנה אחרת, אלא צורה אחרת של דיון ושיחה. פחות פרטים, מידות, מדידות ותנוחות, ולא פרטים זהים רק עם המילה מותר בסופן. בהרבה מהמקרים המענה הראוי לשאלות הללו אינו מסקנה אחרת לאותו דיון אלא סירוב עקרוני לעצם קיומו של הדיון.

האם יש הבדל בין שיח המתירנות המינית שעוסק ברובד המיני של דברים בעולם ובין הלכות פוריטניות?

הרבנית מלכה פיוטרקובסקי

יש לנו חובה לחנך ליחס מאוזן לגוף. לאהבה של הגוף. ללמוד מה נעים לגוף. לדבר בגובה העיניים על יחסים. צריך ללמד ילדים שיצר הוא דבר נפלא, ושצריך לדעת לנתב אותו. אין יצר רע, יש יצר שמשתמשים בו לרעה.