(22) Thou shalt not lie with mankind, as with womankind; it is abomination.
הדרן עלך כיצד העדים
מתני׳ אלו הן הגולין ההורג נפש בשגגה היה מעגל במעגילה ונפלה עליו והרגתו היה משלשל בחבית ונפלה עליו והרגתו היה יורד בסולם ונפל עליו והרגתו הרי זה גולה אבל אם היה מושך במעגילה ונפלה עליו והרגתו היה דולה בחבית ונפסק החבל ונפלה עליו והרגתו
We establish courts both in Israel and in Diaspora. A court that executes once in seven years is called a "killing [court]" Rebbi Eliezer ben Azarya says, Once in seventy years. Rebbi Tarfon and Rebbi Akiva say, If we were in court no one would ever get executed. Raban Shimon ben Gamlial responded, Then you would be increasing murder in Israel.
GEMARA: Rebbi Tarfon and Rebbi Akiva said, If we were part of court...etc.: What would they have done? Rebbi Yochanon and Rebbi Elezer said together, [they would ask the witnesses,] did you see if the victim was a Terefah or viable? Rav Ashi says, If it came out that they said that they saw that the victim was viable [prior to being killed, they would say that] maybe in the place that the sword entered there was a hole. By a cohabitation related crime what would they do? Abaye and Rava said together, Did you see [the equivalent] of a brush being out into a tube? And what would the Rabbis do [to execute in such a case]? They would go like Shmuel, that Shmuel says, They are sinners when they act in a manner like sinners.
(ה) כיצד מאימין (את העדים) על עדי נפשות. היו מכניסין אותן ומאימין עליהן. שמא תאמרו מאמד, ומשמועה, עד מפי עד, ומפי אדם נאמן שמענו, או שמא אי אתם יודעין שסופנו לבדוק אתכם בדרישה ובחקירה. הוו יודעין שלא כדיני ממונות דיני נפשות. דיני ממונות, אדם נותן ממון ומתכפר לו. דיני נפשות, דמו ודם זרעיותיו תלוין בו עד סוף העולם, שכן מצינו בקין שהרג את אחיו, שנאמר (בראשית ד, י) דמי אחיך צעקים, אינו אומר דם אחיך אלא דמי אחיך, דמו ודם זרעיותיו. דבר אחר, דמי אחיך, שהיה דמו משלך על העצים ועל האבנים. לפיכך נברא אדם יחידי, ללמדך, שכל המאבד נפש אחת מישראל, מעלה עליו הכתוב כאלו אבד עולם מלא. וכל המקים נפש אחת מישראל, מעלה עליו הכתוב כאלו קים עולם מלא. ומפני שלום הבריות, שלא יאמר אדם לחברו, אבא גדול מאביך. ושלא יהו מינין אומרים, הרבה רשויות בשמים. ולהגיד גדלתו שלהקדוש ברוך הוא, שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכלן דומין זה לזה, ומלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע כל אדם בחותמו שלאדם הראשון, ואין אחד מהן דומה לחברו. לפיכך כל אחד ואחד חיב לומר, בשבילי נברא העולם. ושמא תאמרו מה לנו ולצרה הזאת, והלא כבר נאמר (ויקרא ה, א) והוא עד או ראה או ידע אם לוא יגיד וגומר. ושמא תאמרו מה לנו לחוב בדמו שלזה, והלא כבר נאמר (משלי יא, י) ובאבד רשעים רנה.
(5) How do we press the witnesses in a capital case? We bring them in [to the court's chambers] and press them: "Perhaps what you say [isn't eyewitness testimony] is but your own assessment, or from rumors, or your witnessing an actual witness testify, or your reporting what a trustworthy said. Or perhaps you were unaware that by the end we'd interrogate you, with examination and inquiry. Know that capital cases are not like monetary ones. In monetary cases, [a false witness] can return the money and achieve atonement. But in capital cases, the blood of [the victim [and all his future offspring hang upon you until the end of time. For thus we find in regard to Cain, who killed his brother, "The bloods of your brother scream out!" (Genesis 4:10) - the verse does not say blood of your brother, but bloods of your brother, because it was his blood and also the blood of his future offspring [screaming out]! [Another explanation of the verse: for his blood was splattered over the trees and rocks [there was more than one pool of blood]. [The judges' speech continues] "It was for this reason that man was first created as one person [Adam], to teach you that anyone who destroys a life is considered by Scripture to have destroyed an entire world; and anyone who saves a life is as if he saved an entire world." And also, to promote peace among the creations, that no man would say to his friend, "My ancestors are greater than yours." And also, so that heretics will not say, "there are many rulers up in Heaven." And also, to express the grandeur of The Holy One [blessed be He]: For a man strikes many coins from the same die, and all the coins are alike. But the King, the King of Kings, The Holy One [blessed be He] strikes every man from the die of the First Man, and yet no man is quite like his friend. Therefore, every person must say, “For my sake the world was created.” [The judges' speech continues:] "Maybe you [the witnesses] will now say, 'What do we need this, and all this anxiety for [let's not come forward even with true testimony]!' But Scripture has already spoken: "If he be a witness - having seen or known - if he does not express it, he shall bear his sin." (Lev. 5:1) Maybe you will now say, 'What do we need this, to be responsible for another man's death?' But Scripture has already spoken: "When the wicked are destroyed there is rejoicing." (Prov. 11:10)"
(ה) אפלו שמע מן הנשים אומרות מת איש פלוני, דיו. רבי יהודה אומר: אפלו שמע מן התינוקות אומרים הרי אנו הולכין לספוד ולקבור את איש פלוני, בין שהוא מתכון ובין שאינו מתכון. רבי יהודה בן בבא אומר: בישראל עד שיהא מתכון, ובגוי אם היה מתכון אין עדותו עדות.
(ו) מעידין לאור הנר ולאור הלבנה, ומשיאין על פי בת קול. מעשה באחד שעמד על ראש ההר ואמר איש פלוני בן פלוני ממקום פלוני מת, הלכו ולא מצאו שם אדם, והשיאו את אשתו. ושוב מעשה בצלמון באחד שאמר אני איש פלוני בן איש פלוני, נשכני נחש והרי אני מת, והלכו ולא הכירוהו, והשיאו את אשתו.
(5) Even if one hears women saying, "So-and-so died", that is sufficient [as testimony]. Rabbi Yehudah says: Even if one hears children saying, "We are going to eulogize and bury So-and-so", that is sufficient [for him to then testify]. [This is so] whether he intends [to testify] or does not intend [to testify]. Rabbi Yehudah ben Bava says: [If] a Jew [repeats what he overheard] he must intend [to testify to permit his wife to marry]; [if] a gentile [repeats what he overheard] his testimony is no testimony if he intended to testify.
(6) One may testify [even if he only saw the corpse] by the light of a candle or by the light of the moon. And we permit a woman to marry [even if the report of her husband's death] is based on a heavenly voice. It once happened that an individual stood on a mountain peak and said, "So-and-so the son of so-and-so from such-and-such a place died". They went but could find nobody there and they allowed his wife to marry. And another incident happened in Tzalmon with an individual who said, "I, So-and-so the son of so-and-so was bitten by a snake and I am dying". And they went [and found him] but they could not recognize him, and they allowed his wife to marry.
(א) ויצא בן אשה ישראלית - ר' יהודה ור' נחמיה, ר' יוחנן אומר: הדא הוא דכתיב (שם יב): סביב רשעים יתהלכון סביב לרשעים, הצדיקים מהלכין. כיצד? בשעה שהצדיקים יוצאין מתוך גן עדן ורואין את הרשעים נדונין בגיהנם, נפשם שמחה עליהם, הדא הוא דכתיב (ישעיה סו): ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי, באותה שעה הן נותנין שבח והודאה להקדוש ברוך הוא על היסורין שהביא עליהם בעולם הזה, הדא הוא דכתיב (שם יב): ואמרת ביום ההוא אודך ה' כי אנפת בי. ישוב אפך, באומות העולם. ותנחמני מהם. אימתי? כרום זלות, לכשירומם הקב"ה כרם בזוי בעולמו אין כרמו של הקדוש ברוך הוא, אלא ישראל, שנאמר (שם ה): כי כרם ה' צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו. אמר לו ר' נחמיה: עד מתי אתה עוקף עלינו את המקרא?! אלא סביב לצדיקים הרשעים מהלכים, דכתיב: סביב רשעים יתהלכון. הא כיצד? בשעה שהרשעים עולין מתוך גיהנם ורואין את הצדיקים יושבים בשלוה בתוך גן עדן, נפשם מתמענת עליהם, הדא הוא דכתיב (תהלים קיב): רשע יראה וכעס. אימתי? כרום זלות, לכשירומם הקב"ה מצות בזויות בעולם. מה לך יוצא ליסקל? על שמלתי את בני! מה לך יוצא לישרף? על ששמרתי את השבת! מה לך יוצא ליהרג? על שאכלתי מצה! מה לך לוקה בפרגול? על שעשיתי סוכה, על שנטלתי לולב, על שהנחתי תפילין, על שהטלתי תכלת, על שעשיתי רצון אבא שבשמים, הדא הוא דכתיב (זכריה יג): ואמר אליו מה המכות האלה, מכות האלה גרמו לי, להאהב לאבי שבשמים. דבר אחר: אימתי? כרום זולת, לכשיפרסם הקדוש ברוך הוא כרמן של ממזרים וכבר פרסמן ע"י משה, שנאמר הוצא את המקלל:
(ב) (קהלת י): גם במדעך מלך אל תקלל אמר ר' אבין: לא במדע שנתתי לך יתיר מן הבהמה וחיה ועוף תהא מחרף ומגדף לפני! בראתי לך שני עינים ולה ב' עינים. לך ב' אזנים ולה ב' אזנים. דמיתיך להם, שנאמר (תהלים מט): נמשל כבהמות נדמו ואין נדמה, אלא שתיקה שתקתי מפני כבודך. כמה טובות עשיתי עמך ואין אתה מבין, שנאמר (שם): ואדם ביקר (ולא): [בל] יבין. דבר אחר: גם במדעך מלך שלפניך אל תקלל. ובחדרי משכבך עשיר שלפניך אל תקלל. כי עוף השמים יוליך את הקול. אמר ר' ירמיה בן אלעזר: זה העורב וחכמת טייארין. ובעל כנפים יגיד דבר ר' לוי אמר: אזנים לדרך ואזנים לכותל. דבר אחר: גם במדעך מלך שבדורך, אל תקלל. ובחדרי משכבך עשיר שבדורך, אל תקלל. כי עוף השמים יוליך את הקול. אמר רבי יהודה בר סימון: אמר הקב"ה לדוד: כך היית צריך לומר (שם ו): יבושו ויבהלו מאד כל אויבי. מי היה אויבך לא שאול! לא כך כתיב (שם יח): ביום הציל ה' אותו מכף כל אויביו ומיד שאול?! באותה שעה אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבש"ע! אל תעלה אותו עלי זדונות, אלא שגגות, הדא הוא דכתיב (שם ז): שגיון לדוד. דבר אחר: גם במדעך מלך אל תקלל, מלכו של עולם אל תקלל. ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר, עשירו של עולם. כי עוף השמים יוליך את הקול. אמר רבי לוי: יש קול יוצא לטובה ויש קול לרעה. לטובה (דברים ה): וישמע ה' את קול דבריכם בדברכם אלי. מהו? היטיבו אשר דברו. ר' חייא בר אדא ובר קפרא: חד אמר: הטבה, כהטבת נרות. וחד אמר: הטבה, כהטבת הקטורת. יש קול לרעה (שם א): וישמע ה' את קול דבריכם ויקצוף וישבע לאמר. אמר רבי תחליפא: אמר הקב"ה להם: הוא קצפון ולי, מה אני קצפון?! אשר נשבעתי באפי נשבעתי באפי וחוזר אני בי אם יבואון אל מנוחתי למנוחה זו אינן באים, אבל באים הם למנוחה אחרת. ר' לוי, בשם בר קפרא אמר: משל למלך שכעס על בנו וגזר עליו שלא יכנס עמו לפלטין. מה עשה המלך? עמד סתריה ובנייה והכניס את בנו עמו לפלטין נמצא מקיים שבועתו ומכניס את בנו. כך אמר הקדוש ברוך הוא: אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי, למנוחה זו אין באין, אבל באין למנוחה אחרת. ובעל כנפים יגיד דבר אמר רבי אבין: בשעה שהאדם הזה ישן, הגוף אומר לנשמה, והנשמה לנפש, והנפש למלאך, והמלאך לכרוב, והכרוב לבעל כנפים. ובעל כנפים יגיד דבר לפני מי? לפני מי שאמר והיה העולם. דבר אחר: גם במדעך מלך אל תקלל, זה משה, דכתיב (שם לג): ויהי בישורון מלך. ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר, זה משה. ומהיכן העשיר משה? אמר רבי חנין: מחצב של סנפירינון ברא לו הקב"ה בתוך אהלו ומשם העשיר, הדא הוא דכתיב: פסל לך, הפסולת שלך. באותה שעה אמר משה (משלי י): ברכת ה' היא תעשיר. כי עוף השמים, שטס כעוף ועלה לשמים. ובעל כנפים יגיד דבר, שהוגד למשה מסיני הוצא את המקלל:
(ג) ויצא בן אשה ישראלית - מהיכן יצא? ר' לוי אמר: יצא מעולמו, כמה דאת אמר: (ש"א י"ז): ויצא איש הבינים. ר' ברכיה אמר: מפרשה של מעלן יצא אמר, כתיב: ולקחת סלת ואפית אותה, דרכו של מלך להיות אוכל פת חמה שמא צוננת?! כההיא דתנינן תמן: לחם הפנים אין נאכל פחות מתשעה ולא יתר על י"א. כיצד? נאפה בערב שבת ונאכל בשבת. לתשעה חל להיות יו"ט בערב שבת נאכל לעשרה. שני ימים טובים של ר"ה, נאכל לי"א. כדאיתא בתנחומא. תני ר' חייא, מפרשת יוחסין יצא שבא ליטע אהלו במחנה דן, אמרו לו: מה לך ליטע אהלך במחנה דן? אמר להם: מבנות דן אני. אמרו לו: כתיב (במדבר ב): איש על דגלו באותות לבית אבותם ולא לבית אמותם, נכנס לבית דינו של משה ויצא מחוייב עמד וגדף:
(ד) והוא בן איש מצרי - רבנן ור' לוי רבנן אמרי: אעפ"י שלא היו ממזרין באותה שעה הוא היה ממזר. ר' לוי אמר: ממזר ברור היה. כיצד? נוגשין היו מצרים ושוטרים היו ישראל. נוגש היה ממונה על י' שוטרים ושוטר היה ממונה על י' בני אדם. נמצא נוגש ממונה על ק' בני אדם. חד זמן קדם נוגש גבי שוטר א"ל: זיל כנוש לי חבורתך, כיון שנכנס שחקה לו אשתו. אמר דהדין גברא היא יצא והטמין עצמו לאחורי הסולם, כיון שיצא בעלה נכנס וקלקל עמה. הפך לאחוריו וחמתיה נפק מן גו ביתא, כיון דידע דחמתיה נפק לגביה והוי מחי ליה כל ההוא יומא. וא"ל: לעי טבאית, לעי טבאית, מתכוין בעי למקטליה. באותה שעה הציץ רוח הקדש במשה, הדא הוא דכתיב (שמות ב): ויפן כה וכה. מהו כה וכה? אלא ראה מה עשה לו בבית ובשדה אמר לו: לא דיו שקלקל עם אשתו, אלא שהוא מבקש להרגו. מיד וירא כי אין איש. ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן ר' יהודה אומר: ראה שאין מי יעמוד ויקנא לשמו של הקדוש ברוך הוא ויהרגהו. ר' נחמיה אומר: ראה שאין מי יעמוד ויזכיר עליו את השם ויהרגהו. ורבנן אמרין: ראה שאין תוחלת עתידה לעמוד ממנו, ולא מבניו, ולא מבני בניו, עד סוף כל הדורות, מיד ויך את המצרי. ר' יצחק אמר: באגרוף הרגו, כמה דאת אמר: (ישעיה נח): ולהכות באגרוף רשע. ר' לוי אמר: במסטירין של ישראל הרגו, כמה דאת אמר: (הושע ב): והיה מספר בני ישראל כחול הים:
(ה) דבר אחר: ויצא בן אשה ישראלית, הדא הוא דכתיב (שיר ד): גן נעול אחותי כלה, גל נעול מעין חתום. אמר רבי פנחס: גל נעול אלו הבתולות. גן נעול, אלו הבעולות. מעין חתום, אלו הזכרים. תני, בשם ר' נתן: גן נעול, גל נעול, אלו ב' בעילות כדרכה ושלא כדרכה. דבר אחר: אמר רבי פנחס בשם ר' חייא בר אבא: גן נעול, ע"י שגדרו ישראל במצרים עצמן מן הערוה נגאלו ממצרים. מתוך כך שלחיך שלוחיך, כמה דאת אמר: (שמות יג): ויהי בשלח פרעה. ר' הונא בשם ר' חייא בר אבא אמר: שרה אמנו ירדה למצרים וגדרה עצמה מן הערוה ונגדרו כל הנשים בזכותה. יוסף ירד למצרים וגדר עצמו מן הערוה ונגדרו ישראל בזכותו. אמר רבי חייא בר אבא: כדאי היה גדור ערוה בעצמו שנגאלו ישראל על ידו. רב הונא אמר, בשם בר קפרא: בשביל ד' דברים נגאלו ישראל ממצרים: שלא שנו את שמם, ואת לשונם, ולא אמרו לשון הרע, ולא נמצא ביניהן אחד מהן פרוץ בערוה. לא שנו את שמן, ראובן ושמעון נחתין, ראובן ושמעון סלקין. לא היו קורין ליהודה רופא, ולא לראובן לוליאני, ולא ליוסף לסטיס, ולא לבנימין אלכסנדרי. לא שנו את לשונם, להלן כתיב (בראשית יד): ויבא הפליט ויגד לאברם העברי. וכאן (שמות ג): ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו. וכתיב (בראשית מה): כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש. ולא אמרו לשון הרע, שנאמר (שמות יא): דבר נא באזני העם. אתה מוצא שהיה הדבר מופקד אצלן כל י"ב חדש ולא הלשין אחד על חבירו. ולא נמצא אחד מהם פרוץ בערוה, תדע לך שהיה כן, אחת היתה ופרסמה הכתוב, שנאמר: (ויקרא כד): ושם אמו שלומית בת דברי למטה דן. שלומית דאמר ר' לוי: דהות פטטא בשלמא, שלם לך, שלם לכון. בת דברי אמר ר' יצחק: שהביאה דבר על בנה. למטה דן, גנאי לאמו, גנאי לו, גנאי למשפחתו, גנאי לשבטו שיצא ממנו:
(ו) אמר רב: לעולם אין ממזר חי יותר על ל' יום. אמר ר' חונאי: אחת לע' שנה הקב"ה מביא דבר גדול לעולם ומכלה הממזרים ונוטל כשרים עמהם. מאי טעמא? (ישעיה לא): וגם הוא חכם ויבא רע ולא היה צריך קרא לומר, אלא ויבא טוב, אלא ללמדך שאפילו רעה שהקדוש ברוך הוא מביא לעולם בחכמה הוא מביאה. (שם): ואת דבריו לא הסיר את דברו לא הסיר. כל כך למה? וקם על בית מרעים. ואתיא כההיא דאמר ריש לקיש: (ויקרא ו): במקום אשר תשחט את העולה תשחט החטאת. כל כך למה? כדי שלא יתפרסמו החטאים. אמר ריש לקיש: מדכרין ומניחין, מדכרין ומשחקין. מדכרין ומניחין, בצלאל בן אורי בן חור. מדכרין ומשחקין, עכן בן כרמי בן זרחי. מדכרין ומניחין, פקוד את בני לוי. מדכרין ומשחקין, (דברים כה): זכור את אשר עשה לך עמלק. מדכרין ומניחין, איש יהודי היה. מדכרין ומשחקין, איש צר ואויב. מדכרין ומניחין, כי מרדכי היהודי. מדכרין ומשחקין, כי המן בן המדתא. מדכרין ומניחין, ודוד בן איש אפרתי. מדכרין ומשחקין, וירבעם בן נבט אפרתי. מדכרין ומניחין (שמואל א א): ויהי איש אחד מן הרמתים. מדכרין ומשחקין (שופטים יז): ויהי איש אחד מהר אפרים ושמו מיכיהו. מדכרין ומניחין, ואתו אהליאב וגו'. מדכרין ומשחקין, ושם אמו שלומית בת דברי למטה דן:
(ז) ר' זירא כד סלק להכא שמע קלהון קריין ממזירא וממזירתא. אמר: הא אזיל הוא. דאמר רב הונא: אין הממזר חי יותר על ל' יום. א"ל רב יעקב ב"ר אחא כההיא, דאמר רבא ורב הונא בשם רב: אין הממזר חי יותר מל' יום. אימתי? בזמן שאינו מפורסם, אבל אם נתפרסם חי הוא. ביומוי דר' ברכיה סליק להכא חד בבלאי והוה ר' ברכיה ידע ביה דהוא ממזר. אזל גביה א"ל: זכי עמי. א"ל ר' ברכיה: זיל לך ולמחר את אתי ואנן עבדין לך פסיקא בצבורא. למחר אזל גביה אשכחיה בבי כנישתא יתיב דריש אמתן ליה, עד דחסל, כיון דחסל מן דרש אזל לגביה. אמר לון ר' ברכיה: אחינן זכוון בהדין גברא והוא ממזר. עבדון ליה פסיקא, כיון דנפקו להון מן תמן. א"ל: רבי, חיי שעה אתית בעי גבך ופסקת חייוי דההוא גברא. א"ל: חייך, חיין יהבית לך. דאמר רבא ורב הונא, בשם רב: אין הממזר חי יותר משלשים יום. אימתי? בזמן שאינו מפורסם, אבל אם נתפרסם חי הוא:
(ח) דבר אחר: ויצא בן אשה ישראלית, הדא הוא דכתיב (קהלת ד): ושבתי אני ואראה את כל העשוקים. דניאל חייטא פתר קרייה בממזרים. והנה דמעת העשוקים, אבותם של אלו עוברי עבירות ואילין עלוביא מה איכפת להון. כך אביו של זה בא על הערוה זה מה חטא ומה איכפת לו. ואין להם מנחם, אלא מיד עושקיהם כח, מיד סנהדרי גדולה של ישראל שבאה עליהם מכחה של תורה ומרחקתן על שום: לא יבא ממזר בקהל ה'. ואין להם מנחם אמר הקב"ה: עלי לנחמן לפי שבעוה"ז יש בהן פסולת, אבל לעתיד לבוא אמר זכריה: אנא חמיתיה אלו כורסוון כולו דהב נקי, הדא הוא דכתיב (זכריה ד): ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגולה על ראשה. תרין אמוראין: חד אמר: גולה. וחד אמר: גואלה. מאן דאמר גולה שגולה לבבל וגלת שכינה עמהן. כדאמר: למענכם שולחתי בבלה. ומאן דאמר גאולה, פרוקא, שנאמר (ישעיה מז): גואלנו ה' צבאות שמו. וכתיב (מיכה ב): עלה הפורץ לפניהם פרצו ויעברו שער ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם.
((8) ...“The son of of an Israelite woman went out…” This is like what is written (in Ecclesiastes 4:1) So I returned, and considered all the oppressions done under the sun, and behold the tears of the oppressed, and they had no comforter. On the side of their oppressors there was power, but they had no comforter. (Eccl. 4:1) Daniel the Tailor said, “Behold, the tears of the oppressed,” refers to "mamzerim" (bastards). Their fathers sinned, but what the insult have to do with them? The father of this one went to a woman forbidden to him, but how did the child sin, and how does it concern him? They “had no comforter” but “on the side of their oppressors there was power.” That refers to the hands of the Great Sanhedrin, that move against them with the authority of the Torah and remove them from the community, because it is written, “A mamzer shall not enter into the congregation of the Lord.” Therefore, says the Holy One, it is upon me to comfort them. In this world, they are impure, but in the days of the Messiah, Zechariah prophesied, “Behold, I see them all as pure gold.”
Nedarim 20b
"Do not stray after your hearts" (Bamidbar 15:39) This is the source for Rebbi's statement: A person should not drink from one cup when his eyes are set on another. Ravina Said: That is obvious, but the statement applies even when both women are his wives. "I will weed out those who rebel and betray me" (Ezekiel 20:38) Rabbi Levi said: This refers to people who engage in nine categories of sex - sex through fear, through coercion, in hate, in a state of excommunication, with one person in place of another, in fight and anger, in drunkenness, with a person you have divorced from your heart, anonymous sex, and sex which is demanded.