וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם אָמַר רַב בַּרְדְּלָא בַּר טַבְיוֹמֵי אָמַר רַב כׇּל שֶׁאֵינוֹ בְּהֶסְתֵּר פָּנִים אֵינוֹ מֵהֶם כׇּל שֶׁאֵינוֹ בִּוְהָיָה לֶאֱכוֹל אֵינוֹ מֵהֶם אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרָבָא מָר לָא בְּהֶסְתֵּר פָּנִים אִיתֵיהּ וְלָא בִּוְהָיָה לֶאֱכוֹל אִיתֵיהּ אֲמַר לְהוּ מִי יָדְעִיתוּ כַּמָּה מְשַׁדַּרְנָא בְּצִנְעָא בֵּי שַׁבּוּר מַלְכָּא אֲפִילּוּ הָכִי יְהַבוּ בֵּיהּ רַבָּנַן עֵינַיְיהוּ אַדְּהָכִי שַׁדּוּר דְּבֵי שַׁבּוּר מַלְכָּא וְגַרְבוּהוּ אֲמַר הַיְינוּ דְּתַנְיָא אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כׇּל מָקוֹם שֶׁנָּתְנוּ חֲכָמִים עֵינֵיהֶם אוֹ מִיתָה אוֹ עוֹנִי וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא אָמַר רָבָא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַף עַל פִּי שֶׁהִסְתַּרְתִּי פָּנַי מֵהֶם בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ רַב יוֹסֵף אָמַר יָדוֹ נְטוּיָה עָלֵינוּ שֶׁנֶּאֱמַר וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ
On the same topic the Gemara states: “Then My anger shall be kindled against them in that day, and I will forsake them, and I will hide My face from them, and they shall be devoured” (Deuteronomy 31:17). Rav Bardela bar Tavyumei said that Rav said: Anyone who is not subject to His hiding of the face, i.e., whose prayers are invariably answered, is not from the Jewish people, as the verse states about the Jewish people that God will hide His face from them as a result of their sins. Similarly, anyone who is not subject to: “And they shall be devoured,” i.e., gentiles do not steal his money, is not from among them. The Sages said to Rava: Master, you are not subject to His hiding of the face, as your prayers are heard, and you are not subject to: “And they shall be devoured,” as the authorities take nothing from you. He said to them: Do you know how many gifts I send in private to the house of King Shapur? Although it might seem that the monarchy does not take anything from me, in actuality I am forced to give many bribes. Even so, the Sages looked upon Rava with suspicion. In the meantime, messengers from the house of King Shapur sent for him and imprisoned him to extort more money from him. Rava said: This is as it is taught in a baraita that Rabban Shimon ben Gamliel said: Wherever the Sages looked upon someone, it resulted in either death or poverty. With regard to the verse: “And I will hide my face in that day” (Deuteronomy 31:18), Rava said that the Holy One, Blessed be He, said: Even though I hid my face from them and My Divine Presence is not revealed, nevertheless: “I speak with him in a dream” (Numbers 12:6). Rav Yosef said: His hand is outstretched, guarding over us, as it is stated: “And I have covered you in the shadow of my hand” (Isaiah 51:16).
|
מורה נבוכים ג:נא כבר ביארנו לך כי השכל הזה אשר שפע עלינו מאתו יתעלה, הוא המגע אשר בינינו לבינו 44, והבחירה בידך, אם תרצה לחזק את המגע הזה ולעבותו - עשה, ואם תרצה להחלישו ולדקקו 45 לאט לאט עד שתפסקהו - עשה. [תכלית התפילה והמצוות] ולכן אם אתה מתפלל בנענוע שפתיך ופניך אל הקיר ומחשב בממכרך ומקחך, וקורא את התורה בלשונך ולבך בבניין ביתך מבלי להתבונן במה שאתה קורא, וכן כל זמן שאתה עושה מצווה אתה עושה אותה באבריך, כמי שחופר גומה בקרקע או חוטב עצים מן היער מבלי להתבונן בעניין אותו המעשה ולא ממי בא 52 ולא מה תכליתו, אל תחשוב שהגעת אל תכלית, 53 אלא תהיה אז קרוב למי שנאמר בהם 'קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם' 54. [דרך ההכשרה להשגת התכלית] וראשית מה שאתה צריך להרגיל את עצמך בו, הוא שתפנה מחשבתך מכל דבר בזמן שאתה קורא קריאת שמע ומתפלל, ואל תסתפק בכוונה בקריאת שמע בפסוק ראשון 55 ובתפלה בברכה ראשונה 56. וכאשר יצלח בידך הדבר ויתחזק במשך שנים, הנהג עצמך אחרי כן שתהא כל זמן שקראת בתורה או שמעת אותה, לא תחדל בכל ישותך ובכל מחשבתך מלהתרכז בהבנת מה שאתה שומע או קורא. וכאשר יעלה בידך זה במשך זמן, תרגיל את עצמך שתהא מחשבתך תמיד שלמה 57 בכל מה שאתה קורא משאר דברי הנביאים, ואפילו בכל הברכות, תתכוון בו. להבין מה שאתה מבטא ולהתבונן בעניינו. וכאשר יושגו לך בשלמות עבודות הללו, ותהיה מחשבתך בהן בעת עשייתן נקייה מלחשוב בשום דבר מענייני העולם, הרגל את עצמך אחרי כן להעסיק את מחשבתך בצרכיך או במותרות כלכלתך58 ובכלל תעשה מחשבתך [תו] במילי דעלמא בעת אכילתך או שתייתך או בעת היותך במרחץ או בעת שיחתך עם קרוביך 59 או בניך הקטנים או בעת שיחתך עם המוני בני אדם. והנה אלה זמנים מרובים רחבים, המצאתי לך אותם תחשוב בהם בכל מה שאתה צריך לו בענייני הרכוש והנהגת הבית וההטבות הגופניות. אבל בעתות המעשים התורתיים אל תעסיק את המחשבה אלא במה שאתה עושהו כמו שביארנו. אבל בעת בדידותך לבדך בלי אף אחד. ובעת התעוררך על מיטתך, היזהר והישמר מלהפנות המחשבה באותם העיתים היקרים בשום דבר אחר פרט לאותה העבודה השכלית 60, והיא ההתקרבות לפני יי וההמצאות לפניו על הדרך האמיתית אשר הודעתיך, לא על דרך ההתפעלויות הדמיוניות 61. והנה התכלית הזו לדעתי יכול להשיגה מי שאילף את עצמו לה מבעלי המדע כפי סדר זה של הכשרה. |
...God, the Creator and humans, the created, can transcend their specific realities and communicate with one another. Being created in the image of God means, precisely, that God and humans have the faculty to transcend each other's realities and to reveal themselves to one another. This type of relation is linguistically (rather than metaphysically) structured. It concerns the dynamic participation of the first and second persons: revelation is the act of speech between God and human. As such, it involves linguistic subjectivity, the faculty to say 'I' to a you. You is someone who could address the first person 'I'. Structurally, there is no difference between prophecy (where the revelation is initiated by the first person, God, and addressed to second person, human) and prayer (where the revelation is initiated by the first person, human, and addressed to the second person, God). Prophecy/prayer is the essence of Hebrew mysticism.
--Rabbi Jose Faur, Homo Mysticus (4)