מקורות רבים נכתבו על השמיטה, חלקם בחיבורים שהוקדשו רק לה וחלקם בתוך ספרי הלכה, מחשבה, חסידות ועוד.
בדף זה נציג כותרים חדשים בספריא על השמיטה ורשימה של הפניות למקורות מרכזיים עליה.
מקורות אלה הם נקודת התחלה ללימוד מעמיק יותר על שמיטה.
לחיצה על כותרת הציטוט מהמקור תפתח את המקור המלא בספריא וממנו תוכלו להמשיך למקורות נוספים המקושרים אליו.
כמו כן, מומלץ להשתמש בשורת החיפוש של ספריא ובסינון החיפוש כדי למצוא מקורות על שמיטה בקטגוריות מסוימות (כמו חסידות, מחשבה ועוד). קראו עוד על אפשרויות החיפוש בספריא.
חדש בספריא, לשנת השמיטה
שלושה ספרים מבית ישיבת עתניאל:
'בדי הארון'
עיון הלכתי במצוות השמיטה מאת הרב רא"ם הכהן
בספר הזה אין רק אוסף של מאמרים אלא ישנו דיון ביסודות השביעית ובהסבר פרטי ההלכה לאור היסודות. הספר מתמודד עם הפער הקיים בין עולם מורי ההוראה בדורות האחרונים שלכאורה נטו מפשטות היסודות הן בדיון על התר המכירה והן בדיון במלאכות המותרות בשביעית והן בדיון על קדושת הפרות, הקו המנחה את הספר הוא שקיים הבדל יסודי במהות השביעית לא רק בין שביעית דאורייתא לשביעית מדרבנן אלא בין שביעית בזמן בית המקדש לשביעית אחרי חורבן הבית.
'פני שביעית נקבלה'
הכנת הנפש לשנה השביעית מאת הרב אלחנן שרלו
ספר זה הוא הזמנה להכנה אחרת: הכנת הנפש לשנה השביעית. הנחת היסוד היא שלצד קיום כללותיה ופרטותיה של השביעית ברמה ההלכתית, היא גם מזמינה אותנו להתבוננות מחודשת בחיינו, באדמה, ברכוש, בממון ובזולת.
'אדם מן האדמה'
מסע רוחני הלכתי אל מקורות שנת השבע מאת חבורת לומדים בראשות הרב פדיה נגר
'אדם מן האדמה' – שמו של הספר מעיד על רצוננו לבטא את השייכות העמוקה בין השניים. זוהי שייכות מהותית עוד מימי ראשית הבריאה, אשר מחברת את שניהם ליחידה אחת. בחרנו בשם 'אדם מן האדמה' לספר העוסק בעיקרו בשביעית וביובל, היות ומצוות אלו מגלות רבדים עמוקים ונשכחים של קשר טבעי ועמוק. שייכות זו היא העומדת בשורשיו של הספר, ומכוונת את המסע אל מקורות שנת השבע.
ספר חדש מאת מכון כתבי הרב שג"ר:
שיעורי הרב שג"ר על השמיטה
מאת הרב שמעון גרשון רוזנברג זצ"ל, הרב שג"ר
עיונים בגמרא ובמחשבה
מה טיבה של מצוות השמיטה? יש לשים לב לכך שזוהי מצווה לגמרי לא פשוטה – מצווה המשבשת את כל אורח החיים, ומעמידה בסימן שאלה את יכולת ההתפרנסות של האדם; מצווה שככל הנראה לא נשמרה בקפדנות לאורך ההיסטוריה. בתנ"ך אנו שומעים שהגלות בזמן בית ראשון הייתה עונש על אי־שמירת השמיטה... מדוע אם כן מצווה התורה על השמיטה?
מקורות נוספים ללימוד על שמיטה:
מקורות אלה הם נקודת התחלה לפתוח ממנה קישורים למקורות נוספים ולהעמיק את הלימוד.
שמיטה במקרא
וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים תִּזְרַ֣ע אֶת־אַרְצֶ֑ךָ וְאָסַפְתָּ֖ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ׃ וְהַשְּׁבִיעִ֞ת תִּשְׁמְטֶ֣נָּה וּנְטַשְׁתָּ֗הּ וְאָֽכְלוּ֙ אֶבְיֹנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְיִתְרָ֕ם תֹּאכַ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה כֵּֽן־תַּעֲשֶׂ֥ה לְכַרְמְךָ֖ לְזֵיתֶֽךָ׃
Six years you shall sow your land and gather in its yield; but in the seventh you shall let it rest and lie fallow. Let the needy among your people eat of it, and what they leave let the wild beasts eat. You shall do the same with your vineyards and your olive groves.
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּ֤י תָבֹ֙אוּ֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְשָׁבְתָ֣ה הָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָֽה׃
Speak to the Israelite people and say to them: When you enter the land that I assign to you, the land shall observe a sabbath of the LORD.
בפתיחת מקורות אלה במאגר ספריא, תמצאו קישורים רבים לפרשנות מקרא על השמיטה.
משנה, תוספתא וירושלמי
עַד אֵימָתַי חוֹרְשִׁין בִּשְׂדֵה הָאִילָן עֶרֶב שְׁבִיעִית. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, כָּל זְמַן שֶׁהוּא יָפֶה לַפֶּרִי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, עַד הָעֲצֶרֶת. וּקְרוֹבִין דִּבְרֵי אֵלּוּ לִהְיוֹת כְּדִבְרֵי אֵלּוּ:
Until when may they plow an orchard in the sixth year? Bet Shammai say: as long as such work will benefit the fruit. And Bet Hillel says: till Atzeret (Shavuot). The views of this [school] are close to those of the other.

משנה שביעית, תוספתא שביעית וירושלמי שביעית מקושרים אלה לאלה בספריא כך שניתן להגיע בקלות מאחד לשני. כמו כן בספריא נמצאת מהדורת תוספתא ליברמן ופירושו 'תוספתא כפשוטה'.
הרמב"ם ומפרשיו על שמיטה ויובל
מִצְוַת עֲשֵׂה לִשְׁבֹּת מֵעֲבוֹדַת הָאָרֶץ וַעֲבוֹדַת הָאִילָן בְּשָׁנָה שְׁבִיעִית שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה ב) "וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'" וְנֶאֱמַר (שמות לד כא) "בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת". וְכָל הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה מֵעֲבוֹדַת הָאָרֶץ אוֹ הָאִילָנוֹת בְּשָׁנָה זוֹ בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָבַר עַל לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה ד) "שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר":
It is a positive commandment to refrain from working the land and caring for trees in the seventh year, as it says, "and the land shall rest a Sabbath for the Lord" (Leviticus 25:2), and it says "in plowing and in harvesting you shall rest" (Exodus 34:21). Anyone who performs one of the forbidden labors from the working of the land or caring for trees in this year has abrogated a positive commandment and transgressed a negative commandment, as it says, "you shall not plant your field, nor shall you prune your vineyard" (Leviticus 25:4).
'שבת הארץ': ספרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק על השמיטה, היבטים הלכתיים ומחשבתיים
אֶת אוֹתָהּ הַפְּעוּלָה, שֶהַשַּׁבָּת פּוֹעֶלֶת עַל כָּל יָחִיד, פּוֹעֶלֶת הִיא הַשְּׁמִטָּה עַל הָאֻמָּה בִּכְלָלָהּ.
What Sabbath does for the individual, shmita does for the nation as a whole. The Jewish people, in whom the godly, creative force is planted eternally and distinctively, has a special need to periodically reveal the divine light within itself with full intensity. Our mundane lives, with their toil, anxiety, anger, and competition do not entirely suffocate this creative force. On the shmita, our pure, inner spirit may be revealed as it truly is. The forcefulness that is inevitably part of our regular, public lives lessens our moral refinement. There is always a tension between the ideal of listening to the voice inside us that calls us to be kind, truthful, and merciful, and the conflict, compulsion, and pressure to be unyielding that surround buying, selling, and acquiring things. These aspects of the world of action distance us from the divine light and prevent its being discerned in the public life of the nation. This distancing also permeates the morality of individuals like poison. Stilling the tumult of social life from time to time in certain predictable ways is meant to move this nation, when it is well-ordered, to rise toward an encounter with the heights of its other, inner moral and spiritual life. They touch the divine qualities inside them that transcend all the stratagems of the social order and that cultivate and elevate our social arrangements, bringing them toward perfection.
הלכות שמיטה מאת הרב אליעזר מלמד
מצווה לשבות בשנה השביעית ממלאכת השדה. מצווה זו היא כדוגמת מצוות השבת, אלא שביום השביעי שובתים מכל מלאכה, ובשנה השביעית שובתים ממלאכת השדה. מתוך מצוות השביתה נמשכות כמה מצוות: אחת, שמיטת הפירות שצומחים בשמיטה, היינו הפקרתם לכל. שנייה, זהירות בפירות שביעית, שהם מקודשים לאכילה, ואסור להפסידם ואסור לסחור בהם. שלישית, בדומה לשמיטת הפירות, מצווה לשמוט חובות בסוף השנה השביעית, היינו לוותר על החובות שלא שולמו.
