(ב) והוא הפטרת שבת חנוכה) א הִנֵּה יָקָר גְּנּוּחֵי וְנֹהַ (שֶׁקּוֹרִין קְרֶעכְץ) מֵאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי, כִּי הוּא שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַנְּשִׁימָה, שֶׁהוּא הָרוּחַ חַיִּים, נִבְרָא הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ג:ו׳): וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם; וְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם יִהְיֶה גַּם־כֵּן בִּבְחִינַת הָרוּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קד): תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה;

(ג) וְהוּא גַּם כֵּן חִיּוּת הָאָדָם, כִּי חִיּוּת הָאָדָם הוּא הַנְּשִׁימָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב׳:ז׳): וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים; וּכְתִיב (שם ז): כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו; וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים: אִם תֶּחְסַר הַנְּשִׁימָה – תֶּחְסַר הַחַיִּים.