פרשת חיי שרה

סידור ספרד, ערבית לימות החול, ק"ש וברכותיה כ״ו

הַשְׁכִּיבֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ לְשָׁלוֹם וְהַעֲמִידֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם וּפְרוֹשׂ עָלֵֽינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶֽךָ וְתַקְּ֒נֵֽנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּ֒פָנֶֽיךָ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ מְהֵרָה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ. וְהָגֵן בַּעֲדֵֽנוּ וְהָסֵר מֵעָלֵֽינוּ אוֹיֵב דֶּֽבֶר וְחֶֽרֶב וְרָעָב וְיָגוֹן וְהָסֵר שָׂטָן מִלְּ֒פָנֵֽינוּ וּמֵאַחֲרֵֽינוּ וּבְצֵל כְּנָפֶֽיךָ תַּסְתִּירֵֽנוּ. כִּי אֵל שׁוֹמְ֒רֵֽנוּ וּמַצִּילֵֽנוּ אָֽתָּה כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה. וּשְׁמוֹר צֵאתֵֽנוּ וּבוֹאֵֽנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד:

Siddur Sefard, Weekday Maariv, The Shema 26

Adonoy our God; make us lie down in peace, our King, raise us again to good life, and peace Spread over us the shelter of Your peace, and direct us to better ourselves through Your good counsel; and deliver us speedily for Your Name's sake. Shield us, and remove from us enemies, pestilence, sword, famine and sorrow. Remove the adversary from before us and from behind us, [The Hebrew word שטן (Satan) used in the Prayer Book refers to the Evil Impulse, the lower passions which are a hindrance to man's pursuit of the nobler aims in life. It is against the dominance of this impulse that the Jew prays. The “adversary,” therefore, is any person, spirit, or Evil Impulse that seduces us to do wrong.—Dover Sholom and others] and shelter us in the shadow of Your wings. For, Almighty, You are our Protector and Rescuer, For, Almighty You are a gracious and merciful King. Guard our going out and our coming in for life and peace for now forever. Blessed are You, Adonoy, Who guards His people Israel forever.

בראשית כ״ג:א׳

וַיִּהְיוּ֙ חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה מֵאָ֥ה שָׁנָ֛ה וְעֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים שְׁנֵ֖י חַיֵּ֥י שָׂרָֽה׃

Genesis 23:1

Sarah’s lifetime—the span of Sarah’s life—came to one hundred and twenty-seven years.

בראשית כ״ג:ב׳

וַתָּ֣מׇת שָׂרָ֗ה בְּקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥וא חֶבְר֖וֹן בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיָּבֹא֙ אַבְרָהָ֔ם לִסְפֹּ֥ד לְשָׂרָ֖ה וְלִבְכֹּתָֽהּ׃

Genesis 23:2

Sarah died in Kiriath-arba—now Hebron—in the land of Canaan; and Abraham proceeded to mourn for Sarah and to bewail her.

רש"י על בראשית כ״ג:ב׳:ג׳

לספוד לשרה ולבכתה. וְנִסְמְכָה מִיתַת שָׂרָה לַעֲקֵדַת יִצְחָק לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְּשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, שֶׁנִּזְדַּמֵּן בְּנָהּ לִשְׁחִיטָה וְכִמְעַט שֶׁלֹּא נִשְׁחַט, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה:

Rashi on Genesis 23:2:3

לספוד לשרה ולבכותה TO MOURN SARAH AND TO WEEP FOR HER — The narrative of the death of Sarah follows immediately on that of the Binding of Isaac, because through the announcement of the Binding — that her son had been made ready for sacrifice and had almost been sacrificed — she received a great shock (literally, her soul flew from her) and she died (Pirkei DeRabbi Eliezer 32).

קיצור בעל הטורים על בראשית כ״ג:ב׳:א׳

ולבכתה כ''ף קטנה שלא בכה אלא מעט לפי שזקנה היתה...

Kitzur Ba'al HaTurim on Genesis 23:2:1

The small "kaf" signifies that Abraham cried, but not too much because she was elderly...

בבא בתרא ט״ז ב:י׳

כְּתַנָּאֵי וַה׳ בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל מַאי בַּכֹּל?... אֲחֵרִים אוֹמְרִים בַּת הָיְתָה לוֹ לְאַבְרָהָם וּבַכֹּל שְׁמָהּ

Bava Batra 16b:10

The Torah states: “And the Lord blessed Abraham with everything [bakkol]” (Genesis 24:1)... Abraham had a daughter and her name was Bakkol.

חתם סופר על התורה, חיי שרה ה׳

ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכתה, י"ל הנה הכ"ף דולבכתה היא מן א"ב זעירא ונ"ל דבא לרמז מה דאיתא בגמרא בבא בתרא וה' ברך את אברהם בכל דבת הי' לו לאברהם "ובכל" שמה אלא שמתה, והנה כל זמן ששרה חי לא הי' מרגיש כ"כ חסרון בתו כי לא הי' לבדו, וגם הי' מתנחם בשרה, אבל כאשר גם שרה מתה ונשאר לבדו התחיל להרגיש להתמרמר ולבכות גם על מיתת בתו וידוע דקטנות מורה על חסרון ומיעוט ואם תחסר ותסיר הכ"ף מן ולבכתה נקראת "ולבתה" ומרמז שבא אברהם לספד לשרה ולבכתה, ולבתה וק"ל (מספר שיר מעון):

Chatam Sofer on Torah, Chayei Sara 5

...

קידושין מ׳ ב:ג׳

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר אֲפִילּוּ צַדִּיק גָּמוּר כׇּל יָמָיו וּמָרַד בָּאַחֲרוֹנָה אִיבֵּד אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁנֶּאֱמַר צִדְקַת הַצַּדִּיק לֹא תַצִּילֶנּוּ בְּיוֹם פִּשְׁעוֹ וַאֲפִילּוּ רָשָׁע גָּמוּר כׇּל יָמָיו וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה בָּאַחֲרוֹנָה אֵין מַזְכִּירִים לוֹ שׁוּב רִשְׁעוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְרִשְׁעַת הָרָשָׁע לֹא יִכָּשֶׁל בָּהּ בְּיוֹם שׁוּבוֹ מֵרִשְׁעוֹ

Kiddushin 40b:3

Rabbi Shimon ben Yoḥai says: Even if one was completely righteous all his life and he rebelled by sinning at the end of his life, he loses his early merit, as it is stated: “The righteousness of the righteous shall not deliver him on the day of his transgression” (Ezekiel 33:12). And similarly, even if one was completely wicked all his life and repented in the end, he is no longer reminded of his wickedness, as it is stated in the continuation of the verse: “And as for the wickedness of the wicked, he shall not stumble over it on the day that he turns from his wickedness.”

קידושין מ׳ ב:ד׳

וְנִיהְוֵי כְּמֶחֱצָה עֲוֹנוֹת וּמֶחֱצָה זְכִיּוֹת אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ בְּתוֹהֶא עַל הָרִאשׁוֹנוֹת

Kiddushin 40b:4

The Gemara asks: But an individual who performed mitzvot all of his life and then sins should at least be like one whose acts have been half sins and half merits, i.e., each should be of equal weight. Why, then, is he pronounced guilty? Reish Lakish said: This is not referring to an individual who has merely sinned but to one who regrets all the initial mitzvot he performed in the past. In this case the mitzvot he performed are not taken into account.

רש"י על קידושין מ׳ ב:ד׳:ב׳

בתוהא - מתחרט על כל הטובות שעשה:

Rashi on Kiddushin 40b:4:2

...

פרקי דרבי אליעזר ל״ב:ח׳

וכשבא אברהם מהר המוריה, חרה אפו של סמא״ל, שראה שלא עלתה בידו תאות לבו לבטל קרבנו של אברהם, מה עשה, הלך ואמ׳ לשרה, אי שרה, לא שמעת מה שנעשה בעולם, אמרה לו לאו, אמ׳ לה לקח אישך הזקן לנער יצחק והקריבו לעולה, והנער בוכה ומייליל שלא יכול להנצל, מיד התחילה בוכה ומייללת, בכתה שלש בכיות כנגד שלש תקיעות, שלש יללות כנגד שלש יבבות, ופרחה נשמתה ומתה.

Pirkei DeRabbi Eliezer 32:8

When Abraham returned from Mount Moriah in peace, the anger of Sammael was kindled, for he saw that the desire of his heart to frustrate the offering of our father Abraham had not been realized. What did he do? He went and said to Sarah: Hast thou not heard what has happened in the world? She said to him: No. He said to her: Thy husband, Abraham, has taken thy son Isaac and slain him and offered him up as a burnt offering upon the altar. She began to weep and to cry aloud three times, corresponding to the three sustained notes (of the Shophar), and (she gave forth) three howlings corresponding to the three disconnected short notes (of the Shophar), and her soul fled, and she died.

We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור