(א) וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם (ב) וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר
שאלות: מה תועלת יוצא לנו בספור הזה של הבאר ושלשה עדרי צאן והאבן. הי"ל רק לספר שפגע שם את רחל:
ramban says it simplest , malbim makes the point of golus specific, shlah takes it back to dream -all this is about the future and talking about the golus
why ?
see tzror hameor
וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה יאריך הכתוב בספור הזה
first point
להודיענו כי קווי ה' יחליפו כח ויראתו תתן עוז כי הנה יעקב אבינו בא מן הדרך והוא עיף ויגל לבדו האבן אשר היו צריכים אליה כל הרועים ושלשה עדרי צאן אשר להם רועים רבים ושומרים כלם רובצים עליה אינם יכולים להניעה כלל ולרבותינו בבראשית רבה (בראשית רבה ע׳:ח׳)
Second point
כי נזדמן לו ככה שנכנס בדרך הבאר ולא נאספו כל העדרים רק שלשה מהם ובא בזמן שהאבן על פי הבאר והעדרים שומרים לה וכל הענין המסופר כאן להודיעו שיצליח בדרך הזה ויצא ממנו זרע זוכה לרמז הזה כי הבאר ירמוז לב"ה וג' עדרי צאן עולי שלשה רגלים כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים שמשם היו שואבין רוח הקדש...
3rd Point
או שירמוז כי מציון תצא תורה (ישעיהו ב ג) שנמשלה למים (ב"ק יז) ודבר ה' מירושלם ונאספו שמה כל העדרים באים מלבא חמת עד נחל מצרים (מלכים א ח סה) וגללו את האבן והשקו שמשם היו שואבין רוח הקודש והשיבו את האבן מונח לרגל הבא:
With respect to this chapter, our Rabbis in Bereshith Rabbah also have a secret which alludes to the future. For it happened to him that he came to Haran by way of the well, and only three of all the flocks were gathered. He arrived at the time when the stone was yet upon the mouth of the well, and the flocks waited for the water thereof. Likewise, the matter which is narrated here is all for the purpose of letting it be known that Jacob will succeed in this venture and will have children worthy of the fulfillment of this allusion. For the well alludes to the Sanctuary, and the three flocks of sheep are symbolic of the pilgrims ascending to the Sanctuary during the three festivals. The expression, For out of that well they watered the flocks, alludes to the fact that they drew holy inspiration from the pilgrimages to the Sanctuary. It may be that it alludes to the verse, For out of Zion shall go forth Torah — which has been likened to water, and the word of the Eternal from Jerusalem. — And thither were all the flocks gathered — from the entrance of Hamath unto the Brook of Egypt. — And they rolled the stone from the well’s mouth and watered, for they drew holy inspiration therefrom. And they put the stone back to lie dormant until the next festival.
well come back to ramban -some meforshim learn some of remazim also refereing to a golus concept -seee oz vehadar on ruach hakodesh
וירא והנה באר בשדה. יש בזה רמזים רבים בדברי המפ', ואחשוב כי כאשר ראה יעקב את הבאר שם על לבו כי ירמזו לו על העתיד,... והכונה שהשפעת ה' נקרא בשם באר מים חיים כמ"ש כי אותי עזבו מקור מים חיים, כי הוא מקור לא אכזב ומקור הטוב והאושר, וכ"ז שישראל בא"י הבאר הוא בעיר מושב, וכשהם בגלות והשכינה עמהם, הבאר היא בשדה,... וזה שראה יעקב שהבאר הזה הוא בשדה, שזה בעת הגלות וזה היה שלשה פעמים בגלות מצרים ובבל ואדום שגלו מא"י (כי בזמן היונים לא נדחו מא"י), וז"ש והנה שלשה עדרי צאן רובצים עליה, כי גם בגלותם רק מן הבאר ההוא ישקו העדרים, שכל קיומם הוא ע"י השגחת ה' ושפעו, רק שהאבן גדולה על פי הבאר,
nesivos shalom echoes idea of stone a reference to yetzer harah
שהיצה"ר והעונות הם האבן המכסה את הבאר בל יזל מי הישועה מדליו, רק בעת שיתאספו שמה כל העדרים, שכל ישראל יתאחדו והיו לגוי אחד, ואז וגללו את האבן ויפתחו מקור השפע בכל פעם בגלותם רק שבכל פעם חזרו לחטוא, ועי"כ חזר האבן למקומה, עד שיגש יעקב, שבזכותו יבנה מקדש הג', כמו שהראו לו הסולם ומלאכי אל ואת האבן שנתאחד מאבני מראשותיו, והוא יגל את האבן מעל פי הבאר, בעת תגיע העת שתקרב רחל עם צאן קדשים אל יעקב להשקות הצאן:
(צז) ודע כי ענין סיפור הבאר הוא דוגמת מראה הסולם, ומראה הסולם היה כמראות אלקים. וענין הבאר הוא רושם מהמראה להראות בפועל, וכמו שדרשו בב"ר (סח, טז) ענין הסולם על התורה ועל המקדש כדלעיל, כן ענין הבאר איתא שם ר' יוחנן פתר לה בסיני, וירא והנה באר, זה סיני. והנה שם שלשה, כהנים לוים וישראלים. כי מן הבאר ההוא, הם עשרת הדברות. ולעיל מיניה פתר לה כל פרשתא על ציון, ועל ארץ ישראל, ועל הסנהדרין, עיין שם, כי כל מאורעות האבות מורים על העתיד על קבלת התורה וארץ ישראל ושלוותן וחורבנן ועל העתיד לבא שהוא התכלית הנצחי:
(צח) ורחל בתו באה עם הצאן (בראשית כט, ו). זה רומז על גלות ישראל שבגלותן נקראו צאן, ...
shlah takes us back to dream at begining of parsha, and in the dream was told -klalli, and be'er is pratim -as we will see
.so why now ? so see tzror..
אחר כך אמר וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם. הרצון בזה לפי שיעקב קודם המראה היה ירא מעשו ומלבן. לפי ששמע שהיה לבן רמאי גדול ומכשף גדול ולבן היה מושבו בארץ קדם שהיא ארץ טמאה מלאה גלולים וכישופים. ולכן אמרו רז"ל ולבני הפלגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות. שמות הטומאה מסר להם וישלחם קדמה אל ארץ קדם מקום ראוי להם. כי שם נמצאו כל הכישופים. כאומרו כי מלאו מקדם ומעוננים כפלשתים. ולכן היה יעקב מתירא מהם ולא היה רוצה ללכת שם. אבל משהובטח בשמירה וא"ל השם יתברך והשיבותיך אל האדמה הזאת. נעשה קל ברגליו כאחד הצבאים אף ע"פ שהיה הולך לארץ קדם. ארץ אוכלת יושביה היא וארץ טמאה. וזהו וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם. ולכן רצה יעקב להתרחק משכונתם ובחר להיות רועה צאן בהרים ובגבעות...ונראה שזאת הפרשה קשורה עם של מעלה. ובכאן התחיל יעקב להשלים נפשו בשלימות האמתי. והתחיל השם ית' להשגיח עליו ולהשלים דברו. שנאמר והיה ה' לי לאלקים. שיה' נקרא אלקי יעקב כמו האבות. בענין שג"כ האבות יהיו המרכבה...
so because of promise by dream yakov knows he can go out of land -and will succeed, -and children will survive golus .
why ?
so first the medrash of dream .... is about golus..
only use 1st line in shiur
(יג) רבי יהושע בן לוי פתר קריה בגלות, (בראשית כח, י): ויצא יעקב מבאר שבע, האיך מה דאת אמר (ירמיה טו, א): שלח מעל פני ויצאו. (בראשית כח, י): וילך חרנה, האיך מה דאת אמר (איכה א, יב): אשר הוגה ה' ביום חרון אפו. (בראשית כח, יא): ויפגע במקום, (ישעיה ה, ח): עד אפס מקום. (בראשית כח, יא): וילן שם כי בא השמש, (ירמיה טו, ט): אמללה ילדת השבעה וגו'. (בראשית כח, יא): ויקח מאבני המקום, (איכה ד, א): תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות. (בראשית כח, יא): וישם מראשתיו, (ירמיה יג, יח): כי ירד מראשותיכם. (בראשית כח, יא): וישכב במקום ההוא, (ירמיה ג, כה): נשכבה בבשתנו ותכסנו כלמתנו. (בראשית כח, יב): ויחלם והנה סלם, זה חלומו של נבוכדנצר. והנה סלם, זה צלמו של נבוכדנצר, הוא סמל הוא סלם, אותוי דדין הוא אותוי דדין. (בראשית כח, יב): מצב ארצה, (דניאל ג, א): אקימה בבקעת דורא. (בראשית כח, יב): וראשו מגיע השמימה, (דניאל ג, א): רומה אמין שתין פתיה אמין שת. (בראשית כח, יב): והנה מלאכי אלקים, זה חנניה מישאל ועזריה. (בראשית כח, יב): עלים וירדים בו, מעלים בו ומורידים בו,...
(13) ...And he dreamed and behold there was a ladder -- Rabbi Abuhu said: The words of dreams do not ascend and do not descend. Once a man went before Rabbi Yossi bar Halafta. He said: I saw in my dream, they said to me, "?????" He [Rabbi Yossi] said: "????". He said to him: "No! He said to him: "..." He said to him: "I don't have 20!" He said to him: "And if you don't have 20, count from their heads to their tails, and from...".... Bar Kapra taught: There is no dream that does not have an interpretation. Behold a ladder, this is a sheep. Placed on the earth, that is the altar (Exodus 20), Make me an altar of earth. And it's head reaches the heavens, those are the offerings, whose scent rises to the heavens. And behold the angels of God, those are the high priests. Rising and descending on it, that rise and descend with a sheep. And behold God is standing on it, (Amos 9): I have seen God standing on the altar. The rabbis interpret it as Sinai: He dreamed and behold there was a ladder, that is Sinai. Resting on the ground, (Exodus 19) and they stood at the bottom of the mountain. And its head reached the heavens, (Deuteronomy 4) And the mountain burned with fire unto the heart of heavens.....
and in one pshat in medrash -yakov is shown the specific exiles
ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עלים וירדים בו. אמר רבי שמואל בר נחמן, אלו שרי אמות העולם, דאמר רבי שמואל בר נחמן, מלמד שהראה לו הקדוש ברוך הוא לאבינו יעקב שרה של בבל עולה שבעין עוקים ויורד, ושל מדי חמשים ושנים ויורד, ושל יון מאה ויורד, ושל אדום עלה ולא ידע כמה. באותה שעה נתירא יעקב אבינו ואמר, שמא לזה אין לו ירידה. אמר לו הקדוש ברוך הוא, ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל (ירמיה ל, י). כביכול אפלו אתה רואהו עולה אצלי, משם אני מורידו, שנאמר: אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם ה' (עובדיה א, ד).
עולי"ם ויורדי"ם ב"ו, בגימט' בב"ל, ומד"י, ויו"ן, ורומ"י, כדעת המדרש שהראה לו הגלות אשר בהם גם מלאכי אלקים עולים ויורדים עם השכינה עמה בצרה:
וירא והנה באר בשדה כל הפרשה הזאת עד ויגל את האבן וגו׳ לא נכתבה אלא להודיע כמה גדול כחו של יעקב.
What is unique attribute/midah of Yakov
Its application in his Avodah
How that provides the promise for his descendants in exile
.דהא יעקב דוגמא דאדם הראשון הוה ושופריה דיעקב שופריה דאדם הראשון הוה..
שלא מצא פסולת באחד מבניו. באשר שהוא הבחיר שבאבות לפי שהיתה מטתו שלימה כדפי' בספרי על כי יעקב בחר לו יה ...
... והנה כמו שהג' מדות של האבות הק' הם שורש חיי עולם כמו"כ זלעו"ז ג' מדות ההיפך הקנאה והתאוה והכבוד שמוציאין את האדם מן העולם. והתאוה הוא ההיפך של אהבה חסד שבקדושה. וזהו ישמעאל פסולת אברהם שהחיות שלו התאוה וניאוף כמ"ש בזוה"ק. והקנאה כעס ההיפך של גבורה דקדושה והוא פסולת של יצחק עשו שופך דמים. והכבוד הוא המנגד לקדושת יע"א שמטתו שלמה. ומ"מ יש בירור בענין התנשאות. ויעקב אע"ה היה שפל בעיניו ...
ויקח מאבני המקום (בראשית כח, יא), רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אמר שנים עשרה אבנים נטל, כך גזר הקדוש ברוך הוא שהוא מעמיד שנים עשר שבטים, אמר אברהם לא העמידן, יצחק לא העמידן, אני אם מתאחות הן שנים עשר אבנים זו לזו יודע אני שאני מעמיד שנים עשר שבטים, כיון שנתאחו שנים עשר אבנים זו לזו, ידע שהוא מעמיד שנים עשר שבטים. רבי נחמיה אמר נטל שלש אבנים, אמר, אברהם יחד הקדוש ברוך הוא שמו עליו, יצחק יחד הקדוש ברוך הוא שמו עליו, ואני אם מתאחות הן שלש אבנים זו לזו, יודע אני שהקדוש ברוך הוא מיחד שמו עלי, וכיון שנתאחו, ידע שהקדוש ברוך הוא מיחד שמו עליו. רבנן אמרי מעוט אבנים שנים, אברהם יצא ממנו פסלת, ישמעאל וכל בני קטורה. ויצחק יצא עשו וכל אלופיו. ואני אם מתאחות שתי אבנים זו לזו, יודע אני שאינו יוצא הימני פסלת. ....
(ז) והנה י"ב שבטים שבהם כח התכללות... אלא שמספר י"ב הוא מספר הכולל, י"ב צרופי הוי', י"ב גבולי אלכסון, י"ב מזלות, י"ב חדשים בשנה, וע"כ גזר הקב"ה ששבטי ישראל יהי' י"ב כמספר זה באשר ישראל הם כלל העולם כולו, ע"כ צריך להיות מספר השבטים כמספר כלל העולם שהוא י"ב, וע"כ אברהם לא העמידן כי אברהם מדתו חסד קו ימין ואף דאברהם הי' שקול ככל העולם כבמדרש לך שע"כ נקרא אברהם עברי שאלו הי' כל העולם מעבר אחד ואברהם מעבר אחד הי' הוא מכריע את כולם מ"מ לא הי' יכול להעמיד הי"ב שבטים, כי מהפרט לא יצא כלל, וכן יצחק לא העמידן שיצחק הי' מדתו פחד, ... ומטעם זה אברהם באשר לא הי' יכול להוליד י"ב שבטים כנ"ל ע"כ לא הוליד בקדושה רק אחד וכן יצחק לא הוליד בקדושה רק אחד:
(ח) אך יעקב באשר הי' כלול בתרין ולא הי' איש מדה פרטית ע"כ הוא הוליד הי"ב שבטים,..
(יא) ואם תעמיק עוד בענין תראה כי העולם נברא לשימוש האדם. אמנם הנה הוא עומד בשיקול גדול. כי אם האדם נמשך אחר העולם ומתרחק מבוראו, הנה הוא מתקלקל, ומקלקל העולם עמו. ואם הוא שולט בעצמו ונדבק בבוראו ומשתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבודת בוראו, הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עמו. כי הנה עילוי גדול הוא לבריות כולם בהיותם משמשי האדם השלם המקודש בקדושתו יתברך...(יג) ובענין אבני המקום שלקח יעקב ושם מראשותיו אמרו (חולין צב): אמר רבי יצחק: מלמד שנתקבצו כולן למקום אחד והיתה כל אחת אומרת, עלי יניח צדיק ראשו.
(11) If you look deeper into the matter, you will see that this world was created for man's use. But, behold man stands on a great balance. For if he is drawn after the world and distances from his Creator, behold, he corrupts himself and corrupts the world with him. But if he rules over himself and clings to his Creator, and uses the world only as an aid to serve his Creator - then he elevates himself and elevates the world with him. For all creations are greatly elevated when they serve the "Adam HaShalem" (whole/perfect man) who is sanctified with the holiness of the blessed G-d.
(12) This is like what our sages of blessed memory said regarding the light which G-d stored away for the righteous (Chagiga 12a): "when G-d saw the light which He stored away for the righteous, He rejoiced, as written: 'the light of the righteous rejoices' (Prov.13:9)".
(13) And regarding the "stones of the place" which Yaakov took and placed under his head the Midrash says (Chulin 91b): "Rabbi Yitzchak says: 'this teaches us that they gathered together in one place, each one saying: let the righteous man lay his head upon me'".
(14) Our sages roused us to this fundamental principle in Midrash Kohelet saying: "see the work of G-d." (Ecc. 7:13), "when the Holy One, Blessed be He, created Adam, He took him and led him to pass before all the trees of the Garden of Eden and said to him: 'see how beautiful and excellent are my works. All that I have created, I have created for your sake. Be careful that you do not become corrupt and destroy My world.'"
nesivos shalom -avrohom -mitzvos aseh Notes page 3 #7
yitzchok -lo taseh
yakov -reshus
(מט) ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם.. גואלנו, יוצרנו, קדושנו קדוש יעקב, ...
(49) Blessed are You, Adonoy our God, King of the Universe, the Almighty, our Father, our King, our Mighty One, our Creator, our Redeemer, our Maker, our Holy One, Holy One of Jacob, our Shepherd, Shepherd of Israel, the King, Who is good and beneficent to all. Every single day He has done good, does good, and will do good to us. He has rewarded us, He rewards us, He will reward us forever with favor, kindness, and compassion, relief, rescue, and success, blessing, deliverance, and consolation, maintenance, sustenance, compassion, life, peace, and everything good; and of all good things may He never deprive us.
וחלם והא סולמא קבוע בארעא ורישיה מטי עד צית שמיא והא תרין מלאכיא דאזלו לסדום ואטרדו מן מחיצתהון מן בגלל דגליין מסטירין דמרי עלמא והוו מטרידין ואזלין עד זמן דנפק יעקב מבית אבוי והינון לוון יתיה בחיסדא עד בית אל ובההוא יומא סלקין לשמי מרומא ענין ואמרין איתון חמון יעקב חסידא דאיקונין די ליה קביעא בכורסי יקרא דהויתון מתחמדין למחמי יתיה בכן שאר מלאכיא קדישיא דיי נחתין למסתכלא ביה
...על תלת מלין עלמא מתקיים, על התורה, דא יעקב. על העבודה,..דא יצחק...ועל גמילות חסדים, דא אברהם.
so yakov spend 14 years in yeshiva of shem viever preparing for that role
this is idea of
סולם מוצב ארצה. וראשו מגיע שמימה
as shlah hakadosh writes, in the dream yakov is told in general of golus and that he will succed in becoming embodiment of Torah and tachlis of creation
at encounter with well -he is giving specifics of details -what the symbolism is for the future
ויצא יעקב י''א שפרשה זו סתומה (שאין בכל הסדרה לא פתוחה ולא סתומה) הטעם לפי שיצא בסתר וברח בהחבא....
speak about more thsn just maseh avos -use idea from som derech
that takes us to next level. what happened her and what was yakov midah that provides him the success
...מהו פנו לכם צפנה, אמר רבי חיא אמר להם אם ראיתם אותו שמבקש להתגרות בכם אל תעמדו כנגדו אלא הצפינו עצמכם ממנו עד שיעבר עולמו, הוי פנו לכם צפנה. אמר רבי יהודה בר שלום, אמרו לו ישראל, רבונו של עולם, אביו מברכו (בראשית כז, מ): ועל חרבך תחיה, ואתה מסכים עמו ואומר לנו הצפינו עצמכם מפניו, ולהיכן נברח. אמר להן, אם ראיתם שמזדוג לכם ברחו לתורה, ואין צפנה אלא תורה, שנאמר (משלי ב, ז): יצפן לישרים תושיה.