בעולם מגוון, רב דעות, שפות ומרחבים, נוכחת מאוד תחושה של נפרדות. חוויה זו יכולה לעיתים להעלות בתוכנו בקשה לחיבור. הזוהר מציע לנו תרגול מדיטטיבי עם נר החנוכה, ובכך, ולהתנסות בחוויה של אחדות.
אתם מוזמנים לנסות ולתרגל מדיטציה למול נר דולק. אם אתם יכולים להשיג לכם נר אמיתי – הדליקו אותו. אם אין לכם יכולת להשיג נר – הביטו באנימציה הזו. אפשר גם פשוט לדמיין אחד.ניתן לעיין בזוהר לפני או אחרי הדלקת הנר.
הקטע הבא מהזוהר מחולק לשלושה. אחרי כל חלק ישנן שאלות הכוונה שמטרתן לעזור לבצע ריפלקציה.
אֲבָל תָּא חֲזֵי, מָאן דְּבָעֵי לְמִנְדַע חָכְמְתָא דְּיִחוּדָא קַדִּישָׁא. יִסְתַּכַּל בְּשַׁלְהוֹבָא דְּסָלְקָא מִגּוֹ גַּחֶלְתָּא. אוֹ מִגּוֹ בּוֹצִינָא דְּדָלִיק. דְּהָא שַׁלְהוֹבָא לָא סָלְקָא אֶלָּא כַּד אִתְאַחִיד בְּמִלָּה גַּסָּה (מִלָּה אחרא).
תרגום חופשי:
אבל בא ראה, מי שרוצה לדעת חכמת היחוד הקדוש, יסתכל בשלהבת העולה מתוך הגחלת או מתוך נר שדולק. שהרי השלהבת לא עולה אלא כשנאחזת בדבר אחר.
Come and see: One who desires to know the wisdom of holy unity should gaze upon a flame that rises from a coal, or from a lit candle. For the flame only rises when it is attached to a coarse (alt. other) object.
מהי חכמת האחדות שהזוהר מדבר עליה? איך מגיעים אליה?
מדוע הנר מאופיין באחדות?
השלב הבא הוא הבחנה בצבעים השונים המרכיבים את השלהבת:
תָּא חֲזֵי, בְּשַׁלְהוֹבָא דְּסָלְקָא אִית תְּרֵין נְהוֹרִין. חַד נְהוֹרָא חִוְורָא דְּנָהִיר. וְחַד נְהוֹרָא דְּאִתְאַחִיד בָּהּ אוּכְמָא אוֹ תִּכְלָא.
הַהוּא נְהוֹרָא חִוְורָא אִיהוּ לְעֵילָא וְסָלְקָא בְאוֹרַח מִישׁוֹר. וּתְחוֹתֵיהּ הַהוּא נְהוֹרָא תִּכְלָא אוֹ אוּכְמָא דְּאִיהוּ כָּרְסַיָא לְהַהוּא חִוְורָא. וְהַהוּא נְהוֹרָא חִוְורָא שָׁארֵי עִלָוֵּיהּ וְאִתְאֲחִידוּ דָא בְּדָא לְמֶהוֵי כֹּלָּא חַד. וְהַהוּא נְהוֹרָא אוּכְמָא אוֹ גַּוָון תִּכְלָא דְּאִיהוּ לְתַתָּא הוּא כָּרְסַיָא דִיקָר לְהַהוּא חִוָּורָא ... וְהַאי כָּרְסַיָא תִּכְלָא (או) אוּכְמָא אִתְאֲחַד בְּמִלָּה אָחֳרָא לְאִתְדַּלְּקָא דְּהוּא מִתַּתָּא וְהַהוּא אִתְעַר לֵיהּ לְאִתְאַחֲדָא בִּנְהוֹרָא חִוְּורָא (ס''א עלאה).
תרגום חופשי:
בא ראה, בַּשלהבת שעולה יש שני אורות. אחד - אור לבן שמאיר, ואחד - אור שאוחז בה שחר או תכלת.אותו אור לבן הוא למעלה ועולה בדרך ישר. ותחתיו - אותו אור תכלת או שחור, שהוא כסא לאותו אור לבן. ואותו אור לבן שורה על האור שהוא תכלת או שחור, והם נאחזים זה בזה כך שנהיים לאחד. ואותו אור שחור או תכלת הנמצא מתחת, הוא כסא כבוד לאותו לבן ... וכסא תכלת-שחור זה, נאחז בדבר אחר שמתחתיו ומדליקו. ודבר זה הוא מלמטה, והוא מעורר את האור התכלת-שחור להאחז באור הלבן [העליון].
Come and see: In the rising flame there are two lights. One white, shining light; and one light to which black or blue is attached. The white light is on top and it rises in a straight path. And the blue or black light is beneath it, and it is a seat to the white. The white light rests upon it and they are attached to one another, forming a single unity. The light that is either black or a shade of blue that is below, is a throne of glory to the white [light]...And this blue (or) black throne is attached to another object (the wick) below it that kindles it and arouses it to attach itself to the white light (alt. above).
מה תפקידם של כל אחד מן האורות שבשלהבת?
מה היחס בין שני האורות?
בהמשך, הזוהר מתייחס לחלק הדינמי שבלהבה, ולחלק הסטטי והיציב שבה:
[...]וְהַהוּא נְהוֹרָא חִוְּורָא דְּעֲלֵיהּ לָא אִשְׁתַּנֵּי לְעָלְמִין דְּהָא חִוְּורָא הוּא תָּדִיר. אֲבָל הַאי תִּכְלָא אִשְׁתַּנֵּי לִגְוָונִין אִלֵּין. לְזִמְנִין תִּכְלָא אוֹ אוּכְמָא. וּלְזִמְנִין סוּמְקָא. וְהַאי אִתְאֲחִיד לִתְרִין סִטְרִין. אִתְאֲחִיד לְעֵילָא בְּהַהוּא נְהוֹרָא (ס''א עילאה) חִוְּורָא. אִתְאֲחִיד לְתַתָּא בְּהַהוּא מִלָּה דִּתְחוֹתוֹי דִּמְתַקְנָא בֵּיהּ לְאַנְהָרָא (מלין דשויין ליה לאדלקא) וּלְאִתְאַחֲדָא בֵּיהּ.
תרגום חופשי:
[...]ואותו אור לבן שעל האור התכלת-שחור לא משתנה לעולמים, שהרי הוא תמיד לבן. אבל תכלת זה משתנה לפעמים לגווני תכלת או שחר, ולפעמים אדום. ואור משתנה זה אוחז משני צדדים: נאחז למעלה באותו אור עליון לבן; ונאחז למטה בדבר ההוא שתחתיו, שמשמש כדי להדליקו.
...The white light above it never changes, for it is constantly white. However, the blue changes to these [other] colors; at times it is blue or black, and at times it is red. And it is attached on both sides. It is attached above to that (alt. supernal) white light, [and] it is attached to that object below that has been set to give it light (to serve as kindling) and to attach itself to it…
השלהבת, מסביר הזוהר, מורכבת משכבה לבנה וסטטית, ומשכבה דינמית אשר צבעה משתנה. הדינמיות של התכלת-שחור-אדום, מסמלת את זרימת החיים, הקרובה (כמו במשל) למרחבים היותר פיזיים של החיים. השכבה הדינמית הזו שבלהבה מחברת בין אובייקט הבערה שמתחתיה, לבין שכבת הלהבה הלבנה שמעליה. כך, ישנה מערכת יחסים של תנועה בין המרחב הפיזי והקונקרטי (הממשי) שמתחת ללהבה; המרחב הדינמי (שחור/תכלת/אדום) שבלהבה; והמרחב הקבוע והנשגב של הלהבה.
מה יכולה להיות משמעותה מערכת תנועתית זו? מדוע היא אחדותית?
לסיום, מפנה הזוהר את תשומת לבנו כלפי מה שהוא מעבר ללהבה:
וְעַל נְהוֹרָא חִוְּורָא, שַׁרְיָיא לְעֵילָא נְהוֹרָא סְתִימָא דְּאַקִּיף לֵיהּ. וְרָזָא עִלָּאָה הָכָא. וְכֹלָּא תִשְׁכַּח בְּשַׁלְהוֹבָא דְּסָלִיק וְחָכְמְתִין דְּעֶלְיוֹנִין בֵּיהּ.
תרגום חופשי:
ועל האור הלבן, שרוי למעלה אור נסתר שמקיף אותו. ויש כאן סוד עליון. והכל תמצא בשלהבת שעולה. וחכמות של העליונים - בה.
And resting above the white light is a concealed light that surrounds it. And herein lies a supernal mystery, and all of it can be found in the rising flame, in which the wisdom of the higher realms are present.
הזוהר מדבר על האור השרוי מעל ומעבר ללהבה הלבנה. אור גנוז ונסתר, המקיף את קווי המתאר של השלהבת. זהו אור שבוודאי נוכח, אך לא מורגש באופן ישיר. אולם, אנו יכולים לחוש אור זה אף על פי כן. זאת, בכך שננסה להרגיש ולהבחין במסתוריות שלו.
להשלמת התרגול:
הביטו בלהבה, ונסו להרהר בדברי הזוהר. חשבו על הרכיבים של הלהבה כפי שהוא מתאר.
על הזרימה והתנועה שבין רכיבים אלו.
על האופן שבו ממש ניתן לראות בלהבה איך מחד היא גוף אחד, ומאידך - מחולקת לצבעים.
נסו להתמקד תחילה בצבעים השונים, ולאחר מכן - בלהבה כולה.
כעת, חשבו על הקשר שבין הרכיבים בחייכם המקבילים לאלו שבלהבה:
הרכיב הממשי היום-יומי: הבית, החפצים, האוכל...
הרכיב הדינמי והזורם: יכולת התנועה והמחשבה. היכולת לשנות את השגרה. היכולת לבחור מה לעשות.
הרכיב הקבוע הנשגב: הרוח. רבדי העצמי הפנימיים. שורשי הנפש הקבועים והבלתי משתנים, שמגדירים אותנו, את היותנו.
דמיינו את הדינמיקה בין הרכיבים האלו. את הקשר בין הרכיב הדינמי, לבין הרכיב הממשי. את הקשר בין הרכיב הדינמי לבין הרכיב הקבוע והנשגב.
הביטו בלהבה וחשבו על הקשר, על הזרימה ההולכת וחוזרת בין הרכיבים הללו.