When you think of the word grace, what comes to mind?
Grace: Unmerited divine assistance, a virtue coming from God (such as kindness, courtesy, thoughtfulness).
Christian Description of Grace
In Christian theology, grace is the unearned, undeserved divine gift of unconditional love, mercy, favor, acceptance, forgiveness, sustenance and salvation from God through Jesus to those who accept him as messiah and savior (Romans 5, Ephesians 2).
Jewish Definition of Grace:
“Grace is inherently divine and is a gift of God’s love. By extension, gracefulness, is the act of embracing God’s love of our imperfect selves. Grace is something granted to us, not as a reward for our right actions, but whenever we are able to receive God’s love – even when we fear we don’t quite deserve it.”
Myjewishlearning.com
(3) Acknowledge that the LORD is God;
God made us and we are Gods,-b
God's people, the flock God tends.
Genesis Rabbah 100:1
“Acknowledge that the Lord is God” (Psalm 100:3). Rabbi Yehudah bar Simon and Rabbi Aha— Rabbi Yehudah b. Simon said, “Acknowledge that the Lord is God, God made us and we did not create our souls, unlike Pharoah, who said, ‘The Nile is mine; I created myself’ (Ezekiel 29:3). But Rabbi Aha said, “Acknowledge that the Lord of God, God made us and we give our souls to God...
What is the significance of God choosing to give us life?
How is your understanding changed when you see life as a gift from God?
Did we do anything to deserve the gift of life?
Rambam devotes one third of that chapter to defining what is chessed, what is loving kindness? The Rambam says chessed means doing good for people in a way that they have no claim on you. It's not justice, it's not tzedakah, it’s chessed. You have no claim, but nonetheless, we do good to somebody that is chessed, going beyond anything the law requires.
(א) זה הפרק כולל פרוש עניני שלשה שמות שהוצרכנו לפרשם והם - 'חסד ומשפט וצדקה':
(ב) וכבר בארנו בפרוש 'אבות' ש'חסד' ענינו - הפלגה באי זה דבר שמפליגים בו. ושמשו בו בהפלגת גמילות הטוב יותר. וידוע שגמילות הטוב כולל שני ענינים האחד מהם - לגמול טוב מי שאין חוק עליך כלל והשני - להיטיב למי שראוי לטובה יותר ממה שהוא ראוי. ורוב שימוש ספרי הנבואה במלת 'חסד' הוא בהטבה למי שאין לו חוק עליך כלל. ומפני זה כל טובה שתגיע מאתו ית' תקרא 'חסד' - אמר "חסדי יי אזכיר". ובעבור זה זה המציאות כולו - רצוני לומר המצאת האלוה ית' אותו - הוא 'חסד' - אמר "עולם חסד יבנה" - ענינו 'בנין העולם חסד הוא'. ואמר ית' בסיפור 'מדותיו' "ורב חסד": ומלת 'צדקה' היא נגזרת מ'צדק' והוא היושר והיושר הוא - להגיע כל בעל חוק לחוקו ולתת לכל נמצא מן הנמצאות כפי הראוי לו. ולפי הענין הראשון לא יקראו בספרי הנבואה החוקים שאתה חייב בהם לזולתך כשתשלמם 'צדקה' - כי כשתפרע לשכיר שכרו או תפרע חובך - לא יקרא זה 'צדקה'. אבל החוקים הראויים עליך לזולתך מפני מעלת המדות כרפואת מחץ כל מחוץ יקרא 'צדקה' - ומפני זה אמר בהשבת המשכון "ולך תהיה צדקה" - כי כשתלך בדרך מעלות המדות כבר עשית צדק לנפשך המשכלת כי שילמת לה חוקה. ומפני הקרא כל מעלת מדות 'צדקה' - אמר והאמין ביי ויחשבה לו צדקה" - רצוני לומר מעלת האמונה; וכן אמרו ע"ה "וצדקה תהיה לנו - כי נשמור לעשות וגו'":
(ג) אבל מלת 'משפט' היא לשון במה שראוי על הנדון - יהיה זה חסד או נקמה:
(ד) כבר התבאר ש'חסד' נופל על גמילות חסד גמור ו'צדקה על כל טובה שתעשה אותה מפני מעלת מדות - להשלים בה נפשך ו'משפט' - פעמים שתהיה תולדתו נקמה ופעמים שתהיה טוב:
(ה) וכבר בארנו בהרחקת התארים כי כל תואר שיתואר בו האלוה ית' בספרי הנביאים הוא תואר מעשי - והיה לפי המציאו הכל נקרא 'חסיד'; ולפי רחמיו על העניים - רצוני לומר הנהגתו בעלי חיים בכוחותיהם - יקרא 'צדיק'; ולפי מה שיתחדש בעולם מן הטובות המצטרפות ומן הרעות הגדולות המצטרפות אשר חיב אותם הדין הנמשך אחר החכמה יקרא 'שופט'. והנה נכתבו ב'תורה' אלו השלושה שמות "השופט כל הארץ" "צדיק וישר הוא" "ורב חסד":
(ו) וכונתנו היתה בפרש עניני אלו השמות - הצעה לפרק הבא אחר זה:
In the inspired writings the term ḥesed occurs mostly in the sense of showing kindness to those who have no claim to it whatever. For this reason the term ḥesed is employed to express the good bestowed upon us by God: "I will mention the loving-kindness of the Lord" (Isa. 63:7). On this account, the very act of the creation is an act of God's loving-kindness. "I have said, The Universe is built up in loving-kindness" (Ps. 89:3); i.e., the building up of the Universe is an act of loving-kindness.
Genesis Rabbah 14:9
R. Levi in the name of R. Hanina said: ‘For every single breath that a human being takes, he should offer praise to the Creator.’ What is the reason? Scripture says, ‘Let every soul (neshamah) praise God’ (Psalm 150:6)—let every breath (neshimah) praise God.
How is our breath a reminder of grace (chesed)?
Shmot Rabbah
- When you buy something at the store is different than when I give you something. At the store, you buy the item and take it home but the seller remains in the store
- When I give you something, like the Torah, I come with you into your home
How is a gift from God different from a gift from another person or buying something in a store?
A.D.M. Walker, “Gratefulness and Gratitude,” Proceedings of the Aristotelian Society, New Series, vol. 81 (1980-1981), p. 49
Pleasure at being favored, however undiluted, does not amount to gratefulness in the absence of any desire to make a return... What distinguishes being grateful from being (merely) pleased or glad is the grateful person’s desire to make a return. More precisely, he wants to favor another because he has been favored himself.
What role does generosity play in gratitude?
R. Yitzhak Hutner (1906-1980), Pahad Yitzhak, Rosh Hashanah, #3
When a person receives a benefit from his fellow, a seed of hesed is planted in his world. If the nature of hesed is functioning healthily and properly, this seed cannot but give rise to additional hesed. But if the person is an ingrate, it is as if he uproots the sproutings of hesed with his bare hands. Without a doubt, uprooting a planting of hesed is even more antithetical to the essence of hesed than is simply being uninvolved in matters of hesed... An ingrate damages and destroys the very attribute of hesed...
Enfolded in the reception of hesed is the spiritual necessity to reciprocate and return the sproutings to the one who planted them.
Miroslav Wolf, Free of Charge: Giving and Forgiving in a Culture Stripped of Grace (2005)
God gives so that we can exist and flourish, but not only for that. God gives so that we can help others exist and flourish as well. God’s gis aim at making us generous givers, not just fortunate receivers. God gives so that we, in human measure, can be givers too (p. 47).
The same double blessing is given to us: If we just enjoy good things without passing them on, if we are blessed without being a blessing, then we fail in our purposes as channels. We are givers because we were made that way, and if we don’t give, we are at odds with ourselves (p. .)60
We are not simply the final destination in the flow of God’s gis. Rather, we find ourselves midstream, so to speak. The gis flow into us, and they flow on from us... We are not just the intended recipients of God’s gis; we are also their channels... As channels, we exist not just to enjoy things but [also] to pass them on. Our purpose is twofold: To flourish and to help others flourish.
(24) The LORD bless you and protect you! (25) The LORD deal kindly and graciously with you!-f (26) The LORD bestow His favor-g upon you and grant you peace!
The Priestly blessing is a statement of unconditional love from God. God loves all of us, even our imperfections.
What can we do to give ourselves more grace?
"gracefulness, is the act of embracing God’s love of our imperfect selves. Grace is something granted to us, not as a reward for our right actions, but whenever we are able to receive God’s love – even when we fear we don’t quite deserve it."
https://www.myjewishlearning.com/2013/05/21/rescuing-grace/