(ב) באחד בניסן מתו בני אהרן בעשרה בו מתה מרים ונסתלק הבאר בכ"ו בו מת יהושע בן נון בעשרה באייר מת עלי הכהן ושני בניו ונשבה ארון ה' בכ"ח בו מת שמואל הנביא בכ"ג בסיון בטלו הביכורים מלעלו' לירושלים בימי ירבעם בן נבט בכ"ה בו נהרג רשב"ג ורבי ישמעאל ור"ח סגן הכהנים בכ"ז בו נשרף רבי חנניא בן תרדיון וספר תורה עמו בא' באב מת אהרן הכהן בי"ח בו כבה נר מערבי בימי אחז בי"ז באלול מתו מוציאי דבת הארץ. בה' בתשרי מתו עשרים איש מישראל ונחבש ר' עקיבא בז' בו נגזרה גזירה על אבותינו שימותו בחרב וברעב ובדבר מפני מעשה העגל בז' במרחשוון עיורו עיני צדקיהו ושחטו בניו לעיניו בכ"ח בכסליו שרף יהויקים המגילה שכתב ברוך מפי ירמיהו בשמונה בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והיה חושך בעולם שלשה ימים בט' בו לא נודע איזה היא הצרה שאירע בו בה' בשבט מתו הזקנים שהיו בימי יהושע בכ"ג בו נתקבצו כל ישראל על שבט בנימין על ענין פלגש בגבעה בז' באדר מת משה רבינו ע"ה בט' בו נחלקו בית שמאי ובית הלל:
(2) 2. On the first on Nisan, the sons of Aaron died. On the tenth of it Miriam died and her well disappeared. On the twenty-sixth of it Joshua ben Nun died. On the twentieth of Iyyar, Eli the priest and two of his sons and the ark of God was captured. On the twenty sixth of it Samuel the prophet died. On the twenty-third of Sivan the offering of the first fruits in Jeruslem was cancelled during the days of Jereboam ben Nebat. On the twenty-fifth of it Rabban Shimon ben Gamliel and Rabbi Yishmael and Rabbi Hanina Deputy High Priest were killed. On the twenty-seventh of it Rabbi Hanina ben Teradion was burned to death and a Torah scroll with him. On the first of Av, Aaron the priest died. On the eighteenth of it, the eastern light was extinguished during the days of Ahaz. On the seventeenth of Elul those who slandered the land died. On the fifth of Tishri, twenty men of Israel were killed and Rabbi Akiba was imprisoned. On the seventh of it a decree was decreed against our ancestors that died by sword, hunger and plague because of the incident of the golden calf. On the seventh of Mar-Cheshvan, they blinded the eyes of Zedekiah and slaughtered his sons before his eyes. On the twenty-eighth of Kislev Jehoiakim burned the scroll that Baruch wrote dictated by Jeremiah. On the eighth of Tevet the Torah was written in Greek during the days of King Ptolemy and darkness was in the world for three days. On the ninth of it, it was not known who caused the trouble that happened on it. On the fifth of Shevat the elders who were in the days of Joshua died. On the twenty-third of it all of Israel gathered against the tribe of Benjamin on account of the concubine in Gibeah. On the seventh of Adar Moses, our Teacher, may peace be upon him, died. On the ninth of it Beit Hillel and Beit Shammai divided.
On which account, even to this very day, there is every year a solemn assembly held and a festival celebrated in the island of Pharos, to which not only the Jews but a great number of persons of other nations sail across, reverencing the place in which the first light of interpretation shone forth, and thanking God for that ancient piece of beneficence which was always young and fresh. (42) And after the prayers and the giving of thanks some of them pitched their tents on the shore, and some of them lay down without any tents in the open air on the sand of the shore, and feasted with their relations and friends, thinking the shore at that time a more beautiful abode than the furniture of the king's palace. (43) In this way those admirable, and incomparable, and most desirable laws were made known to all people, whether private individuals or kings, and this too at a period when the nation had not been prosperous for a long time. And it is generally the case that a cloud is thrown over the affairs of those who are not flourishing, so that but little is known of them; (44) and then, if they make any fresh start and begin to improve, how great is the increase of their renown and glory? I think that in that case every nation, abandoning all their own individual customs, and utterly disregarding their national laws, would change and come over to the honour of such a people only; for their laws shining in connection with, and simultaneously with, the prosperity of the nation, will obscure all others, just as the rising sun obscures the stars.
(כ) ואלו הימים שמתענין בהם מן התורה וכל המתענה בהם לא יאכל ולא ישתה עד הערב. באחד בניסן מתו בניו של אהרן. בי' בו מתה מרים הנביאה ונסתם הבאר. בכ"ו בו מת יהושע בן נון. בי' באייר מת עלי הכהן ושני בניו ונשבה ארון הברית. בכ"ט בו מת שמואל הנביא וספדו לו כל ישראל. בכ"ג בסיון בטלו הביכורים מלעלות לירושלים בימי ירבעם בן נבט. בכ"ה בו נהרג רשב"ג ור' ישמעאל בן אלישע ור' חנינא סגן הכהנים. בכ"ז בו נשרף ר' חנינא בן תרדיון וספר תורה עמו. בי"ז בתמוז נשתברו הלוחות ובטל התמיד ושרף אפוסטמוס את התורה והועמד צלם בהיכל. באחד באב מת אהרן כהן גדול. בט"ב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ וחרב הבהמ"ק בראשונה ובשניה ונלכדה ביתר ונחרשה העיר. בי"ח בו כבה נר מערבי בימי אחז. בז' באלול מתו מוציאי דבת הארץ רעה במגפה. בג' בתשרי נהרג גדליה בן אחיקם בן שפן והיהודים אשר היו עמו במצפה. בחמשה בו מתו עשרים אנשים מישראל ונחבש ר' עקיבא בן יוסף בבית האסורין ומת: בשבעה בו נגזר על אבותינו חרב ורעב. בעשרה בו נתכפר מעשה העגל. בששה במרחשון עורו את עיני צדקיהו מלך יהודה ושחטו בניו לעיניו. בז' בכסליו שרף יהויקים את המגילה שכתב ברוך בן נריה מפי ירמיה. בח' בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והחושך בא לעולם שלשת ימים. בט' בו לא כתבו רבותינו על מה. בי' בו סמך מלך בבל את ידו על ירושלים להחריבה. בח' בשבט מתו הצדיקים שהיו בימי יהושע בן נון. בכ"ג בו נתקבצו כל ישראל על שבט בנימין ועל פלגש בגבעה ועל צלם מיכה. בז' באדר מת משה רבינו. בט' בו גזרו תענית שנחלקו ב"ש וב"ה. אלו ימי תענית שקבלו עליהם ישראל מן התורה. ועוד גזרו רבותינו שיהו מתענים בב' וה' מפני שלשה דברים על חרבן הבית ועל תורה שנשרפה ועל חרפת השם ולעתיד לבא עתיד הקב"ה להפכה לששון ולשמחה שנאמר והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם. אר"א א"ר חנינא ת"ח מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך. יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך למען בית ה' אלהינו אבקשה טוב לך וראה בנים לבניך שלום על ישראל. שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול. ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום:
- Thales predicted the solar eclipse of 28 May 585 BC
- Destruction of Temple 587 BCE
- Buddah born 563 BCE
- Lao Tzu circa 6th century BCE
- Confucius born 541 BCE
- There is not any city of the Greeks,” says the historian, “nor of the barbarians, nor of any nation whatsoever, to which our custom of resting on the seventh day has not been introduced, and where our fasts and our dietary laws are not observed. . . . . As God Himself pervadeth all the universe, so hath our law passed through the world.” And their testimony is supported by the frequent gibes against Judaizing Romans in the Roman poets [Comp. Horace, Satires I. 4, 138; I. 9, 60.], and by the explicit statements of Strabo [Frag. preserved in Josephus, Ant. XIV. 7.], the famous geographer, and, more remarkable still, of Seneca, the Stoic philosopher-statesman. The bitter foe of the Jews, he confessed that this superstitious pest was infecting the whole world, and that the conquered people (Judaea had lately been made a Roman province) were taking their conquerors captive. [Comp. Reinach, op. cit., p. 262.] Philo, with his ardent hope, looked for the near coming of the time when the worship of the Jewish God would prevail over the world, and sought to show that the Jewish law, which is the expression of Jewish belief, and which differs from all others, not only in the extent of its sway, but in its unchangeableness, could be universalized to fit its new service. To this end he interpreted the Mosaic code, which “no war, tyrant, persecution, or visitation, human or Divine, can destroy: for it is eternal.” [De V. Mos. II. 3.] In the arrangement of the Torah, Philo finds a proof of its universality. It begins with the account of the creation, to teach us that the same Being that is the Creator and Father of the universe is also its Legislator, and, again, that he who follows the law will choose to live in harmony with nature, and will exhibit consistency of action with words and of words with action.