הִקָּבְצ֥וּ וְשִׁמְע֖וּ בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֑ב וְשִׁמְע֖וּ אֶל־יִשְׂרָאֵ֥ל אֲבִיכֶֽם׃
Assemble and hearken, O sons of Jacob;
Hearken to Israel your father:
Hearken to Israel your father:
רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃
Reuben, you are my first-born,
My might and first fruit of my vigor,
Exceeding in rank
And exceeding in honor.
My might and first fruit of my vigor,
Exceeding in rank
And exceeding in honor.
יתר שאת. רָאוּי הָיִיתָ לִהְיוֹת יֶתֶר עַל אַחֶיךָ בִכְהֻנָּה, לְשׁוֹן נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם:
יתר שאת SUPERIORITY IN DIGNITY — Since you were the first-born it was proper that you should be superior to your brothers by being endowed with the priesthood. This term שאת “lifting up” alludes to the נשיאות כפים the raising of the hands when the priests pronounce the benediction (cf. Onkelos).
ויתר עז. בְּמַלְכוּת, כְּמוֹ: וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ (שמואל א ב'), וּמִי גָּרַם לְךָ לְהַפְסִיד כָּל אֵלֶּה?
ויתר עז SUPERIORITY IN POWER — meaning in royal rank, as is meant by עז in (1 Samuel 2:10) “And he will give strength (עז) unto His king”. And what caused you to lose all these?
פַּ֤חַז כַּמַּ֙יִם֙ אַל־תּוֹתַ֔ר כִּ֥י עָלִ֖יתָ מִשְׁכְּבֵ֣י אָבִ֑יךָ אָ֥ז חִלַּ֖לְתָּ יְצוּעִ֥י עָלָֽה׃ {פ}
Unstable as water, you shall excel no longer;
For when you mounted your father’s bed,
You brought disgrace—my couch he mounted!
For when you mounted your father’s bed,
You brought disgrace—my couch he mounted!
פחז כמים. הַפַּחַז וְהַבֶּהָלָה אֲשֶׁר מִהַרְתָּ לְהַרְאוֹת כַּעַסְךָ כַּמַּיִם הַלָּלוּ הַמְמַהֲרִים לִמְרוּצָתָם, לְכָךְ
פחז כמים The impetuosity and the precipitance with which you so hastily showed your wrath, just like water that rushes headlong in its course — therefore
אל תותר. אַל תַּרְבֶּה לִטֹּל כָּל הַיְתֵרוֹת הַלָּלוּ שֶׁהָיוּ רְאוּיוֹת לְךָ, וּמַהוּ הַפַּחַז אֲשֶׁר פָּחַזְתָּ? כי עלית משכבי אביך:
אל תותר THOU SHALT NOT BE SUPERIOR— you will not receive all these many prerogatives that were proper to you. And what was this impetuosity which you displayed?
שִׁמְע֥וֹן וְלֵוִ֖י אַחִ֑ים כְּלֵ֥י חָמָ֖ס מְכֵרֹתֵיהֶֽם׃
Simeon and Levi are a pair;
Their weapons are tools of lawlessness.
Their weapons are tools of lawlessness.
כלי חמס. אֻמָּנוּת זוֹ שֶׁל רְצִיחָה, חָמָס הוּא בִידֵיהֶם – מִבִּרְכַּת עֵשָׂו הִיא זוֹ, אֻמָּנוּת שֶׁלּוֹ הִיא – וְאַתֶּם חֲמַסְתֶּם אוֹתָהּ הֵימֶנּוּ:
כלי חמס INSTRUMENTS OF VIOLENCE (חמס may mean something that has been usurped from another) — This business of murdering is חמס, not rightly theirs; it is part of the blessing conferred upon Esau; it is his business and you have usurped (חמסתם) it from him (Midrash Tanchuma, Vayechi 9).
בְּסֹדָם֙ אַל־תָּבֹ֣א נַפְשִׁ֔י בִּקְהָלָ֖ם אַל־תֵּחַ֣ד כְּבֹדִ֑י כִּ֤י בְאַפָּם֙ הָ֣רְגוּ אִ֔ישׁ וּבִרְצֹנָ֖ם עִקְּרוּ־שֽׁוֹר׃
Let my soul not come into their council; to their assembly let my honour not be united: for in their anger they slew a man, and in their selfwill they lamed an ox.
אָר֤וּר אַפָּם֙ כִּ֣י עָ֔ז וְעֶבְרָתָ֖ם כִּ֣י קָשָׁ֑תָה אֲחַלְּקֵ֣ם בְּיַעֲקֹ֔ב וַאֲפִיצֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}
Cursed be their anger, for it was fierce; and their wrath, for it was cruel: I will divide them in Ya῾aqov, and scatter them in Yisra᾽el.
כׇּל־אֵ֛לֶּה שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר וְ֠זֹ֠את אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר לָהֶ֤ם אֲבִיהֶם֙ וַיְבָ֣רֶךְ אוֹתָ֔ם אִ֛ישׁ אֲשֶׁ֥ר כְּבִרְכָת֖וֹ בֵּרַ֥ךְ אֹתָֽם׃
All these are the twelve tribes of Yisra᾽el: and this is that which their father spoke to them, and blessed them; every one according to his blessing he blessed them.
וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם. וַהֲלֹא יֵשׁ מֵהֶם שֶׁלֹּא בֵּרְכָם אֶלָּא קִנְטְרָן? אֶלָּא כָךְ פֵּרוּשׁוֹ: וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם מַה שֶּׁנֶאֱמַר בָּעִנְיָן; יָכוֹל שֶׁלֹּא בֵרַךְ לִרְאוּבֵן, שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, תַּ"לֹ וַיְבָרֶךְ אוֹתָם – כֻּלָּם בְּמַשְׁמָע:
וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אתם AND THIS IS IT THAT THEIR FATHER SPOKE UNTO THEM WHEN (literally, and) HE BLESSED THEM — But were there not some of his sons whom he did not bless but whom, on the contrary, he reproached? But this is the explanation of these words: and this is it that their father spake unto them, viz., all that has been said above in this chapter, whether it be blessing or reproach. You might therefore think that he did not bless Reuben, Simeon and Levi at all — Scripture therefore states, “and he blessed them” (i.e. the 12 tribes alluded to at the beginning of the verse) which implies all of them. (Pesikta Rabbati 7).
1) Why being rebuked now for past misdeeds?
2) Why of all times now when all other brothers are blessed?
3) How does פסוק refer to all the brothers as having received blessings?
ארור. שלפעמים יצטרך האף והעברה לקנא קנאת ה' ולעשות משפט ברשעים, אבל אפם ארור הוא ואין בו ברכה, כי הוא עז יותר מן המדה. ויש הבדל בין אף ובין עברה, שאף הוא מה שקוצף על מי שחטא כנגדו, ועברה הוא אם עי"ז ישולח חרונו גם על מי שלא חטא עד שעובר הגבול (כמ"ש בפי' הנ"ך בכ"מ) ונגד שכם בן חמור היה אף ונגד יתר אנשי שכם היה עברה, ושניהם היו בעז ובקשוי יותר מן הראוי אחר שגיירו א"ע.
כִּ֤י אֶ֥ת־אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהֹוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ וּ֝כְאָ֗ב אֶת־בֵּ֥ן יִרְצֶֽה׃
For whom the LORD loves, He rebukes,
As a father the son whom he favors.
As a father the son whom he favors.
כי את אשר יאהב ה' יוכיח שהתוכחה היא סימן האהבה, שמאהבתו ישגיח עליו להיטיב דרכו ולהעלותו אל מדרגה למעלה למעלה, וכאב את בן ירצה, כמו שירצה האב להעלות את בנו ממדרגה למדרגה, וימנעהו ממותרות ומעדונים ויטה שכמו לסבול עול התורה והתמדת הלימוד וכדומה וכ"ז מרוב אהבתו אותו:
