יהודים ונכרים בספרות חז"ל - מכללת אחוה תשפ"ב דף מס. 6: "דרכי שלום" בספרות חז"ל

(לד) כְּאֶזְרָ֣ח מִכֶּם֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם הַגֵּ֣ר ׀ הַגָּ֣ר אִתְּכֶ֗ם וְאָהַבְתָּ֥ לוֹ֙ כָּמ֔וֹךָ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

Leviticus 19:34

(34) The stranger who resides with you shall be to you as one of your citizens; you shall love him as yourself, for you were strangers in the land of Egypt: I the LORD am your God.

משלי ג׳:י״ז

(יז) דְּרָכֶ֥יהָ דַרְכֵי־נֹ֑עַם וְֽכׇל־נְתִ֖יבוֹתֶ֣יהָ שָׁלֽוֹם׃

Proverbs 3:17

(17) Her ways are pleasant ways,
And all her paths, peaceful.

משנה גיטין ה׳:ח׳

(ח) וְאֵלּוּ דְבָרִים אָמְרוּ מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם:

כֹּהֵן קוֹרֵא רִאשׁוֹן, וְאַחֲרָיו לֵוִי וְאַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם.

מְעָרְבִין בְּבַיִת יָשָׁן, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם.

בּוֹר שֶׁהוּא קָרוֹב לָאַמָּה, מִתְמַלֵּא רִאשׁוֹן, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם.

מְצוּדוֹת חַיָּה וְעוֹפוֹת וְדָגִים יֵשׁ בָּהֶם מִשּׁוּם גָּזֵל, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: גָּזֵל גָּמוּר.

מְצִיאַת חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם גָּזֵל, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: גָּזֵל גָּמוּר.

עָנִי הַמְנַקֵּף בְּרֹאשׁ הַזַּיִת, מַה שֶּׁתַּחְתָּיו גָּזֵל, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: גָּזֵל גָּמוּר.

אֵין מְמַחִין בְּיַד עֲנִיֵּי גוֹיִם בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם:

Mishnah Gittin 5:8

(8) Having mentioned a series of enactments instituted by the Sages for the sake of the betterment of the world, the Gemara continues: These are the matters that the Sages instituted on account of the ways of peace, i.e., to foster peace and prevent strife and controversy: At public readings of the Torah, a priest reads first, and after him a Levite, and after him an Israelite. The Sages instituted this order on account of the ways of peace, so that people should not quarrel about who is the most distinguished member of the community. Similarly, the Sages enacted that a joining of courtyards is placed in an old house where it had regularly been placed on account of the ways of peace, as will be explained in the Gemara. The Sages enacted that the pit that is nearest to the irrigation channel that supplies water to several pits or fields is filled first on account of the ways of peace. They established a fixed order for the irrigation of fields, so that people would not quarrel over who is given precedence. Animals, birds, or fish that were caught in traps are not acquired by the one who set the traps until he actually takes possession of them. Nevertheless, if another person comes and takes them, it is considered robbery on account of the ways of peace. Rabbi Yosei says: This is full-fledged robbery. Similarly, a lost item found by a deaf-mute, an imbecile, or a minor is not acquired by him, since he lacks the legal competence to effect acquisition. Nevertheless, taking such an item from him is considered robbery on account of the ways of peace. Rabbi Yosei says: This is full-fledged robbery. If a poor person gleans olives at the top of an olive tree and olives fall to the ground under the tree, then taking those olives that are beneath it is considered robbery on account of the ways of peace. Rabbi Yosei says: This is full-fledged robbery. One does not protest against poor gentiles who come to take gleanings, forgotten sheaves, and the produce in the corner of the field, which is given to the poor [pe’a], although they are meant exclusively for the Jewish poor, on account of the ways of peace.

משנה גיטין ה׳:ט׳

מַשְׁאֶלֶת אִשָּׁה לַחֲבֶרְתָּהּ הַחֲשׁוּדָה עַל הַשְּׁבִיעִית, נָפָה וּכְבָרָה וְרֵחַיִם וְתַנּוּר, אֲבָל לֹא תָבֹר וְלֹא תִטְחַן עִמָּהּ. אֵשֶׁת חָבֵר מַשְׁאֶלֶת לְאֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ, נָפָה וּכְבָרָה, וּבוֹרֶרֶת וְטוֹחֶנֶת וּמַרְקֶדֶת עִמָּהּ, אֲבָל מִשֶּׁתַּטִּיל הַמַּיִם, לֹא תִגַּע עִמָּהּ, לְפִי שֶׁאֵין מַחֲזִיקִין יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה. וְכֻלָּן לֹא אָמְרוּ אֶלָּא מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. וּמַחֲזִיקִין יְדֵי גוֹיִם בַּשְּׁבִיעִית, אֲבָל לֹא יְדֵי יִשְׂרָאֵל, וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָן, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם:

Mishnah Gittin 5:9

A woman may lend utensils to her friend who is suspect with regard to eating produce that grew in the Sabbatical Year after the time that such produce must be removed from the house and may no longer be eaten. The utensils that she may lend her include: A winnow, a sieve, a mill, and an oven. Lending her such utensils is not considered aiding in the commission of a transgression. But she may not select the grain from the chaff or grind wheat with her, i.e., she may not actively assist her in the performance of a sin. The wife of a ḥaver, one who is devoted to the meticulous observance of mitzvot, especially the halakhot of ritual purity, teruma, and tithes, may lend the wife of an am ha’aretz, one who is not scrupulous in these areas, a winnow and a sieve, and she may even select, grind, and sift with her. But once the wife of the am ha’aretz pours water into the flour, thereby rendering it susceptible to ritual impurity, the wife of the ḥaver may not touch anything with her, because one may not assist those who commit transgressions. And all of the allowances mentioned in the mishna were stated only on account of the ways of peace. And one may assist gentiles who work the land during the Sabbatical Year, but one may not assist Jews who do this. Similarly, one may extend greetings to gentiles on account of the ways of peace.

משנה שביעית ה׳:ט׳

מַשְׁאֶלֶת אִשָּׁה לַחֲבֶרְתָּהּ הַחֲשׁוּדָה עַל הַשְּׁבִיעִית נָפָה וּכְבָרָה וְרֵחַיִם וְתַנּוּר. אֲבָל לֹא תָבוֹר וְלֹא תִטְחַן עִמָּהּ. אֵשֶׁת חָבֵר מַשְׁאֶלֶת לְאֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ נָפָה וּכְבָרָה, וּבוֹרֶרֶת וְטוֹחֶנֶת וּמַרְקֶדֶת עִמָּהּ. אֲבָל מִשֶּׁתַּטִּיל הַמַּיִם, לֹא תִגַּע אֶצְלָהּ, שֶׁאֵין מַחְזִיקִין יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה. וְכֻלָּן לֹא אָמְרוּ אֶלָּא מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. וּמַחֲזִיקִין יְדֵי נָכְרִים בַּשְּׁבִיעִית, אֲבָל לֹא יְדֵי יִשְׂרָאֵל. וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָן, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם:

Mishnah Sheviit 5:9

A woman may lend to her neighbor who is suspect of transgressing the laws of the sabbatical year, a sifter, a sieve, a hand-mill, or an oven. But she may not sift or grind with her. The wife of a haver may lend to the wife of an am haaretz a sifter and a sieve and may even sift, grind, or sift flour with her. But once she poured water [over the flour], she may not touch [it] with her, for one may not aid those who commit a transgression. And all these things were only allowed in the interests of peace. They may offer encouragement to Gentiles during the sabbatical year, but not to Jews. In the interests of peace, one may also offer greetings to Gentiles.

משנה שביעית ד׳:ג׳

חוֹכְרִין נִירִין מִן הַנָּכְרִים בַּשְּׁבִיעִית, אֲבָל לֹא מִיִּשְׂרָאֵל. וּמַחֲזִיקִין יְדֵי נָכְרִים בַּשְּׁבִיעִית, אֲבָל לֹא יְדֵי יִשְׂרָאֵל. וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָן, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם:

Mishnah Sheviit 4:3

They may rent newly plowed land from a Gentile in the seventh year, but not from an Israelite. And they may encourage Gentiles during the seventh year, but not Israelites. They may exchange greetings with them because of the ways of peace.

תוספתא גיטין ג׳:י״ח

עיר שיש בה ישראל ועובדי כוכבים הפרנסין גובין מישראל ומעובדי כוכבים מפני דרכי שלום ומפרנסין עניי עובדי כוכבים [ועניי] ישראל מפני דרכי שלום [מספידין] וקוברין מתי עובדי כוכבים מפני דרכי שלום [מנחמין] אבילי עובדי כוכבים מפני דרכי שלום.

Tosefta Gittin 3:18

In a city that has both Jews and Gentiles, those who oversee the communal fund should collect from both Jews and Gentiles for the sake of peace. So should they distribute to the poor Gentile and the poor Jew alike for the sake of peace. One should eulogize and bury the deceased Gentile for the sake of peace, and one should comfort the mourning Gentile for the sake of peace.

תוספתא גיטין (ליברמן) ג׳:י״ג

ר שיש בה ישראל וגוים, הפרנסין גובין מישראל ומגוים, מפני דרכי שלום. מפרנסין עניי גוים עם עניי ישראל, מפני דרכי שלום. מספידין וקוברין מיתי גוים, מפני דרכי שלום. מנחמין אבילי גוים, מפני דרכי שלום.

Tosefta Gittin (Lieberman) 3:13

...

תוספתא עבודה זרה א׳:ב׳

לא ישא אדם ויתן עם העובד כוכבים ביום אידו ולא יקל עמו את ראשו ולא ישאל בשלומו במקום שמתחשב מצאו לפי דרכו שואל בשלומו בכובד ראש. שואלין בשלום העובדי כוכבים באידיהן מפני דרכי שלום. אומנין ישראל שהיו עושין אצל העובד כוכבים בביתו של ישראל מותר בביתו של עובד כוכבים אסור ר' שמעון בן אלעזר אומר אם היה שכיר היום בין בביתו של ישראל בין בביתו של עובד כוכבים אסור אם היה שכיר קבולת בביתו של ישראל מותר בביתו של עובד כוכבים אסור במחובר לקרקע בין כך ובין כך אסור בעיר אחרת בין כך ובין כך מותר ואע"פ שגמר את כליו לפני אידו לא יוליכנו לו ביום אידו מפני ששמח ביתו. עיר אחת עושה ועיר אחת אינו עושה אומה אחת עושה ואומה אחת אינה עושה משפחה אחת עושה ומשפחה אחת אינה עושה העושין אסורין ושאין עושין מותרין קלנדא אע"פ שהכל עושין אין אסור אלא לפולחין בלבד. סטרוניא יום שאחז בו את המלכות. קראטוסם יום גנוסיא של מלכי עובדי כוכבים יום של כל מלך ומלך הרי הוא כרבים יחיד אפילו יום המשתה שלו ויום שנעשה בו שלטון ר' מאיר אומר אף יום שעמד בו מחליו אסור.

Tosefta Avodah Zarah 1:2

2. Let him not not buy or sell with an idolater on the day of his festival. Let him not "lighten his head" with him [through drink?]. Let him not greet him in a place that is thought to have idolatry[?], for greeting someone is tantamount to honoring him. Let them greet idolaters on their festival days for the sake of peace. Jewish artisans who work besides an idolater in a Jewish home, it is permitted [to greet them], but in an idolater's home it is forbidden. R. Shimon b. Elazar says, "If he was a hired worker for the day, whether he worked in the home of a Jew or an idolater, it is forbidden [to greet an idolater]. If he was a hired worker under a Jewish home, it is permitted, but in an idolater's home, it is forbidden. If he is working in a fixed place[?], whether it is in the home of a Jew or an idolater, it is forbidden. In another city, either way it is permitted [to greet]. And although he finished making an idolater's tool before the idolater's festival day, he may not bring it to him because his home would rejoice." One city does [idolatry?] and another city does not, one nation does and another does not, one family does and another does not. The ones who do are forbidden and the one who do not are permitted. Calends. Though everyone does [idolatry?], only the worshipers are forbidden. Saturnalia. The day in which he seized control, Krateisis. The Day of Genusia [Birthday] of the kings of the idolaters is the day of each king and the day in which he like the rabble. An individual, even the day of his banquet and the day in which in which he took control. R. Meir says, "Even the day in which he was sick, it is forbidden [to do business]."

תוספתא גיטין (ליברמן) ג׳:י״ד

Tosefta Gittin (Lieberman) 3:14

...

תלמוד ירושלמי גיטין ה׳:ט׳:ט׳

אֵין מְמַחִין בְּיַד עֲנִיֵּי גּוֹיִם בַּלֶּקֶט וּבַשִּׁכְחָה וּבַפֵּיאָה מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. תַּנֵּי. עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גּוֹיִם וְיִשְׂרָאֵל. מַעֲמִידִין גַּבָּאֵי גוֹיִם וְגַבָּאֵי יִשְׂרָאֵל. וְגוֹבִין מִשֶּׁלְּגוֹיִם וּמִשֶּׁלְּיִשְׂרָאֵל. וּמְפָֽרְנְסִין עֲנִיֵּי גּוֹיִם וַעֲנִיָּי יִשְׂרָאֵל. וּמְבַקְּרִין חוֹלֵי גוֹיִם וְחוֹלֵי יִשְׂרָאֵל. וְקוֹבְרִין מֵיתֵי גּוֹיִם וּמֵיתֵי יִשְׂרָאֵל. וּמְנַחֲמִין אֲבֵילֵי גּוֹיִם וַאֲבֵילֵי יִשְׂרָאֵל. וּמְכַבְּסִין כְּלֵי גּוֹיִם וּכְלֵי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.

Jerusalem Talmud Gittin 5:9:9

“One does not hinder poor Gentiles [from taking] gleanings, forgotten sheaves, or peah, for communal peace.” It was stated: “In a town where Gentiles and Jews live together, one appoints overseers of charity from Gentiles and Jews; one provides for the Gentile and Jewish poor, visits Gentile and Jewish sick, buries Gentile and Jewish dead, and consoles Gentile and Jewish mourners. Also, one washes Gentile and Jewish clothes for the sake of peaceful coexistence.”

גיטין ס״א א:ה׳

אֵין מְמַחִין בְּיַד עֲנִיֵּי גוֹיִם בְּלֶקֶט בְּשִׁכְחָה וּבְפֵאָה מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם תָּנוּ רַבָּנַן מְפַרְנְסִים עֲנִיֵּי גוֹיִם עִם עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל וּמְבַקְּרִין חוֹלֵי גוֹיִם עִם חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל וְקוֹבְרִין מֵתֵי גוֹיִם עִם מֵתֵי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם

Gittin 61a:5

§ The mishna teaches: One does not protest against poor gentiles who come to take gleanings, forgotten sheaves, and the produce in the corner of the field, which is given to the poor [pe’a], although they are meant exclusively for the Jewish poor, on account of the ways of peace. Similarly, the Sages taught in a baraita (Tosefta 5:4): One sustains poor gentiles along with poor Jews, and one visits sick gentiles along with sick Jews, and one buries dead gentiles along with dead Jews. All this is done on account of the ways of peace, to foster peaceful relations between Jews and gentiles.

גיטין נ״ט ב:י״א

דרְכֵי שָׁלוֹם דְּאוֹרָיְיתָא הִיא אֲמַר לֵיהּ דְּאוֹרָיְיתָא וּמִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ נָמֵי מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם הִיא דִּכְתִיב דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נוֹעַם וְכׇל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם

Gittin 59b:11

Abaye objected: Aren’t the halakhot of the entire Torah also given on account of the ways of peace, as it is written: “Her ways are ways of pleasantness, and all her paths are peace” (Proverbs 3:17)? Consequently, this halakha is no different from the other halakhot in the Torah, all of which were given to increase pleasantness and tranquility in the world.

דברים רבה ה׳:י״ב

(יב) כִּי תִקְרַב אֶל עִיר (דברים כ, י), הֲלָכָה אֵלּוּ הֵן דְּבָרִים שֶׁאָמְרוּ מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם, כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים אֵלּוּ דְּבָרִים אָמְרוּ מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם, כֹּהֵן קוֹרֵא רִאשׁוֹן וְאַחֲרָיו לֵוִי וְאַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל, רְאֵה כַּמָּה הוּא כֹּחוֹ שֶׁל שָׁלוֹם. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִיָּמֶיהָ לֹא רָאֲתָה חַמָּה פְּגִימָתָהּ שֶׁל לְבָנָה, לָמָּה כֵן, מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כה, ב): הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. אָמַר רַבִּי לֵוִי אֵין אֶחָד מִן הַמַּזָּלוֹת הַלָּלוּ שֶׁהֵן מְהַלְּכִין בָּרָקִיעַ, רוֹאֶה מַה שֶּׁלְּפָנָיו אֶלָּא שֶׁל אֲחוֹרָיו, כְּאָדָם הַיּוֹרֵד מֵעַל הַסֻּלָּם וּפָנָיו לַאֲחוֹרָיו, כְּדֵי שֶׁיְהֵא כָּל מַזָּל וּמַזָּל אוֹמֵר אֲנִי הוּא הָרִאשׁוֹן, הֱוֵי עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. דָּבָר אַחֵר, עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִיכָאֵל כֻּלּוֹ שֶׁלֶג, וְגַבְרִיאֵל כֻּלּוֹ אֵשׁ, וְעוֹמְדִין זֶה אֵצֶל זֶה וְאֵינָם מַזִּיקִים זֶה אֶת זֶה. אָמַר בַּר קַפָּרָא וּמָה אִם הָעֶלְיוֹנִים שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא קִנְאָה וְלֹא שִׂנְאָה וְלֹא תַחֲרוּת הֵן צְרִיכִין שָׁלוֹם, הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁכֻּלָּן שִׂנְאָה וְתַחֲרוּת וְקִנְאָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁהֵן צְרִיכִין שָׁלוֹם. רַבָּנָן אָמְרֵי תֵּדַע לָךְ כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל שָׁלוֹם אֲפִלּוּ הַמִּלְחָמָה שֶׁאֵין אָדָם יוֹרֵד לְתוֹכָהּ אֶלָּא בַּחֲרָבוֹת וּבִרְמָחִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁתִּהְיוּ הוֹלְכִים לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה לֹא תִהְיוּ פּוֹתְחִין תְּחִלָּה אֶלָּא בְּשָׁלוֹם, מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרִינוּ בָּעִנְיָן כִּי תִקְרַב אֶל עִיר וגו'.

Devarim Rabbah 5:12

...

משנה תורה, הלכות מתנות עניים ז׳:ז׳

מְפַרְנְסִין וּמְכַסִּין עֲנִיֵּי עַכּוּ''ם עִם עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. וְעָנִי הַמְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים אֵין נִזְקָקִין לוֹ לְמַתָּנָה מְרֻבָּה אֲבָל נוֹתְנִין לוֹ מַתָּנָה מֻעֶטֶת. וְאָסוּר לְהַחֲזִיר אֶת הֶעָנִי שֶׁשָּׁאַל רֵיקָם וַאֲפִלּוּ אַתָּה נוֹתֵן לוֹ גְּרוֹגֶרֶת אַחַת שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים עד כא) "אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם":

Mishneh Torah, Gifts to the Poor 7:7

They provide for and clothe the poor of Gentiles along with the poor of Israel for the sake of peaceful relations. And if there is a poor person who goes door to door, they are not obligated to give him a large gift, but rather they give him a small gift. It is forbidden to turn away a poor person who asks empty handed, even if you give him a single dry fig, as it is said, (Psalms 74:21) Let not the downtrodden be turned away disappointed; [let the poor and needy praise Your name].

משנה תורה, הלכות אבל י״ד:י״ב

קוֹבְרִין מֵתֵי עַכּוּ''ם וּמְנַחֲמִין אֲבֵלֵיהֶם וּמְבַקְּרִין חוֹלֵיהֶם מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם:

Mishneh Torah, Mourning 14:12

...

משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים י׳:ה׳

מְפַרְנְסִים עֲנִיֵּי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים עִם עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. וְאֵין מְמַחִין בִּידֵי עֲנִיֵּי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. וְשׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמָם וַאֲפִלּוּ בְּיוֹם חַגָּם מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. וְאֵין כּוֹפְלִין לָהֶן שָׁלוֹם לְעוֹלָם. וְלֹא יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּיוֹם חַגּוֹ לָתֵת לוֹ שָׁלוֹם. מְצָאוֹ בַּשּׁוּק נוֹתֵן לוֹ שָׁלוֹם בְּשָׂפָה רָפָה וּבְכֹבֶד רֹאשׁ:

Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 10:5

The poor of among the idolaters are supported alike with the poor of Israel as a peaceful measure. The idolatrous poor should not be disturbed when gathering the gleanings, or a forgotten sheaf from, or the corners of the field, also as a peaceful measure.. It is also proper to greet them, even on their holiday, as a measure of peace, Never should the greetings be repeated twice, or call in the house of an idolater on his holiday to extend greetings to him. When meeting him on the street, greetings should be extended to him softly and seriously.

משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה י״א:ג׳

אֲבֵדַת עוֹבֵד עַכּוּ''ם מֻתֶּרֶת שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב ג) "אֲבֵדַת אָחִיךָ". וְהַמַּחֲזִירָהּ הֲרֵי זֶה עוֹבֵר עֲבֵרָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַחֲזִיק יַד רִשְׁעֵי עוֹלָם. וְאִם הֶחֱזִירָהּ לְקַדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם כְּדֵי שֶׁיְּפָאֲרוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וְיֵדְעוּ שֶׁהֵם בַּעֲלֵי אֱמוּנָה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וּבְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם אֲבֵדָתוֹ אֲסוּרָה וְחַיָּב לְהַחְזִירָהּ. וּבְכָל מָקוֹם מַכְנִיסִין כְּלֵיהֶם מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים כִּכְלֵי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם:

Mishneh Torah, Robbery and Lost Property 11:3

...

ספר חסידים תכ״ו:א׳

(א) דע אף על פי שאמרו מותר לשנות בדברי שלום. אם יבא גוי או יהודי ויאמר לאדם תלוה לי מעות ואינו מלוה לו ברצון כי ירא פן לא יפרע לו אינו יכול לומר אין לי. כי מה שאמרו שמותר לשנות בדברי שלום זהו כשכבר עבר הדבר:

Sefer Chasidim 426:1

...

ספר חסידים תל״ח:א׳

(א) אחד היה בכפר והיה צריך לערבה ולא מצא ערבה יפה אלא בחצר התועבה על מים א"ל זקן אחד קח ערבה שאינה יפה ואל תקח ערבה יפה שבחצר התועבה כי לא לרצון יהיה:

Sefer Chasidim 438:1

(1) There was one man in a village who needed a willow branch and he didn't find so beautiful a willow branch as in a yard of idolatry by water. A wise person said to him: you'd better take the one which is not so beautiful rather than that beautiful one from the yard because you will not find grace (if you take the latter).

"דרכי שלום" "מונח על הבוקר" מבית מטח (קטע קול של כ-4 דקות):

https://bit.ly/3tUuXv6

שגית מור, "שיקולי עריכה של קבצים הלכתיים: עיון ספרותי־משפטי בקובץ 'מפני דרכי שלום' במשנה (גיטין ה, ט-י)", דיני ישראל, לז.