Save "המיילדות"
המיילדות

וַיֹּ֙אמֶר֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לַֽמְיַלְּדֹ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ שִׁפְרָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית פּוּעָֽה׃

The king of Egypt spoke to the Hebrew midwives, one of whom was named Shiphrah and the other Puah,
מי היו המילדות

שפרה. יוֹכֶבֶד, עַל שֵׁם שֶׁמְּשַׁפֶּרֶת אֶת הַוָּלָד (שם):

שפרה SHIPHRAH — This was Jochebed; she bore this additional name because she used to put the babe after its birth into good physical condition (משפרת) by the care she bestowed upon it (Sotah 11b).

פועה. זוֹ מִרְיָם, שֶׁפּוֹעָה וּמְדַבֶּרֶת וְהוֹגָה לַוָּלָד (שם), כְּדֶרֶךְ הַנָּשִׁים הַמְפַיְּסוֹת תִּינוֹק הַבּוֹכֶה.
פועה PUAH — This was Miriam, and she bore this additional name because she used to Call aloud and speak and croon to the babe just as women do who soothe a child when it is crying (Sotah 11b).
^ היו יוכבד ומרים
ויאמר מלך מצרים למילדות. שרות היו על כל המילדות כי אין ספק כי יותר מחמש מאות מילדות היו אלא אלו שתיהן שרות היו עליהן לתת מס למלך מהשכר וככה ראיתי היום במקומות רבות. והאם והבת היו בדרך קבלה כי נכון הוא:
AND THE KING OF EGYPT SPOKE TO THE HEBREW MIDWIVES. These midwives were in charge of all the other midwives. For there can be no doubt that there were more than five hundred midwives. These two midwives were in charge of all the other midwives and saw to it that they gave a tax to the king from the money they collected for their services. I have seen such a practice in many places. The opinion that the two midwives were mother and daughter was handed down by tradition, for it is correct.
^ היו ראושי המילדות שגם היו אם ובת (אבל אין סיבה לחשוב שהיו יובכד ומרים)

ולא היו עבריות, כי איך יבטח ליבו בנשים העבריות שימיתו ולדיהן, אבל היו נשים מצריות מילדות את העבריות, ר"ל עוזרות אותן ללדת, כמו שאמר "בילדכן את העבריות".

^ היו מצריות- זה לא הגיוני לחשוב שפרעה יסמוך על עבריות להקשיב!
אמרי נעם (ר' יעקב ד'אילישקאש)
מצאתי ששפרה ופועה מצריות היו מתחילה ונתגיירו, דאם לא כן תימה, היאך ציוה אותן להרוג היהודים. וגם הם – היאך הודו לדבריו, והא אמרינן: בכל יעבור ואל יהרג חוץ מע"ז גילוי עריות ושפיכות דמים? לכך כתיב "ותיראנה המילדות את האלוקים", אע"פ שלא היו מתיראות מלכתחילה בגויותן. ואם לא כן (=דאם לא מצריות היו) מאי רבותייהו? ומאי יראה היה זה? פשיטא. ואע"פ שפרעה נתן להם שוחד, לא רצו לקבל.
^ היו מצריות שנתגיירו- היה שוחד לעשות שפיכות דמים אבל עדיין לא עשו
וַיֹּ֗אמֶר בְּיַלֶּדְכֶן֙ אֶת־הָֽעִבְרִיּ֔וֹת וּרְאִיתֶ֖ן עַל־הָאָבְנָ֑יִם אִם־בֵּ֥ן הוּא֙ וַהֲמִתֶּ֣ן אֹת֔וֹ וְאִם־בַּ֥ת הִ֖יא וָחָֽיָה׃
saying, “When you deliver the Hebrew women, look at the birthstool: if it is a boy, kill him; if it is a girl, let her live.”

וַתִּירֶ֤אןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶת־הָ֣אֱלֹקִ֔ים וְלֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃
The midwives, fearing God, did not do as the king of Egypt had told them; they let the boys live.
למה השתמש הכתוב בלשון "ותחיין" אם כבר יודעים שלא הרגו

ותחיין את הילדים. מְסַפְּקוֹת לָהֶם מַיִם וּמָזוֹן.

ותחיין את הילדים This may mean THEY MAINTAINED THE CHILDREN IN LIFE — they provided them with food

^ האכילו אותם
ד"ה ותחיין: בכל כוחן, יותר ממשפט הראשון, כי מה היה צורך להאריך?!
^ עזרו את התינוקים לחיות בכל כוחן

"ותחיין את הילדים" – וכי מאחר שלא עשו כאשר דבר אליהן, אין אנו יודעים שקיימו את הילדים? למה הוצרך הכתוב לומר "ותחיינה את הילדים"? יש קילוס בתוך קילוס: לא דיין שלא קיימו את דבריו אלא עוד הוסיפו לעשות עמהן טובות; יש מהן שהיו עניות והולכות המילדות ומגבות מים ומזון מבתיהן של עשירות ובאות ונותנות לעניות, והן מחיות את בניהן; הוא שכתוב "ותחיין את הילדים".

^ לא רק שהן לא הרגו את התינוקים אבל הביו למשפחות עניות מים ואוכל כדי לקיים את התינוקים
ר' יוסף אבן כספי, משנה כסף:
ד"ה ותחיין את הילדים: אמר ראב"ע "יותר ממשפטן הראשון". הביאוהו לזה שתי סיבות: האחת כפל לשון, רצוני: אמרו "ולא עשו", ואמרו "ותחיינה". הסיבה השנית לשון הפועל הדגוש באמרו "ותחיין". והנה אין אחת מאלה סיבה כלל, וכבר קדם לנו הדיבור בכל זה* והנה כתוב "וכל הבת תחיון", כי לא ציוה להם שיעשו פעולות מופלגות להחיותם, או שיוליכום בביתם ויגדלום, רק "ואם בת היא וחיה"; ולכן מלך מצרים שאמר להם "מדוע עשיתם הדבר הזה ותחיין את הילדים?", הכוונה בלי ספק: מדוע לא המיתן אותם? ומה היא הפלגת הפעולות שתעשינה אלו שתי המילדות עתה "יותר ממשפטן הראשון", כמו שאמר האבן עזרא, כי זה בטל מכמה פנים: וזה ידוע כי המילדת אינה מינקת, ומלאכתה מוגבלת, ומה יהיה התוספת בזה? ואם תאמר: בחריצות ובזריזות תנועתה – האם זה השם מורגש שיוכל פרעה להתפישן בזה ולומר להן: "מדוע עשיתן הדבר הזה?!" ועוד: מה יניעם להזדרז עתה יותר מלפנים? ודי אם היו עושות כמשפטן, כי צדיקות ונשי חיל היו גם היום, גם תמול, גם שלשום. ואם תאמר: מדוע יאמר שתי לשונות, שדי באחד? התשובה: כי אלו הטענות מי שלא ידע המקרא ולא לשון, וכלל הטוענים כמו זה "בנים סכלים המה ולא נבונים".
^ פרעה לא היה כעס אליהם כי לא הרגו את התינוקים אלא כי הן קיימו אותם ועשתו יותר מתפקידן של מילדות
וַיִּקְרָ֤א מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֙יִם֙ לַֽמְיַלְּדֹ֔ת וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ן מַדּ֥וּעַ עֲשִׂיתֶ֖ן הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃
So the king of Egypt summoned the midwives and said to them, “Why have you done this thing, letting the boys live?”

וַתֹּאמַ֤רְןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה כִּ֣י לֹ֧א כַנָּשִׁ֛ים הַמִּצְרִיֹּ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת כִּֽי־חָי֣וֹת הֵ֔נָּה בְּטֶ֨רֶם תָּב֧וֹא אֲלֵהֶ֛ן הַמְיַלֶּ֖דֶת וְיָלָֽדוּ׃
The midwives said to Pharaoh, “Because the Hebrew women are not like the Egyptian women: they are vigorous. Before the midwife can come to them, they have given birth.”
למה נמשלו העבריות ל"חיות"

כי חיות הנה. בְּקִיאוֹת כַּמְיַלְּדוֹת, תַּרְגּוּם מְיַלְּדוֹת חַיָּתָא. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ הֲרֵי הֵן מְשׁוּלוֹת כְּחַיּוֹת הַשָּׂדֶה (סוטה י"א), שֶׁאֵינָן צְרִיכוֹת מְיַלְּדוֹת. וְהֵיכָן מְשׁוּלוֹת לְחַיּוֹת? גּוּר אַרְיֵה, זְאֵב יִטְרָף (בראשית מ"ט), בְּכוֹר שׁוֹרוֹ (דברים ל"ג), אַיָּלָה שְׁלֻחָה (בראשית מ"ט), וּמִי שֶׁלֹּא נִכְתַּב בּוֹ, הֲרֵי הַכָּתוּב כְּלָלָן וַיְבָרֶךְ אוֹתָם (שם), וְעוֹד כְּתִיב מָה אִמְּךָ לְבִיָּא (יחזקאל י"ט):

כי חיות הנה signifies they are just as skilful as midwives. The Aramaic for מילדות, midwives, is חיתא (hence the term חיות in this verse). Our Rabbis, however, (taking this word in the sense of animals) gave the following explanation (Sotah 11b): they have been compared to the beasts of the field which do not require the help of midwives. And where are they compared to animals? (Genesis 49:9) “Judah is a young lion”; (Genesis 27) “Benjamin is a wolf that leareth”; (Deuteronomy 33:17) “Joseph is the firstling of his ox”; (Genesis 49:21) “Naphtali is a hind sent forth”. As for the ancestors of those tribes about whom such a comparison is not expressly written Scripture implicitly includes them in the several blessings bestowed upon their brothers, (and thus they also are compared, as their brothers, to animals), for Scripture states, (Genesis 49:28) “And he blessed them etc.” (cf. Rashi on these words). Then, again, it is written, (Ezekiel 19:2) “How was thy mother a lioness!” (The prophet is addressing the princes of Israel as the representatives of the people, and by the term “thy mother” means the progenitors of the nation; the chapter proceeds to speak of the mother’s offspring as “whelps”).
^ דומות לחיות כי ידעו איך להוליד בעצמן בלי עזרה- בני ישראל משווים לחיות דרך כלל
כי חיות הנה בקיאות במלאכת המילדת, ואם נחפוץ לעשות דבר או לדבר שלא כהוגן, תהיינה מרגישות בדבר ולא תקראנה עוד אותנו לילד, ולמלך אין שוה להמית אחד או שנים בלבד:
כי חיות הנה, they themselves are expert in the art of midwifery. If we were to attempt to do anything contrary to accepted practice or even to speak to them in a suspicious manner they would notice this immediately and would not ask any of us again to assist when they were due to give birth. They argued that it is not worth the king’s while to have only a few babies killed.
^ היו בקיאות במילדות עז היו יבולות להכיר אם המילדות עשתו משהו לאא נכון
כי חיות הנה - בריאות ופקחות וממהרות לילד.
כי חיות הנה, “healthy, alert and the birthing process proceeds smoothly and quickly.”
^ הולידו לפני הן יכלו להגיעה
בטרם תבוא אליהן וגו׳. וראו היולדות תחלה כי הולד חי ואין אנו נקראים בשביל היולדות אלא כדי להחיות את הולד כשאירע לו איזה סיבה שנצרך לכך. ואם לא נחיה אותם בהשתדלות לא יקראו אותנו כלל ויעשו בעצמן כל צרכי הולד:
^ הולידו קודם בטרם כמו חיות ועז קראו להמילדות לעזור

וַיֵּ֥יטֶב אֱלֹקִ֖ים לַֽמְיַלְּדֹ֑ת וַיִּ֧רֶב הָעָ֛ם וַיַּֽעַצְמ֖וּ מְאֹֽד׃

And God dealt well with the midwives; and the people multiplied and increased greatly.
מה היה הטובה

ומהו הטובה וכו'. כלומר שאין עשיית הבתים לחוד וההטבה לחוד, שאף עשיית הבתים בכלל ההטבה הוא, אם כן צריך לומר שהוא ביאור אל "ויטב אלקים" ו'מהו הטובה וכו'':

^ הטובה היתה את הבתים שזכו

וייטב אלקים, הודיע שפרעה הבין האמת שלא המיתו הילדים מפני יראת אלקים והיה בלבו נעשות להם רעה רק שאלקים היטיב למילדות ולא עשה להם רע מאומה, וגם נכלל בזה שה' נתן שכרם בעה"ז בטובת עה"ז, אבל אחר שראה פרעה כי וירב העם ויעצמו מאד, שהתרבו עוד יותר ע"מ שהתרבו ועצמו עד עתה, כי כפי שחשב מחשבות לכלותם כן היה מטוב ההשגחה להרבותם:

^ שפרעה לא עשה להם רע ושקיבלו שכר בעולם הזה
*וייטב אלקי' למילדו' וירב העם, יש לפרש דתנן שכר מצוה מצוה ופירשו שכר מצוה הי' שיוכל לעשות עוד מצוה שמצוה גוררת מצוה ה"נ מה שקיימו נפשות הרבה מישראל וזה עצמו להם הטבה גדולה מצוות רבות האלו שקיימו בהם וזה וייטב אלקים למילדות ומה הטבה וירב העם:
^ שכר מצווה מצווה- הקיימו נפשות שגם היו יכולים לעשות מצוות: הטובה הייתה שירבו את העם
וייטב אלקים למילדות ויהי כי יראו המילדות את האלקים ויעש להם בתים (שמות א כ-כא). פירוש שעשו בתים שדרו ביראת שמים כמו אדם שדר בבית אם כן יכול להטיב להם, ואי משום שנעשה על מנת לקבל פרס כיון שדרו ביראת שמים אין חשש בזה:
Exodus 1,21. “It was because the midwives had ‎demonstrated fear of the Lord, that He built houses for ‎them.” In these houses the midwives lived and could ‎practice their G’d fearing ways undisturbed. In the event that ‎someone would think that the midwives continued their ‎dangerous way of saving Jewish boy babies on account of the ‎heavenly reward they expected for this, the Torah twice ‎mentioned that they were G’d-fearing, so that there was no ‎element of serving G’d for the sake of the eventual reward.‎
^ זכו לבתים שגם היו יוראה שמים
וַיְהִ֕י כִּֽי־יָֽרְא֥וּ הַֽמְיַלְּדֹ֖ת אֶת־הָאֱלֹקִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ לָהֶ֖ם בָּתִּֽים׃

And because the midwives feared God, He established households for them.