Tetzaveh - the Mishkan, Clouds and Revelation

~ NOTE: it is easier to learn this source sheet if everyone has a Tanach in hand.

Let's talk structures first

Last five parshiyot of Shemot (Terumah, Tetzaveh, Ki Tisa, Vayakhel and Pekudei) have an interesting general structure. The technical term for this is chiastic structure:

A – Instuctions to build the Mishkan/Tabernacle (25:1-31:11)

B – Shabbat (31:12-17)

C – Chet HaEgel, sin of the golden calf (31:18-34:35)

B' – Shabbat (35:1-3)

A' – Building of the Mishkan/Tabernacle (35:4-40:38)

Structure of the first set of instructions of the Mishkan, not chiastic:

/ Beginning of Terumah/ Introduction:

Materials to be used (vayedaber Ad-nai, God spoke) - 25:1-7

Purpose of the Mishkan - 25:8-9 (veshachanti, I will dwell)

Kodesh HaKodashim:

Aron - ark to contain tablets 25:10-12 (ve'asu, and they shall make, ע.ש.ה)

Poles to move the ark - 25:14-16 (ve'asita)

Kaporet with Keruvim - cover for the ark 25:17-22 (ve'asita/ve'asita)

Kodesh:

Shulchan - table for the showbread, with rim, poles and vessels 25:23-30 (ve'asita 4x)

Menorah - seven branched candelabra 25:31-40 (ve'asita 2x, ve'aseh closes)

Ohel/Structure to house the Kodesh and the Kodesh HaKodashim - 26:1-37 (ta'aseh)

Yiri'ot / tent covering of skins and cloth 26:1-14 (ve'asita 6x)

Kerashim and Berichim / planks and bars to hold up tent 26:15-30 (ve'asita 3x)

Parochet / curtain separating Kodesh from Kodesh HaKodashim 26:31-35 (ve'asita)

Masach / screen closing the ohel 26:36-37 (ve'asita)

The courtyard:

Mizbeach HaOlah / Altar for burnt sacrifices 27:1-8 (ve'asita 4x)

Structure to enclose courtyard - 27:9-19 (va'asita)

Kal'ei HeHatzer / Curtains for courtyard

Amudei HeHatzer / Poles enclosing courtyard

/ Beginning of Tetzaveh/ Oil to light the Menorah - 27:20-21

Bigdei Kehunah / Clothing for the kohanim - 28:1-43 (ve'asita 10x, ve'ase, ve'asu)

Dedication Ceremony instructions (one bull, two rams/day) - 29:1-37 (ta'aseh, ve'lakachta 9x, ve'asita)

Tamid or Daily offerings (one lamb in the morning, one at twilight) - 29:38-43 (ta'aseh 3x)

Closure:

Purpose of the Mishkan - 29:44-46 (veshachanti, I will dwell)

Mizbeach for the incense - 30:1-10 (ve'asita 3x, ע.ש.ה total 4, kodesh ha-kodashim here is about the altar itself, last verse 3x כ.פ.ר)

/ Beginning of Ki Tisa/ Financing the work and counting the people (vayedaber Ad-nai) - 30:11-16 (ve-lo yihieh negef, a plague won't happen; 4x כ.פ.ר)

Ki'or / Copper Laver (vayedaber Ad-nai) - 30:17-21 (ve'asita) (ve-lo yamutu, they won't die, 2x)

Shemen HaMish'ha / Recipe for Anointing Oil (vayedaber Ad-nai, kach lecha, take for yourself) - 30:22-33 (ve'asita) (ק.ד.ש. 10) (nichrat me'amav, cut off from one's people)

Ketoret HaSamim / Recipe for Incense (vayomer Ad-nai, kach lecha, take for yourself) - 30:34-38 (ve'asita, ע.ש.ה 3 other times) (ק.ד.ש. 4) (nichrat me'amav)

Appointment of Betzalel and Oholiav (Vayedaber Ad-nai), and Shabbat (Vayomer Ad-nai) follow.

~ In blue, the bookends of the section.

~ In green the body of the section.

~ In purple, pieces that might belong elsewhere.

~ In yellow the parsha breaks.

~ Looking at this structure, what organizing principles can you come up with?

~ Do you believe the purple pieces are out of order? If so, where would you put the purple pieces?

The first parsha that appears 'out of order' is that of the oil to light the menorah. We would have expected to find this parsha with the discussion of the Menorah.

The second parsha that appears 'out of order' is the one regarding the Altar for Incense, or Mizbach HaK'toret. Given its physical location - inside the Mishkan together with the Shulchan and Menorah - we would have expected to find the Torah's discussion of the Mizbach HaK'toret together with those two. It is what happens in Parashat Vayakhel, the three times it is mentioned:

(י) וְכׇל־חֲכַם־לֵ֖ב בָּכֶ֑ם יָבֹ֣אוּ וְיַעֲשׂ֔וּ אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה ה'׃ (יא) אֶ֨ת־הַמִּשְׁכָּ֔ן אֶֽת־אׇהֳל֖וֹ וְאֶת־מִכְסֵ֑הוּ אֶת־קְרָסָיו֙ וְאֶת־קְרָשָׁ֔יו אֶת־בְּרִיחָ֕ו אֶת־עַמֻּדָ֖יו וְאֶת־אֲדָנָֽיו׃ (יב) אֶת־הָאָרֹ֥ן וְאֶת־בַּדָּ֖יו אֶת־הַכַּפֹּ֑רֶת וְאֵ֖ת פָּרֹ֥כֶת הַמָּסָֽךְ׃ (יג) אֶת־הַשֻּׁלְחָ֥ן וְאֶת־בַּדָּ֖יו וְאֶת־כׇּל־כֵּלָ֑יו וְאֵ֖ת לֶ֥חֶם הַפָּנִֽים׃ (יד) וְאֶת־מְנֹרַ֧ת הַמָּא֛וֹר וְאֶת־כֵּלֶ֖יהָ וְאֶת־נֵרֹתֶ֑יהָ וְאֵ֖ת שֶׁ֥מֶן הַמָּאֽוֹר׃ (טו) וְאֶת־מִזְבַּ֤ח הַקְּטֹ֙רֶת֙ וְאֶת־בַּדָּ֔יו וְאֵת֙ שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְאֵ֖ת קְטֹ֣רֶת הַסַּמִּ֑ים וְאֶת־מָסַ֥ךְ הַפֶּ֖תַח לְפֶ֥תַח הַמִּשְׁכָּֽן׃ (טז) אֵ֣ת ׀ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֗ה וְאֶת־מִכְבַּ֤ר הַנְּחֹ֙שֶׁת֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ אֶת־בַּדָּ֖יו וְאֶת־כׇּל־כֵּלָ֑יו אֶת־הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־כַּנּֽוֹ׃ (יז) אֵ֚ת קַלְעֵ֣י הֶחָצֵ֔ר אֶת־עַמֻּדָ֖יו וְאֶת־אֲדָנֶ֑יהָ וְאֵ֕ת מָסַ֖ךְ שַׁ֥עַר הֶחָצֵֽר׃ (יח) אֶת־יִתְדֹ֧ת הַמִּשְׁכָּ֛ן וְאֶת־יִתְדֹ֥ת הֶחָצֵ֖ר וְאֶת־מֵיתְרֵיהֶֽם׃ (יט) אֶת־בִּגְדֵ֥י הַשְּׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ אֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ לְאַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו לְכַהֵֽן׃

(10) And let all among you who are skilled come and make all that the LORD has commanded: (11) the Tabernacle, its tent and its covering, its clasps and its planks, its bars, its posts, and its sockets; (12) the ark and its poles, the cover, and the curtain for the screen; (13) the table, and its poles and all its utensils; and the bread of display; (14) the lampstand for lighting, its furnishings and its lamps, and the oil for lighting; (15) the altar of incense and its poles; the anointing oil and the aromatic incense; and the entrance screen for the entrance of the Tabernacle; (16) the altar of burnt offering, its copper grating, its poles, and all its furnishings; the laver and its stand; (17) the hangings of the enclosure, its posts and its sockets, and the screen for the gate of the court; (18) the pegs for the Tabernacle, the pegs for the enclosure, and their cords; (19) the service vestments for officiating in the sanctuary, the sacral vestments of Aaron the priest and the vestments of his sons for priestly service.

(א) וַיַּ֧עַשׂ בְּצַלְאֵ֛ל אֶת־הָאָרֹ֖ן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֨יִם וָחֵ֜צִי אׇרְכּ֗וֹ וְאַמָּ֤ה וָחֵ֙צִי֙ רׇחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ׃ (ב) וַיְצַפֵּ֛הוּ זָהָ֥ב טָה֖וֹר מִבַּ֣יִת וּמִח֑וּץ וַיַּ֥עַשׂ ל֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃ (ג) וַיִּצֹ֣ק ל֗וֹ אַרְבַּע֙ טַבְּעֹ֣ת זָהָ֔ב עַ֖ל אַרְבַּ֣ע פַּעֲמֹתָ֑יו וּשְׁתֵּ֣י טַבָּעֹ֗ת עַל־צַלְעוֹ֙ הָֽאֶחָ֔ת וּשְׁתֵּי֙ טַבָּעֹ֔ת עַל־צַלְע֖וֹ הַשֵּׁנִֽית׃ (ד) וַיַּ֥עַשׂ בַּדֵּ֖י עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וַיְצַ֥ף אֹתָ֖ם זָהָֽב׃ (ה) וַיָּבֵ֤א אֶת־הַבַּדִּים֙ בַּטַּבָּעֹ֔ת עַ֖ל צַלְעֹ֣ת הָאָרֹ֑ן לָשֵׂ֖את אֶת־הָאָרֹֽן׃ (ו) וַיַּ֥עַשׂ כַּפֹּ֖רֶת זָהָ֣ב טָה֑וֹר אַמָּתַ֤יִם וָחֵ֙צִי֙ אׇרְכָּ֔הּ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי רׇחְבָּֽהּ׃ (ז) וַיַּ֛עַשׂ שְׁנֵ֥י כְרֻבִ֖ים זָהָ֑ב מִקְשָׁה֙ עָשָׂ֣ה אֹתָ֔ם מִשְּׁנֵ֖י קְצ֥וֹת הַכַּפֹּֽרֶת׃ (ח) כְּרוּב־אֶחָ֤ד מִקָּצָה֙ מִזֶּ֔ה וּכְרוּב־אֶחָ֥ד מִקָּצָ֖ה מִזֶּ֑ה מִן־הַכַּפֹּ֛רֶת עָשָׂ֥ה אֶת־הַכְּרֻבִ֖ים מִשְּׁנֵ֥י (קצוותו) [קְצוֹתָֽיו]׃ (ט) וַיִּהְי֣וּ הַכְּרֻבִים֩ פֹּרְשֵׂ֨י כְנָפַ֜יִם לְמַ֗עְלָה סֹֽכְכִ֤ים בְּכַנְפֵיהֶם֙ עַל־הַכַּפֹּ֔רֶת וּפְנֵיהֶ֖ם אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו אֶ֨ל־הַכַּפֹּ֔רֶת הָי֖וּ פְּנֵ֥י הַכְּרֻבִֽים׃ {פ}
(י) וַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַשֻּׁלְחָ֖ן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֤יִם אׇרְכּוֹ֙ וְאַמָּ֣ה רׇחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ׃ (יא) וַיְצַ֥ף אֹת֖וֹ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וַיַּ֥עַשׂ ל֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃ (יב) וַיַּ֨עַשׂ ל֥וֹ מִסְגֶּ֛רֶת טֹ֖פַח סָבִ֑יב וַיַּ֧עַשׂ זֵר־זָהָ֛ב לְמִסְגַּרְתּ֖וֹ סָבִֽיב׃ (יג) וַיִּצֹ֣ק ל֔וֹ אַרְבַּ֖ע טַבְּעֹ֣ת זָהָ֑ב וַיִּתֵּן֙ אֶת־הַטַּבָּעֹ֔ת עַ֚ל אַרְבַּ֣ע הַפֵּאֹ֔ת אֲשֶׁ֖ר לְאַרְבַּ֥ע רַגְלָֽיו׃ (יד) לְעֻמַּת֙ הַמִּסְגֶּ֔רֶת הָי֖וּ הַטַּבָּעֹ֑ת בָּתִּים֙ לַבַּדִּ֔ים לָשֵׂ֖את אֶת־הַשֻּׁלְחָֽן׃ (טו) וַיַּ֤עַשׂ אֶת־הַבַּדִּים֙ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֔ים וַיְצַ֥ף אֹתָ֖ם זָהָ֑ב לָשֵׂ֖את אֶת־הַשֻּׁלְחָֽן׃ (טז) וַיַּ֜עַשׂ אֶֽת־הַכֵּלִ֣ים ׀ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַשֻּׁלְחָ֗ן אֶת־קְעָרֹתָ֤יו וְאֶת־כַּפֹּתָיו֙ וְאֵת֙ מְנַקִּיֹּתָ֔יו וְאֶ֨ת־הַקְּשָׂוֺ֔ת אֲשֶׁ֥ר יֻסַּ֖ךְ בָּהֵ֑ן זָהָ֖ב טָהֽוֹר׃ {פ}
(יז) וַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַמְּנֹרָ֖ה זָהָ֣ב טָה֑וֹר מִקְשָׁ֞ה עָשָׂ֤ה אֶת־הַמְּנֹרָה֙ יְרֵכָ֣הּ וְקָנָ֔הּ גְּבִיעֶ֛יהָ כַּפְתֹּרֶ֥יהָ וּפְרָחֶ֖יהָ מִמֶּ֥נָּה הָיֽוּ׃ (יח) וְשִׁשָּׁ֣ה קָנִ֔ים יֹצְאִ֖ים מִצִּדֶּ֑יהָ שְׁלֹשָׁ֣ה ׀ קְנֵ֣י מְנֹרָ֗ה מִצִּדָּהּ֙ הָֽאֶחָ֔ד וּשְׁלֹשָׁה֙ קְנֵ֣י מְנֹרָ֔ה מִצִּדָּ֖הּ הַשֵּׁנִֽי׃ (יט) שְׁלֹשָׁ֣ה גְ֠בִעִ֠ים מְֽשֻׁקָּדִ֞ים בַּקָּנֶ֣ה הָאֶחָד֮ כַּפְתֹּ֣ר וָפֶ֒רַח֒ וּשְׁלֹשָׁ֣ה גְבִעִ֗ים מְשֻׁקָּדִ֛ים בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד כַּפְתֹּ֣ר וָפָ֑רַח כֵּ֚ן לְשֵׁ֣שֶׁת הַקָּנִ֔ים הַיֹּצְאִ֖ים מִן־הַמְּנֹרָֽה׃ (כ) וּבַמְּנֹרָ֖ה אַרְבָּעָ֣ה גְבִעִ֑ים מְשֻׁ֨קָּדִ֔ים כַּפְתֹּרֶ֖יהָ וּפְרָחֶֽיהָ׃ (כא) וְכַפְתֹּ֡ר תַּ֩חַת֩ שְׁנֵ֨י הַקָּנִ֜ים מִמֶּ֗נָּה וְכַפְתֹּר֙ תַּ֣חַת שְׁנֵ֤י הַקָּנִים֙ מִמֶּ֔נָּה וְכַפְתֹּ֕ר תַּֽחַת־שְׁנֵ֥י הַקָּנִ֖ים מִמֶּ֑נָּה לְשֵׁ֙שֶׁת֙ הַקָּנִ֔ים הַיֹּצְאִ֖ים מִמֶּֽנָּה׃ (כב) כַּפְתֹּרֵיהֶ֥ם וּקְנֹתָ֖ם מִמֶּ֣נָּה הָי֑וּ כֻּלָּ֛הּ מִקְשָׁ֥ה אַחַ֖ת זָהָ֥ב טָהֽוֹר׃ (כג) וַיַּ֥עַשׂ אֶת־נֵרֹתֶ֖יהָ שִׁבְעָ֑ה וּמַלְקָחֶ֥יהָ וּמַחְתֹּתֶ֖יהָ זָהָ֥ב טָהֽוֹר׃ (כד) כִּכָּ֛ר זָהָ֥ב טָה֖וֹר עָשָׂ֣ה אֹתָ֑הּ וְאֵ֖ת כׇּל־כֵּלֶֽיהָ׃ {פ}
(כה) וַיַּ֛עַשׂ אֶת־מִזְבַּ֥ח הַקְּטֹ֖רֶת עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּ֣ה אׇרְכּוֹ֩ וְאַמָּ֨ה רׇחְבּ֜וֹ רָב֗וּעַ וְאַמָּתַ֙יִם֙ קֹֽמָת֔וֹ מִמֶּ֖נּוּ הָי֥וּ קַרְנֹתָֽיו׃ (כו) וַיְצַ֨ף אֹת֜וֹ זָהָ֣ב טָה֗וֹר אֶת־גַּגּ֧וֹ וְאֶת־קִירֹתָ֛יו סָבִ֖יב וְאֶת־קַרְנֹתָ֑יו וַיַּ֥עַשׂ ל֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃ (כז) וּשְׁתֵּי֩ טַבְּעֹ֨ת זָהָ֜ב עָֽשָׂה־ל֣וֹ ׀ מִתַּ֣חַת לְזֵר֗וֹ עַ֚ל שְׁתֵּ֣י צַלְעֹתָ֔יו עַ֖ל שְׁנֵ֣י צִדָּ֑יו לְבָתִּ֣ים לְבַדִּ֔ים לָשֵׂ֥את אֹת֖וֹ בָּהֶֽם׃ (כח) וַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַבַּדִּ֖ים עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וַיְצַ֥ף אֹתָ֖ם זָהָֽב׃ (כט) וַיַּ֜עַשׂ אֶת־שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙ קֹ֔דֶשׁ וְאֶת־קְטֹ֥רֶת הַסַּמִּ֖ים טָה֑וֹר מַעֲשֵׂ֖ה רֹקֵֽחַ׃ {ס}

(1) Bezalel made the ark of acacia wood, two and a half cubits long, a cubit and a half wide, and a cubit and a half high. (2) He overlaid it with pure gold, inside and out; and he made a gold molding for it round about. (3) He cast four gold rings for it, for its four feet: two rings on one of its side walls and two rings on the other. (4) He made poles of acacia wood, overlaid them with gold, (5) and inserted the poles into the rings on the side walls of the ark for carrying the ark. (6) He made a cover of pure gold, two and a half cubits long and a cubit and a half wide. (7) He made two cherubim of gold; he made them of hammered work, at the two ends of the cover: (8) one cherub at one end and the other cherub at the other end; he made the cherubim of one piece with the cover, at its two ends. (9) The cherubim had their wings spread out above, shielding the cover with their wings. They faced each other; the faces of the cherubim were turned toward the cover. (10) He made the table of acacia wood, two cubits long, one cubit wide, and a cubit and a half high; (11) he overlaid it with pure gold and made a gold molding around it. (12) He made a rim of a hand’s breadth around it and made a gold molding for its rim round about. (13) He cast four gold rings for it and attached the rings to the four corners at its four legs. (14) The rings were next to the rim, as holders for the poles to carry the table. (15) He made the poles of acacia wood for carrying the table, and overlaid them with gold. (16) The utensils that were to be upon the table—its bowls, ladles, jugs, and jars with which to offer libations—he made of pure gold. (17) He made the lampstand of pure gold. He made the lampstand—its base and its shaft—of hammered work; its cups, calyxes, and petals were of one piece with it. (18) Six branches issued from its sides: three branches from one side of the lampstand, and three branches from the other side of the lampstand. (19) There were three cups shaped like almond-blossoms, each with calyx and petals, on one branch; and there were three cups shaped like almond-blossoms, each with calyx and petals, on the next branch; so for all six branches issuing from the lampstand. (20) On the lampstand itself there were four cups shaped like almond-blossoms, each with calyx and petals: (21) a calyx, of one piece with it, under a pair of branches; and a calyx, of one piece with it, under the second pair of branches; and a calyx, of one piece with it, under the last pair of branches; so for all six branches issuing from it. (22) Their calyxes and their stems were of one piece with it, the whole of it a single hammered piece of pure gold. (23) He made its seven lamps, its tongs, and its fire pans of pure gold. (24) He made it and all its furnishings out of a talent of pure gold. (25) He made the incense altar of acacia wood, a cubit long and a cubit wide—square—and two cubits high; its horns were of one piece with it. (26) He overlaid it with pure gold: its top, its sides round about, and its horns; and he made a gold molding for it round about. (27) He made two gold rings for it under its molding, on its two walls—on opposite sides—as holders for the poles with which to carry it. (28) He made the poles of acacia wood, and overlaid them with gold. (29) He prepared the sacred anointing oil and the pure aromatic incense, expertly blended.

(לג) וַיָּבִ֤יאוּ אֶת־הַמִּשְׁכָּן֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֶת־הָאֹ֖הֶל וְאֶת־כׇּל־כֵּלָ֑יו קְרָסָ֣יו קְרָשָׁ֔יו בְּרִיחָ֖ו וְעַמֻּדָ֥יו וַאֲדָנָֽיו׃ (לד) וְאֶת־מִכְסֵ֞ה עוֹרֹ֤ת הָֽאֵילִם֙ הַמְאׇדָּמִ֔ים וְאֶת־מִכְסֵ֖ה עֹרֹ֣ת הַתְּחָשִׁ֑ים וְאֵ֖ת פָּרֹ֥כֶת הַמָּסָֽךְ׃ (לה) אֶת־אֲר֥וֹן הָעֵדֻ֖ת וְאֶת־בַּדָּ֑יו וְאֵ֖ת הַכַּפֹּֽרֶת׃ (לו) אֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ אֶת־כׇּל־כֵּלָ֔יו וְאֵ֖ת לֶ֥חֶם הַפָּנִֽים׃ (לז) אֶת־הַמְּנֹרָ֨ה הַטְּהֹרָ֜ה אֶת־נֵרֹתֶ֗יהָ נֵרֹ֛ת הַמַּֽעֲרָכָ֖ה וְאֶת־כׇּל־כֵּלֶ֑יהָ וְאֵ֖ת שֶׁ֥מֶן הַמָּאֽוֹר׃ (לח) וְאֵת֙ מִזְבַּ֣ח הַזָּהָ֔ב וְאֵת֙ שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְאֵ֖ת קְטֹ֣רֶת הַסַּמִּ֑ים וְאֵ֕ת מָסַ֖ךְ פֶּ֥תַח הָאֹֽהֶל׃ (לט) אֵ֣ת ׀ מִזְבַּ֣ח הַנְּחֹ֗שֶׁת וְאֶת־מִכְבַּ֤ר הַנְּחֹ֙שֶׁת֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ אֶת־בַּדָּ֖יו וְאֶת־כׇּל־כֵּלָ֑יו אֶת־הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־כַּנּֽוֹ׃ (מ) אֵת֩ קַלְעֵ֨י הֶחָצֵ֜ר אֶת־עַמֻּדֶ֣יהָ וְאֶת־אֲדָנֶ֗יהָ וְאֶת־הַמָּסָךְ֙ לְשַׁ֣עַר הֶֽחָצֵ֔ר אֶת־מֵיתָרָ֖יו וִיתֵדֹתֶ֑יהָ וְאֵ֗ת כׇּל־כְּלֵ֛י עֲבֹדַ֥ת הַמִּשְׁכָּ֖ן לְאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

(33) Then they brought the Tabernacle to Moses, with the Tent and all its furnishings: its clasps, its planks, its bars, its posts, and its sockets; (34) the covering of tanned ram skins, the covering of dolphin skins, and the curtain for the screen; (35) the Ark of the Pact and its poles, and the cover; (36) the table and all its utensils, and the bread of display; (37) the pure lampstand, its lamps—lamps in due order—and all its fittings, and the oil for lighting; (38) the altar of gold, the oil for anointing, the aromatic incense, and the screen for the entrance of the Tent; (39) the copper altar with its copper grating, its poles and all its utensils, and the laver and its stand; (40) the hangings of the enclosure, its posts and its sockets, the screen for the gate of the enclosure, its cords and its pegs—all the furnishings for the service of the Tabernacle, the Tent of Meeting;

(כ) וְהָי֣וּ הַכְּרֻבִים֩ פֹּרְשֵׂ֨י כְנָפַ֜יִם לְמַ֗עְלָה סֹכְכִ֤ים בְּכַנְפֵיהֶם֙ עַל־הַכַּפֹּ֔רֶת וּפְנֵיהֶ֖ם אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו אֶ֨ל־הַכַּפֹּ֔רֶת יִהְי֖וּ פְּנֵ֥י הַכְּרֻבִֽים׃ (כא) וְנָתַתָּ֧ אֶת־הַכַּפֹּ֛רֶת עַל־הָאָרֹ֖ן מִלְמָ֑עְלָה וְאֶל־הָ֣אָרֹ֔ן תִּתֵּן֙ אֶת־הָ֣עֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר אֶתֵּ֖ן אֵלֶֽיךָ׃ (כב) וְנוֹעַדְתִּ֣י לְךָ֮ שָׁם֒ וְדִבַּרְתִּ֨י אִתְּךָ֜ מֵעַ֣ל הַכַּפֹּ֗רֶת מִבֵּין֙ שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־אֲר֣וֹן הָעֵדֻ֑ת אֵ֣ת כׇּל־אֲשֶׁ֧ר אֲצַוֶּ֛ה אוֹתְךָ֖ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}

(20) The cherubim shall have their wings spread out above, shielding the cover with their wings. They shall confront each other, the faces of the cherubim being turned toward the cover. (21) Place the cover on top of the Ark, after depositing inside the Ark the Pact that I will give you. (22) There I will meet with you, and I will impart to you—from above the cover, from between the two cherubim that are on top of the Ark of the Pact—all that I will command you concerning the Israelite people.

כאשר דבר השם עם ישראל פנים בפנים עשרת הדברות, וצוה אותם על ידי משה קצת מצות שהם כמו אבות למצותיה של תורה, כאשר הנהיגו רבותינו עם הגרים שבאים להתיהד (יבמות מז:), וישראל קבלו עליהם לעשות כל מה שיצום על ידו של משה, וכרת עמהם ברית על כל זה, מעתה הנה הם לו לעם והוא להם לאלהים כאשר התנה עמהם מתחלה ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה (שמות י״ט:ה׳), ואמר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש (שם יט ו), והנה הם קדושים ראוים שיהיה בהם מקדש להשרות שכינתו ביניהם ולכן צוה תחלה על דבר המשכן שיהיה לו בית בתוכם מקודש לשמו, ושם ידבר עם משה ויצוה את בני ישראל:
והנה עקר החפץ במשכן הוא מקום מנוחת השכינה שהוא הארון, כמו שאמר (שמות כ״ה:כ״ב) ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת, על כן הקדים הארון והכפרת בכאן כי הוא מוקדם במעלה, וסמך לארון השלחן והמנורה שהם כלים כמוהו, ויורו על ענין המשכן שבעבורם נעשה אבל משה הקדים בפרשת ויקהל את המשכן את אהלו ואת מכסהו (שמות ל״ה:י״א), וכן עשה בצלאל (שמות ל״ו:ח׳), לפי שהוא הראוי לקדם במעשה: וסוד המשכן הוא, שיהיה הכבוד אשר שכן על הר סיני שוכן עליו בנסתר וכמו שנאמר שם (שמות כ״ד:ט״ז) וישכן כבוד ה' על הר סיני, וכתיב (דברים ה כא) הן הראנו ה' אלהינו את כבודו ואת גדלו, כן כתוב במשכן וכבוד ה, מלא את המשכן (שמות מ׳:ל״ד). והזכיר במשכן שני פעמים וכבוד ה' מלא את המשכן, כנגד ''את כבודו ואת גדלו,; והיה במשכן תמיד עם ישראל הכבוד שנראה להם בהר סיני. ובבא משה (שמות ל״ד:ל״ד) היה אליו הדבור אשר נדבר לו בהר סיני. וכמו שאמר במתן תורה (דברים ד לו) מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה, כך במשכן כתיב (במדבר ז פט) וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת מבין שני הכרובים וידבר אליו:
ונכפל ''וידבר אליו'' להגיד מה שאמרו בקבלה שהיה הקול בא מן השמים אל משה מעל הכפרת ומשם מדבר עמו' כי כל דבור עם משה היה מן השמים ביום ונשמע מבין שני הכרובים, כדרך ודבריו שמעת מתוך האש (דברים ד לו), ועל כן היו שניהם זהב וכן אמר הכתוב (להלן כט מב מג) אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם ונקדש בכבודי, כי שם יהיה בית מועד לדבור ונקדש בכבודי: והמסתכל יפה בכתובים הנאמרים במתן תורה ומבין מה שכתבנו בהם (עי' להלן פסוק כא) יבין סוד המשכן ובית המקדש, ויוכל להתבונן בו ממה שאמר שלמה בחכמתו בתפלתו בבית המקדש, ה', אלהי ישראל (מלכים א ח׳:כ״ג) ' כמו שאמר בהר סיני ויראו את אלהי ישראל (שמות כ״ד:י׳), והוסיף שם לפרש ''ה'''לענין שרמזנו שם למעלה כי אלהי ישראל יושב הכרובים (מלכים א ח כג), כמו שאמר וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה (יחזקאל י יט כ) ואמר דוד ולתבנית המרכבה הכרובים זהב לפורשים וסוככים על ארון ברית ה' (דהי''א כח יח), וכן יזכיר תמיד בבית המקדש לשם ה, (מלכים א ה׳:י״ט), לשמך (שם ח מד), ויאמר בכל פעם ופעם ואתה תשמע השמים (שם ח לב), במדת רחמים, וכתיב (שם ח מד מה) והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר בניתי לשמך ושמעת השמים, ובביאור אמר כי האמנם ישב אלהים את האדם על הארץ הנה שמים ושמי השמים לא יכלכלוך (דהי''ב ו יח). וכתיב על הארון להעלות משם את ארון האלהים אשר נקרא שם שם ה' צבאות יושב הכרובים עליו (שמואל ב ו׳:ב׳). ובדברי הימים (א יג ו) להעלות משם את ארון האלהים ה' יושב הכרובים אשר נקרא שם, כי השם יושב הכרובים:

Now that G-d had told Israel face to face the Ten Commandments, and had further commanded them through Moses some of the precepts which are like general principles to the [individual] commandments of the Torah — in the same way that our Rabbis were accustomed to deal with strangers who come to be converted to the Jewish faith — and now that the Israelites accepted upon themselves to do all that He would command them through Moses and He made a covenant with them concerning all this, from now on they are His people and He is their G-d This is in accordance with the condition He made with them at the beginning: Now, therefore, if ye will indeed hearken unto My voice, and keep My covenant, then ye shall be Mine own treasure, and He said further: and ye shall be unto Me a kingdom of priests, and a holy nation. They are now holy, in that they are worthy that there be amongst them a Sanctuary through which He makes His Divine Glory dwell among them. Therefore He first commanded concerning the Tabernacle, so that He have amongst them a house dedicated to His name, from where He would speak with Moses and command the children of Israel. Thus the main purpose of the Tabernacle was to contain a place in which the Divine Glory rests, this being the ark, just as He said, And there will I meet with thee, and I will speak with thee from above the ark-cover. Therefore He first gave the commandment about the ark and the ark-cover, for they are first in importance. Next to the ark He gave the commandment about the table and the candelabrum, which are vessels just like the ark, and because they indicate the purpose for which the Tabernacle was made. Moses, however, preceded to mention in the section of Vayakheil: the Tabernacle, its Tent, and its covering, and in that order Bezalel made them [first the Tabernacle and then the ark], because from the practical end it is proper to build the house first [and then make its vessels].
The secret of the Tabernacle is that the Glory which abode upon Mount Sinai [openly] should abide upon it in a concealed manner. For just as it is said there, And the glory of the Eternal abode upon Mount Sinai, and it is further written, Behold, the Eternal our G-d hath shown us His glory and His greatness, so it is written of the Tabernacle, and the glory of the Eternal filled the Tabernacle. Twice is this verse, and the glory of the Eternal filled the Tabernacle mentioned in connection with the Tabernacle, to correspond with His glory and His greatness. Thus Israel always had with them in the Tabernacle the Glory which appeared to them on Mount Sinai. And when Moses went into the Tabernacle, he would hear the Divine utterance being spoken to him in the same way as on Mount Sinai. Thus just as it is said at the Giving of the Torah: Out of heaven He made thee to hear His voice, that He might instruct thee; and upon earth He made thee to see His great fire, so it is written of the Tabernacle, and he heard the voice speaking unto him from above the ark-cover…from between the two cherubim; and He spoke unto him. The expression “speaking unto him” is mentioned here twice in order to indicate that which the Rabbis have said in the Tradition that the Voice would come from heaven to Moses from upon the ark-cover, and from there He spoke with him; for every Divine utterance with Moses came from heaven during daytime, and was heard from between the two cherubim, similar to what is said, and thou didst hear His words out of the midst of the fire. It is for this reason that the two cherubim were made of gold. And Scripture so states: where I will meet with you, to speak there unto thee; and it shall be sanctified by My glory, for there [in the Tabernacle] will be the appointed place for the Divine utterance, and it will be sanctified by My glory.
Now one who looks carefully at the verses mentioned at the Giving of the Torah, and understands what we have written about them, will perceive the secret of the Tabernacle and the Sanctuary [built later by King Solomon]. He will also be able to understand it from what Solomon in his wisdom said in his prayer in the Sanctuary: O Eternal, the G-d of Israel, just as is said at Mount Sinai: And they saw the G-d of Israel. Solomon however added the Name the Eternal because of a matter which we have alluded to above; for the G-d of Israel sitteth upon the cherubim, just as is said: And the glory of the G-d of Israel was over them above. This is the living creature that I saw, under the G-d of Israel by the river Chebar; and I knew that they were cherubim, and David said, and gold for the pattern of the chariot, even the cherubim, that spread out their wings, and covered the ark of the covenant of the Eternal. Solomon also always mentions that the Sanctuary is to be for the name of the Eternal, or for Thy name, and at each and every section of the prayer he says, then hear Thou in heaven — with the attribute of mercy. And it is further written: If Thy people go out to battle against their enemy… and they pray unto the Eternal toward the city which Thou hast chosen, and toward the house which I have built for Thy name, then hear Thou in heaven, and in explanation Solomon said: But will G-d in very truth dwell with man on the earth? Behold, heaven and the heaven of heavens cannot contain Thee. And it is written concerning the ark, And David arose… to bring up from thence the ark of G-d, whereupon is called the Name, even the Name of the Eternal of hosts that sitteth upon the cherubim, and in the Book of Chronicles it is written: to bring up from thence the ark of G-d, the Eternal, Who sitteth upon the cherubim, whereon is called the Name — for it is G-d Who sitteth upon the cherubim.

~ What are the purposes of the Mishkan, according to the Ramban?

~ Note that he was the one who said the Mishkan was given as a gift, a grace, to Bnei Israel, and not as a compromise or atonement for the Golden Calf. How is he being consistent?

~ What are other parallels that you can find between the setup of the Mishkan and the experience of Revelation on Mount Sinai?

ARK // Giving of the tablets; Moshe alone

CLOUD // Where Moshe enters to receive revelation

KODESH // Kohanim between people and Moshe

COURTYARD // People, who enter only after purifying themselves, similar to Standing at Sinai

ALTAR OF SACRIFICES // Altar and sacrifices offered by the people at Standing at Sinai

(ט) וַיֹּ֨אמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֮ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־בְּךָ֖ יַאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־ה'׃ (י) וַיֹּ֨אמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁה֙ לֵ֣ךְ אֶל־הָעָ֔ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ם הַיּ֖וֹם וּמָחָ֑ר וְכִבְּס֖וּ שִׂמְלֹתָֽם׃

(9) And the LORD said to Moses, “I will come to you in a thick cloud, in order that the people may hear when I speak with you and so trust you ever after.” Then Moses reported the people’s words to the LORD, (10) and the LORD said to Moses, “Go to the people and warn them to stay pure today and tomorrow. Let them wash their clothes.

(יב) וְהִגְבַּלְתָּ֤ אֶת־הָעָם֙ סָבִ֣יב לֵאמֹ֔ר הִשָּׁמְר֥וּ לָכֶ֛ם עֲל֥וֹת בָּהָ֖ר וּנְגֹ֣עַ בְּקָצֵ֑הוּ כׇּל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּהָ֖ר מ֥וֹת יוּמָֽת׃

(12) You shall set boundaries for the people round about, saying, ‘Beware of going up the mountain or touching the border of it. Whoever touches the mountain will die.

(יח) וְהַ֤ר סִינַי֙ עָשַׁ֣ן כֻּלּ֔וֹ מִ֠פְּנֵ֠י אֲשֶׁ֨ר יָרַ֥ד עָלָ֛יו ה' בָּאֵ֑שׁ וַיַּ֤עַל עֲשָׁנוֹ֙ כְּעֶ֣שֶׁן הַכִּבְשָׁ֔ן וַיֶּחֱרַ֥ד כׇּל־הָהָ֖ר מְאֹֽד׃

(18) Now Mount Sinai was all in smoke, for the LORD had come down upon it in fire; the smoke rose like the smoke of a kiln, and the whole mountain trembled violently.

(כ) וַיֵּ֧רֶד ה' עַל־הַ֥ר סִינַ֖י אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיִּקְרָ֨א ה' לְמֹשֶׁ֛ה אֶל־רֹ֥אשׁ הָהָ֖ר וַיַּ֥עַל מֹשֶֽׁה׃ (כא) וַיֹּ֤אמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁ֔ה רֵ֖ד הָעֵ֣ד בָּעָ֑ם פֶּן־יֶהֶרְס֤וּ אֶל־ה' לִרְא֔וֹת וְנָפַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ רָֽב׃ (כב) וְגַ֧ם הַכֹּהֲנִ֛ים הַנִּגָּשִׁ֥ים אֶל־ה' יִתְקַדָּ֑שׁוּ פֶּן־יִפְרֹ֥ץ בָּהֶ֖ם ה'׃ (כג) וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־ה' לֹא־יוּכַ֣ל הָעָ֔ם לַעֲלֹ֖ת אֶל־הַ֣ר סִינָ֑י כִּֽי־אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה בָּ֙נוּ֙ לֵאמֹ֔ר הַגְבֵּ֥ל אֶת־הָהָ֖ר וְקִדַּשְׁתּֽוֹ׃

(20) The LORD came down upon Mount Sinai, on the top of the mountain, and the LORD called Moses to the top of the mountain and Moses went up. (21) The LORD said to Moses, “Go down, warn the people not to break through to the LORD to gaze, lest many of them perish. (22) The priests also, who come near the LORD, must stay pure, lest the LORD break out against them.” (23) But Moses said to the LORD, “The people cannot come up to Mount Sinai, for You warned us saying, ‘Set bounds about the mountain and sanctify it.’”

(ד) וַיִּכְתֹּ֣ב מֹשֶׁ֗ה אֵ֚ת כׇּל־דִּבְרֵ֣י ה' וַיַּשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ תַּ֣חַת הָהָ֑ר וּשְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ מַצֵּבָ֔ה לִשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (ה) וַיִּשְׁלַ֗ח אֶֽת־נַעֲרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּֽעֲל֖וּ עֹלֹ֑ת וַֽיִּזְבְּח֞וּ זְבָחִ֧ים שְׁלָמִ֛ים לַה' פָּרִֽים׃ (ו) וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ חֲצִ֣י הַדָּ֔ם וַיָּ֖שֶׂם בָּאַגָּנֹ֑ת וַחֲצִ֣י הַדָּ֔ם זָרַ֖ק עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃ (ז) וַיִּקַּח֙ סֵ֣פֶר הַבְּרִ֔ית וַיִּקְרָ֖א בְּאׇזְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר ה' נַעֲשֶׂ֥ה וְנִשְׁמָֽע׃ (ח) וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ אֶת־הַדָּ֔ם וַיִּזְרֹ֖ק עַל־הָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֤ה דַֽם־הַבְּרִית֙ אֲשֶׁ֨ר כָּרַ֤ת ה' עִמָּכֶ֔ם עַ֥ל כׇּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃

(4) Moses then wrote down all the commands of the LORD.
Early in the morning, he set up an altar at the foot of the mountain, with twelve pillars for the twelve tribes of Israel.
(5) He designated some young men among the Israelites, and they offered burnt offerings and sacrificed bulls as offerings of well-being to the LORD. (6) Moses took one part of the blood and put it in basins, and the other part of the blood he dashed against the altar. (7) Then he took the record of the covenant and read it aloud to the people. And they said, “All that the LORD has spoken we will faithfully do!”-a (8) Moses took the blood and dashed it on the people and said, “This is the blood of the covenant that the LORD now makes with you concerning all these commands.”

~ Let's go back to the structure of this section (colored).

~ The placement of the parsha/section of the Mizbach HaKetoret, the Altar for Incense, might be intentional. The rest of that section really deals with the practice of the Mishkan. There are practical questions to be answered: how to maintain, financially, the mishkan? What are the dangers associated with entering this sacred space? What are the dangers associated with reproducing pieces of the practice (oil, incense) outside of the structure?

And to buffer those questions, the altar of the incense has its portion there, just as the function of it is in the Mishkan, to remind us of the cloud that buffers Revelation.

~ The "coming down to earth" is made explicit in that fact that what follows this unit that begins with the altar of incense and ends with the recipe of incense is the appointment of Betzalel and Oholiav, and Shabbat.

צוואת הריב"ש ח

ויתבודר תמיד מחשבהו עם השכינה, שלא יחשוב רק באהבתו אותה תמיד שהיא תדבק בו, ויומר תמיד במחשבתו: "מתי אזכה שישכון עמי אור השכינה?"

Tzava'at Harivash 8

Your thought should always be secluded with the Shekhinah, thinking only of your continuous love for Her that She may be attached to you. Say constantly in your mind: “When will I merit that the light of the Shekhinah abide with me?”

~ Although the title of this book is literally translated as "Testament of R' Yisrael Baal Shem", it is actually a collection of the Baal Shem Tov's teachings that was compiled by his disciple, Yeshaya M'Yanov c.1730 - c.1770 CE

ולפעמים נקראת מידה זו שכינה, והיא היתה שוכנת עם ישראל תמיד משעת עשיית המשכן, כאמרו: ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כה, ח). וצריך אתה לדעת עיקר גדול. דע, בתחילת בריאת העולם עיקר שכינה בתחתונים היתה, שהרי מערכת כל הנבראים על סדר המעלות היו; עליונים כנגד עליונים, תחתונים כנגד תחתונים. ולפיכך היתה שכינה שרויה בתחתונים, ובהיות השכינה למטה נמצאו שמים וארץ אחדים, וזהו לשון ויכולו השמים והארץ וכל צבאם (בראשית ב, א), שנשתכללו אלו מאלו ונתמלאו אלו מאלו, והיו הצינורות והמקורות פועלים בשלימותם ונמשכים מלמעלה למטה. נמצא י"י יתברך ממלא מלמעלה למטה, וסימניך: השמים כסאי והארץ הדום רגלי (ישעיהו סו, א). נמצא שי"י יתברך היה שרוי במיצוע שוה בין העליונים ובין התחתונים. בא אדם הראשון וחטא, נתקלקלו השורות ונשתברו הצינורות ונפסקו הבריכות, ונסתלקה שכינה ונתפרדה החבילה. באו אברהם יצחק ויעקב עליהם השלום, התחילו להמשיכה למטה ותיקנו לה ג' כסאות, והמשיכוה קצת המשכה ועשו גופותיהם כסאות לשכינה, אבל לא נמשכה השכינה בארץ לדירת קבע, אלא לדירת עראי, והיתה יושבת על גביהם. והסוד: ויעל אלהים מעל אברהם (בראשית יז, כב), רוצה לומר מעל אברהם ממש. וביעקב ויעל מעליו אלהים (שם לה, יג) ועל זה אמרו: האבות הם המרכבה. נמצא השכינה בימיהם פורחת באוויר, ולא מצאה מנוח לכף רגלה בארץ כאשר בתחילת הבריאה. בא משה רבינו עליו השלום וכל ישראל עמו ועשו משכן וכלים, ותיקנו קלקול הצינורות, וסידרו את השורות, והתקינו את הבריכות, והמשיכו מים חיים מבית השואבה והחזירו השכינה לשכון בתחתונים, באוהל, אבל לא בקרקע כאשר בתחילת הבריאה, וסוד זה הוא: ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כה, ח). ונמצאת השכינה כאכסנאי הולך ממקום למקום, ולזה אמר 'ושכנתי בתוכם' ולא אמר ושכנתי למטה, אלא בתוכם, בדמיון אכסנאי. כלומר, בכל מקום שילכו ישראל אלך עמהם ואשכון בתוכם, אבל לא במקום קבוע, וזהו סוד: ויהי בנסוע הארו"ן וגו' (במדבר י, לה) ועל דרך זה הסוד נצטער דוד וביקש לקבוע מקום לשכינה למטה במקום קבוע, וזהו סוד: אשר נשבע לי"י. נדר לאביר יעקב אם אבא באהל ביתי וגו' אם אתן שנת לעיני עד אמצא מקום לי"י משכנות לאביר יעקב (תהילים קל״ב:י״ג-י״ד, בה). וכתיב: כי בחר י"י בציון איווה למושב לו זאת מנוחתי עדי עד (שם, יג יד). ולפי שביקש דוד לקבוע מקום למנוחת השכינה ואמר קומה י"י למנוחתך אתה וארון עוזך (שם, ח), ישרו מחשבותיו לפני השכינה ושלח ואמר לו י"י יתברך ביד נתן הנביא: לך ואמרת אל עבדי אל דוד כה אמר י"י האתה תבנה לי בית לשבתי כי לא ישבתי בבית למיום העלותי את בני ישראל ממצרים ועד היום הזה, ואהיה מתהלך באהל ובמשכן בכל אשר התהלכתי בכל בני ישראל הדבר דברתי את אחד שבטי ישראל וגו' למה לא בניתם לי בית ארזים וגו' (שמואל ז, ז). ובמקום אחר כתיב: רק אתה לא תבנה הבית, כי בנך היוצא מחלציך הוא יבנה הבית לשמי וגו' (דברי הימים, ו, ט). מה עשה דוד המלך? הכין כסף וזהב, ונחושת וברזל, עצים ואבני שוהם ומילואים, ואבני פוך ורקמה וכל אבן יקרה ואבני שוהם לרוב, וסידר כל מערכת והמקדש וכל בתיו וגנזכיו ועליותיו וחדריו, העזרת והאולם ההיכלות ושאר כל תבנית הבית, וחצרותיו ולשכותיו, הכול קיבל ברוח הקודש, וצורת כל מקום ומקום, ושיעור הכסף והזהב ואבנים טובות, ושאר כל הדברים הצריכים לו, במשקל במידה ובמשורה, הכול כפי סדרי המערכת וצורך השכינה, כמו שכתוב: ויתן דוד לשלמה בנו את תבנית האולם ואת בתיו וגנזכיו ועליותיו וחדריו הפנימים ובית הכפורת. ותבנית כל אשר היה ברוח עמו לחצרות בית י"י ולכל הלשכות סביב לאוצרות בית האלהים ולאוצרות הקדשים. ולמחלקות הכהנים והלוויים ולכל מלאכת עבודת בית י"י ולכל כלי עבודת בית י"י. לזהב במשקל לזהב לכל כלי עבודה ועבודה לכל כלי הכסף במשקל לכל כלי עבודה ועבודה. ומשקל למנורות הזהב ונרותיהם זהב במשקל מנורה ומנורה ונרותיה ולמנורות הכסף במשקל למנורה ונרותיה כעבודת מנורה ומנורה. ואת הזהב משקל לשולחנות המערכת לשולחן ושולחן וכסף לשולחנות הכסף. והמזלגות והמזרקות והקשות זהב טהור ולכפורי הזהב במשקל לכפור וכפור ולכפורי הכסף במשקל לכפור וכפור. ולמזבח הקטורת זהב מזוקק במשקל ולתבנית המרכבה הכרובים זהב לפורשים וסוככים על ארון ברית י"י. הכול בכתב מיד י"י עלי השכיל כל מלאכות התבנית (שם, כח, יא יט). הרי לך כי דוד עליו השלום סידר כל צורת בית המקדש ומשקל כל דבר ודבר על פי י"י יתברך, והכול תבנית המרכבה עליונה, כיסא ומעון לשכינה. אחר כך בא שלמה ובנה את הבית וסידר כל המערכות והצורות, כפי שסידר לו דוד אביו עליו השלום, ואז ירדה שכינה למטה ושכנה בבית עולמים. וזהו שכתוב: אז אמר שלמה י"י אמר לשכון בערפל בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים (מלכים, ח, יב). וכתיב: ועתה י"י אלהי ישראל יאמן דברך אשר דיברת לעבדך לדויד, כי האמנם ישב אלהים את האדם על הארץ הנה שמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי וגו' (דברי הימים, ו, יז יח) ועתה קומה י"י אלהים למנוחתך אתה ואורן עוזך וגו', י"י אלהים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דויד עבדך (שם, מא מב), וככלות שלמה להתפלל והאש ירדה מן השמים ותאכל העולה והזבחים וכבוד י"י מלא את הבית (שם ו, א). נמצאת השכינה חוזרת למנוחתה בארץ בבית עולמים, ואז חזרו הצינורות והמשכות כולם להריק ברכה בבית המקדש, והיינו דכתיב: כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה י"י את הברכה חיים עד העולם (תהלים קלג, ג), וכתיב: מציון מכלל יופי אלהים הופיע (שם נ, ב). ומבית המקדש היו כל הצינורות נמשכות לכל הארצות כולן, לשבעים משפחות כנגד שבעים שרים, ומירושלים היו נוטלין פרס, כמו דכתיב: ונברכו בך כל משפחות האדמה (בראשית יב, ג). ולפי שהיה שלמה יודע דרך המשכת השפע מירושלים לכל המקומות, אמר: עשיתי לי גנות ופרדסים ונטעתי בהם עץ כל פרי (קהלת ב, ה). וכי אפשר במקום אחד שיצמחו בו כל מיני אילנות שבעולם? אלא היה יודע שלמה איזה גיד נמשך לכוש, נטע בו פלפלין; וכן לכל צד וצד, והיינו דכתיב: מציון מכלל יופי אלהים הופיע (תהלים נ, ב), מציון, משתיתו של עולם ואם כן נמצאת השכינה משלחת הברכה כפי השיעור הראוי לכל הארצות מבית המקדש:
And sometimes this aspect is called Shechinah, and it was dwelling [shochenet] with Israel from the time of the making of the Mishkan, always, as they said "and they will make Me a Mishkan and I will dwell in them" (Exodus 25:8). And you need to know a central principle. Know that in the beginning of creation the center of the Shechinah was the Lower ones, because the division of all the created was according to the order of level, High one corresponding to High ones and Lower ones corresponding to Lower ones. And therefore the Shechinah inhabited the Lower ones, and being the Shechinah below, heaven and earth were together as one, and this is the expression "and the heaven and earth were finished, and all their multitudes" (Genesis 2:1), that they completed one another, and filled each other, and there were the channels and the sources were acting in their completeness, and continued from below to high. It is found that Y"Y, Blessed, fills from high to low, and your sign [that this is true is] "the heaven is My throne and the land is My footstool" (Isaiah 66:1). It is found that Y"Y, blessed, was steeped exactly in the middle of the lower and higher ones. The First Human came and sinned, the chains were damaged and the channels were broken and the pools were stopped, and the Shechinah removed herself and the connection broke itself apart. Avraham, Yitzchak and Ya'akov, peace be upon them, came and began to continue her [the Shechinah] below, and fixed for her three thrones, and they continued her for a little continuation, and made their bodies thrones for the Shechinah, but the Shechinah did not continued in the world as in a fixed residence, rather, it was a temporary residence, and she was sitting on their backs. And this is the secret of "And E-lohim lifted from Avraham" (Genesis 17:22), that is to say truly from on top [מעל] of Avraham. And regarding Yaakov "And E-lohim lifted from him" (Genesis 35:13). And regarding this they said: the ancestors are the chariot (Bereshit Rabbah 47:6). We find that on their days the Shechinah was flying in the air, and had no rest for her foot on the land, as [she did have] at the beginning of Creation. Moshe Rabbeinu, peace be upon him, and all Israel along with him, came and made the Tabernacle and its vessels, and fixed the damage of the channels, and straightened the lines, and fixed the pools, and made living water continue [to flow] from the House of Drawing Water, and made the Shechinah dwell again among the Lower Ones, in the Tent, but not on land as it was on the beginning of Creation, and the secret of this is "And they will make Me a Tabernacle and I will dwell among them" (Exodus 25:8). And the Shechinah was found to be like a lodger/guest that goes from place to place, and regarding this it is said: "and I will dwell among them", and it is not said "and I will dwell below", rather "among them", as a lodger/guest. That is to say, to every place that Israel goes I will go with them and I will dwell among them, but not as a permanent home, and this is the secret of "As the Ark [Aro"n] travelled etc" (Numbers 10:35) and due to this secret way [of interpreting] David was pained and sought to make a permanent home to the Shechinah, and this is the secret of "that swore to Y"Y, made a vow to the Mighty One of Yaakov: I will not enter my house etc I will not give sleep to my eyes, or slumber to my eyelids until I find a place for Y"Y, an abode for the Mighty One of Yaakov" (Psalms 132:2-5). And it is written: "For Y"Y wished for Zion; He has desired it for His seat. This is my resting-place for all time" (Psalms 132:13-14). And since David desired to make permanent a place for the resting of the Shechinah and said "Rise Y"Y to Your resting place, You and the Ark of Your strength" (Psalms 132:8), his thoughts were correct before the Shechinah, and He sent [a message] and Y"Y the Blessed One said to him, through the prophet Natan: Are you the one to build a house for Me to dwell in? From the day that I brought the people of Israel out of Egypt to this day I have not dwelt in a house, but have moved about in Tent and Tabernacle. As I moved about wherever the Israelites went, did I ever reproach any of the tribal leaders whom I appointed to care for My people Israel: Why have you not built Me a house of cedar? (II Samuel 7:5-7) And in a different place it is said "However, you shall not build the House; your son, the issue of your loins, he shall build the House for My name.’" (II Chronicles 6:9) What did King David do? He readied silver and gold, and copper and iron, wood and plenty of onyxes and aquamarines and embroideries and all sorts of precious stones, and organized all the sets and the temple and all of its houses and archives and ascents and rooms, the courtyard and the vestibules of the halls, and all the rest of the plans of the temple, and the court and the chambers - all of which he received by Divine inspiration - and the format of every one of those places, and the mount of silver, gold, precious stones, and all the rest that was needed for it, in weight, quantity and measure. All of it organized accordingly into sets and with the needs of the Shechinah, as it is written: "David gave his son Solomon the plan of the porch and its houses, its storerooms and its upper chambers and inner chambers and of the place of the Ark-cover; and the plan of all that he had by the spirit: of the courts of the House of Ad-nai and all its surrounding chambers, and of the treasuries of the House of God and of the treasuries of the holy things; the divisions of priests and Levites for all the work of the service of the House of Ad-nai and all the vessels of the service of the House of Ad-nai, and gold, the weight of gold for vessels of every sort of use; silver for all the vessels of silver by weight, for all the vessels of every kind of service; the weight of the gold lampstands and their gold lamps, and the weight of the silver lampstands, each lampstand and its silver lamps, according to the use of every lampstand; and the weight of gold for the tables of the rows of bread, for each table, and of silver for the silver tables; and of the pure gold for the forks and the basins and the jars; and the weight of the gold bowls, every bowl; and the weight of the silver bowls, each and every bowl; he weight of refined gold for the incense altar and the gold for the figure of the chariot—the cherubs—those with outspread wings screening the Ark of the Covenant of Ad-nai. “All this that Ad-nai made me understand by His hand on me, I give you in writing—the plan of all the works.”" (I Chronicles 28:11-19). Behold you see that David, peace be upon him, organized all the format of the temple and all its needs according to Y"Y, Blessed, and all of it is the format of the Higher Chariot, the Throne and Abode of the Shechinah. And after this came Shlomo and built the House and organized all the sets and shapes, according to what his father David, peace be upon him, and then the Shechinah came down and dwelled in the House of the Worlds. And this is what is written: "then Solomon declared: Y"Y has chosen to abide in a thick cloud, I have now built for You a stately house" (I Kings 8:12) And it is also written “Now, therefore, O God of Israel, let the promise that You made to Your servant my father David be fulfilled. “But will God really dwell with people on earth? Behold, the heavens and their uttermost heavens cannot contain You, how much less this House that I have built, etc (I Chron. 6:17-18) "And now, advance, Y”Y Elohim, to your resting-place, You and the Ark of Your might, [Your priests, are clothed in triumph; Your loyal ones will rejoice in [Your] goodness.] Y”Y Elohim do not reject Your anointed one; remember the loyalty of Your servant David.” (I Chron. 6:41-42). “And when Shlomo finished praying and the fire came down from heavens, and consumend the Olah and the Zevachim, and the Glory of Y”Y filled the House” (I Chron. 7:1). The Shechinah was found having come back to Her resting place, in the land, in the Eternal House, and the channels and hatchways all went back to empting blessing again into the Beit Hamikdash, and so it is written: ‘like the dew of Hermon that falls upon the mountains of Zion, there Y”Y ordained blessing, everlasting life” (Ps. 133:3) and it is written: “From Zion, perfect in beauty, Elohim appeared” (Ps. 50:2). And from the Beit Hamikdash all the channels continued to all the lands, to the seventy families, corresponding to the seventy gates, and from Yerushalayim they received a reward, as it is written “and on you all the families of the earth will be blessed” (Gen. 12:3). And because Shlomo knew the way of continuing the Flow from Yerushalayim to all places, he said: “I laid out gardens and groves, in which I planted every kind of fruit tree” (Ecclesiastes 2:5). And is it possible to have one place in which all types of trees of the world grow? Rather, he knew what tendon extended to Cush, and planted on it peppers; and so in every side and side, and this is what is written “From Zion, perfect in beauty, God appeared” (Psalms 50:2). “From Zion” – from the basis of the world, and if so, the Shechinah is found sending blessings according to their appropriate measure to all the countries of the world from the Beit Hamikdash.