§ The Sages taught in a baraita (Tosefta 2:3): The court may not make a leap year before Rosh HaShana. And if the court did this, it is not intercalated. But if there was a need to intercalate it early due to exigent circumstances, e.g., religious persecution, they may intercalate it immediately after Rosh HaShana. Even so, they may intercalate it only by adding a second month of Adar.
They can't repeat any other month, rather when Adar arrives, make two Adars.
רַבִּי אֶלְעָזָר כִּי הֲוָה סָלֵיק לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָמַר פְּלַטִי לִי מֵחֲדָא כִּי סַמְכוּהוּ אֲמַר פְּלַטִי לִי מִתַּרְתֵּי כִּי אוֹתְבוּהוּ בְּסוֹד הָעִיבּוּר אֲמַר פְּלַטִי לִי מִתְּלָת שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיְתָה יָדִי אֶל הַנְּבִיאִים הַחוֹזִים שָׁוְא וְגוֹ׳ בְּסוֹד עַמִּי לֹא יִהְיוּ זֶה סוֹד עִיבּוּר וּבִכְתָב בֵּית יִשְׂרָאֵל לֹא יִכָּתֵבוּ זֶה סְמִיכָה וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבוֹאוּ כְּמַשְׁמָעוֹ
§ The Gemara relates that when Rabbi Elazar ascended to Eretz Yisrael he said: I have been spared one curse. When they ordained him and awarded him the title of Rabbi, he said: I have been spared two. When they appointed him to sit in the council of Sages who dealt with the secret of the intercalation of the calendar, he said: I have been spared three. As it is stated: “And My hand shall be against the prophets that see vanity, and that divine lies; they shall not be in the council of My people...” (Ezekiel 13:9). “They shall not be in the council of My people,” this is referring to the council of the secret of the intercalation of the calendar; “neither shall they be written in the register of the house of Israel,” this is referring to ordination; “neither shall they enter into the land of Israel,” this is understood as per its plain meaning.
(א) בעשרים ושמונה באלול נבראו חמה ולבנה ומנין שהוא שנים וחדשים וימים ולילות שעות וקצים ותקופות ומחזורות ועיבורין היו לפני הקב"ה והיה מעבר את השנה ואחר כך מסרן לאדם הראשון בגן עדן, שנאמר (בראשית ה, א): "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם", מנין עולם לכל תולדות בני אדם.
(ב) אדם מסר לחנוך ונכנס בסוד העיבור ועיבר את השנה, שנאמר (בראשית ה, כב): "וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹקִים" וגו', ויתהלך חנוך בדרכי מנין העולם שמסר אלקים לאדם, וחנוך מסר לנח סוד העיבור ועיבר את השנה, ואמר (בראשית ח, כב): "עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף". זרע זה תקופת תשרי. קציר זו תקופת ניסן. קור זו תקופת טבת. וחום זו תקופת תמוז. וקיץ בעתו וחורף בעתו.
(ג) מנין החמה ביום ומנין הלבנה בלילה לא ישבותו.
(ד) נח מסר לשם ונכנס בסוד העיבור ועיבר את השנה ונקרא כהן וכי שם בן נח כהן היה אלא ע"י שהיה בכור והיה משרת ביום ובלילה לפיכך נקרא כהן, שנאמר (בראשית יד, יח): "וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם" וגו'. ושם מסר לאברהם ונכנס בסוד העיבור ועביר השנה ונקרא כהן, שנאמר (תהלים קי, ד): "נִשְׁבַּע ה' וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם". ומנין שמסר שם לאברהם, שנאמר (תהלים קי, ד): "עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק". אברהם מסר ליצחק ונכנס בסוד העיבור ועיבר את השנה לאחר מותו של אברהם, שנאמר (בראשית כה, יא): "וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ" שנכנס בסוד העיבור יצחק מסר ליעקב ונכנס בסוד העיבור ועיבר את השנה יצא יעקב לחוצה לארץ ובקש לעבר את השנה בחוצה לארץ אמר לו הקב"ה: יעקב אין לך רשות לעבר את השנה בחוצה לארץ, הרי יצחק אביך הוא יעבר את השנה בארץ, שנאמר (בראשית לה, ט): "וַיֵּרָא אֱלֹקִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ", ולמה עוד שפעם ראשונה נגלה עליו ומנעו מלעבר את השנה בחוצה לארץ וכשבא לארץ א"ל הקב"ה קום עבר את השנה, שנאמר וירא אלקים אל יעקב וגו' ויברך אותו על שנכנס בסוד העיבור וברכו ברכת עולם. מכאן אמרו אפילו צדיקים וחכמים בח"ל ורועה צאן ובקר בארץ אין מעברין את השנה אלא ע"י רועה צאן ובקר אפי' נביאים בח"ל והדיוטים בא"י אין מעברין את השנה אלא ע"י הדיוטים שבארץ. גלו לבבל היו מעברין את השנה ע"י הנשאר בארץ. לא נשאר אחד בארץ היו מעברין את השנה בבבל. עלה עזרא וכל הקהל עמו ורצה יחזקאל לעבר את השנה בבבל, אמר לו הקב"ה: יחזקאל אין לך רשות לעבר את השנה בח"ל הרי ישראל אחיהם והם יעברו את השנה, שנאמר (יחזקאל לו, יז): "בֶּן אָדָם בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבִין עַל אַדְמָתָם", שלהן היא לעבר את השנה.
(ה) יעקב מסר ליוסף ונכנס בסוד העיבור ועיבר את השנה במצרים מת יוסף ואחיו נתמעטו העיבורין מישראל וכשם שנתמעטו העיבורין מישראל בשיעבוד מצרים כך עתידים לימעט בסוף שעבוד מלכות הרביעית עד שיבא מלך המשיח. כשם שנגלה הקב"ה על משה ועל אהרן במצרים כך הוא עתיד להגלות עלינו בסוף מלכות רביעית, שנאמר (שמות יב, א): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם". מהו לאמור אמור להם לישראל עד עכשיו אצלי היה סוד העיבור, מכאן ואילך שלכם הוא לעבר את השנה.
(1) THE PRINCIPLE OF INTERCALATION
ON the 28th of Ellul the sun and the moon were created. The number of years, months, days, nights, terms, seasons, cycles, and intercalation were before the Holy One, blessed be He, and He intercalated the years and afterwards He delivered the (calculations) to the first man in the garden of Eden, as it is said, "This is the calculation for the generations of Adam" (Gen. 5:1), the calculation of the world is therein for the generations of the children of Adam.
(2) Adam handed on the tradition to Enoch, who was initiated in the principle of intercalation, and he intercalated the year, as it is said, "And Enoch walked with God" (Gen. 5:22). Enoch walked in the ways of the calculation concerning the world which God had delivered to Adam. And Enoch delivered the principle of intercalation to Noah, and he was initiated in the principle of intercalation, and he intercalated the year, as it is said, "While the earth remaineth, seed-time and harvest, and cold and heat, and summer and winter" (Gen. 8:22). "Seed-time" refers to the Teḳuphah of Tishri, "harvest" refers to the Teḳuphah of Nisan, "cold" refers to the Teḳuphah of Ṭebeth, and "heat" refers to the Teḳuphah of Tammuz; "summer" is in its season and "winter" is in its season.
(3) The counting of the sun is by day || and the counting of the moon is by night, "they shall not cease."
(4) Noah handed on the tradition to Shem, and he was initiated in the principle of intercalation; he intercalated the years and he was called a priest, as it is said, "And Melchizedek king of Salem… was a priest of God Most High" (Gen. 14:18). Was Shem the son of Noah a priest? But because he was the first-born, and because he ministered to his God by day and by night, therefore was he called a priest. Shem delivered the tradition to Abraham; he was initiated in the principle of intercalation and he intercalated the year, and he (also) was called priest, as it is said, "The Lord hath sworn, and will not repent, Thou art a priest for ever after the order of Melchizedek" (Ps. 110:4). Whence do we know that Shem delivered the tradition to Abraham? Because it is said, "After the order of Melchizedek" (ibid.). Abraham delivered the tradition to Isaac, and he was initiated in the principle of intercalation, and he intercalated the year after the death of our father Abraham, as it is said, "And it came to pass after the death of Abraham, that God blessed Isaac his son" (Gen. 25:11), because he had been initiated in the principle of intercalation and had intercalated the year (therefore) He blessed him with the blessing of eternity. Isaac gave to Jacob all the blessings and delivered to him the principle of intercalation. When Jacob went out of the (Holy) Land, he attempted to intercalate the year outside the (Holy) Land. The Holy One, blessed be He, said to him: Jacob! Thou hast no authority to intercalate the year outside the land (of Israel); behold, Isaac thy father is in the (Holy) Land, he will intercalate the year, as it is said, "And God appeared unto Jacob again, || when he came from Paddan-Aram, and blessed him" (Gen. 35:9). Why "again"? Because the first time He was revealed to him, He prevented him from intercalating the year outside the (Holy) Land; but when he came to the (Holy) Land the Holy One, blessed be He, said to him: Jacob ! Arise, intercalate the year, as it is said, "And God appeared unto Jacob again,… and blessed him" (ibid.), because he was initiated in the principle of the intercalation, and He blessed him (with) the blessing of the world. Thus were the Israelites wont to intercalate the year in the (Holy) Land. When they were exiled to Babylon || they intercalated the year through those who were left in the (Holy) Land. When they were all exiled and there were not any (Jews) left in the (Holy) Land, they intercalated the year in Babylon. (When) Ezra and all the community with him went (to Palestine), Ezekiel wished to intercalate the year in Babylon; (then) the Holy One, blessed be He, said to him: Ezekiel ! Thou hast no authority to intercalate the year outside the Land; behold, Israel thy brethren, they will intercalate the year, as it is said, "Son of man, when the house of Israel dwell in their own land" (Ezek. 36:17). Hence (the Sages) have said, Even when the righteous and the wise are outside the Land, and the keeper of sheep and herds are in the Land, they do not intercalate the year except through the keeper of sheep and herds in the Land. Even when prophets are outside the Land and the ignorant are in the Land they do not intercalate the year except through the ignorant who are in the land (of Israel), as it is said, "Son of man, when the house of Israel dwell in their own land"(ibid.) it is their duty to intercalate the year.
(5) Jacob delivered to Joseph and his brethren the principle of intercalation, and they intercalated the year in the land of Egypt. (When) Joseph and his brethren died, the intercalations ceased from Israel in Egypt, as it is said, "And Joseph died, and all his brethren, and all that generation" (Ex. 1:6). Just as the intercalations were diminished from the Israelites in the land of Egypt, likewise in the future will the intercalations be diminished at the end of the fourth kingdom until Elijah, be he remembered for good, shall come. Just as the Holy One, blessed be He, was revealed to Moses and Aaron in Egypt, likewise in the future will He be revealed to them at the end of the fourth kingdom, as it is said, "And the Lord spake unto Moses and Aaron in the land of Egypt saying, This month shall be unto you the beginning of months" (Ex. 12:1, 2). What is the significance of the word "saying"? Say to them, Till now the principle of intercalation was with Me, henceforth it is your right to intercalate thereby the year.
Which has happened,
Only that occur
Which has occurred;
There is nothing new
Beneath the sun!
(א) הלכות ראש חודש
גרסינן בפרק אין נערכין ר"ח אינו אסור בעשיית מלאכה ואיתא נמי בפרק קמא דמ"ק ר"ח יוכיח שיש בו קרבן מוסף ומותר בעשיית מלאכה והא דאיתא במגילה ושאין בו ביטול מלאכה לעם כגון ר"ח וחולו של מועד אלמא שאסור בעשיית מלאכה דקאמר מפני שאין בו ביטול מלאכה אם ישהו בב"ה תקנו להוסיף אחד ולקרות ד' בתורה ההיא לנשים קאמר מפני שהנשים בטלות בו ממלאכה וה"נ איתא בירושלמי הני נשי דנהיגי דלא למיעבד עבידתא בריש ירחא מנהגא ואיתא בפרק מ"ד מפרקי דר' אליעזר לפי שלא רצו נשים ליתן נזמיהן לבעליהן במעשה העגל לכך נתן להן הקב"ה שכרן שיהו משמרות ר"ח יותר מהאנשים ושמעתי מאחי הר"י טעם לדבר לפי שהמועדים נתקנו כנגד אבות פסח כנגד אברהם דכתיב (בראשית יח) לושי ועשי עוגות ופסח היה שבועות כנגד יצחק שתקיעת שופר של מתן תורה היה בשופר מאילו של יצחק סוכות כנגד יעקב דכתיב (בראשית לד) ולמקנהו עשה סוכות וי"ב ראשי חדשי השנה שגם הם נקראים מועדים כנגד י"ב שבטים וכשחטאו בעגל ניטלו מהם וניתנו לנשותיהם לזכר שלא היו באותו חטא: