הכרחיות מציאות התשובה ופעולתה באדם בעולם ובכנסת ישראל
א. התשובה היא ההרגשה היותר בריאה של הנפש. נשמה בריאה בגוף בריא מוכרחת היא לבא לידי האושר הגדול של תשובה, והיא מרגשת בה את העונג הטבעי היותר גדול.
פליטת החמרים המזיקים פועלת פעולתה הטובה והמבריאה בגויה כשהיא שלמה בתכונתה, והרקה רוחנית של כל מעשה רע וכל רשומים רעים ומקולקלים הבאים ממנו, של כל מחשבה רעה ושל כל ריחוק מהתוכן האצילי האלהי בכלל, שהוא יסוד לכל רע, לכל גסות וכעור, מוכרחת היא לבא, כשהאורגן בריא מצדו הרוחני והגשמי יחדיו.
ב. נגד כל חלק של כעור, שמסתלק מנשמת האדם ע"י הסכמתו הפנימית של אור התשובה, מתגלים עולמות מלאים בבהירותם העליונה בקרב נשמתו. כל העברת חטא דומה להסרת דבר החוצץ מעל העין הרואה, ואופק ראיה שלם מתגלה, אור מרחבי שמים וארץ וכל אשר בהם.
ג. העולם מוכרח הוא לבא לידי תשובה שלמה. אין העולם דבר עומד על מצב אחד כי אם הולך הוא ומתפתח, וההתפתחות האמתית השלמה מוכרחת היא להביא לו את הבריאות הגמורה, החמרית והרוחנית, והיא תביא את אור חיי התשובה עמה.
ד. רוח התשובה מרחף בעולם והוא נותן לו את עיקר צביונו ודחיפת התפתחותו, ובריח בשמיו הוא מעדן אותו ונותן לו את כל כשרון יפיו והדרו.
ה. העקשנות לעמוד תמיד בדעה אחת ולהתמך בה בחבלי החטאת שנעשו למנהג, בין במעשים בין בדעות, היא מחלה הבאה מתוך שִקוע בעבדות קשה, שאינה מניחה את אור החרות של התשובה להאיר בעוצם חילה,
כי התשובה היא שואפת לחופש מקורי אמִתי שהוא החֹפש האלהי שאין עמו שום עבדות.
ו. מבלעדי מחשבת התשובה, מנוחתה ובטחונה, לא יוכל האדם למצוא מנוח, והחיים הרוחניים לא יוכלו להתפתח בעולם. החוש המוסרי תובע מהאדם את הצדק והטוב, את השלמות, והשלמות המוסרית כמה רחוקה היא מהאדם להגשימה בפועל, וכמה כחו חלש לכון מעשיו אל הטוהר של אידיאל הצדק הגמור! ואיך ישאף אל מה שאיננו ביכלתו כלל?
לזאת התשובה היא טבעית לאדם, והיא משלימתו. אם האדם עלול תמיד למכשול, להיות פוגם בצדק ובמוסר - אין זה פוגם את שלמותו, מאחר שעיקר יסוד השלמות שלו היא העריגה והחפץ הקבוע אל השלמות. והחפץ הזה הוא יסוד התשובה, שהיא מנצחת תמיד על דרכו בחיים ומשלימתו באמת.
ו.* התשובה קדמה לעולם, ולפיכך היא יסוד העולם. שלמותם של החיים היא דווקא עם המשך התגלותם על פי טבעם העצמי. וכיון שהטבע מצד עצמו אינו בעל הסתכלות והבחנה- הרי החטא מוכרח הוא מצד זה, "ואדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" (קהלת ז:כ). וביטול עצם טבעיותם של החיים, כדי שיהיה האדם בלתי-חוטא, זהו עצמו החטא היותר גדול, "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש (במדבר ו:י"א)". על כן התשובה מתקנת את הקלקול ומחזירה את העולם ואת החיים למקורו דווקא בגילוי יסוד עצמיותם העליון, עולם החירות, ועל שם כך מכנים שם ד' אלהים חיים.
ז. העתיד יגלה את הפליאות של גבורת התשובה, ויהיה גלוי זה מענין את העולם כולו באין-ערוך הרבה יותר מכל החזיונות המפליאים, שהוא רגיל לראות בכל מרחבי החיים והמציאות. והתגלות חדשה זו תמשוך את לב הכל בפליאתה, עד כדי להשפיע על כולם מרוחה, ואז יקום העולם לתחיתו האמתית, ויחדל החטא, ויבוער רוח הטומאה, והרשעה כולה כעשן תכלה.
ח. כנסת ישראל, בהרגשתה הרוחנית העודפת, היא הראשונה בעולם לתשובה, היא החטיבה העולמית שסגולת התשובה תתגלה בה תחלה. היא נדחפת להיות מתואמת עם האורה האלהית בעולם, שאין בה חטא ועון. וכל נסיגה מתכונה זו מצדה, הרי היא פוגמת את שלמות אפיה של אומה זו, שסוף סוף כחה החזק בחיים ינצח את ההפרעה, והבריאות השלמה תבא אליה וברב כח תחל לפעמה, ואור התשובה יופיע בה בראשונה. ואחר כך תהיה היא הצנור המיוחד המשפיע את לשד החיים של תאות התשובה העדינה על כל העולם כולו, להאיר אותו ולקומם מצבו.
Eight Chapters, Chapter 1
You know that the the improvement of character traits is the healing of the soul and its capacities.
כבולעה כך פולטה
It emits as it devours.
אמר ר' יצחק דבר תורה רובו המקפיד עליו חוצץ.
Said Rabbi Isaac: As a matter of Torah law, an object that covers the majority of the body and is objectionable is a barrier.
תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי העולם שני אלפים תוהו שני אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח.
The school of Elijah taught: The world exists for 6,000 years: 2,000 of void, 2,000 of Torah, 2,000 of the messianic days.
(2) the earth being unformed and void, with darkness over the surface of the deep and a wind from God sweeping over the water:
(ב) אמר רבי יהושע בן לוי, בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף, שנאמר (משלי יא כב): "נזם זהב באף חזיר, אשה יפה וסרת טעם".ואומר (שמות לב טז): "והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת", אל תקרא חרות אלא חֵרות, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה.וכל מי שעוסק בתלמוד תורה הרי זה מתעלה, שנאמר (במדבר כא יט): "וממתנה נחליאל ומנחליאל במות."
(2) Rabbi Yehoshua ben Levi said: Each and every day a heavenly echo goes out from Mount Horeb, and announces and says: "Woe to the creatures for disparaging the Torah;" for anyone who does not involve himself in the Torah is called "rebuked," as it is said (Proverbs 11:22): "A ring of gold in a swine's snout is a beautiful woman who turns from discretion," and it says (Exodus 32:16): "And the tablets were the work of God, and the writing was the writing of God, graven upon the tablets," do not read "graven" (harut) but rather "freedom" (herut), for there is no free man except one that involves himself in Torah learning; And anyone who involves himself in Torah learning is elevated, as it is said (Numbers 21:19): "and from Mattanah (a place name that means 'gift,' and so can refer to the gifting of the Torah), Nachaliel; and from Nachaliel, Bamot (a place name that means 'high places')."
(22) The wicked man will be trapped in his iniquities; he will be caught up in the ropes of his sin. (23) He will die for lack of discipline, infatuated by his great folly.
Rav Kook, Shmonah Kevatzim 1:75
Yir’at Shamayim—fear of heaven—may not supplant the natural sense of morality of a person, for in that case it is not a pure Yir’at Shamayim. The signpost for a pure Yir’at Shamayim is when the natural sense of morality (המוסר הטבעי) that is extant in the straightforward nature of man is improved and elevated by it more than it would have been without it. But if one were to imagine a kind of Yir’at Shamayim that without its input, life would tend to do well and bring to fruition things that benefit the community and the individual, and furthermore, under its influence less of those things would come to fruition, such a Yir’at Shamayim is wrong.
נצטוינו למנות ממחרת יום טוב של פסח עד יום נתינת התורה להראות בנפשנו החפץ הגדול אל היום הנכבד הנכסף ללבנו כעבד ישאף צל, וימנה תמיד מתי יבוא העת הנכסף אליו שיצא לחרות.
We were commanded to count from the day after the celebratory day of Passover until the day of the giving of the Torah to demonstrate with our souls the great desire toward this honored day, which our heart craves as a slave craves for shade, and he constantly counts toward the time he will be freed.
אמר להם הקב"ה לישראל אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם שנאמר (דברים ו, ד) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם שנאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ.
(ד) לֹא נִתְאַוּוּ הַחֲכָמִים וְהַנְּבִיאִים יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ. לֹא כְּדֵי שֶׁיִּשְׁלְטוּ עַל כָּל הָעוֹלָם. וְלֹא כְּדֵי שֶׁיִּרְדּוּ בָּעַכּוּ''ם. וְלֹא כְּדֵי שֶׁיְּנַשְּׂאוּ אוֹתָם הָעַמִּים. וְלֹא כְּדֵי לֶאֱכל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ. אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ פְּנוּיִין בַּתּוֹרָה וְחָכְמָתָהּ. וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם נוֹגֵשׂ וּמְבַטֵּל. כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת תְּשׁוּבָה:
(4) The sages and the prophets didn't desire the days of the Messiah so that they could rule over the whole world and not so that they would dominate over the idol worshippers and not to be lifted up by the nations and not to eat, to drink, and to be merry. Rather it was so that they would be free for [study of Torah] and its wisdom without disturbances or distractions, so that they can merit living in the world to come, as we explained in the laws of T'shuvah. ...