Ki Tisa - Insider

The lion cannot protect himself from traps, and the fox cannot defend himself from wolves. One must therefore be a fox to recognize traps, and a lion to frighten wolves.

Niccolo Machiavelli

משה הוא השושבין מצד המלך ... אהרן הוא השושבין מצד המלכה וכל דבריו היו לרצות את המלך על המלכה ויתרצה המלך עמה. ועל כן בשביל שהוא שושבינה של המלכה שם דירתו עמה, לתקן הבית ולהשגיח תמיד בדברי הבית.

Zohar, Metzurah 24

שמות ל״ב:א׳-ו׳

(א) וַיַּ֣רְא הָעָ֔ם כִּֽי־בֹשֵׁ֥שׁ מֹשֶׁ֖ה לָרֶ֣דֶת מִן־הָהָ֑ר וַיִּקָּהֵ֨ל הָעָ֜ם עַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֤וּ אֵלָיו֙ ק֣וּם ׀ עֲשֵׂה־לָ֣נוּ אֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁ֤ר יֵֽלְכוּ֙ לְפָנֵ֔ינוּ כִּי־זֶ֣ה ׀ מֹשֶׁ֣ה הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הֶֽעֱלָ֙נוּ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לֹ֥א יָדַ֖עְנוּ מֶה־הָ֥יָה לֽוֹ׃ (ב) וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אַהֲרֹ֔ן פָּֽרְקוּ֙ נִזְמֵ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁר֙ בְּאׇזְנֵ֣י נְשֵׁיכֶ֔ם בְּנֵיכֶ֖ם וּבְנֹתֵיכֶ֑ם וְהָבִ֖יאוּ אֵלָֽי׃ (ג) וַיִּתְפָּֽרְקוּ֙ כׇּל־הָעָ֔ם אֶת־נִזְמֵ֥י הַזָּהָ֖ב אֲשֶׁ֣ר בְּאׇזְנֵיהֶ֑ם וַיָּבִ֖יאוּ אֶֽל־אַהֲרֹֽן׃ (ד) וַיִּקַּ֣ח מִיָּדָ֗ם וַיָּ֤צַר אֹתוֹ֙ בַּחֶ֔רֶט וַֽיַּעֲשֵׂ֖הוּ עֵ֣גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (ה) וַיַּ֣רְא אַהֲרֹ֔ן וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ לְפָנָ֑יו וַיִּקְרָ֤א אַֽהֲרֹן֙ וַיֹּאמַ֔ר חַ֥ג לַיהֹוָ֖ה מָחָֽר׃ (ו) וַיַּשְׁכִּ֙ימוּ֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וַיַּעֲל֣וּ עֹלֹ֔ת וַיַּגִּ֖שׁוּ שְׁלָמִ֑ים וַיֵּ֤שֶׁב הָעָם֙ לֶֽאֱכֹ֣ל וְשָׁת֔וֹ וַיָּקֻ֖מוּ לְצַחֵֽק׃ {פ}

Exodus 32:1-6

(1) When the people saw that Moses was so long in coming down from the mountain, the people gathered against Aaron and said to him, “Come, make us a god who shall go before us, for that fellow Moses—the man who brought us from the land of Egypt—we do not know what has happened to him.” (2) Aaron said to them, “[You men,] take off the gold rings that are on the ears of your wives, your sons, and your daughters, and bring them to me.” (3) And all the people took off the gold rings that were in their ears and brought them to Aaron. (4) This he took from them and cast in a mold, and made it into a molten calf. And they exclaimed, “This is your god, O Israel, who brought you out of the land of Egypt!” (5) When Aaron saw this, he built an altar before it; and Aaron announced: “Tomorrow shall be a festival of יהוה !” (6) Early next day, the people offered up burnt offerings and brought sacrifices of well-being; they sat down to eat and drink, and then rose to dance.

ראש השנה כ״ו א:ז׳

עוּלָּא אָמַר: הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבָּנַן, כִּדְרַב חִסְדָּא. דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: מִפְּנֵי מָה אֵין כֹּהֵן גָּדוֹל נִכְנָס בְּבִגְדֵי זָהָב לִפְנַי וְלִפְנִים לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה — לְפִי שֶׁאֵין קָטֵיגוֹר נַעֲשָׂה סָנֵיגוֹר.

Rosh Hashanah 26a:7

Ulla said: This is the reasoning of the Rabbis, who say that the horn of a cow is unfit for sounding on Rosh HaShana. They say this in accordance with the opinion of Rav Ḥisda, as Rav Ḥisda said: For what reason does the High Priest not enter the innermost sanctum, the Holy of Holies, with his golden garments to perform the service there on Yom Kippur? It is because a prosecutor [kateigor] cannot become an advocate [sanneigor]. Since the Jewish people committed the sin of worshipping the Golden Calf, the High Priest may not enter the Holy of Holies to atone for the Jewish people wearing golden garments, as they would bring that sin to mind.

רש"י על שמות ל״ב:ד׳:ב׳

עגל מסכה. כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִיכוֹ לָאוּר בְּכוּר, בָּאוּ מְכַשְּׁפֵי עֵרֶב רַב שֶׁעָלוּ עִמָּהֶם מִמִּצְרַיִם וַעֲשָׂאוּהוּ בִכְשָׁפִים; וְיֵשׁ אוֹמְרִים מִיכָה הָיָה שָׁם, שֶׁיָּצָא מִתּוֹךְ דִּמּוֹסֵי בִּנְיָן שֶׁנִּתְמַעֵךְ בּוֹ בְּמִצְרַיִם, וְהָיָה בְיָדוֹ שֵׁם וְטַס שֶׁכָּתַב בּוֹ מֹשֶׁה "עֲלֵה שׁוֹר" "עֲלֵה שׁוֹר" לְהַעֲלוֹת אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף מִתּוֹךְ נִילוּס – וְהִשְׁלִיכוֹ לְתוֹךְ הַכּוּר וְיָצָא הָעֵגֶל (תנחומא):

Rashi on Exodus 32:4:2

עגל מסכה A MOLTEN CALF — As soon as he (Aaron) had thrown it (the gold) into the fire in a melting pot the magicians amongst the mixed multitude who had come up with them from Egypt came and made it (the golden calf) by their magic art. There are some who say that Micah the idolator mentioned in Judges ch. 17, was there, who had been drawn forth from the foundations of a building in Egypt where he was nearly crushed. He had in his possession a “supernatural name” (שם) and a plate upon which Moses had written: “Come up, ox, come up, ox!” in order to raise the coffin of Joseph who is compared to an ox (cf. Deuteronomy 33:17) out of the Nile, and he cast it (the plate) into the melting pot and the calf (the young ox) came out (ויצא העגל הזה) (Midrash Tanchuma, Ki Tisa 19).

רבנו בחיי, שמות ל״ב:ח׳:ג׳

עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו. יש לתמוה בפרשה הזאת כמה תמיהות, ...

...ועוד אהרן שהיה בחיר ה' אין בכל ישראל גדול כמוהו אחר משה רבינו איך לקח הענין בדרך תמות ולא מסר עצמו למיתה והלא בענין ע"ג יהרג ואל יעבור,

Rabbeinu Bahya, Shemot 32:8:3

עשו להם עגל מסכה, “they made for themselves a cast calf.” There are a number of surprising statements in this passage. ... 3) How is it possible that Aaron, second only to his brother Moses in his qualities as religious figurehead, could be prepared to go along instead of becoming a martyr when faced with the alternative of death at the hands of the people? Is it not a clear-cut rule that when it comes to a choice between committing idolatry and saving one’s life one must be prepared to give up one’s life rather than commit that sin? ..

אברבנאל על תורה, דברים י׳:א׳:ב׳

... ועם היות שאהרן מת בהר ההר. הנה ישראל היו כנגדו ובשפולי ההר באות' המקומו' שזכר. והנה רמז והעיד בזה משה רבינו עליו השלום לומר שעם היות שנזכר בכתוב שהיתה מיתתו בעון מי מריבה. הנה לא היתה זאת הסבה העצמי' במיתתו כי אם עון העגל כמו שזכרתי.

Abarbanel on Torah, Deuteronomy 10:1:2

...

משנה תורה, הלכות ביאת מקדש ט׳:י״ג

כָּל כֹּהֵן שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּשׁוֹגֵג אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה גְּמוּרָה הֲרֵי זֶה לֹא יְשַׁמֵּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ לְעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מד יג) "וְלֹא יִגְּשׁוּ אֵלַי לְכַהֵן לִי". אֶחָד הָעוֹבֵד אוֹתָהּ בְּשֵׁרוּת כְּגוֹן שֶׁנַּעֲשָׂה כֹּמֶר לַעֲבוֹדָה זָרָה אוֹ הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לָהּ אוֹ הַמּוֹדֶה בָּהּ וְקִבְּלָהּ עָלָיו בֶּאֱלוֹהַּ הֲרֵי זֶה פָּסוּל לְעוֹלָם.

Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary 9:13

...

:עולה השאלה: אהרן הרי בנה מזבח עבור העגל ... ואף שכונתו בבנייה הייתה לדחותם, אבל בפועל הוא בנה מזבח 'לפניו', עבור העגל, וכיצד הותר לו לעבוד במשכן?

Lubavicher Rebbe, Likutei Sichot 6/176

רש"י על שמות ל״ב:ה׳:ב׳

ויבן מזבח. לִדְחוֹתָם:

Rashi on Exodus 32:5:2

ויבן מזבח HE BUILDED AN ALTAR to put them off.

רש"י על שמות ל״ב:ה׳:ג׳

ויקרא חג לה' מחר. וְלֹא הַיּוֹם, שֶׁמָּא יָבֹא מֹשֶׁה קֹדֶם שֶׁיַּעַבְדוּהוּ, זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ; וּמִדְרָשׁוֹ, בְּוַיִּקְרָא רַבָּה, דְּבָרִים הַרְבֵּה רָאָה אַהֲרֹן – רָאָה חוּר בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁהָיָה מוֹכִיחָם וַהֲרָגוּהוּ, וְזֶהוּ וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו – וַיָּבֶן מִזָּבוּחַ לְפָנָיו – וְעוֹד רָאָה וְאָמַר מוּטָב שֶׁיִּתָּלֶה בִי הַסֵּרָחוֹן וְלֹא בָהֶם, וְעוֹד רָאָה וְאָמַר אִם הֵם בּוֹנִים אֶת הַמִּזְבֵּחַ, זֶה מֵבִיא צְרוֹר וְזֶה מֵבִיא אֶבֶן וְנִמְצֵאת מְלַאכְתָּן עָשׂוּי בְּבַת אַחַת, מִתּוֹךְ שֶׁאֲנִי בוֹנֶה אוֹתוֹ וַאֲנִי מִתְעַצֵּל בִּמְלַאכְתִּי, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מֹשֶׁה בָא:

Rashi on Exodus 32:5:3

ויקרא חג לה׳ מחר AND CALLED OUT … TO-MORROW IS A FESTIVAL TO THE LORD — to-morrow, not to-day, for he hoped that Moses might return before they would worship it (the calf). This is the plain meaning of the verse. The Midrashic explanation of it in Leviticus Rabbah 10:3 (— it supplies an object to the verb וירא —) is: Aaron saw many things; he saw Hur, his sister’s son, who had reprimanded them, and whom they had killed. This is the meaning of ויבן מזבח, viz., וַיָבֶן, he realized (taking the word as from the root בון, to understand, to realize) מִזָּבוּחַ לפניו from him who lay slaughtered before him (מזבח is vowelled to be read as מִזָּבוּחַ) what would happen to him if he offered resistance. A further explanation of וירא אהרן in the Midrash is: He saw what the situation was and said: It is better that the offence should attach itself to me than to them. And yet a further Midrashic explanation of וירא is: He looked into the matter and said: If they build this altar themselves, one will bring a clod and another a stone and the result will be that their work will be accomplished all at once; through myself building it and being dilatory in my work, in the meantime Moses may come.

משנה תורה, הלכות ביאת מקדש ט׳:י״ג

אֲבָל הַשּׁוֹחֵט לַעֲבוֹדָה זָרָה בְּשׁוֹגֵג אִם עָבַר וְהִקְרִיב קָרְבָּנוֹ רֵיחַ נִיחוֹחַ וְנִתְקַבֵּל שֶׁהֲרֵי לֹא שֵׁרֵת וְלֹא נַעֲשָׂה כֹּמֶר אֶלָּא שָׁחַט בִּלְבַד וְהוּא שׁוֹגֵג וְאַף עַל פִּי כֵן לְכַתְּחִלָּה לֹא יַעֲבֹד:

Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary 9:13

...

מדרש תנחומא, שמיני ג׳:א׳

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי...

אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי אוֹמֵר לְךָ לֵךְ, וְאַתָּה אוֹמֵר לִי שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח. חַיֶּיךָ, לְמָחָר אֲנִי פּוֹרֵעַ לְךָ, כְּשֶׁיֵּעָשֶׂה הַמִּשְׁכָּן, תְּהֵא סָבוּר בְּעַצְמְךָ שֶׁאַתָּה מְשַׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה גְּדוֹלָה, וַאֲנִי אוֹמֵר לְךָ, קְרָא לְאַהֲרֹן שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ.

...קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, כָּךְ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְמַנּוֹתְךָ כֹּהֵן גָּדוֹל. אָמַר לוֹ אַהֲרֹן, אַתָּה יָגַעְתָּ בַּמִּשְׁכָּן וַאֲנִי נַעֲשֶׂה כֹּהֵן גָּדוֹל. אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה נַעֲשֶׂה כֹּהֵן גָּדוֹל, כְּאִלּוּ אֲנִי נַעֲשֶׂה. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁשָּׂמַחְתָּ לִי בַּגְּדֻלָּה, כָּךְ אֲנִי שָׂמֵחַ בִּגְדֻלָּתְךָ. וְאֵימָתַי שָׂמַח לוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעַתָּה לֵךְ וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה

Midrash Tanchuma, Shmini 3:1

שבת ד׳ א:ג׳

גּוּפָא. בָּעֵי רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי: הִדְבִּיק פַּת בַּתַּנּוּר הִתִּירוּ לוֹ לִרְדּוֹתָהּ קוֹדֶם שֶׁיָּבוֹא לִידֵי חִיּוּב חַטָּאת, אוֹ לֹא הִתִּירוּ?...

...מַתְקִיף לַהּ רַב שֵׁשֶׁת: וְכִי אוֹמְרִים לוֹ לָאָדָם ״חֲטָא כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה חֲבֵירְךָ״?!

Shabbat 4a:3

Since Rav Beivai bar Abaye’s dilemma was mentioned in passing, the Gemara proceeds to discuss the matter itself. Rav Beivai bar Abaye raised a dilemma: One who erred and stuck bread in the oven on Shabbat, did they permit him to override a rabbinic prohibition and remove it before it bakes, i.e., before he incurs liability to bring a sin-offering for baking bread on Shabbat, or did they not permit him to do so?

...Rav Sheshet strongly objected to this. And does one tell another person: Sin so that another will benefit? Permitting one to violate a prohibition, even one prohibited by rabbinic law, in order to help another perform a mitzva is inconceivable. The same is true with regard to preventing another from violating a more severe prohibition.

עירובין ל״ב ב:ב׳

בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רַבִּי סָבַר: נִיחָא לֵיהּ לְחָבֵר דְּלֶעֱבֵיד הוּא אִיסּוּרָא קַלִּילָא וְלָא לֶיעֱבֵד עַם הָאָרֶץ אִיסּוּרָא רַבָּה. וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר: נִיחָא לֵיהּ לְחָבֵר דְּלֶיעֱבֵד עַם הָאָרֶץ אִיסּוּרָא רַבָּה, וְאִיהוּ אֲפִילּוּ אִיסּוּרָא קַלִּילָא לָא לֶיעֱבֵד.

Eruvin 32b:2

The Gemara asks: With regard to what principle do they disagree? The Gemara answers: Rabbi Yehuda HaNasi holds: It is preferable to a ḥaver that he commit a minor transgression, namely separating tithes from produce that is not adjacent to the produce they seek to exempt, so that an am ha’aretz will not commit the major transgression of eating tevel on his account. And Rabban Shimon ben Gamliel holds: It is preferable to a ḥaver that an am ha’aretz commit a major transgression, and that he himself not commit even a minor transgression.

תוספות על שבת ד׳ א:ח׳:א׳

וכי אומרים לו לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך - והא דאמר בבכל מערבין (עירובי ן לב: ושם) רבי סבר ניחא ליה לחבר דליעבד איסורא קלילא ולא ליעבד עם הארץ איסורא רבה התם כדי שלא יאכל ע"ה טבל על ידו דאמר לי' מלא לך כלכלה של תאנים מתאנתי אבל הכא שלא נעשה האיסור על ידו אין אומרים לו חטא אפי' איסור קל שלא יבא חבירו לידי איסור חמור :

Tosafot on Shabbat 4a:8:1

...

אורח חיים ש״ו:י״ד

מִי שֶׁשָּׁלְחוּ לוֹ שֶׁהוֹצִיאוּ בִּתּוֹ מִבֵּיתוֹ בְּשַׁבָּת לְהוֹצִיאָהּ מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל, מִצְוָה לָשׂוּם לַדֶּרֶךְ פְּעָמָיו לְהִשְׁתַּדֵּל בְּהַצָּלָתָהּ; וְיָצָא אֲפִלּוּ חוּץ לְשָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת וְאִי לָא בָּעֵי, כַּיְפִינָן לֵיהּ וְע''ל סי' שכ''ח סָעִיף י'.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 306:14

14. One whom they send to him that they have taken his daughter out on Shabbat in order to take her out of the Jewish people ("klal yisrael") - it is a mitzvah to journey immediately to spend much effort to save her, and he goes even outside of three parasangs. And if he does not want to, they force him.

עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים ש״ו:ו׳

כייפינן ליה. משום דאמרינן חטא באיסור זוטא בשביל שלא לעביד חברי' איסורא רבא:

Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 306:6

...

לשבר תאוות היצר אי אפשר כי אם שידבק עצמו לצדיקים - אך הצדיק
שהוא מזוכך מכל וכל, אינו יכול ללמוד ממנו המשוקע בתאוות, כי הצדיק הביא הכול אל הקדושה והוא אוכל ושותה משמנים ויין לשם עבודתו הגבוהה שמעלה ניצוצין קדושים ואיך יוכל השפל ערך ללמוד ממנו? ... ולכך נבחר אהרן לכהן, מפני שהיה בו שמץ מה מהם כנ"ל והיה יכול להביאם אל התשובה.

Kalonymus Kalman Epstein, Ma'or VaShemesh, Beha'alotcha

משנה תורה, הלכות פרה אדומה ה׳:א׳

כָּל הָעוֹסְקִין בַּפָּרָה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף מְטַמְּאִין בְּגָדִים כָּל זְמַן עֲשִׂיָּתָן שֶׁנֶּאֱמַר בְּשׁוֹחֵט וּמַשְׁלִיךְ עֵץ אֶרֶז (ויקרא טו יג) "וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ" וְנֶאֱמַר בְּשׂוֹרֵף (במדבר יט ח) "וְהַשֹּׂרֵף אֹתָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו" וְנֶאֱמַר (במדבר יט י) "וְכִבֶּס הָאֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה" מְלַמֵּד שֶׁכָּל הָעוֹסְקִין בָּהּ מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף מְטַמְּאִים בְּגָדִים וּטְעוּנִין טְבִילָה וְהַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ דִּין תּוֹרָה. אֲבָל הַמְשַׁמְּרָהּ בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּתָהּ מְטַמֵּא בְּגָדִים מִדִּבְרֵיהֶם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָזִיז בָּהּ אֵיבָר:

Mishneh Torah, Red Heifer 5:1

...

ספורנו על במדבר י״ט:ב׳:א׳

זאת חקת התורה אשר צוה ה' עליה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני ומעיקרי ההעלם בזה הוא שהיא מטמאה את הטהורים ומטהרת את הטמאים.

:הביאור בעניין 'טומאת כל העוסקים בפרה': ידוע הסיפור שאירע אצל
האדמו"ר האמצעי, שתוכנו שנתינת תיקון וסדר תשובה לזולת יכולה להיות רק כששינה שייכות מסויימת – בדקות דדקות – למצבו של הזולת ... ולכן כדי לטהר יהודי שנגע בטומאה עד לטומאה הכי חמורהדהיפך החיים, צריך שתהיה למיטהר שייכות מסוימת )בדקות( למצב דהיפך הטהרה. אמנם לא באופ ןחמור כמותו ח"ו, שאז לא יכול לטהר אותו שהרי אין חבוש מתיר עצמו, כי אם בדקות בלבד, טומאה עד הערב בלבד, ואז נקל יותר להרגיש את מצבו של הזולת ולסייע לו.

Lubavicher Rebbe, Hitvaaduyot, 5746 4/454

משנה אבות א׳:א׳

משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.

Pirkei Avot 1:1

Moses received the Torah at Sinai and transmitted it to Joshua, Joshua to the elders, and the elders to the prophets, and the prophets to the Men of the Great Assembly. They said three things: Be patient in [the administration of] justice, raise many disciples and make a fence round the Torah.

משנה אבות א׳:י״ב

הִלֵּל אוֹמֵר, הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה:

Pirkei Avot 1:12

Hillel used to say: be of the disciples of Aaron, loving peace and pursuing peace, loving mankind and drawing them close to the Torah.

We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור