This sheet is presented as extra material to the following Sefaria worksheet: The Satan Clause & Other Angel of Death Tales
In the previous sheet, several Talmudic stories are reimagined as theatrical performances by the great Amora and Drashan, Joshua ben Levi (Rabbi Yehoshua ben Levi). Joshua ben Levi himself is reimagined as a playwright (Levi'ison the Great) in a "Midrash Theatre Company" in Alexandria, Egypt in the Third Century (CE). See The Satan Clause for a description of the theatre company and its performances.
In this sheet, three episodes of Joshua ben Levi are woven together based on a common feature of meeting Elijah the Prophet (and his disappointment in some way with the outcome). What makes this story arch masterful is that Joshua ben Levi's relationship with Elijah seems to be fraught from the start. In Act 1, it is implied that Joshua ben Levi has neither the stamina nor the wisdom to participate in Elijah's adventures.
In Act 2, scenes from Roman oppression of the Jews of Judea (possibly in the context of the Kitos War) are played out in a drama involving Joshua ben Levi and the law of mesirah (handing over a Jew to Gentile authorities). It is not immediately obvious that the story would involve Elijah at all, but not only does the famed prophet appear in the script but the reader/audience is reminded that Joshua ben Levi is accustomed to such encounters. The novelty here is that Elijah is upset with Joshua ben Levi's behaviour and he now denies any further encounters between the two. From the text itself, it is unclear which specific episodes are already familiar to the reader/audience, but we will assume that the Act 1 episode is already known to them.
Prior to the third act, it seems that in order for Joshua ben Levi to maintain his spiritual stature (and to continue seeing Elijah), he would likely have been required to perform some astonishing act of penitence and contrition. This scene is not available in this sheet. Instead, Act 3, offers a story filled with eschatological symbolism and also results in yet another disappointing end for Joshua ben Levi who realises he misunderstood the instruction of the Messiah.
Act 1: Travels with Elijah (partial translation)
As there are several tales featuring Joshua ben Levi and Elijah, it is unknown which is the first chronologically. The episode below may perhaps be placed at the earlier stage of Joshua ben Levi's career of adventures with Elijah the Prophet.
רבי יהושע בן לוי מצא דבר שנתעלף ונבהל עליו עד שנגלה לו סוד האמת ועיקר היושר ונודע לו ספקו ונתברר לו הדבר,
וזה הוא: שצם ימים רבים וישב בתענית והתפלל לבוראו ית׳ שמו שיראה לו את אליהו ז״ל,
והנה אליהו לקראתו ונראה אליו
ויאמר לו היש לך חפץ אצלי אמלא אותו לך.
ויאמר לו ריב״ל אני נכסף ללכת עמך ולראות מעשיך בעולם שמועיל על ידך ואלמד חכמה גדולה ממך,
ויאמר לו אליהו לא תוכל לשאת (לסבול) כל מה שתראה ממעשי ותטריח אותי לדעת ראיות מעשי ופעלי.
ויאמר לו ריב״ל אדוני לא אשאל ולא אנסה ולא אטריח עליך בשאלה, שרצוני לראות מעשיך ודבריך היאך הם ולא יותר.
ויעש עמו אליהו תנאי שאם יבקש ר׳ יהושע ממנו לדעת סבת מעשיו מאותות ומנפלאות וכמו כן שאם יבקש ממנו שום שאלה שלא ילך עמו עוד.
אח״כ הלכו שניהם יחדיו ער [*עד] שהגיעו לבית איש מסכן אביון ורש ואין לו כלום כ״א פרה אחת שהיתה עומדת עמו בחצר והאיש ואשתו יושבים פתח השער,
ויראו אותם באים כנגדם ויצאו לקראתם וישאלו להם לשלום וישמחו עמם, ויושיבום במיטב ביתם ויביאו לפניהם מה שנזדמן להם לאכול ולשתות ויאכלו וישתו וילינו שם,
ויהי בבקר ויקומו ללכת לדרכם ויתפלל אליהו על הפרה שתמות ותמת מיד, וילכו שניהם, וראה ריב״ל ותמה על הדבר ונתעלף ויאמר בנפשו לא היה שכר לעני הזה מן הכבוד אשר כבדנו אלא להרוג את פרתו? ואין לו זולתה,
ויאמר אל אליהו אדוני למה המתה הפרה של האיש הזה והוא עשה לנו כבוד, ויען אליהו ואמר לו זכור התנאי שהיה ביני ובינך להסכת ולשתוק ולהחריש, רק אם רצונך להפרד ממני אני אומר לך, והחריש ולא שאלו עוד.
וילכו שניהם כל היום, ויהי בערב ויבואו אל בית עשיר אחד ולא פנה להם ולא השגיח עליהם לכבדם, וישבו בביתו בלא אכילה ובלא שתיה, והיה לאיש העשיר בביתו קיר שנפל ועליו לבנותו,
ויהי בבקר ויתפלל אליהו ויבנה הקיר, וילכו שניהם משם. והיגון והתמה נוסף לו בלב ר׳ יהושע על מעשה אליהו אבל כבש את יצרו מלשאלו למה היה הדבר,
וילכו לדרכם כל היום והגיעו בערב לבית הכנסת גדול שהיו שם ספסלים מכסף ומזהב וכל אחד ואחד יושב על כסאו איש כפי כבודו ויקרו.
ויאמר אחד מהם מי יאכיל את העניים האלו הלילה הזה, ויען אחד מהם לאמר רב להם בלחם ומים ומלח שהביאו הם לכאן, וימתינו ולא כבדום כהוגן וכשורה וילינו וישבו במקומם עד אור הבקר,
ויהי בבקר ויקומו ללכת, ויאמר להם אליהו ישימכם אלהים כולכם ראשים, והלכו לדרכם כל היום, ונוסף לר״י יגון על יגון אך ירא לשאלו.
ויבואו עד עיר אחת והשמש פנה לערוב ויראו אותו בעלי העיר ויצאו לקראתם בלב טוב ובשמחה גדולה ויקבלום בסבר פנים יפות, וישמחו עמהם ויושיבום במיטב ביתם בבית הגדול שלהם, ויאכלו וישתו וילינו שם בכבוד גדול,
ויהי בבקר ויתפלל אליהו ויאמר לא יתן בכם הקב״ה אלא ראש אחד. ויהי כשמוע ר״י את דבריו ולא יכול עוד התאפק ולהחריש על כל המעשים האלה שעשה אליהו,
ויאמר לו עתה הודיעני סודותם.
ויאמר לו אליהו עתה שיש בלבך להפרד ממני אני אפרש לך הכל ואודיעך סוד הדברים ועיקר המעשים שראית, דע כי האיש שהרגתי פרתו, אותו היום היה נגזר על אשתו למות ואני התפללתי לאל להיות פרתו פדיון נפש אשתו, ועוד ראיתי ע״י האשה טובה הרבה ותועלת גדול בביתו. והאיש העשיר שבניתי לו הקיר, כי אם הייתי מניחו לבנותו היה מגלה יסודו והיה מוצא בו מטמון גדול מזהב ומכסף וע״כ בניתי לו, והנה מהרה יפול הקיר ולא יבנה עוד. והאנשים שהתפללתי עליהם ברוב שרים וברוב ראשים, לפי שהוא רעה להם ומחלוקת גדולה בעצתם ומחשבתם, כי כל מקום שבו ראשים הרבה נשחת ונחרב ונאשם. והאנשים שהתפללתי עליהם בראש אחד הוא טובה להם ולישובם, לפי שיאחדו מעשיהם ועצתם תתקיים בעצה אחת ורוח מחלוקת לא יבא ביניהם, ולא תחליף עצתם ולא תופר מחשבתם. על כן יאמרו המושלים ברוב חובלים תטבענה הספינות ובראש אחד תתישב עיר, ועוד צוה אליהו ויאמר לו הנני הולך מעמך לכן אודיעך באשר תועיל: אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל יסיתך יצרך ואל תתמה עליו לפי שהוא לרעתו, ואם ראית צדיק מיצר ונצטער כל ימי חלדו ויגע ועמל ברעב ובצמא ובערום ובחוסר כל או יסורין באין עליו אל יחרה אפך ואל תכעס ברוחך, ואל יתעך יצרך ולבך לחשוב שום ספק ביוצרך, והיישר אותו בדעתך ובלבך כי צדיק הוא וצדיק דינו ועיניו על דרכי איש, ומי יאמר לו מה תעשה.
ואח"כ שאלו איש לרעהו לשלום וכל אחד הלך לדרכו.
Rabbi Joshua ben Levi discovered something so overwhelming and frightening [which would continue to do so] unless he could manage to uncover the true mystery and the straightforward meaning of the matter. And he learned of his doubt, and he clarified the matter.
And this is what occured: He fasted for many days and sat in his fasting and prayed to his Creator (may His Name be Blessed) for Elijah [the Prophet] to appear to him.
And behold, Elijah approached and appeared to him.
And [Elijah] said to him: If you have a matter you desire from me, I will fulfill it for you.
And Rabbi Joshua ben Levi said to him: I want to travel with you, and to witness the events in the world which are improved by your actions, and I will be able to learn much wisdom from you.
And Elijah said to him: You will not be able to bear (tolerate) the things that you will see me do and it will be very bothersome for me to explain to you the purpose of my deeds and actions.
And Rabbi Joshua ben Levi said to him: My Master, I will not ask [anything of you] or bother you with any questions, for all I want is to see is what you do and what you say and nothing more.
And Elijah made a condition with him that if Rabbi Joshua asked him to know the reasoning of his actions, signs, wonders and the like, that if he asked him any question he would not travel with him anymore.
Then they both went together until they came to the house of an utterly poor and destitute man who had nothing [of value] but one cow which was standing with him in the yard. And the man and his wife were sitting at the gate.
And [the couple] saw [Elijah and Joshua ben Levi] coming toward them, and they went to greet them and they asked of them of their welfare and were rejoiced to meet them. And they brought them of the best of their home and they brought out before them whatever food or drink they had. And they all ate and drank. And they slept there [overnight].
And the morning came, and they rose to go about on their way. And Elijah prayed for the cow to die, and it died immediately. And they both went [on their way]. And Rabbi Joshua ben Levi saw and wondered about the matter and was overwhelmed and thought to himself "Was there was no reward for this poor man for the honor he showed to us but to kill his cow? And he has no other one!"
... [In the subsequent parts of the journey, the pair meet a miserly man who treats them poorly and Elijah prays for a wall to be fixed. The pair travel to two towns. To the people who mistreat them, Elijah blesses them to have many leaders. To the people who treat them well, Elijah blesses them to have but one leader. Joshua ben Levi demands an explanation and discovers Elijah's point of view. After that, Elijah departs.]
Act 2: The Scoundrel is Dead! Long Live the Scoundrel!
The act opens with a early Talmudic discussion (braita) of the rights of scoundrels in extreme situations: May a Jewish community facing (Roman government) persecution offer up a scoundrel to be the scapegoat? Opinion #1: Yes. Opinion #2: Only if the scoundrel could be deemed guilty of a capital offence.
Changing scenes, in a potentially frightening incident (perhaps taking place during the Kitos War) Joshua ben Levi convinces a Jewish scoundrel named Ulla bar Koshav to be handed over to the Romans.
Finally, Joshua ben Levi discovers that the prophet Elijah no longer wishes to speak with him. Joshua ben Levi attempts to explain that his actions were in accordance with Talmudic Law (Halacha). Elijah refuses to accept the argument, retorting that a truly pious Jew (Chasid) would never send a Jewish scoundrel to their death.
Note: The original audience of this story likely knew exactly who Ulla bar Koshav was (and perhaps he was simply a Jewish military leader who provoked the wrath of the Roman Ceaser). Within this text, the only clue provided is the link to the biblical character of Sheba son of Bichri, a Benjamite leader who appears to lead a revolt against King David. This literary link would indicate that Ulla was a Jewish military leader who sought to revolt against the Romans. But alternatively, Ulla may have been viewed as a sectarian instigator and would have received far less sympathy from the local Jews.
תַּנֵּי סִיעוֹת בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וּפָֽגְעוּ לָהֶן גּוֹיִם. וְאָֽמְרוּ תְּנוּ לָנוּ אֶחָד מִכֶּם וְנַהֲרוֹג אוֹתוֹ וְאִם לָאו הֲרֵי אָנוּ הוֹרְגִין אֶת כּוּלְּכֶם. אֲפִילוּ כּוּלָּן נֶהֱרָגִים אַל יִמְסְרוּ נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל. יִיחֲדוּ לָהֶן אֶחָד כְּגוֹן שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי יִמְסְרוּ אוֹתוֹ וְאַל ייֵהָרֵגוּ.
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְהוּא שֶׁיְּהֵא חַייָב מִיתָה כְשֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי.
וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חַייָב מִיתָה כְשֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי.
~~~
עוּלָּא בַּר קוֹשַׁב תְּבַעְתֵּיהּ מַלְכוּתָא. עָרַק וְאָזַל לֵיהּ לְלוֹד גַּבֵּי רִבִּי יוֹשׁוּעַ בֶּן לֵוִי.
אָתוּן וְאַקְפּוּן מְדִינְתָא.
אָֽמְרוּ לָהֶן אִין לֵית אַתּוּן יְהָבוֹן לֵיהּ לָן אֲנָן מַחֲרִבִין מְדִינְתָא.
סְלַק גַּבֵּיהּ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וּפַייְסֵיהּ וִיהָבֵיהּ לוֹן.
וַהֲוָה אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב יְלִיף מִיתְגְּלֵי עֲלוֹי וְלָא אִיתְגְּלֵי.
וְצָם כַּמָּה צוֹמִין וְאִיתְגְּלֵי עֲלוֹי.
אָמַר לֵיהּ וְלִמְסוֹרוֹת אֲנִי נִגְלָה.
אָמַר לֵיהּ וְלֹא מִשְׁנָה עָשִׂיתִי.
אָמַר לֵיהּ וְזוֹ מִשְׁנַת הַחֲסִידִים.
It was stated: “A group of people on the road were met by Gentiles who said to them, give us one of you that we may kill him, otherwise we shall kill all of you; even if all of them are killed they should not hand over a Jewish person. If they designated one, like Sheba ben Bikhri, they should hand him over so as not to be killed.”
Rebbi Simeon ben Laqish said, on condition that he be guilty of a capital crime like Sheba ben Bikhri;
but Rebbi Joḥanan said, even if he is not guilty of a capital crime like Sheba ben Bikhri.
~~~
Ulla bar Qoshav was proscribed by the government. He fled and went to Lydda to Rebbi Joshua ben Levi.
They came and surrounded the city.
They said to them, if you do not hand him over to us, we shall destroy the city.
Rebbi Joshua ben Levi went to him and talked him into being handed over to them.
Elijah, may be be remembered for good things, used to appear to him; [but now] he stopped appearing.
[Joshua ben Levi] fasted may fasts and [Elijah] appeared to him and said, do I appear to informers?
He said to him, did I not act according to a baraita?
He said to him, is that a statement for the pious?
Act 3: Elijah's Return
This story of Joshua ben Levi meeting Elijah who leads him to meet the Messiah in Rome has a unique literary element, namely, Rabbi Joshua is standing at Rabbi Shimon bar Yochai's grave. This feature links this story with the episode of Joshua ben Levi and the Angel of Death which begins with Joshua ben Levi going out of his way to teach (and assist) Jews who were infected with the raatan plague and ends with him meeting Rabbis Shimon bar Yochai in heaven.
ר' יהושע בן לוי אשכח לאליהו דהוי קיימי אפיתחא דמערתא דרבי שמעון בן יוחאי
אמר ליה אתינא לעלמא דאתי
אמר ליה אם ירצה אדון הזה
אמר רבי יהושע בן לוי שנים ראיתי וקול ג' שמעתי
אמר ליה אימת אתי משיח
אמר ליה זיל שייליה לדידיה
והיכא יתיב
אפיתחא דקרתא
ומאי סימניה
יתיב ביני עניי סובלי חלאים וכולן שרו ואסירי בחד זימנא איהו שרי חד ואסיר חד אמר דילמא מבעינא דלא איעכב
אזל לגביה
אמר ליה שלום עליך רבי ומורי
אמר ליה שלום עליך בר ליואי
א"ל לאימת אתי מר
א"ל היום
אתא לגבי אליהו
א"ל מאי אמר לך
א"ל שלום עליך בר ליואי
א"ל אבטחך לך ולאבוך לעלמא דאתי
א"ל שקורי קא שקר בי דאמר לי היום אתינא ולא אתא
א"ל הכי אמר לך (תהלים צה, ז) היום אם בקולו תשמעו
Rabbi Yehoshua ben Levi found Elijah the prophet, who was standing at the entrance of the burial cave of Rabbi Shimon ben Yoḥai.
Rabbi Yehoshua ben Levi said to him: Will I be privileged to come to the World-to-Come?
Elijah said to him: If this Master, the Holy One, Blessed be He, will wish it so.
Rabbi Yehoshua ben Levi says: Two I saw, Elijah and me, and the voice of three I heard, as the Divine Presence was also there, and it was in reference to Him that Elijah said: If this Master will wish it so.
Rabbi Yehoshua ben Levi said to Elijah: When will the Messiah come?
Elijah said to him: Go ask him.
Rabbi Yehoshua ben Levi asked: And where is he sitting?
Elijah said to him: At the entrance of the city of Rome.
Rabbi Yehoshua ben Levi asked him: And what is his identifying sign by means of which I can recognize him?
Elijah answered: He sits among the poor who suffer from illnesses. And all of them untie their bandages and tie them all at once, but the Messiah unties one bandage and ties one at a time. He says: Perhaps I will be needed to serve to bring about the redemption. Therefore, I will never tie more than one bandage, so that I will not be delayed.
Rabbi Yehoshua ben Levi went to the Messiah.
He said to the Messiah: Greetings to you, my rabbi and my teacher.
The Messiah said to him: Greetings to you, bar Leva’i.
Rabbi Yehoshua ben Levi said to him: When will the Master come?
The Messiah said to him: Today.
Sometime later, Rabbi Yehoshua ben Levi came to Elijah.
Elijah said to him: What did the Messiah say to you?
He said to Elijah that the Messiah said: Greetings [shalom] to you, bar Leva’i.
Elijah said to him: He thereby guaranteed that you and your father will enter the World-to-Come, as he greeted you with shalom.
Rabbi Yehoshua ben Levi said to Elijah: The Messiah lied to me, as he said to me: I am coming today, and he did not come.
Elijah said to him that this is what he said to you: He said that he will come “today, if you will listen to his voice” (Psalms 95:7).
POST CREDIT SCENE
LET IT RAIN! LET IT RAIN!
הלכה: מוֹתְנָא הֲוָה בְצִיפּוֹרִין. לֹא הֲוָה עֲלִיל גַּו אִשְׁקָקָה דַהֲוָה רִבִּי חֲנִינָה שְׁרֵי בְגַוֵּיהּ.
וַהֲווֹן צִיפּוֹרָאֵיי אָֽמְרִין. מָה הָחֵן סַבָּא בֵינְכִי וִיתָב שְׁלֵם וּשְׁכוּנְתֵיהּ וּמְדִינְתָא אָֽזְלָה בְבָאִישׁוּת.
עָאַל וַאֲמַר קוֹמֵיהוֹן. זִמְרִי אֶחָד הָיָה בְדוֹרוֹ וְנָֽפְלוּ מִיִּשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף. וְאָנוּ כַמָּה זִמְרִי יֵשׁ בְדוֹרֵינוּ וְאַתֵּם מִתְרַעֲמִין.
חַד זְמַן צָֽרְכוּן מֵיעֲבַד תַּעֲנִי וְלָא נְחַת מִיטְרָא.
עֲבַד רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ [תַּעֲנִיתָא] בִּדְרוֹמָא וּנְחַת מִטְרָא.
וַהֲווֹן צִיפּוֹרָאֵיי אָֽמְרִין. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מְחִית מִיטְרָא לַדְּרוּמָאיֵי. וְרִבִּי חֲנִינָה עֲצַר מִיטְרָא מִן צִיפּוֹרָאײֵ.
צָֽרְכוּן מֵיעֲבַד זְמַן תִּינְייָנוּת.
שְׁלַח וְאַייְתֵי לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי.
אֲמַר לֵיהּ. מִישְׁגַּח מָרִי מֵיפּוּק עִימָּן לְהִתְעַנּוֹת.
נַפְקוּן תְּרֵיהוֹן לְתַעֲנִיתָא וְלָא נְחַת מִיטְרָא.
עָאַל וַאֲמַר קוֹמֵיהוֹן. לָא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מְחִית מִיטְרָא לַדְּרוֹמָאײֵ וְלָא רִבִּי חֲנִינָה עֲצַר מִיטְרָא מִן צִיפּוֹרָאיֵי. אֶלָּא דְרוֹמָאײֵ לִיבְּהוֹן רַכִּיךְ וּשְׁמָעִין מִילָּה דְאוֹרַייָא וּמִתְכַּנְעִין. וְצִיפּרָאײֵ לִיבְּהוֹן קַשִּׁי וּשְׁמָעִין מִילָּה דְאוֹרַייָא וְלָא מִיתְכַּנְעִין.
מִי עֲלִיל תְּלָה עֵינוֹי וַחֲמָא אֲוֵירָא שַׁייָף
אֲמַר. עַד כְּדוֹן הָכֵין.
מִיַּד נְחַת מִיטְרָא.
וּנְדַר עַל גַּרְמֵיהּ דְּלָא לְמֵיֲעֲבַד כֵּן תִּוּבָן.
אֲמַר. מָה אֲנָא מֵימוֹר לְמָרֵי חוֹבָא דְלָא יַגְבֵּי חוֹבֵיהּ.
HALAKHAH: There was an epidemic in Sepphoris but it did not touch the avenue where Rebbi Ḥanina was dwelling.
The Sepphoreans were saying, why is this old man amongst us sitting in peace while the neighborhood and the town is ruined?
He came to preach and said before them: There was one Zimry in his generation but 24’000 fell of Israel. But we, how many Zimry are in our generation and you are complaining?
One time they needed to proclaim a fast but no rain fell.
Rebbi Joshua ben Levi made (one) [a fast] in the South and rain fell.
The Sepphoreans were saying, Rebbi Joshua ben Levi brought rain to the Southerners, but Rebbi Ḥanina stopped water for the Sepphoreans.
They needed to make a fast a second time.
He sent and brought Rebbi Joshua ben Levi.
He said to him, would my Master be willing to go with us to fast.
They both went to the fast but no rain fell.
He came to preach and said before them, not Rebbi Joshua ben Levi brought rain to the Southerners, nor Rebbi Ḥanina stopped water for the Sepphoreans. Only the Southerners’ hearts are soft and they hear words of instruction and submit. But the Sepphoreans’ hearts are hard; they hear words of instruction and do not submit.
When he came home he raised his eyes and saw the air clear.
He said, is it still like this?
Immediately rain fell.
He vowed by himself not to do this again.
He said, who am I to tell to the creditor not to collect his due?