פסח בקלי קלות - מדריך לניקיון, כשרות, וליל הסדר
המטרה שלי בכתיבת מדריך זה היא להקל עליכם את החיים, כפי שהייתה כוונת הבורא כשנתן לנו את תורתו. אני מקווה שהמידע במדריך יאפשר לכם להתמקד יותר בחוויה הרוחנית של ליל הסדר, ולהשקיע פחות זמן, כסף ואנרגיה, בנקיונות מיותרים וברכישת מוצרי כשרות יקרים.
גם אם אתם לא מתכננים לבלות את חג הפסח בבית השנה, אולי תוכלו ליהנות מכמה חוקי הכשרות הכלליים המוצעים כאן.
נקיון הבית
יש אנשים שעבורם נקיון האביב הוא חוויה מהנה, אבל צריך להבדיל בינו לבין נקיון לפסח. בנקיון הבית לקראת פסח יש לשים לב רק למקומות בהם משתמשים או מאחסנים חמץ אכיל: מטבח, מזווה, מחסן וכדומה. מטרות הניקוי והחיפוש אחר חמץ הן להימנע ממגע של חמץ עם האוכל שאנו מכינים, ולמנוע מקרה של מציאת חמץ בבית ואכילתו בפסח. לנקיון ולחיפוש הוסיפו בעלי ההלכה עוד אמצעי הגנה: ביטול החמץ. משום כך, גם אם החמצנו חמץ נסתר היטב, לא עברנו על איסור.
לכן, לפני שאתם מנקים צעצועים, מוציאים ספרים מהמדפים ובודקים את כיסי הבגדים, שאלו את עצמכם את השאלות הבאות:
מה הסיכוי שאמצא כאן חתיכת חמץ נקיה ואכילה, ושאתפתה לאכול אותה בפסח?
מה הסיכוי שנתח חמץ אכיל, שטעמו לא התקלקל, יתערבב בתוך תבשיל חם שהוכן לפסח?
אם התשובה לשתי שאלות הללו היא שהסיכוי הוא זניח, חבל לכם לבזבז את הזמן. אתם יכולים לפנות לדברים חשובים יותר.
מִטְבָּח
צריך לנקות רק ארונות ואזורים שבהם מאוחסן מזון ובהם אתם מתכוונים להשתמש בפסח. אם מאחסנים שם רק כלים, מוצרי נייר, או מאכלים שאינם חמץ, אין צורך לנקות. אם מאוחסן שם אוכל אך אינכם מתכוונים להשתמש בו בפסח, אטמו את הארון והסתמכו על מכירת החמץ.
בישול לפני פסח
אם טעם או חלקיק של חמץ התערב בתבשיל או במאכל לפני פסח, הטעם בטל ביחס של אחד לששים. אחרי שאתם מנקים את המטבח כמו שאתם רגילים, השתמשו ברכיבים כשרים לפסח ובשלו בכלים הרגילים שלכם. האוכל הזה הוא כשר למהדרין לפסח. מקפיאים ונהנים בפסח.
כשרות המטבח, הכלים, ומוצרים לא אכילים
הסיבה לכך שאנו מכשירים כלים על ידי הגעלה או ליבון היא החשש שטעם שנבלע בסיר או בכלים מתבשיל של חמץ, ייפלט לתוך המזון הכשר לפסח שבושל באותו הסיר. החשש הזה היה תקף בעבר, כאשר הכלים היו עשויים מחומרים נקבוביים ולא איכותיים, שהיו סופגים את טעם המאכל שהתבשל בהם. במטבח המודרני של היום, תופעה זו כמעט לא קיימת. לכן, ניתן להשתמש בכל כלי לפסח לאחר שטיפה כרגיל באופן ידני או במדיח. היוצא מן הכלל הוא אם יודעים בוודאות שגם לאחר ניקוי יסודי, הטעם מהתבשיל הראשון נשאר בכלי ומורגש בטעמו של התבשיל הבא.
בכלים העשויים מהחומרים הבאים אפשר להשתמש מיד לאחרי שטיפה רגילה, גם אם השתמשנו בהם בחמץ מיד לפני הניקוי: זכוכית, פלסטיק, מתכת, כלי חרסינה, קורל, בקליט, סיליקון, כלי אבן, טפלון.
הכלים היחידים שצריכים להימנע משימוש בהם הם כלי חרס, שבדרך כלל לא מצויים במטבח ביתי. כלי עץ ניתן לנקות ביסודיות, ואם אתם חוששים מהטעם שנספג בהם, השרו אותם כשעה במים עם חומר ניקוי למשך כמה פעמים.
אם אינכם בטוחים אם הטעם נספג בכלים, ערכו את הניסוי המהנה הזה: בשלו מנה של פלפלים חריפים ביותר עם שום, בצל, והתבלינים החזקים ביותר שיש לכם. שטפו את הכלי כרגיל ובשלו בו אורז ללא מלח. טעמו את האורז ונסו להרגיש את טעמם של הפלפלים.
מכשירי חשמל
תנור: נקו כרגיל. מדליקים את התנור ל-230 מעלות פרנהייט למשך 20 דקות. עדיף להימנע מהפעלת ניקוי עצמי, המתבצע בטמפרטורות גבוהות מאוד ובמקרים רבים הורס את התנור.
תנור אחד לבשר ולחלב: על פי קנה המידה המוזכר בשולחן ערוך, התנורים הסטנדרטיים הקטנים ביותר כיום גדולים מספיק לשימוש בו זמנית לבשר ולחלב, כל עוד האוכל לא ניתז או שהמגשים מכוסים. גם אם אתם מרגישים שלא בנוח לעשות זאת, אתם עדיין יכולים להשתמש באותו תנור להכנת מאכלי חלב או בשר בזה אחר זה, ללא צורך בניקוי, המתנה שהתנור יתקרר, או הכשרה מיוחדת של התנור.
כיריים של גז, חשמל, זכוכית, קורנינג, הלוגן, או סיראן, וכן גריל או מנגל, נקו כפי שאתם מנקים בדרך כלל. הפעילו בחום גבוה למשך כעשר דקות.
כיריים אינדוקציה: נקו כרגיל.
מנגל לא כשר: אם אתם מטיילים וברצונכם להשתמש במנגל ציבורי, בפסח או כל השנה, אפשר לנקות ולחמם אותו על ידי גחלים, אך עדיף לכסות אותו בנייר אלומיניום עבה לאחר החימום.
מיקרוגל: נקו את הצלחת המסתובבת ואת התנור כרגיל. הכניסו לתנור חצי כוס מים עם טיפת סבון כלים למשך 90 שניות. כדאי לשים בתוך הכוס מקל עץ או כפית פלסטיק כדי למנוע התפרצות של המים הרותחים מהכוס כשמוציאים אותה.
במהלך השנה אין צורך בתנורי מיקרוגל נפרדים. במקרה שמאכל בשרי או חלבי ניתז על קירות התנור, נקו אותו כרגיל. אין צורך להמתין בין שימוש לשימוש.
פלטה של שבת: נקו כרגיל והפעילו כעשר דקות.
מדיח כלים: ניתן להשתמש במדיח לכלי פסח מיד לאחר שטיפת הסבב האחרון של כלי חמץ, ללא צורך בתקופת המתנה או ניקוי. לשם ההרגשה הטובה, אתם יכולים להפעיל את המדיח ללא כלים למחזור הקצר ביותר ולנקות את המסננת.
במהלך השנה: אין צורך במדיחי כלים נפרדים לבשר ולחלב. ניתן להדיח כלי בשר וחלב יחדיו, גם מבלי לפנות מהם את שאריות המזון (אני כן מפנה כי כך יותר נעים). זאת משום שחומר הניקוי של המדיח הוא חזק מאוד, וכל טעם שכביכול נבלע בכלים, או הועבר משאריות הבשר לכלי החלב ולהיפך, הושחת לגמרי.
מקרר, מקפיא, מגירות חימום, מכונת קפה: נקו כרגיל.
טוסטר אובן, טוסטר: מנקים כמו תנור ומשאירים על חום גבוה לכעשר דקות.
טוסטר סנדוויץ', טוסטר וופל: אם אתה צריך להשתמש באלו בפסח, נקה אותם כרגיל ולאחר מכן הפעל על חום גבוה למשך עשר דקות. (רצוי לוודא שהטפלון לא נשרט, ושהטעם לא עובר ממאכל אחד למשנהו.
מעבדי מזון, כולל להבים וכלי קיבול, סכין חשמלית, מיקסר: נקו כרגיל.
כלי הגשה: כל כלי ההגשה המודרניים אינם סופגים טעם ולכן ניתן להשתמש בהם בפסח לאחר שטיפה רגילה. זה כולל גם כלים של קורל וכלי חרסינה, אפילו אם הם סדוקים (מוטב להיזהר ולא להשתמש בכלים סדוקים כי הם עלולים לפצוע את השפתיים או האצבעות).
הערה על ספיגת צבע: צבע אינו טעם. כלי פלסטיק עלולים לספוג צבע מתבלינים כמו פפריקה וכורכום, אבל זה לא אומר שגם הטעם נספג. אם יש ספק, שימו אורז חם ללא טעם בכלי שספג צבע ואז טעמו אותו (לפני פסח, כמובן).
בקבוקים לתינוק, כיסא תינוק ומגש: נקו כרגיל.
שולחנות, כסאות, ספסלים: נקו כרגיל.
שיניים תותבות, גשרים, ריבועים, מסנני מים: אין צורך בפעולה מיוחדת.
חלק ממדריכי הכשרות ממליצים להסיר לוחות וחוטי חשמל, ולנקות בפנים או מאחורי פתחי אוורור בתנורים, תנורי מיקרוגל, ומקררים. אין צורך לעשות דבר כזה, שבמקרים רבים גורם נזק בלתי הפיך. זכרו כי הניקוי מתבצע על מנת למנוע אפשרות של התערבות חתיכת חמץ אכילה במזון. שאלו את עצמכם לפני שאתם חחופרים בחורים ובסדקים האם יש סיכוי שמפלצת החמץ תזחל משם ותיצמד לאוכל שלכם.
כיורים ומשטחים: כפי שהסברתי לעיל הסיבה להכשרה והגעלה היא החשש שטעם שנספג מכלי החמץ ייפלט וייבלע בתוך כלי הפסח. הדרך היחידה בה טעם החמץ עלול לעבור מהכיור והמשטחים לאוכל שלכם, היא אם נשפכו עליהם מי פסטה רותחים או שהונחה עליהם כיכר לחם חמה, ואז אוכל חם, כמו למשל חתיכת בשר, הונחה ישירות על אותו משטח. ברור לכולנו שאף אחד לא יאכל מאכלים שהונחו כך על משטחים או כיורים, ובכל מקרה, הם אינם סופגים טעם. לכן אין צורך בכיורים נפרדים לבשרי ולחלבי, ואין צורך להכשיר אותם לפסח. נקו כרגיל, ואם זה עושה לכם טוב על הלב, שפכו מים חמים אחרי שסיימתם לנקות.
אין צורך לאטום ארונות שבהם יש כלים של כל השנה, גם אם לא מתכוונים להשתמש בכלים הללו בפסח.
אין צורך להסיר לפני פסח חמץ דקורטיבי, לא אכיל, כמו פרויקטי פסטה צבעוניים ומודבקים, או פסטה צבעונית בצנצנות זכוכית אטומות.
חומרי ניקוי: יש צורך באישור כשרות לפסח רק למוצרי מאכל. מכיוון שאף אחד לא מגיש שייקים של אקונומיקה עם סנדוויצ'ים של סנובון, שום חומרי ניקיון לא צריכים השגחה, והחתמתם בסמל כשרות כלשהו אינה אלא הונאה. למען ההרגשה טובה, אולי כדאי להשתמש בספוגים חדשים לשטיפת כלים לפסח.
מוצרי נייר, כלים חד פעמיים, נייר אלומיניום, ניילון נצמד, נייר פרגמנט: ברור לכל בר דעת שכל המוצרים האלו אינם זקוקים לפיקוח כשרות. יש ארגוני כשרות הטוענים שמוצרי נייר מצופים בשעווה ושקיות נייר אינם כשרים לפסח או אפילו לכל השנה, ולכן אני רוצה להבהיר כאן שהדבר אינו נכון ומוצרים כאלה אינם צריכים הכשר.
תרופות: כל התרופות כשרות לפסח.
ויטמינים: אם בולעים את הגלולות עם מים, ניתן להשתמש בהם בפסח. אם מדובר בגלולות או ג'לי ללעיסה, יש לבדוק אם המרכיבים אינם כוללים אחד מארבעת הדגנים (חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון), ואז ניתן להשתמש בהם בפסח.
מוצרי קוסמטיקה ומוצרי היגיינה, לרבות היגיינת הפה: כולם כשרים לפסח שכן אף אחד מהם אינו אכיל.
מזון לחיות מחמד: המזון היחיד שיכול להוות בעיה הוא מזון לכלבים, ובתוך מגוון המזונות לכלבים, הקטגוריה היחידה שרצוי להימנע ממנה בפסח היא מוצרי מאפה. כל שאר המזונות, גם אם מעורבים בהם דגנים, אינם אכילים לבני אדם, ולכן אפשר לתת אותם לחיות המחמד שלכם בפסח.
מוצרי מזון
אריזות פתוחות, בקבוקים, תבלינים וממרחים: אם משתמשים במכלים או בקבוקים למזוג מתוכם, ולא מכניסים לתוכם כלים, או אם ידוע לכם שהוכנסו רק כלים נקיים, ניתן להשתמש בהם בפסח. יש הטוענים שתבלינים, מלח, שמן ויין שיצקו או זרו מהם על חמץ רותח הפכו לחמץ בגלל האדים שנספגו בהם. טענה זו אינה נכונה, וניתן להשתמש בהם בפסח.
רשימה מקיפה של מוצרים ושל מרכיבי מזון כשרים למרות שאין עליהם חותמת הכשר לפסח או לכל השנה ניתן למצוא באתר של הרב יצחק עבאדי. הרשימה היא באנגלית והיא יעילה במיוחד למי שנמצא מחוץ לישראל בפסח או בשאר ימות השנה. כתובת האתר היא:
www.kashrut.org
כמה דוגמאות חשובות מהרשימה:
משקאות אלכוהוליים: כל המשקאות האלכוהוליים שאינם עשויים מדגנים או ענבים הם כשרים לפסח ללא צורך בהשגחה, לרבות וודקה תפוחי אדמה, קנה סוכר או תירס וטקילה של אגבה.
דגני בוקר: כל אלה הנטולים גלוטן או שאינם מכילים דגנים מארבעת המינים – חיטה, שעורה, שיפון וכוסמת הם כשרים לפסח.
מרכיבים: רשימת המרכיבים הכשרים של הרב עבאדי כוללת מאות פריטים. אתם יכולים להחליט אם המוצר כשר על סמך המרכיבים הרשומים על האריזה.
קמח: כל קמח הוא כשר לפסח, גם אם הדגנים עברו עיבוד במים. כמובן, ניתן להשתמש בקמח בפסח רק לשם אפיית מצות. רבי יוסף קארו כותב בשולחן ערוך שעדיף לקנות קמח כשר לפסח, אך מעיר שאם קמח כשר אינו זמין אפשר להשתמש בקמח מהשוק. המחירים המופקעים של קמח כשר לפסח הופכים אותו לבלתי זמין, ולכן אם אתם אופים מצות בבית, אתם יכולים להשתמש בקמח רגיל.
דגים טריים וקפואים: כשרים לכל השנה ולפסח, ואין צורך לקנות אותם לפני פסח.
תבלינים: כל תבלין טהור שאינו מכיל תערובת הוא כשר לפסח.
שמן, חלב, יוגורט רגיל, גבינות קשות ורכות, משקאות קלים וריבות אינם צריכים הכשר מיוחד לפסח.
חומץ: כל חומץ הוא כשר לפסח. אם מצויין בתווית שזהו חומץ דגנים, אפשר לפנות ליצרן כדי לברר איזה דגן מכיוון שבדרך כלל הכוונה היא לתירס.
חומץ כמרכיב: כאשר חומץ רשום כמרכיב במאכל שנקנה לפני פסח, ניתן להניח שהכוונה לחומץ פירות, וגם אם זהו חומץ דגנים, הוא בטל בתערובת לפני פסח.
תה: כל שקיות התה ועלי התה בתפזורת כשרים לפסח.
כל החמוצים (אלא אם יודעים בוודאות שנעשה שימוש בחומץ דגנים), זיתים, ירקות קפואים, ירקות משומרים, פירות יבשים וכמובן פירות וירקות טריים הם כשרים לפסח. אם נראה לכם שיש קמח על הפירות היבשים, שטפו אותם היטב לפני פסח.
קפה: כל סוגי הקפה, כולל קפה נמס ומגורען, כשרים לפסח. אפשר גם לקנות פולי קפה ולטחון בחנות.
סטארבקס: ניתן לקנות קפה ללא טעם מסטארבקס או מרשתות דומות בפסח. אם אתם רוצים לקנות קפה בטעמים או להשתמש בקפסולות קפה בטעמים, בדקו את המרכיבים.
חמאת בוטנים טהורה, חמאת שקדים וכדומה כשרות לפסח. יש חנויות טבע בהן אפשר לטחון את הבוטנים בעצמכם.
שיבולת שועל, דגנים וקטניות
שיבולת שועל: המשנה מזכירה חמישה דגנים שיכולים להפוך לחמץ. ארבעה מהם ידועים לנו ללא ספק, והם חטה, שעורה, כוסמת ושיפון. לגבי הדגן החמישי ישנה מחלוקת האם השם שבולת שועל המוזכר במשנה מתייחס לדגן לו אנו קוראים כיום בשם זה.
הרב יצחק עבאדי אינו רואה בשיבולת שועל אחד מחמשת הדגנים. השנה התיר הרב עבאדי רשמית את השימוש בה בפסח. פרופ' יהודה פליקס, הסמכות המובילה בתחום החי והצומח התנ"כי והתלמודי, טוען כי המין המוזכר במשנה אינו שיבולת שועל של היום אלא תת-מין של שעורה המכילה גלוטן ותסיסה במים.
הטיעונים נגד הזיהוי המקובל כיום של שיבולת שועל הם:
א) שיבולת שועל לא הייתה ידועה בישראל בזמן המשנה.
ב) שיבולת שועל אינה מכילה גלוטן ואינה מתנהגת כמו שאר ארבעת הדגנים. בצק משיבולת שועל אינו תופח. שיבולת שועל אמנם מכילה אוונין, חומר אליו רגישים כחמשה עשר אחוז מחולי הצליאק.
בנוסף, ישנו הפן הוויזואלי והאטימולוגי. גבעולי שיבולת שועל דומים לחיטה ושעורה, אבל כך גם אורז. השם במקורו התייחס כנראה לגרגר עם שערות ארוכות המזכירות את זנב השועל. תיאור זה אינו מתאים לשיבולת שועל אלא לשעורת בר, מה שתומך בטענתו של פרופ' פליקס.
קטניות: יהודים אשכנזים נוהגים שלא לאכול קטניות בפסח. השמירה האדוקה על מנהגים בעבר נבעה מכך שמנהג שונה היה מעורר תמיהה בקרב אלו שלא הורגלו אליו. כיום, הגלובליזציה הפכה את האוכלוסייה היהודית ברחבי העולם לקהילה אחת גדולה, ואנו מודעים לכך שיש מנהגים שונים. מסיבה זו ספרדים יכולים לאמץ מנהגים של אשכנזים ולהיפך. כמובן כדאי לנקוט זהירות ולא לפגוע בנורמות של הקהילה או ברגשות המשפחה, ולעשות את המעבר באופן פרטי או הדרגתי. זה כולל שימוש בקטניות בפסח.
אם אתם מחליטים לדבוק במנהג זה, כדאי לדעת שהמנהג המקורי, שהחל באירופה במאה הארבע עשרה, התייחשס רק לקמח של קטניות מסוימות שיכול היה להיחשב בטעות כקמח העשוי מדגני חמץ. בוטנים, סויה, תירס וקינואה, שלא היו מוכרים אז באירופה, אינם יכולים להיות חלק מהאיסור. בדומה לכך, שעועית טרייה וקטניות, או נוזלים שזוקקו מקטניות, כגון שמן תירס, סירופ תירס או סאקי, וכן תוצרי לוואי של קטניות המעורבים במאכלים אחרים, מעולם לא נכללו במנהג האשכנז המקורי להימנע מקטניות בפסח.
חלק מיהודי מרוקו נוהגים שלא לאכול אורז. יש הסבורים שהם החליטו לאמץ את מנהג אשכנז, אך הרב יוסף משאש מסביר שלמנהג היו שורשים מעשיים. בעבר השתמשו רק באורז מלא שהובל, אוחסן ונמכר עם חיטה. השניים היו עשויים להתערב בקלות וקשה היה להבדיל ביניהם. חשש זה אינו חל על אורז לבן, וכיום אין חשש גם לדגנים מלאים כי ישנה זהירות רבה לא לערב דגנים מחשש לאלרגיה. בנוסף לכך שיטות השינוע והאחסנה המודרניות מונעות אפשרויות של עירוב דגנים בארוז. סיבה נוספת לכך שיהודי מרוקו נמנעו מאורז בפסח היא שהוא מעולם לא היה מרכיב עיקרי במטבח המרוקאי.
באופן כללי, כל האורז כשר לפסח. אין צורך לבדוק אורז לפני פסח מאחר ותנאי האחסון והמשלוח השתנו כאמור, אך כדאי לבדוק בקלילות לפני הבישול בפסח. במקרה הנדיר שגרגר חיטה נמצא באורז בפסח יש לזרוק את הגרגיר.
קניות לליל הסדר
מרכיבי הסדר
מצה: אין צורך לקנות מצה המסומנת כשמורה, כיון שכל המצות הן שמורות. ההבדל בין מצה "שמורה" למצה "רגילה", הוא שהראשונה נשמרת מרגע הקצירה והאחרונה מרגע הטחינה. השמורה אינה יותר כשרה מהרגילה ורק יקרה יותר. מוטב לקנות את המצה הפחות יקרה ולתת את ההפרש לצדקה.
לחילופין, אפשר להכין מצה בבית. כל קמח כשר לפסח, כפי שמצויין בשולחן ערוך, שהרי קמח אינו אלא אבקה ולא עיסה שתפחה. כשמערבים קמח ומים ללא שמרים או שאור לוקח לעיסה למעלה מיום לתפוח (זו אמת – נסו זאת בעצמכם לפני פסח) ולכן אין לחשוש שהוא יהפוך לחמץ תחת ידיכם.
שמונה עשרה דקות: גם אם רוצים לשמור על כלל הח"י רגעים – שמונה עשרה דקות, הדבר אינו קשה כלל. זאת משום שהספירה לאחור מתחילה מהרגע בו מפסיקים ללוש את הבצק. כדאי לנסות לפני פסח וכך תוכלו ליהנות ממצה רכה, שאותה יהיה קל לפרוס וגם לכרוך בה את המרור והחרוסת.
מרור: כל צמח או עשב מר מתאים למרור, אבל אין מצוה לסבול. למרות שהחסה של היום מתוקה הרבה יותר ממה שהייתה לפני ארבעים שנה, היא עדיין נחשבת למרירה.
חרקים במרור: כאשר מנקים חסה או כל ירק עלים אחר, אין צורך לצאת לציד חרקים מטורף. שטפו היטב את העלים וסלקו זבובונים או יתושים, אך אל תנסו לאתר חרקים זעירים הדורשים זכוכית מגדלת או אור עז.
מעניין לציין שהסיבה שבעבר היו טובלים כרפס בחומץ או במי מלח הייתה כדי להרוג חרקים טפילים העלולים לחדור למערכת העיכול. הדיון בגמרא מראה בפירוש שאחרי טבילת הכרפס בחומץ היו אוכלים אותו ללא בדיקה, ומכאן שאנחנו במצב הרבה יותר מאבותינו בעבר.
מי מלח: אני מציע לכם לנסות את המסורת שלי. יהודי בבל משתמשים בתערובת של מיץ לימון ותפוזים כדי לטבול את הכרפס וגם את הביצה הקשה. זה פשוט טעים.
חרוסת: בביתנו יש שתי מסורות. המסורת המרוקאית היא תמרים מרוסקים עם יין, ציפורן, קינמון ואגוז מוסקט; המסורת הבבלית היא דבש תמרים (סילאן) עם אגוזים טחונים.
כרפס: הירק המתאים ביותר הוא כמובן כרפס. גבעולי סלרי טבולים בתערובת של מיץ לימון ותפוזים הם טעימים ומזינים. האשכנזים נוהגים לאכול ירקות אחרים משום שבעבר לא היה הכרפס זמין בקהילות שלהם, אבל עכשיו אפשר לחזור לכרפס.
פסח לתיירים ולנוסעים
כל הכללים שהוזכרו לעיל יכולים לעזור לכם להתמקם בקלות במלון שאינו שומר כשרות או בדירות נופש, בין אם הגעתם אליהם לפני הפסח או בפסח עצמו.
אם אתם אמורים לשלם על מזון שצרכתם, כמו למשל המיני-בר במלון, אין צורך לאטום את מוצרי החמץ כי הם לא שייכים לכם. אם המארח בדירת נופש השאיר עבורכם חבילת קבלת פנים הכוללת עוגיות, למשל, וחבילה זו שייכת בעצם לכם, שמרו אותה במקום אטום, סמנו אותה בשילוט ברור, או החזירו אותה למארח עם הסבר אדיב במידת האפשר.
אינכם צריכים לנקות שום דבר מחדש, מכיוון שבמקומות אלו מקפידים מאוד על הנקיון ומנקים בין אורח לאורח. פשוט מחממים את התנור והכיריים לעשר דקות ומניחים כוס מים עם קצת סבון במיקרוגל למשך כדקה וחצי.
המתנה בין שימוש בחמץ או טרף לשימוש במזון כשר: אין צורך להמתין בין השניים, גם כשמכשירים תנור. מאוד מומלץ שלא למרוח חומרי ניקוי על משטחים חמים מטעמי בטיחות ובריאות. הסיבה שאנשים נהגו לחכות 24 שעות בין שימוש לשימוש הייתה לתת לטעם הנספג "להתקלקל". מכיוון שהכלים והמכשירים של היום אינם סופגים טעם, אין צורך לחכות.
בדיקה, ביעור ומכירה
בדיקת חמץ: אנחנו מחפשים רק חמץ גדול (לפחות 14 גרם) ואכיל. יש לבדוק רק חדרי ילדים וילקוטים. אין צורך לבדוק כיסים, אלא אם כן אתם יודעים שילדיכם מכניסים לחם לכיסים באופן קבוע ואז אוכלים אותו. אם אתם מתכוונים לכבס את המכנסיים או המעילים הללו לפני פסח אין צורך לבדוק אותם.
פחי אשפה: כל מה שתשימו בפח אינו שייך לכם כי אתם לא מעוניינים בו והוא נחשב הפקר, גם אם הפח בתוך הבית. זה כולל את החמץ האחרון שהתפטרתם ממנו בערב פסח.
מכירת חמץ: אפשר לכלול במכירה כל חמץ שיש לכם בבית או בעסק, אפילו חבילות או בקבוקים שכבר נפתחו. המכירה במקורה היתה עסקה של ממש אבל כיום היא בעצם הכרזה שאיננו מעוניינים בחמץ שברשותנו ואנו מעבירים אותו לרשותו של אדם שאינו יהודי.
אשמח לעזור לכם במכירת החמץ שלכם ללא כל צורך בתשלום או במסירת מידע. פשוט שלחו אימייל לכתובת הבאה:
אם יש לכם חמץ במקפיא ואתם צריכים לנצל את שאר השטח במקפיא, זה בסדר, כל עוד החמץ מסומן בצורה ברורה באופן שמבטיח שאף אחד לא ישתמש בו בטעות בפסח.
ביעור חמץ: סבי עליו השלום, חכם שאול פתייה, היה מקפיד מאד על אלו השורפים כמויות גדולות של חמץ משום שיש בזה השחתת מזון ובזיון לאוכל. אנא השתדלו לשרוף רק את עשרת הפירורים אותם נהוג להחביא לפני בדיקת חמץ.
סדר שמח ונטול מתח
סדר מוקדם: אכילת המצה הראשונה צריכה להיעשות לאחר החשיכה, שעל פי רוב הפוסקים הוא כשמונה עשרה דקות אחרי השקיעה. לכן אפשר להתחיל את הסדר בשעה מוקדמת, ולתזמן אותו כך שתגיעו לברכת המוציא לאחר החשכה. דבר זה יקל על הילדים, וזה גם יכול לפתור בעיות רבות עבור אלו העורכים סדר שני.
כרפס: יש כאלו הטוענים שאסור לאכול יותר מכזית כרפס כי אז מתחייבים בברכה אחרונה. שיבושם להם.
המנהג המבוסס בקרב הרבה עדות הוא לא להגביל את אכילת הכרפס, ולסמוך על ברכת המזון כברכה אחרונה. מסורת יהודי בבל, שאותה אני ממליץ לכם בחום לאמץ, היא לאכול כרפס כאוות נפשכם.
אחרי אכילת הכרפס מגישים לשולחן ירקות טריים, בעיקר מלפפונים. לילדים מגישים מנה קטנה של אוכל מבושל, לרוב אורז וקציצות בשר, ויש מים ושתייה קלה לכולם. בשלב זה אוכלים גם את הביצים הקשות, זכר לקרבן חגיגה, והילדים אוהבים לטבול אותן בתערובת מיץ הלימון והתפוזים.
לאחר אכילת הביצים והירקות, הרעב אינו מציק כל כך והסדר מתנהל בשמחה ובאנרגיה חיובית.
יין: ניתן להשתמש בכל סוג של יין, אדום או לבן, מתוק או יבש למחצה, או מיץ ענבים. אם אתם לא יכולים לשתות יין או מיץ ענבים, אתם יכולים לסמוך על עורך הסדר. אם אתם עורכים את הסדר ואינכם יכולים לשתות, סמכו על אדם אחר ששותה, וראו פירוט ההלכה להלן.
כמות היין המינימלית לכל אחת מארבע הכוסות, היא רוב המידה המקראית הנקראת רביעית ההין. ישנן דעות שונות לגבי נפח המידה הזו ולכן אפשר לסמוך על השיעור הקטן ביותר שהוא 75 סמ"ק. רוב השיעור הזה הוא 35 סמ"ק.
פסח שמח לכולם