Compassion, Community, Caring

(ב) כָּל הַנִּכְנָסִין לְהַר הַבַּיִת נִכְנָסִין דֶּרֶךְ יָמִין וּמַקִּיפִין וְיוֹצְאִין דֶּרֶךְ שְׂמֹאל, חוּץ מִמִּי שֶׁאֵרְעוֹ דָבָר, שֶׁהוּא מַקִּיף לִשְׂמֹאל. מַה לְּךָ מַקִּיף לִשְׂמֹאל, שֶׁאֲנִי אָבֵל, הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יְנַחֲמֶךָּ. שֶׁאֲנִי מְנֻדֶּה, הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יִתֵּן בְּלִבָּם וִיקָרְבוּךָ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי, עֲשִׂיתָן כְּאִלּוּ עָבְרוּ עָלָיו אֶת הַדִּין. אֶלָּא, הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יִתֵּן בְּלִבְּךָ וְתִשְׁמַע לְדִבְרֵי חֲבֵרֶיךָ וִיקָרְבוּךָ:

Mishnah Middot 2:2

(2) All who entered the Temple Mount entered by the right and went round [to the right] and went out by the left, save for one to whom something had happened, who entered and went round to the left. [He was asked]: “Why do you go round to the left?” [If he answered] “Because I am a mourner,” [they said to him], “May He who dwells in this house comfort you.” [If he answered] “Because I am excommunicated” [they said]: “May He who dwells in this house inspire them to draw you near again,” the words of Rabbi Meir. Rabbi Yose to him: you make it seem as if they treated him unjustly. Rather [they should say]: “May He who dwells in this house inspire you to listen to the words of your colleagues so that they may draw you near again.”

פרקי דרבי אליעזר י״ז:ט״ו

ראה שלמה שמדת גמילות חסדים גדולה לפני הב"ה וכשבנה בית המקדש בנה שני שערים אחד לחתנים ואחד לאבלים ולמנודים והיו ישראל הולכים בשבתות ויושבין בין שני שערים הללו והנכנס בשער חתנים היו יודעין שהוא חתן והיו אומרים לו השוכן בבית הזה ישמחך בבנים ובבנות והנכנס בשער האבלים והיה שפמו מכוסה והיו יודעין שהוא אבל והיו אומרין לו השוכן בבית זה ינחמך והנכנס בשער האבלים ולא היה שפמו מכוסה היו יודעין שהוא מנודה והיו אומרין לו השוכן בבית הזה יתן בלבך לשמוע דברי חביריך ויתן בלב חבריך לסלוח לך ויקריבוך אצלם כדי שיצאו כל ישראל ידי חובתן בגמילות חסדים.

Pirkei DeRabbi Eliezer 17:15

Solomon saw that the observance of loving-kindness was great before the Holy One, blessed be He. When he built the Temple he erected two gates, one for the bridegrooms, and the other for the mourners and the excommunicated. On Sabbaths the Israelites went and sat between those two gates; and they knew that anyone who entered through the gate of the bridegrooms was a bridegroom, and they said to him, May He who dwells in this house cause thee to rejoice with sons and daughters. If one entered through the gate of the mourners with his upper lip covered, then they knew that he was a mourner, and they would say to him. May He who dwells || in this house comfort thee. If one entered through the gate of the mourners without having his upper lip covered, then they knew that he was excommunicated, and they would say to him, May He who dwells in this house put into thy heart (the desire) to listen to the words of thy associates, and may He put into the hearts of thy associates that they may draw thee near (to themselves), so that all Israel may discharge their duty by rendering the service of loving-kindness.