Go to Heaven for the climate, Hell for the company.
Mark Twain
אם כמות כו' ואם כו'
... או יאמר בשום לב אל הברא פי הארץ בין השמשות והוא במה שמבואר אצלנו בפי' המשנה כי כל מה שנברא בין השמשות הוא כח רוחני בארץ למעלה מאיכות העולם הזה פי האתון למעלה מאיכות בעל חי הבלתי מדבר הוא כח רוחני כפי האתון ההוא. וכן פי הארץ אינו חור נעשה בארץ חלול שא"כ לא היה בו כח לשאוף ולבלוע ...
...כח רוחני אשר כח בי לבלוע את הרשע עד שאול כאשר הוא חי. והנה מאז נברא ברא אלהים את הכח ההוא לבלוע את הרשע אלא שלא ניתן לו רשות לבלע ולהשחית עד כה...
...או יאמר במ"ש ז"ל כי בדין העליון הנפש מתנצלת לאמר כי לא חטאה רק החומר כי הוא רוחניות וקדושה והגוף מתנצל לאמר כי הנני גוש עפר ומעת יציאת הנפש איננו מתנועע מה עושה הקב"ה אומר הצד השוה שבכם שבשתוף שניכם חטאתם כן אשים נפש בגוף ואדון אתכם כך בגיהנם כמשל החיגר וסומא שומרי הפרדס. ובזה יאמר אם בריאה שהיא האדם וברא ה' פעם שנית אחר שהמות מפריד בין גוף ונפש שחוזר ומחבר' כן עתה לא יפריד לחבר כי אם ופצתה וכו' וירדו חיים שאולה כאשר הם מחוברים עתה ולא שיחזור ויברא אותם ויחברם אחרי כן לדונם בגיהנם.
Marriage is neither heaven nor hell, it is simply purgatory.
Abraham Lincoln
אמר ליה אנטונינוס לרבי גוף ונשמה יכולין לפטור עצמן מן הדין כיצד גוף אומר נשמה חטאת שמיום שפירשה ממני הריני מוטל כאבן דומם בקבר ונשמה אומרת גוף חטא שמיום שפירשתי ממנו הריני פורחת באויר כצפור אמר ליה אמשול לך משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שהיה לו פרדס נאה והיה בו בכורות נאות והושיב בו שני שומרים אחד חיגר ואחד סומא אמר לו חיגר לסומא בכורות נאות אני רואה בפרדס בא והרכיבני ונביאם לאכלם רכב חיגר על גבי סומא והביאום ואכלום לימים בא בעל פרדס אמר להן בכורות נאות היכן הן אמר לו חיגר כלום יש לי רגלים להלך בהן אמר לו סומא כלום יש לי עינים לראות מה עשה הרכיב חיגר על גבי סומא ודן אותם כאחד אף הקב"ה מביא נשמה וזורקה בגוף ודן אותם כאחד שנאמר (תהלים נ, ד) יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו יקרא אל השמים מעל זו נשמה ואל הארץ לדין עמו זה הגוף:
§ Apropos exchanges with prominent gentile leaders, the Gemara cites an exchange where Antoninos, the Roman emperor, said to Rabbi Yehuda HaNasi: The body and the soul are able to exempt themselves from judgment for their sins. How so? The body says: The soul sinned, as from the day of my death when it departed from me, I am cast like a silent stone in the grave, and do not sin. And the soul says: The body sinned, as from the day that I departed from it, I am flying in the air like a bird, incapable of sin. Rabbi Yehuda HaNasi said to him: I will tell you a parable. To what is this matter comparable? It is comparable to a king of flesh and blood who had a fine orchard, and in it there were fine first fruits of a fig tree, and he stationed two guards in the orchard, one lame, who was unable to walk, and one blind. Neither was capable of reaching the fruit on the trees in the orchard without the assistance of the other. The lame person said to the blind person: I see fine first fruits of a fig tree in the orchard; come and place me upon your shoulders. I will guide you to the tree, and we will bring the figs to eat them. The lame person rode upon the shoulders of the blind person and they brought the figs and ate them. Sometime later the owner of the orchard came to the orchard. He said to the guards: The fine first fruits of a fig tree that were in the orchard, where are they? The lame person said: Do I have any legs with which I would be able to walk and take the figs? The blind person said: Do I have any eyes with which I would be able to see the way to the figs? What did the owner of the orchard do? He placed the lame person upon the shoulders of the blind person just as they did when they stole the figs, and he judged them as one. So too, the Holy One, Blessed be He, brings the soul on the day of judgment and casts it back into the body, as they were when they sinned, and He judges them as one, as it is stated: “He calls to the heavens above and to the earth that He may judge His people” (Psalms 50:4). “He calls to the heavens above”; this is the soul, which is heavenly. “And to the earth that He may judge His people”; this is the body, which is earthly.
וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה זִימְנָא חֲדָא הֲוָה קָא אָזְלִינַן בְּמַדְבְּרָא וְאִיתְלַוִּי בַּהֲדַן הַהוּא טַיָּיעָא דַּהֲוָה שָׁקֵיל עַפְרָא וּמוֹרַח לֵיהּ וְאָמַר הָא אוֹרְחָא לְדוּכְתָּא פְּלָן וְהָא אוֹרְחָא לְדוּכְתָּא
And Rabba bar bar Ḥana said: Once we were traveling in the desert and we were accompanied by a certain Arab who would take dust and smell it and say: This is the road to such and such a place, and that is the road to such and such a place.
כל תלתין יומין - כל ראש חדש: כבשר בקלחת - שמהפכין אותו כדי שתתבשל:
The words of the wise and their riddles.
והכונה שאמר רבב"ח דאזלינן במדברא היינו בדרך התבודדות ואיתלוי לן ההוא טייעא לפי הנמשל הוא חכם בחכמת התורה ולפי המשל הוא חכם בחכמת הטבע כמו הטייעא:
מִשֶּׁבָּרָא רָקִיעַ בָּרָא מַלְאָכִים. וּבָרָא אֵשׁ שֶׁל גֵּיהִנָּם בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, שֶׁאֵין כְּתִיב בּוֹ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב...
וּמִנַּיִן שֶׁבְּיוֹם שֵׁנִי נִבְרֵאת גֵּיהִנֹּם, דִּכְתִיב: כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה, מִן הַיּוֹם שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר אָדָם אֶתְמוֹל וְלֹא שִׁלְשׁוֹם. וְאֵימָתַי יָכוֹל אָדָם לוֹמַר אֶתְמוֹל? בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי שֶׁיּוֹם אֶחָד בְּשַׁבָּת לְפָנָיו...
After He fashioned the firmament, He created the angels, and the fire of Gehenna on the second day, for about that day it is not written: And God saw that it was good (Gen. 1:1)...
Whence do we know that Gehenna was created on the second day? From the verse For a hearth is ordered of yesterday (Isa. 30:33). It was the day on which a man could refer only to yesterday and not to “the day before yesterday.” When could a man refer to yesterday? Only on the second day (of Creation), which was preceded by the first day of the week...
והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחות לפני אמר יהוה
And sabbath after sabbath,
All flesh shall come to worship Me
—said the LORD. (24) They shall go out and gaze
On the corpses of the men who rebelled against Me:
Their worms shall not die,
Nor their fire be quenched;
They shall be a horror
To all flesh.
And new moon after new moon,
And sabbath after sabbath,
All flesh shall come to worship Me
—said the LORD.
אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: שָׁלֹשׁ שָׁנִים נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל, הַלָּלוּ אוֹמְרִים: הֲלָכָה כְּמוֹתֵנוּ, וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים: הֲלָכָה כְּמוֹתֵנוּ. יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים הֵן, וַהֲלָכָה כְּבֵית הִלֵּל. וְכִי מֵאַחַר שֶׁאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים, מִפְּנֵי מָה זָכוּ בֵּית הִלֵּל לִקְבּוֹעַ הֲלָכָה כְּמוֹתָן? מִפְּנֵי שֶׁנּוֹחִין וַעֲלוּבִין הָיוּ, וְשׁוֹנִין דִּבְרֵיהֶן וְדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּקְדִּימִין דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי לְדִבְרֵיהֶן.
Rabbi Abba said that Shmuel said: For three years Beit Shammai and Beit Hillel disagreed. These said: The halakha is in accordance with our opinion, and these said: The halakha is in accordance with our opinion. Ultimately, a Divine Voice emerged and proclaimed: Both these and those are the words of the living God. However, the halakha is in accordance with the opinion of Beit Hillel. The Gemara asks: Since both these and those are the words of the living God, why were Beit Hillel privileged to have the halakha established in accordance with their opinion? The reason is that they were agreeable and forbearing, showing restraint when affronted, and when they taught the halakha they would teach both their own statements and the statements of Beit Shammai. Moreover, when they formulated their teachings and cited a dispute, they prioritized the statements of Beit Shammai to their own statements, in deference to Beit Shammai.
עֲדַת קֹרַח אֵינָהּ עֲתִידָה לַעֲלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז) וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ, בָּעוֹלָם הַזֶּה, וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל, לָעוֹלָם הַבָּא, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר (שמואל א ב) ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.
The assembly of Korah is not destined to arise for resurrection, as it is stated: “And the earth closed upon them” (Numbers 16:33), meaning in this world, and also: “And they perished from among the assembly” (Numbers 16:33), meaning in the World-to-Come; this is the statement of Rabbi Akiva. Rabbi Eliezer says: About them the verse says: “The Lord kills and makes alive; He lowers to the grave, and raises” (I Samuel 2:6), indicating that the assembly of Korah has a share in the World-to-Come.
היינו, שכבר נפסק ונקצב ונסתיים הזמן (וכל עניני העבודה שפעלו בזמן זה) דהפצת המעיינות חוצה שהתחיל בי"ט כסלו לפני קצ"ב שנה, ומוכנים כבר לקיום ההבטחה שכשיפוצו מעינותיך חוצה אתי מר דא מלכא משיחא. וזהו אחד הטעמים להדפסת ספר התניא... כדי להדגיש בפועל ובגלוי לעיני בשרשלימות העבודה דיפוצו מעינותיך חוצה במשך קצב שנה, סוף זמן הגלות, "קץ הימים" ("קץ דשמאלא", סוף הגלות), ותיכף ומיד באים ל"קץ הימין" (קץ הגאולה)
Lubavicher Rebbe, Likutei Sichot 5751Vayeshev 11
“Being a Jew is like walking in the wind or swimming: you are touched at all points and conscious everywhere.”
Lionel Trilling