11. Praying for a Sustainable World

This material was prepared by Rabbi Yonatan Neril and Evonne Marzouk of Canfei Nesharim, as part of the Jewcology project.

This source sheet was created in collaboration with Canfei Nesharim, Jewcology, Jewish Nature and the ROI Community.

The Sefaria Source Sheet was collated by and edited Rachel Kelman, a 2022 summer inchworm.

Outline of Sources:

I. The Power of Prayer

II. Created to Pray

III. Nature in Our Prayers

IV. Healing the World: Through Prayer

I. The Power of Prayer

במדבר כ׳:ט״ו-ט״ז

(טו) וַיֵּרְד֤וּ אֲבֹתֵ֙ינוּ֙ מִצְרַ֔יְמָה וַנֵּ֥שֶׁב בְּמִצְרַ֖יִם יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וַיָּרֵ֥עוּ לָ֛נוּ מִצְרַ֖יִם וְלַאֲבֹתֵֽינוּ׃ (טז) וַנִּצְעַ֤ק אֶל־יְהֹוָה֙ וַיִּשְׁמַ֣ע קֹלֵ֔נוּ וַיִּשְׁלַ֣ח מַלְאָ֔ךְ וַיֹּצִאֵ֖נוּ מִמִּצְרָ֑יִם וְהִנֵּה֙ אֲנַ֣חְנוּ בְקָדֵ֔שׁ עִ֖יר קְצֵ֥ה גְבוּלֶֽךָ׃

Numbers 20:15-16

(15) that our ancestors went down to Egypt, that we dwelt in Egypt a long time, and that the Egyptians dealt harshly with us and our ancestors. (16) We cried to יהוה who heard our plea, sending a messenger who freed us from Egypt. Now we are in Kadesh, the town on the border of your territory.

רש"י על במדבר כ׳:ט״ז:א׳

(א) וישמע קלנו. בַּבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכָנוּ אָבִינוּ "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב", שֶׁאָנוּ צוֹעֲקִים וְנַעֲנִים (תנחומא בשלח):

Rashi on Numbers 20:16:1

(1) וישמע קלנו HE HEARD OUR VOICE — through the blessing with which our father, Jacob, had blessed us — “the voice is Jacob’s voice” (Genesis 27:22), because whenever we cry we are answered (Midrash Tanchuma, Beshalach 9 on בשלח).

שמות י״ז:ח׳-י״ג

(ח) וַיָּבֹ֖א עֲמָלֵ֑ק וַיִּלָּ֥חֶם עִם־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּרְפִידִֽם׃ (ט) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֤ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ בְּחַר־לָ֣נוּ אֲנָשִׁ֔ים וְצֵ֖א הִלָּחֵ֣ם בַּעֲמָלֵ֑ק מָחָ֗ר אָנֹכִ֤י נִצָּב֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַגִּבְעָ֔ה וּמַטֵּ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים בְּיָדִֽי׃ (י) וַיַּ֣עַשׂ יְהוֹשֻׁ֗עַ כַּאֲשֶׁ֤ר אָֽמַר־לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם בַּעֲמָלֵ֑ק וּמֹשֶׁה֙ אַהֲרֹ֣ן וְח֔וּר עָל֖וּ רֹ֥אשׁ הַגִּבְעָֽה׃ (יא) וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ים מֹשֶׁ֛ה יָד֖וֹ וְגָבַ֣ר יִשְׂרָאֵ֑ל וְכַאֲשֶׁ֥ר יָנִ֛יחַ יָד֖וֹ וְגָבַ֥ר עֲמָלֵֽק׃ (יב) וִידֵ֤י מֹשֶׁה֙ כְּבֵדִ֔ים וַיִּקְחוּ־אֶ֛בֶן וַיָּשִׂ֥ימוּ תַחְתָּ֖יו וַיֵּ֣שֶׁב עָלֶ֑יהָ וְאַהֲרֹ֨ן וְח֜וּר תָּֽמְכ֣וּ בְיָדָ֗יו מִזֶּ֤ה אֶחָד֙ וּמִזֶּ֣ה אֶחָ֔ד וַיְהִ֥י יָדָ֛יו אֱמוּנָ֖ה עַד־בֹּ֥א הַשָּֽׁמֶשׁ׃ (יג) וַיַּחֲלֹ֧שׁ יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־עֲמָלֵ֥ק וְאֶת־עַמּ֖וֹ לְפִי־חָֽרֶב׃ {פ}

Exodus 17:8-13

(8) Amalek came and fought with Israel at Rephidim. (9) Moses said to Joshua, “Pick some troops for us, and go out and do battle with Amalek. Tomorrow I will station myself on the top of the hill, with the rod of God in my hand.” (10) Joshua did as Moses told him and fought with Amalek, while Moses, Aaron, and Hur went up to the top of the hill. (11) Then, whenever Moses held up his hand, Israel prevailed; but whenever he let down his hand, Amalek prevailed. (12) But Moses’ hands grew heavy; so they took a stone and put it under him and he sat on it, while Aaron and Hur, one on each side, supported his hands; thus his hands remained steady until the sun set. (13) And Joshua overwhelmed the people of Amalek with the sword.

Discussion Questions

What is the purpose of prayer, according to these verses?
How does prayer relate to action?

II. Created to Pray

בראשית ב׳:ד׳-ה׳

(ד) אֵ֣לֶּה תוֹלְד֧וֹת הַשָּׁמַ֛יִם וְהָאָ֖רֶץ בְּהִבָּֽרְאָ֑ם בְּי֗וֹם עֲשׂ֛וֹת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם׃ (ה) וְכֹ֣ל ׀ שִׂ֣יחַ הַשָּׂדֶ֗ה טֶ֚רֶם יִֽהְיֶ֣ה בָאָ֔רֶץ וְכׇל־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה טֶ֣רֶם יִצְמָ֑ח כִּי֩ לֹ֨א הִמְטִ֜יר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהִים֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וְאָדָ֣ם אַ֔יִן לַֽעֲבֹ֖ד אֶת־הָֽאֲדָמָֽה׃

Genesis 2:4-5

(4) Such is the story of heaven and earth when they were created. When God יהוה made earth and heaven— (5) when no shrub of the field was yet on earth and no grasses of the field had yet sprouted, because God יהוה had not sent rain upon the earth and there were no human beings to till the soil,

רש"י על בראשית ב׳:ה׳:ב׳

(ב) כי לא המטיר. וּמַ"טַ לֹא הִמְטִיר? לְפִי שֶׁאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה, וְאֵין מַכִּיר בְּטוֹבָתָם שֶׁל גְּשָׁמִים, וּכְשֶׁבָּא אָדָם וְיָדַע שֶׁהֵם צֹרֶךְ לָעוֹלָם, הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְיָרְדוּ וְצָמְחוּ הָאִילָנוֹת וְהַדְּשָׁאִים:

Rashi on Genesis 2:5:2

(2) כי לא המטיר BECAUSE GOD HAD NOT CAUSED IT TO RAIN — And what is the reason that God had not caused it to rain? כי אדם אין לעבוד את האדמה BECAUSE THERE WAS NO MAN TO TILL THE GROUND, and there was, therefore, no one to recognize the utility of rain. When Adam came (was created), however, and he realised that it was necessary for the world, he prayed for it and it fell, so that trees and verdure sprang forth.

ברכות כ״ו ב:ו׳

יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלַּת מִנְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב״, וְאֵין ״שִׂיחָה״ אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר ״תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה׳ יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ״.

Berakhot 26b:6

Isaac instituted the afternoon prayer, as it is stated: “And Isaac went out to converse [lasuaḥ] in the field toward evening” (Genesis 24:63), and conversation means nothing other than prayer, as it is stated: “A prayer of the afflicted when he is faint and pours out his complaint [siḥo] before the Lord” (Psalms 102:1). Obviously, Isaac was the first to pray as evening approached, at the time of the afternoon prayer.

Discussion Questions

Do humans have a reason to pray?
What is the relationship between human prayer and nature?

III. Nature in our Prayers

תהילים קמ״ה:א׳-י׳

(א) תְּהִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד אֲרוֹמִמְךָ֣ אֱלוֹהַ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וַאֲבָרְכָ֥ה שִׁ֝מְךָ֗ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ (ב) בְּכׇל־י֥וֹם אֲבָֽרְכֶ֑ךָּ וַאֲהַֽלְלָ֥ה שִׁ֝מְךָ֗ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ (ג) גָּ֘ד֤וֹל יְהֹוָ֣ה וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד וְ֝לִגְדֻלָּת֗וֹ אֵ֣ין חֵֽקֶר׃ (ד) דּ֣וֹר לְ֭דוֹר יְשַׁבַּ֣ח מַעֲשֶׂ֑יךָ וּגְב֖וּרֹתֶ֣יךָ יַגִּֽידוּ׃ (ה) הֲ֭דַר כְּב֣וֹד הוֹדֶ֑ךָ וְדִבְרֵ֖י נִפְלְאֹתֶ֣יךָ אָשִֽׂיחָה׃ (ו) וֶעֱז֣וּז נֽוֹרְאֹתֶ֣יךָ יֹאמֵ֑רוּ (וגדלותיך) [וּגְדֻלָּתְךָ֥] אֲסַפְּרֶֽנָּה׃ (ז) זֵ֣כֶר רַב־טוּבְךָ֣ יַבִּ֑יעוּ וְצִדְקָתְךָ֥ יְרַנֵּֽנוּ׃ (ח) חַנּ֣וּן וְרַח֣וּם יְהֹוָ֑ה אֶ֥רֶךְ אַ֝פַּ֗יִם וּגְדׇל־חָֽסֶד׃ (ט) טוֹב־יְהֹוָ֥ה לַכֹּ֑ל וְ֝רַחֲמָ֗יו עַל־כׇּל־מַעֲשָֽׂיו׃ (י) יוֹד֣וּךָ יְ֭הֹוָה כׇּל־מַעֲשֶׂ֑יךָ וַ֝חֲסִידֶ֗יךָ יְבָרְכֽוּכָה׃

Psalms 145:1-10

(1) A song of praise. Of David. I will extol You, my God and king, and bless Your name forever and ever. (2) Every day will I bless You and praise Your name forever and ever. (3) Great is the LORD and much acclaimed; His greatness cannot be fathomed. (4) One generation shall laud Your works to another and declare Your mighty acts. (5) The glorious majesty of Your splendor and Your wondrous acts^-a will I recite. (6) Men shall talk of the might of Your awesome deeds, and I will recount Your greatness. (7) They shall celebrate Your abundant goodness, and sing joyously of Your beneficence. (8) The LORD is gracious and compassionate, slow to anger and abounding in kindness. (9) The LORD is good to all, and His mercy is upon all His works. (10) All Your works shall praise You, O LORD, and Your faithful ones shall bless You.

תהילים צ״ב:י״ג-י״ד

(יג) צַ֭דִּיק כַּתָּמָ֣ר יִפְרָ֑ח כְּאֶ֖רֶז בַּלְּבָנ֣וֹן יִשְׂגֶּֽה׃ (יד) שְׁ֭תוּלִים בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֑ה בְּחַצְר֖וֹת אֱלֹהֵ֣ינוּ יַפְרִֽיחוּ׃

Psalms 92:13-14

(13) The righteous bloom like a date-palm;
they thrive like a cedar in Lebanon; (14) planted in the house of the LORD,
they flourish in the courts of our God.

סידור אשכנז, ימי חול, תפילת שחרית, ברכות קריאת שמע, יוצר אור ב׳

(ב) הַמֵּאִיר לָאָֽרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶֽיהָ בְּרַחֲמִים וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל־יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית: מָה־רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ | יְהֹוָה כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְ֒אָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶֽךָ:

Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Blessings of the Shema, First Blessing before Shema 2

(2) He illuminates the earth [and provides light] for those who dwell on it, with compassion; and in His goodness renews every day, continually, the work of creation. How many are Your works, Adonoy; You made them all with wisdom, the earth is full of Your possessions.

Discussion Questions

How is nature presented in our daily prayers?
What can we learn from this?

IV. Healing the World: Through Prayer

שמות ל״ב:ל״א-ל״ב

(לא) וַיָּ֧שׇׁב מֹשֶׁ֛ה אֶל־יְהֹוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אָ֣נָּ֗א חָטָ֞א הָעָ֤ם הַזֶּה֙ חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֔ה וַיַּֽעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם אֱלֹהֵ֥י זָהָֽב׃ (לב) וְעַתָּ֖ה אִם־תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ׃

Exodus 32:31-32

(31) Moses went back to יהוה and said, “Alas, this people is guilty of a great sin in making for themselves a god of gold. (32) Now, if You will forgive their sin [well and good]; but if not, erase me from the record which You have written!”

שמואל א א׳:י׳-י״א

(י) וְהִ֖יא מָ֣רַת נָ֑פֶשׁ וַתִּתְפַּלֵּ֥ל עַל־יְהֹוָ֖ה וּבָכֹ֥ה תִבְכֶּֽה׃ (יא) וַתִּדֹּ֨ר נֶ֜דֶר וַתֹּאמַ֗ר יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת אִם־רָאֹ֥ה תִרְאֶ֣ה ׀ בׇּעֳנִ֣י אֲמָתֶ֗ךָ וּזְכַרְתַּ֙נִי֙ וְלֹֽא־תִשְׁכַּ֣ח אֶת־אֲמָתֶ֔ךָ וְנָתַתָּ֥ה לַאֲמָתְךָ֖ זֶ֣רַע אֲנָשִׁ֑ים וּנְתַתִּ֤יו לַֽיהֹוָה֙ כׇּל־יְמֵ֣י חַיָּ֔יו וּמוֹרָ֖ה לֹא־יַעֲלֶ֥ה עַל־רֹאשֽׁוֹ׃

I Samuel 1:10-11

(10) In her wretchedness, she prayed to the LORD, weeping all the while. (11) And she made this vow: “O LORD of Hosts, if You will look upon the suffering of Your maidservant and will remember me and not forget Your maidservant, and if You will grant Your maidservant a male child, I will dedicate him to the LORD for all the days of his life; and no razor shall ever touch his head.”

שמונה קבצים ז׳:קי״ב:א׳

(א) יש שהוא שר שירת נפשו, ובנפשו הוא מוצא את הכל, את מלא הסיפוק הרוחני במילואו. ויש שהוא שר שירת האומה, יוצא הוא מתוך המעגל של נפשו הפרטית, שאינו מוצא אותה מרוחבת כראוי, ולא מיושבת ישוב אידיאלי, שואף למרומי עז, והוא מתדבק באהבה עדינה עם כללותה של כנסת ישראל, ועמה הוא שר את שיריה מצר בצרותיה, ומשתעשע בתקותיה, הוגה דעות עליונות וטהורות על עברה ועל עתידה, וחוקר באהבה ובחכמת לב את תוכן רוחה הפנימי. ויש אשר שד תתרחב נפשו עד שיוצא ומת~שט מעל גבול ישראל, לשיר את שירת האדם, רוחו הולך ומתרחב בגאון כללות האדם והוד צלמו, שואף אל תעודתו הכללית ומצפה להשתלמותו העליונה, וממקור חיים זה הוא שואב את כללות הגיונותיו ומחקריו, שאיפותיו וחזיונותיו. ויש אשר עוד מזה למעלה ברוחב יתנשא עד שמתאחד עם כל היקום כולו, עם כל הבריות, ועם כל העולמים, ועם כולם אומר שירה, זה הוא העוסק בפרק שירה בכל יום שמובטח לו שהוא בן עולם הבא. ויש אשר עולה עם כל השירים הללו ביחד באגודה אחת, וכולם נותנים את קולותיהם, כולם יחד מנעימים את זמריהם, וזה לתוך זה נותן לשד תיים, קול ששון וקול שמחה, קול צהלה וקול רנה, קול חדוה וקול קדושה. שירת הנפש, שירת האומה, שירת האדם, שירת העולם, כולן יחד מתמזגות בקרבו בכל עת ובכל שעה. והתמימות הזאת במילואה עולה היא להיות שירת קודש, שירת אל, שירת ישראל, בעוצם עזה ותפארתה, בעוצם אמתה וגדלה, ישראל שיר אל, שיר פשוט, שיר כפול, שיר משולש, שיר מרובע. שיר השירים אשר לשלמה, למלך שהשלום שלו.

Shemonah Kevatzim 7:112:1

translation by Yaakov David Shulman
There is a person who sings the song of his soul. He finds everything, his complete spiritual satisfaction, within his soul. There is a person who sings the song of the nation. He steps forward from his private soul, which he finds narrow and uncivilized. He yearns for the heights. He clings with a sensitive love to the entirety of the Jewish nation and sings its song. He shares in its pains, is joyful in its hopes, speaks with exalted and pure thoughts regarding its past and its future, investigates its inner spiritual nature with love and a wise heart. There is a person whose soul is so broad that it expands beyond the border of Israel. It sings the song of humanity. This soul constantly grows broader with the exalted totality of humanity and its glorious image. He yearns for humanity’s general enlightenment. He looks forward to its supernal perfection. From this source of life, he draws all of his thoughts and insights, his ideals and visions. And there is a person who rises even higher until he unites with all existence, with all creatures, and with all worlds. And with all of them, he sings. This is the person who, engaged in the Chapter of Song every day, is assured that he is a child of the World-to-Come. And there is a person who rises with all these songs together in one ensemble so that they all give forth their voices, they all sing their songs sweetly, each supplies its fellow with fullness and life: the voice of happiness and joy, the voice of rejoicing and tunefulness, the voice of merriment and the voice of holiness. The song of the soul, the song of the nation, the song of humanity, the song of the world—they all mix together with this person at every moment and at all times. And this simplicity in its fullness rises to become a song of holiness, the song of God, the song that is simple, doubled, tripled, quadrupled, the song of songs of Solomon—of the king who is characterized by completeness and peace.

Discussion Questions

If we are committed to building a better world, how can prayer help us?
According to these sources, what should we pray for? Is there anything we shouldn’t pray for?

Jewcology.com is a new web portal for the global Jewish environmental community. Source sheets developed as part of the Jewcology project are sponsored by Teva Ivri. Thanks to the ROI community for their generous support, which made the Jewcology project possible.