In our age there is no such thing as 'keeping out of politics.' All issues are political issues, and politics itself is a mass of lies, evasions, folly, hatred and schizophrenia.
George Orwell
וּבְבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ (במדבר ז, פט), תָּנֵי (דברים לד, י): וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה, בְּיִשְׂרָאֵל לֹא קָם אֲבָל בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם קָם, ... וְאֵיזֶה נָבִיא הָיָה לָהֶם כְּמשֶׁה זֶה בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר, אֶלָּא הֶפְרֵשׁ בֵּין נְבוּאָתוֹ שֶׁל משֶׁה לִנְבוּאָתוֹ שֶׁל בִּלְעָם, שָׁלשׁ מִדּוֹת הָיוּ בְּיַד משֶׁה מַה שֶׁלֹא הָיוּ בְּיַד בִּלְעָם. משֶׁה הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ עוֹמֵד...וְעִם בִּלְעָם לֹא הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ אֶלָּא נוֹפֵל... משֶׁה הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ פֶּה אֶל פֶּה... וּבְבִלְעָם ... שֶׁלֹא הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ פֶּה אֶל פֶּה. משֶׁה הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ פָּנִים בְּפָנִים... וְעִם בִּלְעָם לֹא הָיָה מְדַבֵּר כִּי אִם בִּמְשָׁלִים...
שָׁלשׁ מִדּוֹת הָיוּ בְּיַד בִּלְעָם מַה שֶׁלֹא הָיוּ בְּיַד משֶׁה, משֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מִי מְדַבֵּר עִמּוֹ, בִּלְעָם הָיָה יוֹדֵעַ מִי מְדַבֵּר עִמּוֹ, ... משֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ אֵימָתַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ, וּבִלְעָם הָיָה יוֹדֵעַ אֵימָתַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כד, טז): וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן. מָשְׁלוּ מָשָׁל לְטַבָּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מָה הַמֶּלֶךְ מַקְרִיב עַל שֻׁלְחָנוֹ וְיוֹדֵעַ כַּמָּה הוֹצָאוֹת יוֹצְאוֹת לַמֶּלֶךְ עַל שֻׁלְּחָנוֹ, כָּךְ הָיָה בִּלְעָם יוֹדֵעַ מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְדַבֵּר עִמּוֹ. בִּלְעָם הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה, ... וּמשֶׁה לֹא הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה.
Word of Balaam son of Beor,
Word of the man whose eye is true,
(16) Word of one who hears God’s speech,
Who obtains knowledge from the Most High,
And beholds visions from the Almighty,
Prostrate, but with eyes unveiled:
בכולהו - מלכים והדיוטות:
לא תפיש ותדרוש - לגנאי:
לבר מבלעם - דכל מה דמשכחת ליה לגנאי דרוש:
“Some ideas are so stupid that only intellectuals believe them.”
George Orwell
כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ שְׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וּשְׁלשָׁה דְבָרִים אֲחֵרִים, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. עַיִן טוֹבָה, וְרוּחַ נְמוּכָה, וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. עַיִן רָעָה, וְרוּחַ גְּבוֹהָה, וְנֶפֶשׁ רְחָבָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע.
Whoever possesses these three things, he is of the disciples of Abraham, our father; and [whoever possesses] three other things, he is of the disciples of Balaam, the wicked. A good eye, a humble spirit and a moderate appetite he is of the disciples of Abraham, our father. An evil eye, a haughty spirit and a limitless appetite he is of the disciples of Balaam, the wicked.
כי הכיתני זה שלש רגלים, ברש"י רמז לו אתה מבקש לעקור אומה החוגגת שלש רגלים בשנה, ובלקוטי התורה מהאר"י ז"ל שבלעם רצה לעקור מישראל את השלש רגלים, ויש להתבונן מאי אולמא דשלש רגלים מיתר המצות שבתורה,...
וידוע במהר"ל שג' אבות אברהם יצחק ויעקב תקנו את ג' חטאים אלה, ובזכותם ג' רגלים שנותנים כח ועוז לישראל לעמוד נגד ג' אלה, ויש לומר עוד שפסח שהוא ראשית הכנסת ישראל תחת מלכות שמים היפוך ע"ז, וכמאמרם ז"ל משכו ידיכם מע"ז וקחו לכם צאן של מצוה, באה בו המצוה לאכול לחם עוני רומז לרוח נמוכה, היפוך מדת בלעם שהי' לו רוח גבוה, שבועות הוא לעומת התאוה, כמאמר הרמב"ם ז"ל שאין התאוה מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה, וגדולה מזה אמרו יפנה לבו מדברי בטילה אל דברי תורה, והכנה למתן תורה היתה פרישה, ואין התורה מתקיימת אלא במי שדעתו שפלה עליו, סוכות לעומת עין רעה וקנאה, וסוכות היא היפוך מזה שהוא בטחון בהש"י היפוך הקנאה על זולתו אלא טובת עין, וע"כ באה בו מצות הלולב יעשו כולם אגודה אחת ויבואו אלו ויכפרו על אלו, הרי כי ג' מועדים אלו משפיעים בישראל היפוך מדתו של בלעם, ע"כ הי' בלעם שונא ביחוד לג' מועדים ורצה לעקרם מישראל כנ"ל:
Their roots have abundant water.
Their ruler shall rise above Agag,
Their sovereignty shall be exalted.
וירם מאגג מלכו. מֶלֶךְ רִאשׁוֹן שֶׁלָּהֶם יִכְבֹּשׁ אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק:
ותנשא מלכתו. שֶׁל יַעֲקֹב יוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁיָּבֹא אַחֲרָיו דָּוִד וּשְׁלֹמֹה:
וירם מאגג מלכו AND HIS KING SHALL BE HIGHER THAN AGAG — Their first king will conquer Agag king of the Amalakites.
ותנשא מלכתו AND HIS KINGDOM SHALL BE EXALTED — i.e. the kingdom of Jacob (the Israelitish people) shall be exalted more and more, because the powerful monarchs David and Solomon will succeed him (their first king).
וירם מאגג מלכו מלך הראשון שלהם יכבוש את אגג מלך עמלק נקרא שמו ... ...ויפה פירש ויתכן שהיה כל מלך בעם עמלק נקרא אגג כי המלך הראשון אשר שמו עליהם היה שמו כן ונקראו בניו היושבים על כסאו בשמו כדרך רוב המלכים גם היום שנקראים בשם תופסי המלכות וכן המן האגגי (אסתר ח ג) כי היה מזרע המלוכה ההיא
מובא בספרים שבלעם שייך לעמלק. הרמז: בשעה שכותבים 'בלעם' ומתחתיו 'עמלק', הצד הימני של שתי השורות מרכיב את המילה 'בלעם' והצד השמאלי את המילה 'עמלק'.
Lubavicher Rebbe, Likutei Sichot 2/338
Inhibitory control deficits are frequently reported in Multiple Sclerosis (MS), although it is unclear whether these deficits represent a global or process-specific failure.
Characterization of inhibitory failure in Multiple Sclerosis
School of Psychological Sciences and Monash Institute of Cognitive and Clinical Neurosciences , Monash University , Clayton , Victoria , Australia.
אשר קרך בדרך. דָּ"אַ — לְשׁוֹן קֹר וְחֹם, צִנֶּנְךָ וְהִפְשִׁירְךָ מֵרְתִיחָתְךָ, שֶׁהָיוּ כָל הָאֻמּוֹת יְרֵאִים לְהִלָּחֵם בָּכֶם וּבָא זֶה וְהִתְחִיל וְהֶרְאָה מָקוֹם לַאֲחֵרִים; מָשָׁל לְאַמְבָּטִי רוֹתַחַת שֶׁאֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לֵירֵד בְּתוֹכָהּ, בָּא בֶן בְּלִיַּעַל אֶחָד קָפַץ וְיָרַד לְתוֹכָהּ, אַעַ"פִּ שֶׁנִּכְוָה הֵקֵרָהּ אוֹתָהּ בִּפְנֵי אֲחֵרִים (תנחומא):
אשר קרך בדרך HOW HE MET THEE BY THE WAY — Yet another explanation is that it is connected in meaning with the expression קור in the phrase קור וחום “cold and heat” and it means: he made you cold and lukewarm after the boiling heat you had before. For all the nations were afraid to war against you and this one came and began to point out the way to others. A parable! It may be compared to a boiling hot bath into which no living creature could descend. A good-for-nothing came, and sprang down into it; although he scalded himself he made it appear cold to others (Midrash Tanchuma, Ki Teitzei 9).
וְהַמְחַקְּרִים וְהַכּוֹפְרִים מְפָרְשִׁים כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַל־פִּי חָכְמוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁלָּהֶם, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה, מְפָרְשִׁים הַכֹּל עַל־פִּי צוּרָה וָשֵׂכֶל; לָא מִבָּעֲיָא מַעֲשִׂיּוֹת הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה, אוֹמְרִים שֶׁהֵם מְרַמְּזִים רַק עַל הַנִּמְשָׁל וְהַצּוּרָה לְבַד, דְּהַיְנוּ שִׂכְלִיּוּת שֶׁלָּהֶם, אֶלָּא אֲפִלּוּ מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת הַמְפֹרָשִׁים בַּתּוֹרָה, מְפָרְשִׁים הַכֹּל שֶׁהֵם מְרַמְּזִים רַק עַל שִׂכְלִיּוּת וְחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, וְכוֹפְרִים בִּפְשׁוּטוֹ לְגַמְרֵי.
וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא והובא ברש"י תצא), שֶׁהָיָה עֲמָלֵק חוֹתֵךְ מִילוֹת וְזוֹרֵק כְּלַפֵּי מַעְלָה. כִּי מִילָה הִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁנִּצְטַוָּה בָּהּ אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁהָיָה רֹאשׁ לַמַּאֲמִינִים. וַעֲמָלֵק, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַפִילוֹסוֹפִים וְהַכּוֹפְרִים, הוּא כּוֹפֵר בְּכָל הַמִּצְווֹת וּמְפָרֵשׁ הַכֹּל עַל שִׂכְלִיּוּת לְבַד כַּנַּ"ל.
3. But the philosophers and nonbelievers explain the entire Torah according to their wisdoms and heresies. They interpret everything, the entire Torah and even the applied mitzvot recorded in the Torah, based on abstraction and logic. Not only is this the case with the stories recorded by Scripture, which they say refer solely to allegory and form—i.e., their intellectual concepts—but even the applied mitzvot specified in the Torah. They interpret everything as alluding solely to their intellectual concepts and wisdoms, and deny the straightforward meaning entirely.
This is as our Sages, of blessed memory, taught: Amalek would cut off circumcised penises and throw them upwards (Midrash Tanchuma, Ki Teitzei 9). For circumcision is the first mitzvah which our patriarch Avraham, the first of the believers, was commanded. But Amalek, who symbolizes the philosophers and the nonbelievers, denies all the mitzvot and interprets everything only as referring to intellectual concepts, as mentioned above.
עיקר מלחמת עמלק היא על פועל ממש. על המוחין עצמם – בחינת י"ה של שם ה' – הוא לא כל כך מנגד. לא מפריע לו 'יודע את ריבונו', שהיהודי רוכש הבנה באלוקות, הוא נאבק אבל שהרעיונות לא יבואו לידי פועל במידות בלב, ובמחשבה, דיבור ומעשה. וזאת מרידה גדולה בקב"ה שיודע את ריבונו ומתכוון למרוד בו, שהדברים אינם באים במעשה
בפועל.
Lubavicher Rebbe, Likutei Sichot 21/19
