(א) וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר (בראשית כא, א), זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (יחזקאל יז, כד): וְיָדְעוּ כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה כִּי אֲנִי ה' הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבֹהַּ הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל,
אָמַר רַבִּי יוּדָן לָא כְדֵין דְּאָמְרִין וְלָא עָבְדִין, אֶלָּא (יחזקאל יז, כד): אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי.
אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי, וְהֵיכָן דִּבֵּר (בראשית יח, יד): לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ וּלְשָׂרָה בֵן,
וְעָשָׂה וְיָדְעוּ כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה, אֵלּוּ הַבְּרִיּוֹת, הֵיךְ מָה דְּאַתְּ אָמַר (דברים כ, יט): כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה.
כִּי אֲנִי ה' הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבֹהַּ, זֶה אֲבִימֶלֶךְ. הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל, זֶה אַבְרָהָם.
הוֹבַשְׁתִּי עֵץ לָח, אֵלּוּ נְשֵׁי אֲבִימֶלֶךְ, דִּכְתִיב (בראשית כ, יח): כִּי עָצֹר עָצַר ה'. הִפְרַחְתִּי עֵץ יָבֵשׁ, זוֹ שָׂרָה.
אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי, הֵיכָן דִּבֵּר, לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ. וְעָשִׂיתִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִבֵּר.
i. And the Lord remembered Sarah as He had said (xxi, i). It is thus that Scripture writes, And all the trees of the field shall know that I the Lord have brought down the high tree, have exalted the low tree, have dried up the green tree, and have made the dry tree to flourish; I the Lord have spoken and done it (Ezek. xvii, 24). R. Judan said: Not like those who speak but do not perform. R. Berekiah said on the verse, 'I the Lord have spoken and done it'; Where did He speak it? — At the set time I will return unto thee . . . and Sarah shall have a son (Gen. xviii, 14). ' And I have done it ' — A nd the Lord did unto Sarah as He had spoken. ' And all the trees of the field shall know ' refers to the people, as you read, For the tree of the field is man (Deut. xx, 19). 1 ' That I the Lord have brought down the high tree' alludes to Abimelech; 'Have exalted the low tree' — to Abraham; 'Have dried up the green tree' — to Abimelech's wives, as it is written, For the Lord had fast closed up all the wombs of the house of Abimelech (Gen. xx, 18). 'And have made the dry tree to flourish' alludes to Sarah. 'I the Lord have spoken': Said R. Judan: Not like those who speak but do not perform. R. Berekiah commented: 'I the Lord have spoken'*: Where did He speak it? 'At the set time I will return unto thee,' etc. 'And I have done it' : thus it is written, And the Lord did unto Sarah as He had spoken.
(ב) הַאֱנוֹשׁ מֵאֱלוֹהַּ יִצְדָק אִם מֵעֹשֵׂהוּ יִטְהַר גָּבֶר (איוב ד, יז), וְכִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לִהְיוֹת צַדִּיק יוֹתֵר מִבּוֹרְאוֹ,
אִם מֵעֹשֵׂהוּ יִטְהַר גָּבֶר, וְכִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לִהְיוֹת טָהוֹר יוֹתֵר מִבּוֹרְאוֹ.
מָה אֱלִישָׁע אוֹמֵר לַשּׁוּנַמִּית (מלכים ב ד, טז): לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אַתְּ חוֹבֶקֶת בֵּן, אָמְרָה לוֹ (מלכים ב ד, טז): אַל אֲדוֹנִי אִישׁ הָאֱלֹהִים אַל תְּכַזֵּב בְּשִׁפְחָתֶךָ, אוֹתָן הַמַּלְאָכִים שֶׁבִּשְֹּׂרוּ אֶת שָׂרָה, כָּךְ אָמְרוּ לָהּ (בראשית יח, יד): לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן, אָמַר לָהּ אוֹתָן הַמַּלְאָכִים הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁהֵם חַיִּים וְקַיָּמִין לְעוֹלָם, אָמְרוּ לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ, אֲבָל אֲנִי שֶׁאֲנִי בָּשָׂר וָדָם, קַיָּם הַיּוֹם מֵת לְמָחָר, בֵּין חַי בֵּין מֵת לַמּוֹעֵד הַזֶּה אַתְּ חֹבֶקֶת בֵּן. מַה כָּתוּב שָׁם (מלכים ב ד, יז): וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע, דְּבָרָיו שֶׁל בָּשָׂר וָדָם מִתְקַיֵּם וּדְבָרָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין מִתְקַיְּמִין!?, וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וגו'.
Shall a man be juster than God, shall a man be purer than his Maker (Job IV, 17)? Is it possible for a mortal to be more righteous than his Creator ; ' Shall a man be purer than his Maker': is it possible for a mortal to be purer than his Creator? Now what did Elisha say to the Shunammite? 'At this season, when the time cometh round, thou shalt embrace a son.' And she said to him: 'Nay, my lord, thou man of God, do not lie unto thy handmaid (11 Kings IV, 16). For the angels who gave the good tidings to Sarah said thus to her: "At the set time I will return unto thee," etc/ 1 'Those angels, knowing that they live for ever, could say, "At the set time I will return unto thee," ' he replied. 'But I am mortal, here to-day and dead to- morrow; whether I am alive or dead [by then], "At this season . . . thou shalt embrace a son.'" Now what is written there further ? And the woman conceived, and bore a son (ib. 17). Now if the words of a mere mortal were fulfilled, how much more those of the Holy One, blessed be He! Hence, And the Lord remembered Sarah as He had said, etc.
(ג) כִּי תְאֵנָה לֹא תִפְרָח וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה זַיִת וּשְׁדֵמוֹת לֹא עָשָׂה וגו' (חבקוק ג, יז),
כִּי תְאֵנָה לֹא תִפְרָח, זֶה אַבְרָהָם, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (הושע ט, י): כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ רָאִיתִי אֲבוֹתֵיכֶם.
וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים, זוֹ שָׂרָה, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים קכח, ג): אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה וגו'.
כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה זַיִת, אוֹתָן הַמַּלְאָכִים שֶׁבִּשְֹּׂרוּ אֶת שָׂרָה הֵאִירוּ פָנֶיהָ כַּזַּיִת. כּוֹחֲשִׁים הָיוּ?!
אֶלָּא שְׁדֵמוֹת לֹא עָשׂוּ אֹכֶל, אוֹתָן הַשָּׁדַיִם הַמֵּתִים לֹא עָשׂוּ אֹכֶל.
גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל לד, לא): וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם,
אֶלָּא וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (הושע י, יא): אֶפְרַיִם עֶגְלָה מְלֻמָּדָה אֹהַבְתִּי לָדוּשׁ. חָזְרָה שָׂרָה וְאָמְרָה, מָה אֲנִי מוֹבְדָה סִבְרִי מִן בָּרְיִי, אֶלָּא (חבקוק ג, יח): וַאֲנִי בַּה' אֶעֱלוֹזָה אָגִילָה בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי, אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתְּ לָא אוֹבְדִית סִבְרָךְ, אַף אֲנָא אֵינִי מוֹבְדִית סִבְרָךְ, אֶלָּא וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה וגו'. וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה, (ישעיה מ, ח): יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ, יָבֵשׁ חֲצִירוֹ שֶׁל אֲבִימֶלֶךְ וְנָבֵל צִיצוֹ, (ישעיה מ, ח): וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם, וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר.
3. For though the fig-tree doth not blossom, etc. (Hab. Hi, 17). This alludes to Abraham, as in the verse, I saw your fathers as the first-ripe in the fig-tree at her first season (Hos. IX, 10). Neither is there fruit in the vines (Hab. loc. cit.), alludes to Sarah, as you read, Thy wife shall be as a fruitful vine (Ps. cxxvm, 3).
The labour of the olive faileth (Hab. loc. cit): the faces of those angels who gave the good tidings to Sarah shone like an olive: were they lying? 2 No, but The fields (shedemoth) yielded no food, which means, the withered breasts (shadayim methin) yielded no food. 3 The flock is cut off from the fold (Hab. loc. cit.) has the same connotation as in the verse, And ye My flock, the flock of My pasture, are men (Ezek. xxxiv, 31). There is no herd in the stalls (Hab. loc. cit.), has the meaning it has in the verse, And Ephraim is a heifer well broken, that loveth to thresh (Hos. x, n). 4 Subsequently, however, Sarah exclaimed, 'What! am I to lose faith in my Creator! Heaven forfend! I will not lose faith in my Creator, For I will rejoice in the Lord, I will exalt in the God of my salvation* (Hab. in, 18). Said the Holy One, blessed be He, to her: 'Since thou didst not lose thy faith, I too will not give thee cause to lose faith/ But rather, And the Lord remembered Sarah, etc. The grass wither eth, the flower fadeth (Isa. xl, 8) : that means, the grass of Abimelech withereth and his flower fadeth. 1 But the word of our God shall stand for ever (ib.); hence, And the Lord remembered Sarah, as He had said.