(א) עצרת הוא. עצרתי אתכם אצלי כמלך שזמן את בניו לסעודה לכך וכך ימים, כיון שהגיע זמנן להפטר אמר בני בבקשה מכם, עכבו עמי עוד יום אחד, קשה עלי פרידתכם:
a solemn gathering [i.e., God says to Israel,] “I have detained you [to remain] with Me.” This is analogous to a king who invited his sons to feast with him for a certain number of days, and when the time came for them to leave, he said: “My sons! Please, stay with me just one more day, [for] it is difficult for me to part with you!” [Similarly, after the seven days of Succoth, God “detains” Israel for one extra holy day.]
א"ר אליעזר הני שבעים פרים כנגד מי? כנגד שבעים אומות
פר יחידי למה?
כנגד אומה יחידה
משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך
(ד) דִּכְתִּיב (במדבר כט) בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, דְּהָא יוֹמָא דָּא, מִמַּלְכָּא הוּא בִּלְחוֹדוֹי, חֶדְוָותָא דִּילֵיהּ בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל. מְתַל לְמַלְכָּא דְּזַמִּין אוּשְׁפִּיזִין, אִשְׁתְּדָּלוּ בְּהוּ כָּל בְּנֵי הֵיכָלֵיהּ, לְבָתַר אָמַר מַלְכָּא, עַל כֵּן אֲנָא וְאַתּוּן אִשְׁתָּדַּלְנָא כֻּלְּהוּ בְּאוּשְׁפִּיזִין, וּקְרַבְתּוּן קָרְבְּנִין עַל שְׁאָר עַמִּין בְּכָל יוֹמָא, מִכָּאן וּלְהָלְאָה, אֲנָא וְאַתּוּן נֵחֱדֵי יוֹמָא חַד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם. לָכֶם: לְקָרְבָא קָרְבְּנִין עָלַיְיכוּ. אֲבָל אוּשְׁפִּיזֵי מְהֵימְנוּתָא, בְּמַלְכָּא מִשְׁתַּכְחֵי תְּדִירָא. וּבְיוֹמָא דְּחֶדְוָותָא דְּמַלְכָּא, כֻּלְּהוּ מִתְכַּנְּפֵי עִמֵּיהּ, וּמִשְׁתַּכְחָן. וְעַל דָּא כְּתִיב, עֲצֶרֶת, תַּרְגּוּמוֹ: כְּנִישׁוּ.
The verse states (Numbers 29:35) "On the eighth day you will have an Atzeret", for on this day Hashem is one with His people; He rejoices with Israel. It is comparable to a king who invites guests. The members of his chambers are busy taking care of the guests. Then the king says to these members, after you have spent all this time taking care of the guests and bringing offerings on their behalf, now let's have one day where only you and I rejoice. This is what is meant: "On the eighth day you will have an Atzeret", to bring sacrifices for yourselves. But the trusted hosts are always found with the king. And on the day of the King's rejoicing, everyone is gathered with Him. And that is what is meant by "Atzeret", which means "gather."
א"ר לוי, בכל חדש וחודש שבקיץ ביקש הקב"ה ליתן לישראל מועד: בניסן נתן להם הפסח, באייר נתן להם פסח קטן, בסיון נתן להם עצרת, בתמוז היה בדעתו ליתן להם מועד גדול ועשו להם את העגל ובטל תמוז ואב ואלול, בא תשרי ופרע להם ראש השנה ויום הכיפורים והחג, אמר הקב"ה: לאחירין הוא פורע, ושלו אינו נוטל? תן לו יומו – "ביום השמיני עצרת תהיה לכם" (במדבר כט:לה). זה הוא שאמר הכתוב (קהלת יא:ב) "תן חלק לשבעה וגם לשמונה".
Rabbi Levi said: The Holy One wished to give Israel a Mo’ed during each month of the summer: in Nissan He gave them Pesach, in Iyar He gave them Pesach Katan, in Sivan He gave them Atzeret (Shavuot); in Tamuz He intended to give them a great Mo’ed, but they made the golden calf and thus Tamuz, Av, and Elul were left dormant. Tishrei then came and He paid Israel back with Rosh HaShana, Yom HaKippurim and the Chag (i.e. Sukkot). Said the Holy One: “Would I pay back other months’ Moadim [within Tishrei], and not provide one for Tishrei itself? Let’s give it its own day – ‘on the eighth day, a cessation shall be for you’.” This is [also] referenced in the verse (Eccl. 11:2), “Give a portion for seven, and also an eighth”.