שאלות מנחות לחברותא:
- * א-ד איך פוסקים הר"ן והרשב"א לגבי גשם בלילה ראשון וכיצד מכריע בניהם הבית יוסף? האם יש אזכור לכך בשולחן ערוך?
- (ה-ז במי הם תומכים במחלוקת הר"ן והרשב"א?
- ח כיצד פוסק השבות יעקב במחלוקת ר"ן ורשב"א?)
- *ט מה מחדש הגר"א ?
- *יא מה מוסיף המשנה ברורה לדיון ואלו אפשריות הוא מעלה כדי לפתור את השאלה?
על 2-3 אם צריך אפשר לדלג
פוסקים:
ר"ן- רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי 1315-1376, תקופת הראשונים, ספרד, מפרש את הרי"ף
רשב"א- רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת 1235-1310 ספרד, ראשונים.
תרומת הדשן- רבי ישראל איסֶרלן בן פתחיה אשכנזי 1390-1460 נמנה עם אחרוני הראשונים או ראשוני האחרונים, אשכנז- גרמניה איטליה אוסטריה
שבות יעקב- רבי יעקב ריישר 1661-1732 , אשכנז: צכיה, פולין , גרמניה, אחרונים
הגר"א- רבי אליהו בן שלמה זלמן 1720-1797 , אחרונים, וילנה- ליטא
מתני' ר"א אומר י"ד סעודות חייב אדם לאכול בסוכה. ... וגמרינן מחג המצות דמיחייב לאכול שיעור המחויב לאכול בסוכה ולפיכך נראה שהוא חייב לאכול יותר מכביצה אלא שי"א כך דכיון דגמרינן מחג המצות לגמרי גמרינן מיניה מה התם בכזית אף הכא בכזית ואע"ג דבשאר ימות החג כזית עראי הוא ורשאי לאכלו חוץ לסוכה אפ"ה בלילה הראשון כיון שהכתוב קבעו חובה לאכלו בסוכה עשאו אכילת קבע. ואחרים אומרים דלהכי גמרינן לילי יו"ט הראשון של חג מחג המצות לומר שאפילו ירדו גשמים חייב לאכול בסוכה אע"ג דמפטר בה בשאר יומי:
הא דילפי' רבנן: ט"ו ט"ו, מחג המצות, לאו למימרא: שיהא חייב על כל פנים לאכול בסוכה לילה הראשון, אפי' במקום צערא. דמצטער פטור הוא. אלא דהיכא דלא מצטער, חייב לאכול בלילה הראשון, ותו לא מיחייב.
היה אוכל בסוכה וירדו גשמים והלך לביתו ופסקו הגשמים אין מחייבין אותו לחזור לסוכה עד שיגמור סעודתו:
... וא"ת מנ"מ אם צריך לאכול בשביל יו"ט או בשביל סוכות ומיהו אומר רבינו יהודה דנפקא מינה כגון שירדו גשמים ואכלו חוץ לסוכה דהשתא אם לכבוד יו"ט שפיר אבל אם בשביל סוכה ביו"ט ראשון צריך לחזור ולאכול בסוכה לאחר שיפסקו הגשמים דילפינן ט"ו ט"ו מחג המצות אבל בשאר ימים אינו צריך ...
אכילה בלילי יו''ט הראשון וכו'. וכתב רבינו (הרמב"ם) כזית דומיא דמצה ושיעור חיוב אכילה בכל מקום היא כזית. וכתבו בתוס' כיון שלילה הראשון חובה אפילו היו יורדין גשמים חייב לאכול שם. והרשב''א כתב בתשובה שאינו חייב וכן עיקר:
שו"ת שבות יעקב חלק ג סימן מה
שאלה בסוכת שנת תפ"ג היה פה ק"ק מיץ ימי גשמים דהיינו שני ימים קודם החג התחילו לירד ימי גשמים עד שנתמלא הסכך במים וירדו הגשמים טיף להדי טיף וגם בלילה עדיין ירדו קצת גשמים דהיינו נהילא בתר מטרא ונשאלתי כיצד יש לנהוג כי קצת רצו לומר שימתינו עם הסעודה עד קרוב לחצות הלילה ויש שרצו לדחוק עצמם לאכול בסוכה אף שירדו טיפין הרבה מ"מ רצו לעשות כובע ישועה בראשם להציל עצמם מן הגשמים בכן נשאלתי כיצד יש לנהוג למעשה.
תשובה לא ידעתי איך מלאו לבם לעשות כן להתחכם יותר מחכמינו ז"ל להחמיר בחומרות יתירות יותר ממה שהחמירו בש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים ז"ל
(לה) אבל לילה וכו' - ...הכריעו כמה אחרונים דאף דמחוייב לאכול בסוכה מחמת ספק ברכת לישב בסוכה לא יברך דספק ברכות להקל עוד כתבו דראוי להמתין עד חצות הלילה פן יעבור הגשם דאם יעבור יכנס לסוכה ויברך ברכת לישב בסוכה ויאכל ויוצא בזה המ"ע לכו"ע ויש מאחרונים שכתבו דאין כדאי להמתין כל כך דאם ימתין עם אכילת ב"ב הגדולים והקטנים אין לך מניעת שמחת יו"ט יותר מזה ...