פרקי אבות א:ט"ו

שַׁמַּאי אוֹמֵר,

עֲשֵׂה תוֹרָתְךָ קֶבַע.

אֱמֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה,

וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת:

(15) Shammai used to say: make your [study of the] Torah a fixed practice; speak little, but do much; and receive all men with a pleasant countenance.

שולחן ערוך, אורח חיים קנ״ה:א׳

לילך מב"ה לבית המדרש:
אחר שיצא מבית הכנסת ילך לבית המדרש ויקבע עת ללמוד וצריך שאותו עת יהיה קבוע שלא יעבירנו אף אם הוא סבור להרויח הרבה:

הגה ואף מי שאינו יודע ללמוד ילך לבית המדרש ושכר הליכה בידו או יקבע לו מקום וילמוד מעט במה שיודע ויחשוב בעניניו ויכנס בלבו יראת שמים (הר"י פ"ק דברכות):

Shulchan Arukh, Orach Chayim 155:1

(1) To go from the Synagogue to the House of Study. Containing 2 Se'ifim
After he leaves the synagogue, he should go to the house of study and establish a time to study [Torah]. And it is necessary that this time be fixed, such that he does not skip it even if he believes he can earn a lot [of money]. Rem"a: And even one who does not know how to study should walk to the house of study, and he will have the reward for walking [there]; or he should establish a place and study a little of what he knows and think about his ways and [by doing so] bring fear of the Heaven into his heart (R"i in the first chapter of Berachot).

רבינו יונה על פרקי אבות א׳:ט״ו:א׳

שמאי אומר עשה תורתך קבע.

כמו שאמרו באבות דר' נתן (כח י) כל העושה תורתו עיקר ומלאכתו טפלה עושין אותו עיקר לעולם הבא. וכל העושה תורתו טפלה ומלאכתו עיקר עושין אותו טפלה לעולם הבא. ר"ל אע"פ שלא עשה עבירה ולא עשה התורה עיקר אפילו אם היה ראוי להיות בגן עדן טפל יהיה שמה:

Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:15:1

Shammai says, "Make your Torah fixed": As they said in The Fathers According to Rabbi Nathan 28:10, "Anyone who makes his Torah [study] primary and his work secondary is made primary in the world to come. And anyone that makes his Torah [study] secondary and his work primary will be made secondary in the world to come. This means to say, even though he did not do a sin, but he did not make Torah primary - even if he was (fit) to be in the Garden of Eden, he will be secondary there.

משנה תורה, הלכות תלמוד תורה ג׳:ז׳

שֶׁמָּא תֹּאמַר עַד שֶׁאֲקַבֵּץ מָמוֹן אֶחֱזֹר וְאֶקְרָא. עַד שֶׁאֶקְנֶה מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְאֶפָּנֶה מֵעֲסָקַי וְאֶחֱזֹר וְאֶקְרָא.

אִם תַּעֲלֶה מַחֲשָׁבָה זוֹ עַל לִבְּךָ אֵין אַתָּה זוֹכֶה לְכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה לְעוֹלָם. אֶלָּא עֲשֵׂה תּוֹרָתְךָ קֶבַע וּמְלַאכְתְּךָ עַרְאַי (משנה אבות ב ד) וְלֹא תֹּאמַר "לִכְשֶׁאֶפָּנֶה אֶשְׁנֶה שֶׁמָּא לֹא תִּפָּנֶה":

Mishneh Torah, Torah Study 3:7

Perhaps, one will say: "[I will interrupt my studies] until after I gather money, and then I will return and study, [I will interrupt my studies] until after I buy what I need, and then, when I can divert my attention from my business, I will return and study." If you consider such thoughts, you will never merit the crown of Torah.
Rather, make your work secondary, and your Torah study a fixed matter. Do not say: "When I have free time, I will study," for perhaps you will never have free time.

קדושת לוי, במדבר, בלק כ״ד

מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל (במדבר כד, ה). על דרך עשה תורתך קבע (אבות א, טו) כי יעקב הוא מדריגה תחתונה וישראל הוא מדריגה עליונה. וזה פירוש מה טובו אוהליך יעקב, שתעשה מלאכתך עראי. משכנותיך ישראל, פירוש ותורתך קבע:

Kedushat Levi, Numbers, Balak 24

Numbers 24,5. “how fair are your tents , O Yaakov, ‎your dwellings O Israel.” This may best be understood in ‎light of the sages urging us to set aside definitive hours each day ‎for Torah study. (Avot 1:15). “Yaakov” is the name used for ‎Israel when it is at “low” ebb spiritually, whereas “Israel,” is the ‎name applied to the Jewish people when they are spiritually at ‎their best. When Torah study is only an occasional activity of the ‎Jewish people, they are on the level of “Yaakov.” [The ‎word: ‎אהל‎ always denotes a temporary abode, as opposed to ‎משכן‎ ‎which always describes permanent dwellings. When Torah study ‎comprises a major part of their waking hours, i.e. it is a fixture, ‎they are referred to as Israel. Ed.]‎

עבודת ישראל, פרקי אבות, פרק ראשון ט״ו:א׳-ה׳

שמאי אומר עשה תורתך קבע: אמור מעט ועשה הרבה: ירצה כי בוודאי צריך האדם לקבוע עתים לתורה ולעשותם עיקר עסקיו וזהו קבע: א"י עשה תורתך קבע. שצריך האדם לראות שיגיע לו איזה פעולה ותכלית לעבודת הבורא ית' מהלימוד שלמד ויקבע הדברים בלבו ולא יהיה כמשפה ולחוץ כי מה יועיל לו רוב הדברים והלימוד באם לא יגיע לו ממנו שום תועלת. וזהו אמור מעט ועשה הרבה. שהאמירה והדיבור יהיו מעט ועיקר כוונתך יהי' על העשי' שתרבה. כי זה אינו כלום שילמוד האדם את התורה רק צריך להיות שהתורה תלמדהו דרכי ה' והדרך אשר ילך בה כמו שאנו מברכין המלמד תורה לעמו ישראל שהתורה מלמדת אותנו: א"י עשה תורתך קבע. רומז על האדם כשלומד או מתפלל שיקבע הד"ת ההם למעלה ויקשרם למעלה בשרשם תחת כסא כבודו ית"ש. אמור מעט כו' ר"ל אף שאמירתך בזה העולם הוא דבר מועט אבל בעולם העליון הוא הרבה כי כמה אלפים עולמות מתתקנים אחר הדיבור שלומד כהוגן ועל דבר הנזכר: א"י עשה תורתך קבע. כשתלמוד או תתפלל תראה שדיבורך יהי' קבוע למעלה. אמור מעט ועשה הרבה שתאמר מעט בתפלה ואעפ"כ תעשה ותפעול הרבה למעלה:

Avodat Yisrael, Pirkei Avot, Chapter 1 15:1-5

...

בבא בתרא י״א א:ג׳-ד׳

תָּנוּ רַבָּנַן מַעֲשֶׂה בְמוֹנְבַּז הַמֶּלֶךְ שֶׁבִּזְבֵּז אוֹצְרוֹתָיו וְאוֹצְרוֹת אֲבוֹתָיו בִּשְׁנֵי בַּצּוֹרֶת וַחֲבֵרוֹ עָלָיו אֶחָיו וּבֵית אָבִיו וְאָמְרוּ לוֹ אֲבוֹתֶיךָ גָּנְזוּ וְהוֹסִיפוּ עַל שֶׁל אֲבוֹתָם וְאַתָּה מְבַזְבְּזָם אָמַר לָהֶם אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לְמַטָּה וַאֲנִי גָּנַזְתִּי לְמַעְלָה שֶׁנֶּאֱמַר אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף אֲבוֹתַי גָּנְזוּ בִּמְקוֹם שֶׁהַיָּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ וַאֲנִי גָּנַזְתִּי בִּמְקוֹם שֶׁאֵין הַיָּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ אֲבוֹתַי גָּנְזוּ דָּבָר שֶׁאֵין עוֹשֶׂה פֵּירוֹת וַאֲנִי גָּנַזְתִּי דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה פֵּירוֹת שֶׁנֶּאֱמַר אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ אֲבוֹתַי גָּנְזוּ [אוֹצְרוֹת] מָמוֹן וַאֲנִי גָּנַזְתִּי אוֹצְרוֹת נְפָשׁוֹת שֶׁנֶּאֱמַר פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים וְלוֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לַאֲחֵרִים וַאֲנִי גָּנַזְתִּי לְעַצְמִי שֶׁנֶּאֱמַר וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לָעוֹלָם הַזֶּה וַאֲנִי גָּנַזְתִּי לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה׳ יַאַסְפֶךָ:

Bava Batra 11a:3-4

The Sages taught: There was an incident involving King Munbaz, who liberally gave away his treasures and the treasures of his ancestors in the years of drought, distributing the money to the poor. His brothers and his father’s household joined together against him to protest against his actions, and they said to him: Your ancestors stored up money in their treasuries and added to the treasures of their ancestors, and you are liberally distributing it all to the poor. King Munbaz said to them: Not so, my ancestors stored up below, whereas I am storing above, as it is stated: “Truth will spring out of the earth and righteousness will look down from heaven” (Psalms 85:12), meaning that the righteous deeds that one has performed are stored up in heaven. My ancestors stored up treasures in a place where the human hand can reach, and so their treasures could have been robbed, whereas I am storing up treasures in a place where the human hand cannot reach, and so they are secure, as it is stated: “Righteousness and justice are the foundation of Your throne” (Psalms 89:15). My ancestors stored up something that does not generate profit, as money sitting in a treasury does not increase, whereas I am storing up something that generates profit, as it is stated: “Say of the righteous, that it shall be well with them, for they shall eat the fruit of their doings” (Isaiah 3:10). My ancestors stored up treasures of money, whereas I am storing up treasures of souls, as it is stated: “The fruit of the righteous is a tree of life, and he that wins souls is wise” (Proverbs 11:30). My ancestors stored up for others, for their sons and heirs, when they themselves would pass from this world, whereas I am storing up for myself, as it is stated: “And it shall be as righteousness to you” (Deuteronomy 24:13). My ancestors stored up for this world, whereas I am storing up for the World-to-Come, as it is stated: “And your righteousness shall go before you, the glory of the Lord shall be your rearguard” (Isaiah 58:8).

מדרש שמואל על אבות א׳:ט״ו:ג׳-י״ב

וה"ר משה אלשקאר ז"ל כתב עשה תורתך קבע זכר שלשה שלמיות שזכר ירמיה הנביא ע"ה חכמה גבורה עושר, כנגד מעלת החכמה אמר עשה תורתך קבע ואז אתה יכול להלל עצמך כי בזה יש בך כח ללמוד וללמד ולהועיל מחכמתך לזולתך לא כן אם לא תעשה קבע וז"ש אל יתהלל חכם בחכמתו כלומר שאינו מועיל לזולתו. וכנגד העושר אמר אמור מעט ועשה הרבה וזהו אל יתהלל עשיר בעשרו שאינו רוצה להועיל לזולתו. וכנגד הגבורה אמר והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות ואם תמצא אותם בצרה ותוכל להצילם בגבורתך הצילם ואם אין אתה עושה כן החלוש יותר טוב ממך וז"ש ואל יתהלל הגבור בגבורתו שלא תועיל לזולתו:

והוי מקבל את כל האדם בשמחה כלומר אע"פ שתעשה תורתך עיקר ותלמוד תמיד התנהג עם הבריות ביושר ולא מפני הלימוד תפרוש מהם רק קבלם בשמחה ובגילה ומתוך כך ישלמו מעשיך ובשביל שיגעת וקבעת הרבה בתורה אל תמנע מלקבל את כל האדם בסבר פנים יפות באמרך שאינך רוצה להתבטל מקביעתך אפי' רגע אחד אלא קבל אותם בסבר פנים יפות:

והרשב"ם ז"ל כתב שמצא בנוסחא אחרת של אבות דרבי נתן ששנו כך עשה תורתך קבע שלא תקל לעצמך ותחמיר לאחרים ולא תחמיר לעצמך ותקל לאחרים אלא תהא תורתך קבע לך ולאחרים שנא' כי עזרא הכין לבו לדרוש את תורת יקוק ולעשות ואחר ללמד את בני ישראל הרי עתה עלה בידינו פירוש אחר בעשה תורתך קבע לקבוע לך ולאחרים בשוה. ואפשר לי עוד לומר שהכוונה שיהיה נאה דורש ונאה מקיים ויזהיר מעט לאדם ויעשה הוא הרבה ואז יהיו דבריו נשמעים וזהו אמור מעט ועשה הרבה דקאמר:

ועוד שמעתי במה שאמר אמור מעט ועשה הרבה שבא להזהיר לאדם שמעולם לא יוציא מפיו הטובה שבלבו לעשות לא יאמר אעשה מצוה זו היום או אלמוד י פרקים היום כי בסגולה הוא כשהאדם מוציאה בשפתיו אז אינו לומד מה שאמר כי השטן מקטרג ומביא עליו כמה עכובים דכיון שמוציאו בשפתיו מיד הדבר נשמע בין המקטריגים ומעכבים בידו ולכן אמר לו אמור מעט ובזה תעשה הרבה שאם אתה אומר לעשות הרבה אפי' מעט לא תוכל עשות כדאמרן:

אָמַ֣רְתִּי אֶחְכָּ֔מָה וְהִ֖יא רְחוֹקָ֥ה מִמֶּֽנִּי (קהלת ז:כ"ג)

מחשבה שאדם מחשב כך וכך אעשה כך וכך תעלה בידי מועלת להשבית הדבר שאין מחשבתו מתקיימת אפילו לדבר תורה כגון האומר עד יום פלוני אסיים כך וכך מסכתות בגירסא: רש"י סנהדרין כ"ו:

Midrash Shmuel on Avot 1:15:3-12

...

מדרש שמואל על אבות א׳:ט״ו:א׳-ב׳

אמר אמור מעט ועשה הרבה כאשר עשה אברהם אבינו לאורחים שאמר תחלה ואקחה פת לחם מעט ואח"כ עשה הרבה ויקח בן בקר רך וטוב ואם אין לך יכולת לעשות להם הרבה על פחות הראה להם פנים צהובות כי זה יהיה חשוב להם יותר מאם נותן להם שור אבוס ופניך כבושות בקרקע.

וז"ש והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות כלו' אם אין לך ממון הרבה ליתן הרבה לפני האורחים אשר באו לביתך אלא מעט על הפחות הסבר להם פנים:

Midrash Shmuel on Avot 1:15:1-2

...

רבינו יונה על פרקי אבות א׳:ט״ו:ב׳

אמור מעט ועשה הרבה. כשתבטיח את חבירך לעשות בעבורו שום דבר אמור לו מעט ועשה לו הרבה והוא מדרך המוסר והחסידות. ולמדנו מאברהם אבינו ע"ה דכתיב ואקחה פת לחם ואחר כך ויקח חמאה וחלב ובן הבקר וגו'. פי' אחר אמור מעט ועשה הרבה והיא מדת עליונות. ורבותינו ז"ל למדוה מהקב"ה ית' שלא הבטיח אלא בשתי אותיות שנא' דן אנכי וגאלם בשבע ועשרים מלות שנא' או הנסה אלקים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי וגו'. ועל זה אמר ר' סעדיה גאון ז"ל אם להבטיח את אבותינו בשתי אותיות עשה להם כמה נסים ונפלאות על הגאולה העתידה לבא שנכתבו כמה דפין וכמה קונדרסין וכמה ספרים מהבטחות וכמה נחמות בירמיה בנביאים על אחת כמה וכמה כי נפלאים יהיו מעשיו ממה שהבטיח נפשינו יודעת מאד. ויש לו לאדם לדעת ולחשב בדבר ולתת את לבו כי שכר גדול יהיה לו מפני הבטחות:

Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:15:2

"say little and do much": When you promise your friend to do something for him, tell him a little and do much for him, and that is in the way of ethics and piety. And we have learned [it] from our father Avraham, peace be upon him, as it is written (Genesis 18:5), "And let me fetch a morsel of bread"; and afterwards (Genesis 18:8), "And he took curds and milk and the calf, etc." Another explanation: "say little and do much" - and that is a lofty virtue. And our rabbis, may their memory be blessed, learned it from the blessed Holy One, blessed be He, who only promised with two letters, as it is stated (Genesis 15:14), "I will judge (dan, a word which is written with only two letters); and delivered them with twenty seven words, as it is stated (Deuteronomy 30:14), "Or has any god ventured to go and take for himself one nation from the midst of another, etc." And about this Rabbi Saadia Gaon, my his memory be blessed, said, "If in promising our fathers with two letters, he did for them many miracles and wonders; [with] the salvation in the future to come about which have been written many pages and many manuscripts and many books of promises and many consolations in Jeremiah in the Prophets, how much the more so will it be that His actions will be more wondrous than that which He promised - 'our soul knows this well.' And a person should know and consider the matter and to put into his heart that there will be a great reward for him because of the promises" (HaEmunot veHaDeot 8:1).

רבינו יונה על פרקי אבות א׳:ט״ו:ג׳

והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות. שיראה להם פנים של שמחה כדי שתהא רוח הבריות נוחה הימינו. פי' אחר והוי מקבל וכו' שיתרחק ממדת הכעס שהיא מדה רעה עד מאד וינהג עצמו במדת הרצון על דרך שיהיו מרוצין ממנו בני אדם נאה ומקובלת. ועל זה אמרו חז"ל בדרך מוסר תרצה שתחפץ חפץ כזה שלא תחפוץ. שאין אדם יכול להשיג שיהיו בני העולם חפצים בו אם לא יעבור על מדותיו. ואם לא יעבור חפצו מפני חפצם מבטל רצונו מפני רצון אחרים. ובזה יהיה לו אוהבים רבים וישמור נפשו מנזקין של בני אדם. כי המראה להם פנים של זעם ישנאוהו ויבקשו להרע לו:

Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:15:3

"and receive every person with a pleasant countenance": That he show them a happy face, so that 'the spirit of creations find pleasure from him.' Another explanation: "and receive" - that he should distance himself from the trait of anger which is a very bad trait and conduct himself with the trait of good will, in such a way that people will be satisfied with him. [This is] proper and well-accepted. About this our sages, may their memory be blessed, said in the way of ethical teachings, "Do you want to be liked? Like that which you don't like." As a person cannot accomplish that the people of the world will like him if he does not forego his traits. And if he does not forego his wants for the sake of their wants, he must negate his will for the sake of the will of others. And with this, he will have many friends and guard himself from the injuries of people. As they will hate and seek to hurt one who shows them an angry face.

We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור