Антология Вечного Иа Shemot 5783

“He would say that God had given him a tail to keep the flies off, but that he would sooner have had no tail and no flies.”
― George Orwell, Animal Farm

שמות ד׳:כ׳

(כ) וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה אֶת־אִשְׁתּ֣וֹ וְאֶת־בָּנָ֗יו וַיַּרְכִּבֵם֙ עַֽל־הַחֲמֹ֔ר וַיָּ֖שׇׁב אַ֣רְצָה מִצְרָ֑יִם וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־מַטֵּ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים בְּיָדֽוֹ׃

Exodus 4:20

(20) So Moses took his wife and sons, mounted them on an ass, and went back to the land of Egypt; and Moses took the rod of God with him.

אבן עזרא על שמות ד׳:כ׳:א׳

ויקח. ...

והוצרכו הזקנים לתרגם על החמור. על נושא אדם. בעבור שהוא דרך גרעון שתרכב אשת הנביא על חמור אחד היא ושני בניה.

Ibn Ezra on Exodus 4:20:1

מגילה ט׳ א:ט״ו

וּמִשּׁוּם מַעֲשֶׂה דְּתַלְמַי הַמֶּלֶךְ. דְּתַנְיָא: מַעֲשֶׂה בְּתַלְמַי הַמֶּלֶךְ שֶׁכִּינֵּס שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זְקֵנִים וְהִכְנִיסָן בְּשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם בָּתִּים וְלֹא גִּילָּה לָהֶם עַל מָה כִּינְסָן. וְנִכְנַס אֵצֶל כׇּל אֶחָד וְאֶחָד, וְאָמַר לָהֶם: כִּתְבוּ לִי תּוֹרַת מֹשֶׁה רַבְּכֶם. נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלֵב כׇּל אֶחָד וְאֶחָד עֵצָה וְהִסְכִּימוּ כּוּלָּן לְדַעַת אַחַת...

... ״וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וַיַּרְכִּיבֵם עַל נוֹשֵׂא בְּנֵי אָדָם״.

Megillah 9a:15

The Gemara continues: And this was due to the incident of King Ptolemy, as it is taught in a baraita: There was an incident involving King Ptolemy of Egypt, who assembled seventy-two Elders from the Sages of Israel, and put them into seventy-two separate rooms, and did not reveal to them for what purpose he assembled them, so that they would not coordinate their responses. He entered and approached each and every one, and said to each of them: Write for me a translation of the Torah of Moses your teacher. The Holy One, Blessed be He, placed wisdom in the heart of each and every one, and they all agreed to one common understanding. Not only did they all translate the text correctly, they all introduced the same changes into the translated text.

Instead of: “And Moses took his wife and his sons, and set them upon a donkey” (Exodus 4:20), they wrote: And Moses took his wife and his sons, and set them upon a carrier of people, which could be understood as referring to a horse or a camel rather than the lowly donkey.

רש"י על מגילה ט׳ א:ט״ו:א׳

נושא בני אדם - דמשמע גמל שלא יאמר משה רבכם לא היה לו סוס או גמל:

Rashi on Megillah 9a:15:1

...

רש"י על שמות ד׳:כ׳:א׳

על החמר. חֲמוֹר הַמְיֻחָד, הוּא הַחֲמוֹר שֶׁחָבַשׁ אַבְרָהָם לַעֲקֵדַת יִצְחָק, וְהוּא שֶׁעָתִיד מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְהִגָּלוֹת עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר" (זכריה ט') (פרקי דרבי אליעזר ל"א):

Rashi on Exodus 4:20:1

על החמור UPON “THE” ASS — the ass designated for this purpose: this was the ass which Abraham had saddled for the purpose of travelling to bind Isaac on Mount Moriah, and this, too, is the ass upon which King Messiah will once show himself in public, as it is said, (Zechariah 9:9) “[Behold, thy king cometh unto thee, …] lowly and riding upon an ass” (Pirkei DeRabbi Eliezer 31).

פרקי דרבי אליעזר ל״א:ד׳

השכים אברהם בבקר ולקח את ישמעאל ואת אליעזר ואת יצחק בנו עמו, וחבש את החמור, הוא שרכב עליו אברהם, הוא החמור בן האתון שנבראת בין השמשות, שנ' וישכם אברהם בבקר, הוא החמור שרכב עליו משה בבאו למצרים, שנ' ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור, הוא החמור שעתיד בן דוד לרכוב עליו, שנאמר (זכריה ט, ט) עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר.

Pirkei DeRabbi Eliezer 31:4

Abraham rose up early in the morning, and he took with him Ishmael, and Eliezer, and Isaac his son, and he saddled the ass. Upon this ass did Abraham ride. This was the ass, the offspring of that ass which was created during the twilight, as it is said, "And Abraham rose early in the morning, and saddled his ass" (Gen. 22:8). The same ass was also ridden upon by Moses when he came to Egypt, as it is said, "And Moses took his wife and his sons, and set them upon the ass" (Ex. 4:20). This || same ass will be ridden upon in the future by the Son of David, as it is said, "Rejoice greatly, O daughter of Zion; shout, O daughter of Jerusalem: behold, thy king cometh unto thee: he is just, and saved; lowly, and riding upon an ass, even upon a colt, the foal of an ass" (Zech. 9:9).

משנה אבות ה׳:ו׳

עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּוּ הֵן, פִּי הָאָרֶץ, וּפִי הַבְּאֵר, וּפִי הָאָתוֹן, וְהַקֶּשֶׁת, וְהַמָּן, וְהַמַּטֶּה, וְהַשָּׁמִיר, וְהַכְּתָב, וְהַמִּכְתָּב, וְהַלּוּחוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף הַמַּזִּיקִין, וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל משֶׁה, וְאֵילוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף צְבָת בִּצְבָת עֲשׂוּיָה:

Pirkei Avot 5:6

Ten things were created on the eve of the Sabbath at twilight, and these are they: [1] the mouth of the earth, [2] the mouth of the well, [3] the mouth of the donkey, [4] the rainbow, [5] the manna, [6] the staff [of Moses], [7] the shamir, [8] the letters, [9] the writing, [10] and the tablets. And some say: also the demons, the grave of Moses, and the ram of Abraham, our father. And some say: and also tongs, made with tongs.

בראשית ג׳:ו׳

(ו) וַתֵּ֣רֶא הָֽאִשָּׁ֡ה כִּ֣י טוֹב֩ הָעֵ֨ץ לְמַאֲכָ֜ל וְכִ֧י תַֽאֲוָה־ה֣וּא לָעֵינַ֗יִם וְנֶחְמָ֤ד הָעֵץ֙ לְהַשְׂכִּ֔יל וַתִּקַּ֥ח מִפִּרְי֖וֹ וַתֹּאכַ֑ל וַתִּתֵּ֧ן גַּם־לְאִישָׁ֛הּ עִמָּ֖הּ וַיֹּאכַֽל׃

Genesis 3:6

(6) When the woman saw that the tree was good for eating and a delight to the eyes, and that the tree was desirable as a source of wisdom, she took of its fruit and ate. She also gave some to her husband, and he ate.

רש"י על בראשית ג׳:ו׳:ו׳

גם. לְרַבּוֹת בְּהֵמָה וְחַיָּה:

Rashi on Genesis 3:6:6

The word גם, also, may be understood to include cattle and beasts (that is, that she gave to these and also to her husband) (Genesis Rabbah 19:5).

בראשית רבה י״ט:ה׳

גַּם, רִבּוּי, הֶאֱכִילָה אֶת הַבְּהֵמָה וְאֶת הַחַיָה וְאֶת הָעוֹפוֹת, הַכֹּל שָׁמְעוּ לָהּ חוּץ מֵעוֹף אֶחָד וּשְׁמוֹ חוֹל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כט, יח): וְכַחוֹל אַרְבֶּה יָמִים. דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי אָמְרֵי אֶלֶף שָׁנָה הוּא חַי, וּבְסוֹף אֶלֶף שָׁנָה אֵשׁ יוֹצְאָה מִקִּנּוֹ וְשׂוֹרַפְתּוֹ, וּמִשְׁתַּיֵּר בּוֹ כְּבֵיצָה וְחוֹזֵר וּמְגַדֵּל אֵבָרִים וָחָי. רַבִּי יוּדָן בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֶלֶף שָׁנִים חַי וּלְבַסּוֹף אֶלֶף שָׁנִים גּוּפוֹ כָּלֶה וּכְנָפָיו מִתְמָרְטִין וּמִשְׁתַּיֵּיר בּוֹ כְּבֵיצָה וְחוֹזֵר וּמְגַדֵּל אֵבָרִים.

Bereshit Rabbah 19:5

...

סנהדרין צ״ח א:י״ד

אמר ליה שבור מלכא לשמואל אמריתו משיח על חמרא אתי אישדר ליה סוסיא ברקא דאית לי אמר ליה מי אית לך בר חיור גווני

Sanhedrin 98a:14

King Shapur of Persia said to Shmuel mockingly: You say that the Messiah will come on a donkey; I will send him the riding [barka] horse that I have. Shmuel said to him: Do you have a horse with one thousand colors [bar ḥivar gavanei] like the donkey of the Messiah? Certainly his donkey will be miraculous.

רש"י על סנהדרין צ״ח א:י״ד:ב׳

בר חיור גווני - כלום יש לך סוס בר מאה גוונין שחמור שלו כן הוא במלתא בעלמא דחייה:

Rashi on Sanhedrin 98a:14:2

...

יש לבאר הטעם הפנימי להבדל בין שלוש החמורים: באברהם לא נאמר שרכבו עליו ... במשה נאמר שהרכיב את אשתו ובניו, אך לא נאמר שהוא בעצמו רכב עליו. ואילו אצל מלך המשיח מפורש 'עני ורוכב על חמור', שירכב עליו בעצמו ...

Lubavicher Rebbe, Likutei Sichot 31/21

שמות י״ג:י״ג

וְכָל־פֶּ֤טֶר חֲמֹר֙ תִּפְדֶּ֣ה בְשֶׂ֔ה וְאִם־לֹ֥א תִפְדֶּ֖ה וַעֲרַפְתּ֑וֹ וְכֹ֨ל בְּכ֥וֹר אָדָ֛ם בְּבָנֶ֖יךָ תִּפְדֶּֽה׃

Exodus 13:13

But every firstling ass you shall redeem with a sheep; if you do not redeem it, you must break its neck. And you must redeem every male first-born among your children.

רש"י על שמות י״ג:י״ג:א׳

פטר חמור. וְלֹא פֶּטֶר שְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה; וּגְזֵרַת הַכָּתוּב הִיא לְפִי שֶׁנִּמְשְׁלוּ בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם לַחֲמוֹרִים; וְעוֹד, שֶׁסִּיְּעוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בִּיצִיאָתָן, שֶׁאֵין לְךָ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא נָטַל הַרְבֵּה חֲמוֹרִים מִמִּצְרַיִם טְעוּנִים מִכַּסְפָּם וּמִזְּהָבָם שֶׁל מִצְרִים:

Rashi on Exodus 13:13:1

פטר חמור AND EVERY FIRST OFFSPRING OF AN ASS — but not the first offspring of other unclean animals. This exception is the enactment of Scripture, because the firstborn of the Egyptians are compared to asses (Ezekiel 23:20; Bereishit Rabbah 96); and a further reason for this exception is because they (the asses) were of assistance to the Israelites when they left Egypt, for there was not a single Israelite who did not take with him from Egypt several asses laden with the silver and gold of Egypt. (Bekhorot 5b).

רש"י על שמות י״ג:י״ג:ב׳

תפדה בשה. נוֹתֵן שֶׂה לַכֹּהֵן וּפֶטֶר חֲמוֹר מֻתָּר בַּהֲנָאָה וְהַשֶּׂה חֻלִּין בְּיַד כֹּהֵן (בכורות ט'):

Rashi on Exodus 13:13:2

תפדה בשה THOU SHALT REDEEM WITH A LAMB — one gives a lamb to the priest, and the first offspring of the ass is then permitted to be made use of, whilst the lamb remains in the priest’s possession with the character of a non-holy object (חולין — an ordinary animal) (cf. Bekhorot 9b).

רש"י על שמות י״ג:י״ג:ג׳

וערפתו. עוֹרְפוֹ בְּקוֹפִיץ מֵאֲחוֹרָיו וְהוֹרְגוֹ; הוּא הִפְסִיד מָמוֹנוֹ שֶׁל כֹּהֵן, לְפִיכָךְ יַפְסִיד מָמוֹנוֹ (שם י'):

Rashi on Exodus 13:13:3

וערפתו THEN THOU SHALT BREAK ITS NECK — one breaks its neck with a hatchet from behind and so slays it (Bekhorot 13a). The reason is: he (the owner of the ass) has caused a loss to the possessions of the priest (by not giving him the lamb), therefore must he suffer loss in his own possessions (Mekhilta d['Rabbi Yishmael 13:13:2).

ספר הזהר, בא ט״ו

ווְכָל פֶּטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְגוֹ'. (פקודא להביא קרב וכו') פִּקּוּדָא דָּא לִפְדּוֹת פֶּטֶר חֲמוֹר, וְלַעֲרוֹף פֶּטֶר חֲמוֹר, אִם לֹא יִפְדֶּה לֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ. וְרָזָא דָּא יֵצֶר הָרָע, יָכוֹל לְאַחְזְרָא בְּתִיּוּבְתָּא, (ס''א ולבתר יצר הטוב וכו') וּלְבָתַר לְאַחְזְרָא יֵצֶר הַטּוֹב, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, אִם זָכָה עֵזֶר, אִם לֹא זָכָה כְּנֶגְדּוֹ. בְּגִין דְּאִינּוּן דִּיּוּקְנָא, חַד דְּשֶׂה, וְחַד דַּחֲמוֹר, וְאִי זָכָה לְאַחְזְרָא בְּתִיּוּבְתָּא, אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ חֲמוֹר עַם הָאָרֶץ, תִּפְדֶּה מִן גָּלוּתָא בְשֶׂה, דְּאִיהוּ (ירמיהו נ׳:י״ז) שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל. וְאִי לָא הֲדַר בְּתִיּוּבְתָּא, וַעֲרַפְתּוֹ, שָׁוֵי לֵיהּ עַם קְשֵׁה קְדָל, דַּעֲתִידִין לְאִתְמָחֲאָה מִן סֵפֶר חַיִּים, דְּעָלַיְיהוּ אִתְּמַר, (שמות ל״ב:ל״ג) מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי. (שמות י״ג:ט״ז) וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפוֹת בֵּין עֵינֶיךָ וְגוֹ' (בהר ק''ח ע''ב ובמשנה) (ח) פִּקּוּדָא דָּא, פִּקּוּדָא דְּאִקְרֵי בְּגַוְונָא אַחֲרָא, דְּלָא אִקְרֵי מִצְוָה, אֶלָּא קְדוּשָׁה, וְאִלֵּין אִינּוּן תְּפִילִין. תְּפִלָּה שֶׁל יַד, וּתְפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ. תִּקּוּנָא פְּאֵרָא שַׁפִּירוּ דִּגְוָונִין עִלָּאִין. וְעַל דָּא אִקְרוּן טוֹטָפוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ישעיהו מ״ט:ג׳) יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר.

Zohar, Bo 15

...

קידושין ל׳ ב:ד׳

כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בָּנַי בָּרָאתִי יֵצֶר הָרָע וּבָרָאתִי לוֹ תּוֹרָה תַּבְלִין וְאִם אַתֶּם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֵין אַתֶּם נִמְסָרִים בְּיָדוֹ

Kiddushin 30b:4

So too the Holy One, Blessed be He, said to Israel: My children, I created an evil inclination, which is the wound, and I created Torah as its antidote. If you are engaged in Torah study you will not be given over into the hand of the evil inclination,

ספר הזהר, קרח ח׳

כְּתִיב (איוב ל״ג:כ״ט) הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר. וְיִשְׂרָאֵל, בְּגִין דְּפִדְיוֹן דִּלְהוֹן הֲוָה בְּלָא תּוֹרָה, דְּאִיהוּ כֶּסֶף כִּסּוּפָא דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, אָהַדְרוּ תְּלַת זִמְנִין אַחֲרָנִין בְּגָלוּתָא, וּבְפוּרְקָנָא בַּתְרַיְיתָא דְּפוּרְקָנָא דִּלְהוֹן יְהֵא בְּאוֹרַיְיתָא, לָא יְהַדְרוּן לְעָלַם בְּגָלוּתָא. אָתוּ רַבָּנָן וּבָרִיכוּ לֵיהּ, וְאָמְרוּ רַעְיָא מְהֵימָנָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יִפְדֶּה לָךְ, וְכָל יִשְׂרָאֵל יִפָּדוּן עַל יְדָךְ, וְתִתְחַדֵּשׁ עִמְּהוֹן, וְאִינּוּן עִמָּךְ.

Zohar, Korach 8

...

חמור' רומז על חומר הגוף וחומריות העולם בכלל, ותכלית בריאת העולם היא לשבור ולזכך את החומר, הן חומריות הגוף האיש והאישה והן חומריות העולם בכלל.

Lubavicher Rebbe, Likutei Sichot 31/19

אלה שחוננו משמים בכישרון אמנותי - פיסול או ציור וכדומה - יש להם את היכולת להפוך דבר דומם כמו מכחול, צבע ובד, עץ ואבן לצורה של דבר חי. במובן עמוק יותר, זו היכולת להעלות במידה מסוימת את הגשמיות לרוחניות.

Lubavicher Rebbe to Jacques Lipchitz, Kfar Chabad, 1611

והנה בפעולת זיכוך החומר ישנם ג' שלבים: 1. עבודה בדרך כיבוש הגוף שבטבעו הוא נמשך אחרי תאוות לבו. 2. זיכוך הגוף על ידי שינוי מידותיו הטבעיים, אלא שהגוף נמשך לכך מצד אור הנשמה המאיר בו, אך הוא עצמו נמשך גם לענייני העולם. 3. זיכוך הגוף בעצמו עד שהגוף מאיר באור הקדושה.

Lubavicher Rebbe, Likutei Sichot 31/19

בירור הגוף ונפש הבהמית צריך להיות כשהם עצמם יתהפכו לקדושה ... כך שכאשר ישנו כח וכשרון בגוף ונפש הבהמית, הם עצמם צריכים להכריז 'אין עוד מלבדו'.

Lubavicher Rebbe, Torat Menachem 5723 2/323

We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור