Tikkunei Zohar #162 | Tikkun 21 | Moses and the Rock

(א) אַתְוָון, וְאִינוּן נֶצַח וָהוֹד (צדיקים) אֵיתָנֵי עוֹלָם, וְהָא אֵיתָ''ן בְּהִפּוּךְ אַתְוָון תַּנְיָ''א דִמְסַיֵּיעַ לֵיהּ בְּגָלוּתָא, וַעֲלָהּ אִתְּמַר (במדבר כד כא) אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ.

(ב) וְהַאי סֶלַע (אתמר בה דלא נפיק אלא טפין טפין דמיא דאורייתא באלין פסקות ובגין ויך משה את הסלע במטהו פעמים (במדבר כ יא) דא גרים ד) לָא נָפִיק מִינָהּ אֶלָּא טִפִּין טִפִּין זְעִיר שָׁם זְעִיר שָׁם, וְכַמָּה מַחֲלוֹקוֹת עַל אִלֵּין טִפִּין, וּמָאן גְּרִים דָּא, הַמּוֹרִים, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן כָּל הַמּוֹרֶה הֲלָכָה בִּפְנֵי רַבּוֹ חַיָּיב מִיתָה, וּבְגִין דָּא שִׁמְעוּ נָא הַמּוֹרִים, וּבְגִינַיְיהוּ וַיַּךְ מֹשֶׁה אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם, דְּאִם לָא דְמָחָא בָּהּ לָא הֲווֹ טָרְחִין יִשְׂרָאֵל וְתַנָּאִים וְאֱמוֹרָאִין בְּאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה דְּאִיהִי סֶלַע, אֶלָּא אִתְּמַר בּוֹ (שם ח) וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע וְנָתַן מֵימָיו בְּלָא טוֹרַח, וְיִהְיֶה מִתְקַיֵּים בְּהוֹן וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד וְגוֹמֵר (ירמיה לא לג), וַהֲוָה נָפִיק מַיָּא בְּלָא קֻשְׁיָא וּמַחֲלוֹקֶת וּפְסַק, בְּגִין דִּשְׁכִינְתָּא דְאִתְּמַר בָּהּ (שם כג כט) הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יהו''ה הֲוָה שָׁרִי בְּפוּמֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִיהִי אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, דְּאִיהִי סֶלַע עַ''ל ס', דְּאִינוּן שִׁתִּין מַסֶּכְתּוֹת, דְּהָכִי אִיהוּ סֶלַ''ע עַ''ל ס'.

(ג) דִּשְׁכִינְתָּא הֲוָה נָח עַל טִנָּרָא, דִּבְכָל אֲתַר דְּבָעִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֶעֱבַד נֵס, שְׁכִינְתָּא אַקְדִּמַת לְהַהוּא אֲתַר, וְכֵיוָן דִּשְׁכִינְתָּא הֲוָה תַּמָּן, לָא הֲוָה לֵיהּ לִמְחָאָה בַסֶּלַע, דִּקְלָנָא הֲוַות לִשְׁכִינְתָּא דַהֲוַת תַּמָּן דְּלָא הֲוָה לֵיהּ חֵילָא לְמֵיהַב מַיָּא, וְדָא אִיהוּ עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי (דברים לב נא), יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי (במדבר כ יב), וּבְגִין דָּא אִסְתַּלַּק שְׁכִינְתָּא מִן הַסֶּלַע, דְּאִיהִי י' מִן מיטטרו"ן, וְאִשְׁתָּאַר מטטרו"ן יְבֵשָׁה, וְרָזָא דְמִלָּה יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְגוֹמֵר (בראשית א ט), אֶחָד אִיהִי מַלְכוּת, וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה דָא סֶלַע מטטרו"ן, דִּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר (שם ב כא) וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעוֹתָיו וַיִּסְגּוֹר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה, מַאי בָּשָׂר, הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ (שם ו ג) בְּשַׁגָּם הוּא בָשָׂר, וְעַד דְּנָחִית לָהּ לָא עָלָה הַסֶּלַע וְלָא יָהִיב מֵימוֹי.