עם תום תנופת הכיבוש הראשונה, דואג יהושע לחלוקת הארץ הנשארת, לנחלות שניים וחצי השבטים, לקיום ההבטחה לכלב ולארגון המשך ההתנחלות בארץ. בפרקים אלו נסגרים מעגלים מן העבר ונפתחת חטיבה חדשה בספר יהושע.
וַֽיִּקְרְא֥וּ בַסֵּ֛פֶר בְּתוֹרַ֥ת הָאֱלֹהִ֖ים - בקיאות
the entire Tableland— (17) Heshbon and all its towns in the Tableland: Dibon, Bamoth-baal, Beth-baal-meon, (18) Jahaz, Kedemoth, Mephaath, (19) Kiriathaim, Sibmah, and Zereth-shahar in the hill of the valley,-e (20) Beth-peor, the slopes of Pisgah, and Beth-jeshimoth— (21) all the towns of the Tableland and the entire kingdom of Sihon, the king of the Amorites, who had reigned in Heshbon. (For Moses defeated him and the Midianite chiefs Evi, Rekem, Zur, Hur, and Reba, who had dwelt in the land as princes of Sihon. (22) Together with the others that they slew, the Israelites put Balaam son of Beor, the augur, to the sword.) (23) The boundary of the Reubenites was the edge of the Jordan. That was the portion of the Reubenites for their various clans—those towns with their villages. (24) To the tribe of Gad, for the various Gadite clans, Moses assigned [the following], (25) and it became their territory: Jazer, all the towns of Gilead, part of the country of the Ammonites up to Aroer, which is close to Rabbah, (26) and from Heshbon to Ramath-mizpeh and Betonim, and from Mahanaim to the border of Lidbir; (27) and in the Valley, Beth-haram, Beth-nimrah, Succoth, and Zaphon—the rest of the kingdom of Sihon, the king of Heshbon—down to the edge of the Jordan and up to the tip of the Sea of Chinnereth on the east side of the Jordan. (28) That was the portion of the Gadites, for their various clans—those towns with their villages. (29) And to the half-tribe of Manasseh Moses assigned [the following], so that it went to the half-tribe of Manasseh, for its various clans, (30) and became their territory: Mahanaim, all of Bashan, the entire kingdom of Og, king of Bashan, and all of Havvoth-jair in Bashan, sixty towns; (31) and part of Gilead, and Ashtaroth and Edrei, the royal cities of Og in Bashan, were assigned to the descendants of Machir son of Manasseh—to a part of the descendants of Machir—for their various clans. (32) Those, then, were the portions that Moses assigned in the steppes of Moab, on the east side of the Jordan. (33) But no portion was assigned by Moses to the tribe of Levi; the LORD, the God of Israel, is their portion, as He spoke concerning them.
1.
בפרק י"ג מתחילה חטיבה חדשה בספר יהושע. עיינו בפרקים הבאים ובדקו היכן נכון לקבוע את סיומה של חטיבה זו, ומה מאחד אותה במבחינה ספרותית ותוכנית.
2.
השוו בין במדבר ל"ה, א׳-ח׳ ויהושע י"ג, ל"ג. כיצד בא לידי ביטוי הרעיון שהקב"ה הוא נחלת הלויים?
And the land had rest from war.
3.
דמותו של כלב המתגלה בפסוקים ו׳-י"ב בפרקנו בונה נדבך נוסף על הידוע לנו מסיפור המרגלים בבמדבר י"ג. מה מאפיין את דמותו בכל אחד מהסיפורים ומה היחס ביניהם?
4.
שימו לב מי נמצא ומי חסר ברשימת השבטים בפרקנו.
5.
השוו את המסופר בפסוקים ו׳-ט"ו למסופר ביהושע י"א, כ"א. מהו סדר התרחשות האירועים?
מְפֹרָ֑שׁ וְשׂ֣וֹם שֶׂ֔כֶל - עיון
6.
עיינו במדבר ל"ג, נ"ב-נ"ו וברש"י על פסוק נ"ד (המצוטט להלן). באיזה אופן חולקה הארץ לשבטים ועל פי איזה מפתח?
רש"י במדבר פרק כ"ו, נ"ד: "לשבט שהיה מרובה באוכלוסין נתנו חלק רב, ואף על פי שלא היו החלקים שוים, שהרי הכל לפי רבוי השבט חלקו החלקים, לא עשו אלא ע"י גורל, והגורל היה על פי רוח הקודש...".
7.
עיינו במדבר כ"ה: א׳, ו׳, ט"ז-י"ח; ל"א, ח׳; ונסו לברר מיהו האויב שעומד מול עם ישראל. המואבים או המדינים? עיינו ביהושע י"ג, כ"א, כיצד מבהיר הפסוק את מערך הכוחות בין המדינים למואבים ואת זהותו של האויב בספר במדבר?
8.
עיינו בגמרא זבחים קי"ח ע"ב (המצוטטת להלן). על פי מה מגיעה הגמרא לחישוב שנות כיבוש הארץ? כיצד משתלב משמעו הסמלי של המספר שבע עם חישוב שנות הכיבוש?
זבחים קי"ח ע"ב: "שבע שכבשו ושבע שחלקו מנלן [מאיפה]? דקאמר כלב: "בן ארבעים שנה אנכי בשלוח משה עבד ה׳ אותי מקדש ברנע לרגל את הארץ ואשיב אותו דבר כאשר עם לבבי" (יהושע י"ד, ז׳) וכתיב: "ועתה הנה אנכי היום בן חמש ושמונים שנה" כי עבריה לירדן בר כמה הוי [כשעבר את הירדן בן כמה היה]? בר שבעין ותמני [בן שבעים ושמונה] וקאמר: "בן חמש ושמונים שנה".
וַיָּבִ֖ינוּ בַּמִּקְרָֽא - הרחבה
"וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו כָּלֵ֥ב בֶּן־יְפֻנֶּ֖ה הַקְּנִזִּ֑י אַתָּ֣ה יָדַ֡עְתָּ אֶֽת־הַדָּבָר֩ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֣ה אִישׁ־הָאֱלֹהִ֗ים עַ֧ל אֹדוֹתַ֛י וְעַ֥ל אֹדוֹתֶ֖יךָ בְּקָדֵ֥שׁ בַּרְנֵֽעַ. בֶּן־אַרְבָּעִ֨ים שָׁנָ֜ה אָנֹכִ֗י בִּ֠שְׁלֹ֠חַ מֹשֶׁ֨ה עֶבֶד־יְהֹוָ֥ה אֹתִ֛י מִקָּדֵ֥שׁ בַּרְנֵ֖עַ לְרַגֵּ֣ל אֶת־הָאָ֑רֶץ וָאָשֵׁ֤ב אֹתוֹ֙ דָּבָ֔ר כַּאֲשֶׁ֖ר עִם־לְֽבָבִֽי. וְאַחַי֙ אֲשֶׁ֣ר עָל֣וּ עִמִּ֔י הִמְסִ֖יו אֶת־לֵ֣ב הָעָ֑ם וְאָנֹכִ֣י מִלֵּ֔אתִי אַחֲרֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָֽי... עוֹדֶ֨נִּי הַיּ֜וֹם חָזָ֗ק כַּֽאֲשֶׁר֙ בְּי֨וֹם שְׁלֹ֤חַ אוֹתִי֙ מֹשֶׁ֔ה כְּכֹ֥חִי אָ֖ז וּכְכֹ֣חִי עָ֑תָּה לַמִּלְחָמָ֖ה וְלָצֵ֥את וְלָבֽוֹא" (יהושע י"ד, ו'-י"א)
אַיֶּכָּה כָּלֵב?! / זלמן שז"ר
לֹא רַבֵּנוּ מֹשֶׁה, לֹא הַכֹּהֵן אַהֲרֹן,
רַק כָּלֵב שֶׁגָּעַר...
הוּא שֶׁרָאָה לְפָנִים בְּחֶבְרוֹן
אֶת יְלִידֵי הָעֲנָק, וְלֹא זָע בּוֹ לֵבָב,
וְגַם בִּהְיוֹתוֹ בְּעֵינָם וּבִהְיוֹתָם בְּעֵינָיו
רַק חָגָב, רַק חָגָב
הֶאֱמִין בְּכָל לֵב כִּי כֹּחֵנוּ הוּא רַב,
וְלֹא נִסְעַר.
אַךְ עַכְשָׁו
הוּא שֶׁנֶּחְרַד וְצָעַק וְזָעַם
וַיַּהַס הָעָם...
הוּא גָעַר כִּי זָכַר, שֶׁאָמְנָם וְאָכֵן
עָצוּם וְחָזָק הוּא הָעָם הַשָּׁכֵן,
וְעָרִים לוֹ בְּצוּרוֹת וּגְדוֹלוֹת בִּמְאֹד
וְכָבֵד הַיְשִׁימוֹן וְעוֹד רַבּוֹת בּוֹ לִצְעֹד - -
עַל כֵּן מְאֻיָּם הוּא הָרִיב, וּבְכִי הַמְּלִינִים.
אָסוֹן בּוֹ, קָלוֹן בּוֹ, בַּחוּץ וּבִפְנִים,
לָכֵן קָם כֹּה נִזְעָם, וְכָעַס וְכָעַס
עַד הֻשְׁלַךְ הַס...
עַד כֹּל עַם הַמְּלִינִים, הַנָּבוֹךְ, הַמְּפֹרָר
נִדְהַם מֵחֶרְדַת זֶה הַקּוֹל שֶׁגָּעַר
נִדְהַם
וְנָדַם.
וּמֵאָז, בְּכָל עֵת בְּכִי עִוְעִים וּמְדָנִים,
רִיב אַחִים בַּמַּחֲנֶה וְהֶסְתֵּר הַפָּנִים
צוֹפֶה וְתוֹהֶה וְזוֹעֵק בִּי הַלֵּב:
אַיֶּכָּה, כָּלֵב?!