Quelle ordre ? - ERP 5783 #4

ועל סדר פרשיות של תפילין, כך היתה שאלתי, אנא מלך הגדול והנורא חכם הרזים מגלה נסתרות שומר הברית והחסד, הגדל נא חסדך עמנו היום וצוה למלאכיך הקדושים להודיעני את אשר נסתפקתי בפרשיות של תפילין, כי יש מן החכמים האומרים הויות באמצע ואם החליף פסולות ועתה מלך מלכים צוה למלאכים הקדושים להודיעני הלכה כדברי מי ודברי מי אתה מחבב:

והשיבו אלו ואלו דברי אלקים חיים, וכמחלוקת למטה כך מחלוקת למעלה, הקב"ה אומר הויות באמצע, וכל פמליא של מעלה אומרים הויות כסדרן והוא אשר דבר ה' בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד, וזה כבודו בהיות פרשת מלכות תחילה:

Teshuvot Min HaShamayim 3

En ce qui concerne l'ordre des paragraphes à l'intérieur des tefillin, j'ai posé la question suivante [dans mon rêve] : Je t'en prie, ô Roi grand et redoutable, sage des mystères, qui révèle ce qui est caché et garde son alliance de bonté, augmente ta bonté envers nous et ordonne à tes saints anges de nous informer sur le doute que nous avons quant à l'ordre des paragraphes dans les tefillin ! En effet, certains sages déclarent que les paragraphes commençant par les mots 'vehayah' doivent être au milieu, et que s'ils ne le sont pas, les tefillin ne sont pas valides , [alors que d'autres soutiennent le contraire, et que les versets doivent être dans l'ordre chronologique ]. Maintenant, Roi des rois, ordonne à tes saints anges de m'instruire selon qui est la halakha, et dont tu apprécies les paroles !

Ils répondirent comme suit "Ceux-ci et ceux-là sont les paroles du Dieu vivant !" (Eruvin 13b) De même que vous disputez en bas, de même nous disputons en haut. En effet, le Saint, béni soit-Il, estime que les paragraphes commençant par les mots "vehayah" doivent se trouver au milieu des tefillin, et toute l'armée céleste affirme qu'ils suivent leur ordre chronologique. "C'est ce qu'il a voulu dire en disant : Par ceux qui sont près de moi, je me montre saint, et je me glorifie devant tout le peuple." (Lévitique 10:3) - Sa gloire est dans le paragraphe de sa royauté qui est le premier.

שמות י״ג:א׳-ב׳

(א) וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (ב) קַדֶּשׁ־לִ֨י כׇל־בְּכ֜וֹר פֶּ֤טֶר כׇּל־רֶ֙חֶם֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה לִ֖י הֽוּא׃

Exodus 13:1-2

(1) ה' spoke further to Moses, saying, (2) “Consecrate to Me every male first-born; human and beast, the first [male] issue of every womb among the Israelites is Mine.”

שמות י״ג:י״א

(יא) וְהָיָ֞ה כִּֽי־יְבִאֲךָ֤ ה' אֶל־אֶ֣רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֔י כַּאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע לְךָ֖ וְלַֽאֲבֹתֶ֑יךָ וּנְתָנָ֖הּ לָֽךְ׃

Exodus 13:11

(11) “And when ה' has brought you into the land of the Canaanites, as [God] swore to you and to your fathers, and has given it to you,

דברים ו׳:ד׳

(ד) שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל ה' אֱלֹקֵ֖ינוּ ה' ׀ אֶחָֽד׃

Deuteronomy 6:4

(4) Hear, O Israel! ה' is our God, ה' alone.

דברים י״א:י״ג

(יג) וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֺתַ֔י אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לְאַהֲבָ֞ה אֶת־ה' אֱלֹֽהֵיכֶם֙ וּלְעׇבְד֔וֹ בְּכׇל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכׇל־נַפְשְׁכֶֽם׃

Deuteronomy 11:13

(13) If, then, you obey the commandments that I enjoin upon you this day, loving your God ה' and serving [God] with all your heart and soul,

מנחות ל״ד ב:ט׳-ל״ה א:ב׳

ת"ר כיצד סדרן קדש לי והי' כי יביאך מימין שמע והי' אם שמוע משמאל והתניא איפכא אמר אביי ל"ק כאן מימינו של קורא כאן מימינו של מניח והקורא קורא כסדרן: אמר רב חננאל אמר רב החליף פרשיותיה פסולות אמר אביי לא אמרן אלא גוייתא לברייתא וברייתא לגוייתא אבל גוייתא לגוייתא וברייתא לברייתא לית לן בה א"ל רבא מאי שנא גוייתא לברייתא וברייתא לגוייתא דלא דהך דבעי למיחזי אוירא לא קא חזייא והא דלא קא בעי למיחזי אוירא קא חזייא ברייתא לברייתא וגוייתא לגוייתא נמי הך דבעיא למיחזי אוירא דימין קא חזיא אוירא דשמאל ודשמאל קא חזיא אוירא דימין אלא ל"ש

Menachot 34b:9-35a:2

§ The Sages taught in a baraita: How does one arrange the four passages inside the phylacteries? The passage of: “Sanctify unto Me” (Exodus 13:1–10), and the passage of: “And it shall be when He shall bring you” (Exodus 13:11–16), are placed on the right; the passage of: “Listen, O Israel” (Deuteronomy 6:4–9), and the passage of: “And it shall come to pass, if you shall hearken diligently” (Deuteronomy 11:13–21), are placed on the left. The Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita that one places them in the opposite manner, with the first two passages on the left and the latter two on the right? Abaye said that it is not difficult: Here it means to the right of the reader, i.e., one who is standing opposite the one donning the phylacteries, whereas there it means to the right of the one who is donning the phylacteries. And in this manner the reader reads the passages in their order, as they appear in the Torah, starting with Exodus 13:1–10 to his right. Rav Ḥananel says that Rav says: If one exchanged its passages, i.e., placed them in a different order within the compartment, the phylacteries are unfit. Abaye said: We did not say this unless it is a case where one exchanges an inner passage for an outer one, e.g., he placed the passage of Exodus 13:11–16 to the right of Exodus 13:1–10, or an outer passage for an inner one, e.g., he placed the passage of Deuteronomy 11:13–21 to the right of Deuteronomy 6:4–9. But if one exchanges an inner passage for the other inner one, i.e., he exchanges Exodus 13:11–16 with Deuteronomy 6:4–9, or an outer passage for the other outer one, i.e., he exchanges Exodus 13:1–10 with Deuteronomy 11:13–21, we have no problem with it. Rava said to Abaye: What is different about the cases of exchanging an inner passage for an outer one, and an outer passage for an inner one, such that the phylacteries are not fit? The reason is that this passage, which needs to see the air, i.e., to be placed on the outer side, does not see it, and that passage, which does not need to see the air, does see it. But in a case where one exchanges an outer passage for the other outer one or an inner passage for the other inner one, it should be unfit as well, as this passage, which needs to see the air of the right side, sees the air of the left side, and that passage, which requires to see the air of the left side, sees the air of the right side. Rather, there is no difference between any of these cases, and any change in the order renders the phylacteries unfit.

רש"י על מנחות ל״ד ב:י׳:ב׳

והקורא קורא כסדרן - כסדר שהן כתובין בתורה מוקדם מוקדם ומאוחר מאוחר הילכך הא דקתני לעיל קדש והיה כי יביאך מימין מימינו של קורא קאמר דהשתא כשהוא קורא כדרכו מימינו לשמאלו ונמצא קוראן כסדרן והא דתנא איפכא דמשמע קדש והיה כי יביאך משמאל אמניח קאמר דהוא ימין של קורא:

Rashi on Menachot 34b:10:2

...

תוספות על מנחות ל״ד ב:י׳:א׳

והקורא קורא כסדרן. פירש בקונטרס כסדר שהן כתובין בתורה מוקדם מוקדם מאוחר מאוחר הילכך הא דקתני לעיל קדש והיה כי יביאך מימין מימינו של קורא קאמר והשתא כשהוא קורא כדרכו מימינו לשמאלו נמצא קורא קורא כסידרן. וקשה לר"ת דאמאי פלגינהו שקורא שתיהן הראשונות מימין וכל האחרונות משמאל היה לו לומר ראשונה מימין וכל אחרות משמאל או איפכא דג' ראשונות מימין ורביעית משמאל כמו גבי נר מערבי דפרק שתי הלחם (לקמן מנחות דף צח:) דיליף דנרות של מנורה מזרח ומערב מונחים מדכתיב בנר מערבי לפני ה' מכלל דכולהו לאו לפני ה' ולא אמרינן חצי הנרות לפני ה' וחצי האחר לאו לפני ה' ומפרש ר"ת קדש והיה כי יביאך מימין של קורא ומשמאל של קורא הוי שמע מבחוץ ואחריה והיה אם שמוע מבפנים. וניחא השתא מה שחלקו. וכן פירש רבינו חננאל בסנהדרין (דף פט.) כל בית החיצון שאינו רואה את האויר פסול כגון קדש ושמע. וכן רב האי גאון והיה מניח סימן הויות להדדי פי' והיה כי יביאך והיה אם שמוע פנימיות זו אצל זו.

וכן בתשובת הגאונים שכתב ה"ר יוסף טוב עלם והאי דקאמר הקורא קורא כסדרן לאו כמו שפירש בקונטרס כסדר שכתובות בתורה אלא מפרש ר"ת דהוא סיום הברייתא דכיצד סדרן וקאמר שקורא כסדר שמונחין בתפילין מימינו לשמאלו דהיינו קדש והיה כי יביאך והיה אם שמוע שמע ואפילו לא יהא מן ברייתא אין קשה כלום. ובמכילתא משמע כפירוש הקונטרס בפרשת והיה כי יביאך דקתני התם בד' מקומות מזכיר פרשת תפילין קדש והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע מכאן אמרו מצות תפילין ארבע פרשיות כו' והדר קתני כותבן כסדרן ואם כתבן שלא כסידרן יגנזו משמע כסדר ששנאן ברישא ויש לדחות דבכתיבת הסופר קאמר אבל אין קובעין בתפילין כסדר זה ואין נראה כלל. ובשימושא רבא תיקון התפילין משמע כפירוש הקונטרס וז"ל ומשוי פרשתא דקדש מימין בביתא קמא ופרשתא דבסמוך ליה בביתא תניינא והיה כי יביאך ופרשתא דשמע בשלישית ופרשה דוהיה אם שמוע ברביעית. מ"ר:

Tosafot on Menachot 34b:10:1

...

פסקי תוספות על מנחות צ״ב:א׳

לרש"י מימין הקורא קדש והיה כי יביאך שמע והיה אם שמע ולר"ת הקורא מימינו קדש והיה כי יביאך והיה אם שמוע שמע ויכתוב ברביעית פרשת שמע קודם והיה אם שמוע אך יניחם בסדר שפירש וירא שמים יצא ידי שניהם להניח שניהם דמקום יש בראש להניח ב' תפילין ואם אינו יודע המקום יברך תחלה ויניח אחד מהן ויסירהו וישם האחד בלא ברכה ובלבד שלא יסיח בינתים בנהרדעא ובירושלם מצאו ב' זוגים אחת כרש"י ואחת כר"ת: ד"ה והקורא:

Piskei Tosafot on Menachot 92:1

...

מנחות ל״ה א:ג׳-י׳

ואמר רב חננאל אמר רב תיתורא דתפילין הלכה למשה מסיני אמר אביי מעברתא דתפילין הלכה למשה מסיני ואמר אביי שי"ן של תפילין הלכה למשה מסיני וצריך שיגיע חריץ למקום התפר רב דימי מנהרדעא אמר כיון דמנכר לא צריך ואמר אביי האי קילפא דתפילין צריך למיבדקיה דדילמא אית בה ריעותא ובעינא כתיבה תמה וליכא רב דימי מנהרדעא אמר לא צריך קולמוסא בדיק לה א"ר יצחק רצועות שחורות הלכה למשה מסיני מיתיבי תפילין אין קושרין אותן אלא במינן בין ירוקות בין שחורות בין לבנות אדומות לא יעשה מפני גנאי ודבר אחר א"ר יהודה מעשה בתלמידו של ר"ע שהיה קושר תפיליו בלשונות של תכלת ולא אמר לו דבר איפשר אותו צדיק ראה תלמידו ולא מיחה בו אמר לו הן לא ראה אותו ואם ראה אותו לא היה מניחו מעשה בהורקנוס בנו של ר' אליעזר בן הורקנוס שהיה קושר תפיליו בלשונות של ארגמן ולא אמר לו דבר איפשר אותו צדיק ראה בנו ולא מיחה בו אמרו לו הן לא ראה אותו ואם ראה אותו לא היה מניחו קתני מיהא בין ירוקות בין שחורות ובין לבנות לא קשיא כאן מבפנים כאן מבחוץ אי מבפנים מאי גנאי ודבר אחר איכא זימנין דמתהפכין ליה

Menachot 35a:3-10

§ And Rav Ḥananel says that Rav says: The requirement to have the titora of phylacteries, i.e., the base of phylacteries upon which the compartments rest, is a halakha transmitted to Moses from Sinai. Abaye said: The requirement to have the ma’ebarta of phylacteries, i.e., the passageway through which the straps are inserted, is a halakha transmitted to Moses from Sinai. And Abaye says: The requirement to have a letter shin protruding on the phylacteries of one’s head, which is achieved by pressing the hide into the shape of that letter, is a halakha transmitted to Moses from Sinai. Abaye further says: And there is a requirement that the furrow between each of the compartments of phylacteries of the head reach the place of the stitches, i.e., the titora, to which the compartments are sewn. Rav Dimi of Neharde’a says: Once it is noticeable that there is a furrow between each of the compartments, it is not necessary for them to reach all the way to the titora. And Abaye says: With regard to this parchment upon which one writes the passages of phylacteries, the scribe must examine it before writing, as perhaps it has a flaw, i.e., a perforation, and complete writing is required, and that requirement would not be fulfilled if a letter were perforated. Rav Dimi of Neharde’a says: No prior examination is required; rather, the quill examines it as one writes, as any perforation which the ink covers is disregarded. Rabbi Yitzḥak says: The requirement that the straps of the phylacteries be black is a halakha transmitted to Moses from Sinai. The Gemara raises an objection from a baraita: One may tie phylacteries only with straps of their same type, i.e., the straps must be made from hide, and it does not matter whether they are green, or black, or white. Nevertheless, one should not make red straps, because this is deprecatory to him, as it looks like he has wounds on his head, and also due to something else, i.e., lest people suspect him of engaging in sexual intercourse with a menstruating woman and getting blood on the straps. The Gemara cites the continuation of that baraita. Rabbi Yehuda said: There was an incident involving Rabbi Akiva’s student, who would tie his phylacteries with strips of sky-blue wool rather than hide, and Rabbi Akiva did not say anything to him. Is it possible that that righteous man saw his student doing something improper and he did not object to his conduct? Another Sage said to Rabbi Yehuda: Yes, it is possible that the student acted improperly, as Rabbi Akiva did not see him, and if he had seen him, he would not have allowed him to do so. The baraita continues: There was an incident involving Hyrcanus, the son of Rabbi Eliezer ben Hyrcanus, who would tie his phylacteries with strips of purple wool, and his father did not say anything to him. Is it possible that that righteous man saw his son doing something improper and he did not object to his conduct? The Sages said to him: Yes, it is possible that his son acted improperly, as Rabbi Eliezer did not see him, and if he had seen him, he would not have allowed him to do so. This concludes the baraita. The Gemara explains the objection from the baraita: In any event, the baraita teaches that it does not matter whether the straps are green, or black, or white, whereas Rabbi Yitzḥak maintains that it is a halakha transmitted to Moses from Sinai that the straps of the phylacteries must be black. The Gemara answers that it is not difficult. Here, the baraita is referring to the inside of the straps, which touch the body. These may be any color other than red. Conversely, there, when Rabbi Yitzḥak says that the straps of the phylacteries must be black, he is speaking of the outside of the straps. The Gemara raises a difficulty: If the baraita is discussing the inside of the straps, what deprecatory matter or problem of something else is there with straps that are red on the inside? After all, this side is not seen. The Gemara answers: Sometimes his straps become reversed, and therefore these concerns are applicable.