Tikkunei Zohar #173 | Tikkun 21 | Shabbat and the Holidays

(ה) אֲבָל נִשְׁמָתָא יְתֵירָא בְּשַׁבָּת וּבְיוֹמִין טָבִין וּבְכָל מוּסָפִין, אִיהִי אִימָּא עִלָּאָה, תּוֹסֶפֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, צְלוֹתָא דְשִׁית יוֹמִין דְּחוֹל תְּלַת זִמְנִין בְּכָל יוֹמָא, אִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, כְּלָלָא דְתַמְנֵי סְרֵי צְלוֹתִין, תְּלַת זִמְנִין בְּיוֹמָא, סָלְקִין בְּשִׁית יוֹמִין חַ"י, וְעַל שְׁמֵיהּ אִתְקְרֵי תְּפִלַּת כָּל פֶּ"ה, בְּיוֹמִין דְּחוֹל אַיְיתֵי לָהּ מְזוֹנָא עַל יְדֵי שְׁלִיחַ, אֲבָל בְּשַׁבָּת וְיוֹמִין טָבִין אַיְיתֵי לָהּ מְזוֹנָא עַל יְדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וַוי לְאִתְּתָא דְאִתְפַּרְנְסַת עַל יְדֵי שְׁלִיחָא, וְהָא אוּקְמוּהוּ בְיוֹנָה, דְאִתְּמַר (בראשית ח יא) וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ, וְאַמַּאי עֲלֵה זַיִת, אֶלָּא אָמְרַת יוֹנָה, רִבּוֹן עָלְמִין, תְּהֵא מְזוֹנָא דִילִי מְסוּרָה בִּידָךְ וּתְהֵא מְרִירָא כַּזַּיִת, וְלָא תְּהֵא מְתוּקָה וּמְסוּרָה בְיַד שְׁלִיחַ, וּשְׁלִיחַ בְּהַאי אֲתַר דָּא מטטרו"ן, וְעוֹד שְׁכִינְתָּא אִתְקְרִיאַת צְלוֹתָא דְפִסְחָא מִסִּטְרָא דִימִינָא, צְלוֹתָא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, צְלוֹתָא דְשָׁבוּעוֹת מִסִּטְרָא דְאֶמְצָעִיתָא, יהו"ה אִיהִי בְכָל אֲתַר לְקַבְּלָא לָהּ, (ולתקוני מאני קרבא),

(ו) דָּבָר אַחֵר שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יהו"ה (מיכה ו ב), מָאן רִיב יהו"ה וּמָאן הָרִים, רִיב יהו"ה דָּא שְׁכִינְתָּא, הָרִים אִלֵּין אֲבָהָן, רִיב אִיהִי קְטָטָה וּמַחֲלֹקֶת לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עַל בְּנָהָא דְאִינוּן בְּגָלוּתָא, וּבְזִמְנָא דְלַאו אִינוּן בְּגָלוּתָא, אִיהִי רִיב לְגַבֵּיהּ עַל אִינוּן מִסְכְּנִין דְּאָזְלִין מִתְתָּרְכִין מֵאַתְרַיְהוּ, בְגִין דִּיְרַחֵם עֲלַיְהוּ, וּקְרָא אוֹכַח, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה כז ה) אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִי, יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי, שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִי, תְּרֵי שְׁלָמֵי, חַד עִם שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי רִיב לְגַבֵּיהּ עַל מִסְכְּנָא, וּמָאן אִיהוּ מִסְכְּנָא דְעָבְדַת רִיב בְּגִינֵיהּ, דָּא מִסְכְּנָא דְאִיהוּ מִסִּטְרָא דְצַדִּיק, וְכָל שֶׁכֵּן כַּד צַדִּיק דְּאִיהוּ חָרֵב וְיָבֵשׁ בְּחַ"י בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתָא, וְצָוְוחִין לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִתְּמַר לְגַבַּיְיהוּ (משלי א כח) אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה.

(ז) וּכְמָה דִשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי רִיב עַל צַדִּיק דְּאִיהוּ חַ''י עָלְמִין, חָרֵב וְיָבֵשׁ, (חרב מבי מקדשא ויבש מנסכים ועולות), הָכִי אִיהוּ רִיב שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה בְגִינֵיהּ עִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (דברים יז ח) דִּבְרֵי רִיבוֹת בִּשְׁעָרֶיךָ, וּבְזִמְנָא דְתַרְוַיְיהוּ אִינוּן רִיבוֹת בְּגִינֵיהּ עִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא צָוַוח לְגַבֵּי יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִי, יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי, שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִּי (ישעיהו כז ה), תְּרֵי שְׁלוֹמִים, לָקֳבֵל תְּרֵי רִיבוֹת, וְקַשְׁיָא אִיהִי לָהּ מִכֹּלָּא, אַפְרָשׁוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִינָהּ, וְדָא אִיהוּ מַחֲלוֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם.

(ח) וְכַד נְפִילַת, נְפִילַת לְרַגְלוֹי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (רות ג ז) וַתְּגַל מַרְגְּלוֹתָיו וַתִּשְׁכָּב, וְאִתְנַפְּלַת קֳדָמֵיהּ בִּנְפִילַת אַפַּיִם, בְּגִין צַדִּיק דְּאִיהוּ חַ''י עָלְמִין עָנִי בְגָלוּתָא, וְצַדִּיק כַּד אִיהוּ לְבָר מֵאַתְרֵיהּ אִתְּמַר בֵּיהּ (תהלים ב יב) נַשְׁקוּ בַר פֶּן יֶאֱנַף, וּשְׁכִינְתָּא כַד אִיהִי לְבָר מֵאַתְרָהָא אִתְקְרִיאַת בְּרַיְיתָא, אִיהוּ בַר וְאִיהִי בְּרַיְיתָא