Луна, чесночная долька,
тускнея от смертной боли,
роняла желтые кудри
на желтые колокольни.
По улицам кралась полночь,
стучась у закрытых ставней,
а следом за ней собаки
гнались стоголосой стаей.
Фредерико Гарсиа Лорка
(ג) דַּבְּר֗וּ אֶֽל־כׇּל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר בֶּעָשֹׂ֖ר לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְיִקְח֣וּ לָהֶ֗ם אִ֛ישׁ שֶׂ֥ה לְבֵית־אָבֹ֖ת שֶׂ֥ה לַבָּֽיִת׃
(ו) וְהָיָ֤ה לָכֶם֙ לְמִשְׁמֶ֔רֶת עַ֣ד אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְשָׁחֲט֣וּ אֹת֗וֹ כֹּ֛ל קְהַ֥ל עֲדַֽת־יִשְׂרָאֵ֖ל בֵּ֥ין הָעַרְבָּֽיִם׃ (ז) וְלָֽקְחוּ֙ מִן־הַדָּ֔ם וְנָ֥תְנ֛וּ עַל־שְׁתֵּ֥י הַמְּזוּזֹ֖ת וְעַל־הַמַּשְׁק֑וֹף עַ֚ל הַבָּ֣תִּ֔ים אֲשֶׁר־יֹאכְל֥וּ אֹת֖וֹ בָּהֶֽם׃ (ח) וְאָכְל֥וּ אֶת־הַבָּשָׂ֖ר בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּ֑ה צְלִי־אֵ֣שׁ וּמַצּ֔וֹת עַל־מְרֹרִ֖ים יֹאכְלֻֽהוּ׃
(י) וְלֹא־תוֹתִ֥ירוּ מִמֶּ֖נּוּ עַד־בֹּ֑קֶר וְהַנֹּתָ֥ר מִמֶּ֛נּוּ עַד־בֹּ֖קֶר בָּאֵ֥שׁ תִּשְׂרֹֽפוּ׃
(3) Speak to the community leadership of Israel and say that on the tenth of this month each of them shall take a lamb to a family, a lamb to a household.
(6) You shall keep watch over it until the fourteenth day of this month; and all the assembled congregation of the Israelites shall slaughter it at twilight. (7) They shall take some of the blood and put it on the two doorposts and the lintel of the houses in which they are to eat it. (8) They shall eat the flesh that same night; they shall eat it roasted over the fire, with unleavened bread and with bitter herbs.
(10) You shall not leave any of it over until morning; if any of it is left until morning, you shall burn it. (11)
ליל שמרים. שֶׁהָיָה הַקָּבָּ"ה שׁוֹמֵר וּמְצַפֶּה לוֹ, לְקַיֵּם הַבְטָחָתוֹ להוציאם מארץ מצרים:
הוא הלילה הזה לה'. הוּא הַלַּיְלָה שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם, בַּלַּיְלָה הַזֶּה אֲנִי גוֹאֵל אֶת בָּנֶיךָ (מכילתא):
שמרים לכל בני ישראל לדרתם. מְשֻׁמָּר וּבָא מִן הַמַּזִּיקִין, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית וְגוֹ'" (פסחים ק"ט):
ליל שמרים IT WAS NIGHT OF WATCHING [UNTO THE LORD] — a night which the Holy One, blessed be He, was watching for and looking forward to, that He might fulfill His promise להוציאם מארץ מצרים TO BRING THEM OUT FROM THE LAND OF EGYPT.
'הוא הלילה הזה לה IT IS THIS NIGHT OF THE LORD — it is the night of which He said to Abraham, “On this night will I redeem your children” (Mekhilta d'Rabbi Yishmael 12:42; cf. Rashi on Genesis 39:11).
שמרים לכל בני ישראל לדרתם [IT IS A NIGHT] OF PROTECTION FOR ALL THE CHILDREN OF ISRAEL THROUGHOUT THEIR GENERATIONS — this night is protected, and comes as such from ages past, against all destructive forces, as it is said, (v. 33) “And He will not permit the destroyer [to enter your houses]” (Pesachim 109b; Rosh Hashanah 11b).
(יד) וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָ֔ם כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה אָחִ֑יו וַיָּ֨רֶק אֶת־חֲנִיכָ֜יו יְלִידֵ֣י בֵית֗וֹ שְׁמֹנָ֤ה עָשָׂר֙ וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֔וֹת וַיִּרְדֹּ֖ף עַד־דָּֽן׃ (טו) וַיֵּחָלֵ֨ק עֲלֵיהֶ֧ם ׀ לַ֛יְלָה ה֥וּא וַעֲבָדָ֖יו וַיַּכֵּ֑ם וַֽיִּרְדְּפֵם֙ עַד־חוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר מִשְּׂמֹ֖אל לְדַמָּֽשֶׂק׃
ויחלק עליהם. לְפִי פְשׁוּטוֹ סָרֵס הַמִּקְרָא "וַיֵּחָלֵק הוּא וַעֲבָדָיו עֲלֵיהֶם לַיְלָה" כְּדֶּרֶך הָרוֹדְפִים שֶׁמִּתְפַּלְּגִים אַחַר הַנִּרְדָּפִים, כְּשֶׁבּוֹרְחִין זֶה לְכָאן וְזֶה לְכָאן:
לילה. כְּלוֹמַר אַחַר שֶׁחָשְׁכָה לֹא נִמְנַע מִלְּרָדְפָם. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה שֶׁנֶּחֱלַק הַלַּיְלָה, וּבְחֶצְיוֹ הָרִאשׁוֹן נַעֲשָׂה לוֹ נֵס, וְחֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי נִשְׁמַר וּבָא לוֹ לַחֲצוֹת לַיְלָה שֶׁל מִצְרַיִם:
ויחלק עליהם AND HE DIVIDED HIMSELF AGAINST THEM — In accordance with its plain sense you must invert the order of the words of the verse: “And he divided himself, he and his servants, against them, at night”, as is the manner of those who pursue their enemies — they divide themselves up to follow after those of whom they are in pursuit when these flee in different directions.
לילה BY NIGHT, meaning, even after it became dark they did not give up pursuing them. According to the Midrashic explanation, it was the night that was divided): during its first half a miracle was wrought for him, and the second half was kept in reserve for the miracle of the midnight in Egypt (Genesis Rabbah 43:3).
ובן בס"ד דידוע חצי ראשון של לַּיְלָה נקרא לֵּיל וחצי השני נקרא לַּיְלָה וידוע דחצי השני הנקרא לילה הוא רחמים לגבי חצי הראשון הנקרא ליל
וידוע דחצי לילה ראשונה נקרא ליל, וחצי לילה האחרונה נקרא לילה כמו שאמרו בזוה״ק. והטעם שהמתין עד חצי לילה האחרונה לפי שאז גוברת מדת החסד. ואברהם שורשו מדת החסד. לכן במתין עד חצי לילה האחרונה לשאז שורשו גובר
Yirachmiel Israel Yitschak Danzeger (Me'Alexander), Yismach Ysrael, Bereshit 14/15
for Your just rules.
כְּתִיב (תהלים קיט סב) חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לְךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ, מַאי קָא חָמָא דָוִד דְּאִיהוּ אָמַר חֲצוֹת לַיְלָה וְלָא בַּחֲצוֹת לַיְלָה. אֶלָּא חֲצוֹת לַיְלָה וַדַּאי, לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר הָכִי.
וְכִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הָכִי אִקְרֵי. אִין, דְּהָא חֲצוֹת לַיְלָה מַמָּשׁ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתְּכַח וְסִיעָתָא דִילֵיהּ וּכְדֵין הִיא שַׁעֲתָא דְּעָיִיל בְּגִנְתָא דְעֵדֶן לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִיקַיָא.
Праздничную полночь иногда приятно и задержать
Михаил Булгаков, Мастер и Маргарита
וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ. כְּסָבוּר שֵׁד הוּא וּבִקֵּשׁ לִזְעֹק, וְהִיא אֲחָזַתּוּ וּלְפָפַתּוּ בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ:
וַיִּלָּפֵת. וַיֵּאָחֵז כְּמוֹ וַיִּלְפֹּת שִׁמְשׁוֹן:
וְהִנֵּה אִשָּׁה. נָתַן יָדוֹ עַל רֹאשָׁהּ וְהִכִּיר שֶׁהִיא אִשָּׁה:
The man was startled. He thought it was a demon and wanted to scream, but she held him and encompassed him with her arms.
And [he] turned about. וַיִּלָּפֵת =] and he was seized, as in, “And Shimshon grasped וַיִּלְפֹּת.”
And behold there was a woman. He placed his hand on her head and recognized that it was a woman [and not a demon].
אמר ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש בהיות אשה שוכבת מרגלותיו היה פוסח על שתי הסעיפי' כי בהיות בחצי הלילה שידוע כי בשעה ההוא הקב"ה נכנס עם הצדיקים בג"ע להשתעשע עמהם כמובא בספר הזוהר
א"נ אמר ויהי בחצי הלילה כי בועז היה נעור לעולם משנתו וקם בחצי הלילה לעסוק בתורה וכמו שאמר בן בנו דוד המלך ע"ה חצות לילה אקום להודות לך וכן היה מנהגו של בועז זקנו וז"ש ויהי בחצי הלילה אשר נעור משנתו לעסוק כתורה אז ויחרד האיש על כי ראה עצמו בנסיון גדול
וַיֵּחָלֵ֨ק עֲלֵיהֶ֧ם ׀ לַ֛יְלָה:
ולכן היה העניין הזה בחצי הלילה כמו שכתוב ״ויהי בחצי הלילה״ …כי לילה הוא סוד המלכות נוקבא כנודע, ונחלק לחצאין בסוד מצה פרוסה
Rabbi Chaim Vital, Sha'ar Ma'amari RZ"L
דיני אכילת האפיקומן. ובו ב' סעיפים:
לאחר גמר כל הסעודה אוכלים ממצה השמורה תחת המפה כזית כל אחד זכר לפסח הנאכל על השובע ויאכלנו בהסיבה ולא יברך עליו ויהא זהיר לאכלו קודם חצות: (ויקדים עצמו שגם ההלל יקרא קודם חצות) (ר"ן פרק ע"פ וס"ב דמגילה):
והאמת כי במשמרת הראשונה חמור נוער כי אז תחלת ממשלת מדת הדין ושלוחיה שולטין בעולם שנאמר מפחד בלילות. המשמרה שניה גם היא מצד הגבורה כי בחצות לילה אז תוקף מדת הדין ועל כן אמר כלבים צועקים כי הכלב הוא מצד הנפש האוכלת ועל כן ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו כי היה בחצות הלילה אז הוא תוקף מדת הדין. השלישית הרחמים מתקרבים לבא בעולם זהו אשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו
ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו. כבר רמזתי לך סוד משמרה שנייה כלבים צועקים והרמז שלא תשלוט עליהם מדת הדין. ... ואמרו רז"ל מלאך המות בא לעיר כלבים צועקים.
כולם מודים שחטאו ועונשו של אדם הראשון יתבטל לימות המשיח. אם-כן, אחר שיבוא המשיח יהיה (המוות) בטל מכולנו
Lubavicher Rebbe, Yemot Hamashiach, 140