Les bénédictions du matin

(א) על הברכות שמברכין בכל שחרית שנסתפקנו בהם, כי יש אומרים שצריך לברך בכל או"א קודם עשייתה ואם לא נזדמנו לו לעשותם לא יברך שאם לא שמע קול תרנגול לא יברך אשר נתן לשכוי בינה, ואם ישן במלבושיו לא יברך מלביש ערומים. ואם הולך יחף כגון בט"ב וביו"כ לא יברך שעשה לי כל צרכי, ושאלתי אם הלכה כדבריהם או כדברי המברכים אפי' לאחר עשייתן או אפי' לא נזדמנו לו לעשותן:

(ב) והשיבו אל תבוז כי זקנה אמך ומנהג אבותיך תקח בידך כי תחילת תקנות אלה הברכות היתה להשלים מאה ברכות בכל יום, ואין לחוש עליהם לברכם קודם לעשייתן, כמו שאין אנו חוששין על ברכת לישב בסוכה שסידרה על הכוס, כמו כן אע"פ שלא שמע קול תרנגול, או שישן במלבושים מברך עליהם, והעד מברכת שמונה עשרה שאע"פ שאין לו חולה בתוך ביתו מברך רופא חולי וכו', ואע"פ שהוא עשיר ואין צריך לפרנסה מברך ברכת השנים:

Teshuvot Min HaShamayim 12

En ce qui concerne les bénédictions du matin, nous avons un doute. Certains disent que chacune d'entre elles doit être récitée à son moment approprié, et seulement s'il y a une occasion de faire ou de rencontrer l'action à laquelle la bénédiction se réfère. Par exemple, si l'on n'entend pas le cri du coq, on ne récitera pas la bénédiction "Qui donne la sagesse au coq". Si l'on dort dans ses vêtements, on ne récitera pas la bénédiction "Qui habille celui qui est nu". De même, si l'on marche pieds nus, comme à Tisha B'av ou à Yom Kippour, on ne récitera pas la bénédiction "Qui a pourvu à tous mes besoins". J'ai demandé [dans mon rêve] si c'est vraiment la loi, ou si elle suit ceux qui disent que l'on récite l'ensemble des bénédictions même après l'action ou même si l'action ne se présente pas ce jour-là.

Ils ont répondu : "Ne dédaigne pas ta mère d'autrefois" (Proverbes 23:22) "et prends en main les coutumes de tes pères" (Beitzah 4b). En effet, ces bénédictions ont été instituées à l'origine pour compléter les 100 bénédictions que l'on doit réciter chaque jour, et on n'a pas besoin d'être méticuleux pour dire la bénédiction avant l'action à laquelle elle se réfère. Nous ne sommes pas méticuleux quant au moment exact de la bénédiction pour s'asseoir dans la Soukka, qui doit être prononcée autour d'une coupe de vin. De même, si l'on n'a pas entendu le coq ou si l'on a dormi dans ses vêtements, on dit quand même la bénédiction. La preuve en est donnée par les bénédictions quotidiennes de la Amida. Même si l'on n'a pas de malade dans sa famille, on doit dire la bénédiction "Qui guérit les malades, etc.". Et même celui qui est riche et n'a pas besoin de revenus dit la bénédiction pour la prospérité de l'année.

ברכות ס׳ ב:ד׳-ו׳

כִּי מִתְּעַר אוֹמֵר: ״אֱלֹהַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה. אַתָּה יְצַרְתָּהּ בִּי, אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי, וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עָתִיד לִיטְּלָהּ מִמֶּנִּי וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לְעָתִיד לָבֹא. כׇּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבִּי מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹקַי וֵאלֹקֵי אֲבוֹתַי, רִבּוֹן כׇּל הָעוֹלָמִים, אֲדוֹן כׇּל הַנְּשָׁמוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה ה׳, הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים״. כִּי שָׁמַע קוֹל תַּרְנְגוֹלָא, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … אֲשֶׁר נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִּינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה״. כִּי פָּתַח עֵינֵיהּ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … פּוֹקֵחַ עִוְּרִים״. כִּי תָּרֵיץ וְיָתֵיב, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … מַתִּיר אֲסוּרִים״. כִּי לָבֵישׁ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … מַלְבִּישׁ עֲרוּמִּים״. כִּי זָקֵיף, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … זוֹקֵף כְּפוּפִים״. כִּי נָחֵית לְאַרְעָא, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם״. כִּי מְסַגֵּי, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר״. כִּי סַיֵּים מְסָאנֵיהּ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … שֶׁעָשָׂה לִי כׇּל צׇרְכִּי״. כִּי אָסַר הֶמְיָינֵיהּ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה״. כִּי פָּרֵיס סוּדָרָא עַל רֵישֵׁיהּ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה״. כִּי מִעֲטַף בְּצִיצִית, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית״. כִּי מַנַּח תְּפִילִּין אַדְּרָעֵיהּ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַנִּיחַ תְּפִילִּין״, אַרֵישֵׁיהּ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִילִּין״. כִּי מָשֵׁי יְדֵיהּ ,לֵימָא: ״בָּרוּךְ … אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדַיִם״. כִּי מָשֵׁי אַפֵּיהּ, לֵימָא: בָּרוּךְ … הַמַּעֲבִיר חֶבְלֵי שֵׁינָה מֵעֵינָי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹקַי, שֶׁתַּרְגִּילֵנִי בְּתוֹרָתֶךָ, וְדַבְּקֵנִי בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְאַל תְּבִיאֵנִי לֹא לִידֵי חֵטְא, וְלֹא לִידֵי עָוֹן, וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן, וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן. וְכוֹף אֶת יִצְרִי לְהִשְׁתַּעְבֵּד לָךְ. וְרַחֲקֵנִי מֵאָדָם רָע, וּמֵחָבֵר רָע. וְדַבְּקֵנִי בְּיֵצֶר טוֹב וּבְחָבֵר טוֹב בְּעוֹלָמֶךָ. וּתְנֵנִי הַיּוֹם וּבְכׇל יוֹם לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כׇּל רוֹאַי, וְתִגְמְלֵנִי חֲסָדִים טוֹבִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל״.

Berakhot 60b:4-6

When one awakens, he recites:
My God, the soul You have placed within me is pure.
You formed it within me,
You breathed it into me,
and You guard it while it is within me.
One day You will take it from me and restore it within me in the time to come.
As long as the soul is within me, I thank You,
O Lord my God and God of my ancestors, Master of all worlds, Lord of all souls.
Blessed are You, O Lord, who restores souls to lifeless bodies. Upon hearing the sound of the rooster, one should recite: Blessed…Who gave the heart [sekhvi] understanding to distinguish between day and night.
Upon opening his eyes, one should recite: Blessed…Who gives sight to the blind.
Upon sitting up straight, one should recite: Blessed…Who sets captives free.
Upon dressing, one should recite: Blessed…Who clothes the naked, as they would sleep unclothed.
Upon standing up straight, one should recite: Blessed…Who raises those bowed down.
Upon descending from one’s bed to the ground, one should recite: Blessed…Who spreads the earth above the waters, in thanksgiving for the creation of solid ground upon which to walk.
Upon walking, one should recite: Blessed…Who makes firm the steps of man.
Upon putting on his shoes, one should recite: Blessed…Who has provided me with all I need, as shoes are a basic necessity.
Upon putting on his belt, one should recite: Blessed…Who girds Israel with strength.
Upon spreading a shawl upon his head, one should recite: Blessed…Who crowns Israel with glory. Upon wrapping himself in ritual fringes, one should recite: Blessed…Who has made us holy through His commandments and has commanded us to wrap ourselves in a garment with ritual fringes.
Upon donning his phylacteries on his arm, one should recite: Blessed…Who has made us holy through His commandments and has commanded us to don phylacteries.
Upon donning phylacteries on his head one should recite: Blessed…Who has made us holy through His commandments and has commanded us with regard to the mitzva of phylacteries.
Upon ritually washing his hands: Blessed…Who has made us holy through His commandments and has commanded us with regard to the washing of the hands.
Upon washing his face, one recites: Blessed…Who removes the bands of sleep from my eyes and slumber from my eyelids.
And may it be Your will, O Lord my God, to accustom me in Your Torah,
attach me to Your mitzvot, and lead me not into transgression,
nor into error, nor into iniquity, nor into temptation nor into disgrace.
Bend my evil inclination to be subservient to You,
and distance me from an evil person and an evil acquaintance.
Help me attach myself to the good inclination and to a good friend in Your world.
Grant me, today and every day, grace, loving-kindness, and compassion in Your eyes and the eyes of all who see me,
and bestow loving-kindness upon me.
Blessed are You, O Lord, Who bestows loving-kindness on His people, Israel.

רש"י על ברכות ס׳ ב:ה׳:א׳

לשכוי – תרנגול דאיכא דוכתא דקרו לתרנגול שכוי כדאמרינן בר"ה (דף כו.):

Rashi on Berakhot 60b:5:1

...

תוספות על ברכות ס׳ ב:ה׳:א׳

כי שמע קול תרנגולא אומר ברוך שנתן לשכוי בינה להבחין - והוא הדין אפילו כי לא שמע דאין ברכה זו אלא להבחנה על הנאת האורה שתרנגול מבחין והוא נהנה מן האור:

Tosafot on Berakhot 60b:5:1

UPON HEARING THE SOUND OF THE ROOSTER, ONE SHOULD RECITE: BLESSED…WHO GAVE THE sekhvi UNDERSTANDING TO DISTINGUISH BETWEEN DAY AND NIGHT. From the way the Gemara is phrased it seems that this b’rochoh should be recited only when one actually hears a rooster crow. Tosfos will explain that the b’rochoh is not for the rooster that crows, rather the light from which we benefit. And the rule is so, that one recites this b’rochoh, even if he did not hear the rooster crow. For the text of this b’rochoh that refers to the crowing of a rooster, is only because the rooster discerns that he can benefit from the light, because the rooster discerns that night has come to an end and benefits from the light. We recite the b’rochoh because we too, will benefit from the light and we can therefore say the b’rochoh even though we do not hear the rooster crow.

תוספות על ברכות ס׳ ב:ה׳:ב׳

כי פריס סודרא על רישיה - וה"ה לכל כובע ולכל כסוי. ודוקא כשנהנה, אבל אם אינו נהנה, כגון שהוא שוכב על מטתו, לא יברך לא זו ולא מלביש ערומים ולא ברכות כיוצא בהן, כיון שלא נהנה - כדמשמע בפרק שלישי דמגילה (דף כד:) גבי מי שלא ראה מאורות מימיו דכולי עלמא בעי שיהנה מן האורה:

Tosafot on Berakhot 60b:5:2

UPON SPREADING A SHAWL UPON HIS HEAD. And the rule is the same, that one should recite the b’rochoh “Who crowns Israel with splendor” on any hat or head covering. And only when he actually benefits does one recite the b’rochoh, but if he does not benefit, for example, when he remains lying on his bed, he should not recite this b’rochoh, nor the b’rochoh “Who clothes the naked”, nor any similar b’rochos that speak of a specific benefit that Hashem does for us, since he is not benefiting, as it appears in the third perek of M’giloh (24b): in regard to a person who never saw light in his days, i.e. he was born blind, that all agree that he should not recite the b’rochoh about light, because he must benefit from the light in order to say the b’rochoh. So too, this series of b’rochos that discuss the various ways that we benefit from Hashem’s creation should be said only when we enjoy that benefit.

משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ז׳:ט׳

נָהֲגוּ הָעָם בְּרֹב עָרֵינוּ לְבָרֵךְ בְּרָכוֹת אֵלּוּ זוֹ אַחַר זוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בֵּין נִתְחַיְּבוּ בָּהֶן בֵּין לֹא נִתְחַיְּבוּ בָּהֶן. וְטָעוּת הוּא וְאֵין רָאוּי לַעֲשׂוֹת כֵּן וְלֹא יְבָרֵךְ בְּרָכָה אֶלָּא אִם כֵּן נִתְחַיֵּב בָּהּ:

Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 7:9

It is the custom of the people in the majority of our cities to recite these blessings one after another in the synagogue, whether or not they are obligated in them.
This is a mistake and it is not proper to follow this practice. One should not recite a blessing unless he is obligated to.

רבינו יונה על ברכות מ״ד א:ב׳

...ואומרים רבני צרפת ז"ל שאפילו אם אינו שמע התרנגול בבקר יכול לברך שמאחר שאין אנו מברכין אלא על הבינה שנתן לנו הבורא אין להקפיד בשמיעה. מיהו נראה שבשאר הברכות, כגון אוזר ישראל בגבורה ואשר לא חיסר מצרכי כלום, אינו מברך אותם אלא כשנהנה מהן. ור"ם ז"ל כתב שמברך אותם על מטתו על הסדר שהם כתובים בתלמוד, וזה תימה הוא, שמאחר שאין ידיו נקיות היאך אפשר לומר שיברך אותם? ומה שסדרו אותם בתלמוד כך מפני שהם היו קדושים ומתוך כך היו נזהרים ורוחצים ידיהם ועומדין בענין שהיו יכולין לומר הברכות בנקיות. אבל אנו שאין אנו יכולין ליזהר ולשבת בנקיון כל כך אינו נכון לאמרם אלא עד לאחר נטילה...

Rabbeinu Yonah on Berakhot 44a:2

...

שולחן ערוך, אורח חיים מ״ו:ב׳

עכשיו מפני שאין הידים נקיות וגם מפני עמי הארצו' שאינם יודעים אותם נהגו לסדרם בבה"כ ועונין אמן אחריהם ויוצאים ידי חובתן:

Shulchan Arukh, Orach Chayim 46:2

Nowadays - because the hands are not [ritually] clean and because the ignorant do not know them [referring to the blessings above] - we have become accustomed to arrange them [the blessings] at the synagogue; we answer 'amen' after them and with that fulfill the obligation.

s'il reste du temps, lisez le suivant avec Rachi

מנחות מ״ג ב:ט״ו-מ״ד א:א׳

תניא היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר (דברים י, יב) ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך רב חייא בריה דרב אויא בשבתא וביומי טבי טרח וממלי להו באיספרמקי ומגדי תניא היה ר"מ אומר חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום אלו הן שעשאני ישראל שלא עשאני אשה שלא עשאני בור רב אחא בר יעקב שמעיה לבריה דהוה קא מברך שלא עשאני בור אמר ליה כולי האי נמי אמר ליה ואלא מאי מברך שלא עשאני עבד היינו אשה עבד זיל טפי

Menachot 43b:15-44a:1

It is taught in a baraita that Rabbi Meir would say: A person is obligated to recite one hundred blessings every day, as it is stated in the verse: “And now, Israel, what [ma] does the Lord your God require of you” (Deuteronomy 10:12). Rabbi Meir interprets the verse as though it said one hundred [me’a], rather than ma. The Gemara relates that on Shabbat and Festivals, when the prayers contain fewer blessings, Rav Ḥiyya, son of Rav Avya, made an effort to fill this quota of blessings with blessings on spices [be’isparmakei] and sweet fruit, of which he would partake in order to recite extra blessings. It is taught in a baraita that Rabbi Meir would say: A man is obligated to recite three blessings every day praising God for His kindnesses, and these blessings are: Who did not make me a gentile; Who did not make me a woman; and Who did not make me an ignoramus. Rav Aḥa bar Ya’akov heard his son reciting the blessing: Who did not make me an ignoramus. Rav Aḥa bar Ya’akov said to him: Is it in fact proper to go this far in reciting blessings? Rav Aḥa bar Ya’akov’s son said to him: Rather, what blessing should one recite? If you will say that one should recite: Who did not make me a slave, that is the same as a woman; why should one recite two blessings about the same matter? Rav Aḥa bar Ya’akov answered: Nevertheless, a slave is more lowly than a woman, and therefore it is appropriate to recite an additional blessing on not having been born a slave.